בתשובה ליובל נוב, 23/02/11 14:09
ציטוט קצר מנייר העמדה 564669
נראה שיש אג'נדה שמובילה את אבירמה גולן, לאחר שקראתי את "מקומה של הבחינה הפסיכומטרית בבחירת תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה" שבו מוסבר כי מתאם של 0.7 הוא המתאם הגבוהה ביותר האפשרי (זה קשור בכך שההצלחה בשנה א' לא יכולה לנבא את ההצלחה בשנים הבאות אבל אני לא הבנתי בדיוק מה הקשר) כך שהמספר 0.55 לעומת 0.7 זה טוב ביותר, אבל במאמר "המבחן הפסיכומטרי: כלי למיון או להדרה? (עברית מתחילה בעמ' 49) שיש לו אג'נדה ברורה חוזר המספר 0.55 כמספר גרוע וכן מוזכר בו שברוב מדינות העולם ממוצע הבגרוית וכלים אחרים הם הקובעים, למרות שלפי הסטטיסטיקה מתאם הבגרויות הוא 0.37...
ציטוט קצר מנייר העמדה 564670
מבין הטענות במאמר יש טענה אחת שיכולה להיות רצינית:

"שנית, מבחינה אונטולוגית, המצדדים בבחינה הפסיכומטרית טוענים כי בשל פגמיה של בחינה
הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל ביותר לניבוי הצלחה בלימודים. אולם, על אף העלייה הכמותית והאיכותית היחסית ברמת החינוך הערבי בעשור האחרון, הבחינה הפסיכומטרית ממשיכה להניב לאורך השנים פערים יציבים ובלתי-משתנים בין הנבחנים הערבים והיהודים. עובדה זו מצביעה על ההטיה התרבותית של הבחינה הפסיכומטרית ועל הבעייתיות של השימוש בה."

האם הפערים בין החינוך היהודי לערבי הצטמצמו?

כמוכן, לפני שכותבים שהפער לא הצטמצם: הפער בנקודות דווקא הצטמצם לפי הנתונים שלהם. ר' (מתישהו בין שנת 2000 לשנת 2004). אבל לא ברור לי עד כמה זה נכון לדבר על פער בנקודות בציון הפסיכומטרי. לא מדובר על ציון "לינארי".
ציטוט קצר מנייר העמדה 564671
"הפערים בין הנבחנים בשפות שונות אכן מעלים סוגיות חברתיות ופוליטיות", אומר אורן. "הפער בין הנבחנים בעברית וערבית נצפה החל מגיל צעיר בבית הספר היסודי והתיכון ובא לידי ביטוי גם במבחני המיצ"ב ובהישגי תלמידים במסגרות ההשכלה הגבוהה. זה ראי שמשקף מצב שלא מתחיל בגיל 18." - מתוך הקישור הראשון בדיון 3264
ציטוט קצר מנייר העמדה 564680
קצת הסבר בנוגע לגודל 0.7: לפי הפרסום הנ"ל של המרכז הארצי, המתאם בין ההצלחה בשנה א' להצלחה בשנים ב' ו-ג' נע בין 0.5 ל-‏0.7. זה מראה שגם "הצלחה בלימודים אקדמיים" זה לא חזאי מושלם ל"הצלחה בלימודים אקדמיים", לידיעת אבירמה גולן ושאר התומכים ברעיון "נקבל את כולם ונמיין בסוף שנה א"'. אם משיגים מתאם של 0.55 עם בגרות ופסיכומטרי, זה לא רע בכלל.

תודה על הקישור לדו"ח המלא של דיראסאת - חיפשתי אותו בעצמי ולא מצאתי. קראתי את חלקו העברי, ויש לי איתו כמה בעיות. הנה שתיים מהן.

מחברי הדו"ח לא הצטיינו בהבנה סטטיסטית. הם כותבים: "ההצלחה של הבחינה הפסיכומטרית בניבוי יכולת לימודית עומדת על 43 אחוזי דיוק בלבד וכי ההצלחה בניבוי היכולת הזאת של בחינת הבגרות עומדת על 37 אחוזי דיוק; יכולת הניבוי של שתי הבחינות במשותף מגיעה לכדי 55% דיוק בלבד. מכאן ניתן להסיק, כי שיטת הקבלה הנוכחית למוסדות האקדמאים נכשלת בניבוי ההצלחה ב-‏45% מהמקרים." האחוזים הנקובים הם לא "אחוזי דיוק" - שמעלים בדמיון תרחיש שבו על כל סטודנט אמרו "אתה תצליח" או "אתה לא", ואז בדקו באיזה אחוזים מהמקרים צדקו - אלא הם מתאמים. (אם יהיה ביקוש, אנסה להסביר בשפה לא-מתמטית מה זה מתאם.) אני ארשה לעצמי הפעם להיות בוטה, ואומר שלכתוב "שיטת הקבלה הנוכחית למוסדות האקדמאים נכשלת בניבוי ההצלחה ב-‏45% מהמקרים" מעידה או על בורות או על דמגוגיה.

השורה התחתונה של הדו"ח היא "אנו ממליצים על ביטול מיידי של הבחינה הפסיכומטרית". איך נתגבר על הבעיה שבתחומים אקדמיים מסוימים הביקוש עולה בהרבה על ההיצע? המחברים לא מנסים להתמודד איתה. אם הם יציעו להשתמש רק בציוני הבגרות, אז גם לשיטתם, המיון יהיה פחות מהימן (המתאם יירד מ-‏0.55 ל-‏0.37), שלא לדבר על בעיות נוספות. לרעיון "נקבל את כולם ונמיין בסוף שנה א"' חסרונות משלו: בדו"ח של המרכז הארצי מסופר על הניסיון שהיה באוניברסיטת ת"א לפתוח "מכינת קדם-משפט", שאליה היה קל מאד להתקבל, ורק הטובים שבין בוגריה התקבלו ללימודי המשפטים. ככתוב בדו"ח, "תחרות זו הכניסה אווירה קשה ועכורה בין התלמידים ובין התלמידים למוריהם, והמכינה בוטלה לאחר כמה שנות ניסיון". אני זוכר היטב סיפורים על השחתת ספרים בספרייה (כדי שאחרים לא יוכלו להיעזר בהם) וכו'.

משפט מהדו"ח של דיראסאת שעורר אצלי עניין הוא "מבדיקת הרקע התרבותי של מועמדים אשר הבחינה הפסיכומטרית כשלה בניבוי הצלחותיהם, נראה כי מדובר בעיקר במועמדים בעלי רקע תרבותי שונה מזה המאפיין את הזרם המרכזי בחברה (אל-חאג', 1999)." זו נראית לי ביקורת לגיטימית, ואני אעשה מאמץ להשיג את המקור ולהבין טוב יותר את הממצאים.
_______________
גילוי נאות: במשך כמה שנים התפרנסתי מהדרכה לפסיכומטרי, לתקופה מסוימת גם הייתי אחראי על כמה עשרות מדריכים אחרים, וכמה מחבריי עדיין עובדים בענף.
ציטוט קצר מנייר העמדה 564692
הפיתרון המתבקש הוא להכריח את כל מי שרוצה ללמוד במקצוע מבוקש ללמוד בשנה א במקצוע לא מבוקש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים