שלוש הערות 56612
1. זה חוקי? (סעיף 313 לחוק העונשין קובע: "מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו -מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.")

2. למה להפלות בין נשים שיודעות על הריונן מייד לנשים שלא יודעות עליו? כלומר, למה להעביר אישה שבעה מדורי ועדות, שאינן מוסמכות לאשר "הפלה ללא נימוק", בעוד ההפלה המיידית ניתנת לכל דורשת שמעות בכיסה?

3. קיים טיפול דומה לאיידס, אולם הוא מוסתר למדי וכמעט שאינו נחשף. המדובר בקוקטייל עצבני במיוחד הניתן במשך שבעה ימים ומונע (בסבירות ידועה) את *ההדבקה*; עם זאת, הוא מלווה בתופעות לוואי קשות ביותר ובחבטה רצינית למערכות של הגוף – ובשל משטר נטילת התרופות הקפדני רבים לא מסיימים את כל הטיפול. השימוש בו נעשה בעיקר במקרי חשיפה של צוות רפואי לנגיף. לקיומה של אפשרות זו, למניעת הדבקה, ניתן פרסום מועט בלבד. אחת הסיבות שנשמעות היא שחשיפת אפשרות הטיפול (שכאמור, הינה סיוט למטופל) תגרום לדעת מומחי הבריאות למינהם אי זהירות, כאילו כולם יסירו את הקונדומים ויאמרו: אם אפשר למנוע איידס לאחר מעשה, למה להיזהר לעת מעשה. דומה שחששות (פיקטיביים) אלה היו צריכים להדריך את המערכת לגבי גלולת "היום שאחרי", בפרט לאור זמינותה, קלות האבחנה-העצמית, קלות השימוש והנזקים המועטים. מדוע, אם כך, נתקבלה ההחלטה?
נסיון תשובה אחד 56615
3. הגלולות קצת יותר יקרות מחפיסת קונדומים, שלא לדבר על כך שהן אינן מונעות הידבקות במחלות מין. לא נראה לי סביר שמישהי שמוחה בראשה תסמוך על הגלולות הללו בתור אמצעי מניעה.

למה כן? תאונות קורות, וכשהן קורות למה לא למנוע את התוצאה מראש במקום לחכות לבדיקה? אם תקרא את הלינק תראה כי הגלולות יעילות במיוחד ב-‏12 השעות הראשונות לאחר קיום יחסי המין ויעילותן פוחתת בשבעים ושתיים השעות שלאחרי-כן. חוץ מזה, נשים שמותקפות מינית לא תמיד פונות לעזרה (משטרה, בי"ח, אפילו רופא משפחה) מטעמים שונים. האופציה האנונימית-למחצה הנ"ל תאפשר ליותר נשים במצב שכזה להוריד דאגה אחת מהלב. אפשר כמובן לטעון שאל-לה למערכת לעודד נשים שהותקפו מינית שלא לפנות לגורמי סיוע אולם כאן אנחנו מתגלגלים לווריאנט על שאלות אחרות (סיוע לזונות באמצעי מניעה למשל) שגם אותו אפשר לטחון עד דק.
נסיון תשובה אחד 56632
אני מסכים. זה רק כדי להראות את חוסר האחריות של אי פרסום קיומה של התרופה המונעת הידבקות באיידס (אותם שיקולים פועלים שם). תוסיף לזה את הטיעון, שלו היו מפרסמים את זה, אולי נפגעות תקיפה מינית היו פונות *יותר* לסיוע, כדי לקבל את התרופות נגד איידס.
שלוש הערות 56619
1+2. לא מדובר ב"גלולת הפלה". יש תקופה מסוימת בין קיום יחסי המין לבין הקלטות הביצית המופרית ברחם - זו התקופה בה פועלת הגלולה. היא פשוט מונעת מהרחם לקלוט את הביצית, אז בעצם אין הריון בשום שלב, ולכן אין הפלה.

3. נראה לי שאחד השיקולים הוא גם הסכנה בפיתוח עמידות של הנגיף כנגד הטיפול הזה. מוטב לשמור אותו למקרים ספציפיים, במקום שכל אחד יוכל לדרוש להתשמש בטיפול.
שלוש הערות 56630
1+2. מהרגע שהביצית מופרית יש הריון, לא? אני מדבר על תכלית החוק (אכיפת מוסר) ולא על הגדרות רפואיות.
שלוש הערות 56633
לדעתי זו סוגיה הלכתית ביסודה. בזמנו קראתי שיש למשל פער בין עמדת הנוצרים הקתולים לפרוטסטנטים בשאלה הזאת. הקתולים טוענים, אם אינני טועה, שההריון מתחיל מיד עם ההתעברות, בעוד הפרוטסטנטים מאמינים שיש פרק זמן מינימלי כלשהו (נמדד בשבועות) שרק אחריו אפשר להכריז על העובר כיצור בעל זכויות כלשהן, לרבות הזכות לחיים.
שלוש הערות 56636
ביהדות אגב, 40 יום.
שלוש הערות 56638
האם תינוקות כפולי-דת מתחילים לחיות באופן מדורג? נראה לי פתרון אסתטי.
שלוש הערות 56658
איפה זה כתוב?
שלוש הערות 56673
זכורים לי כמה מקומות. אחד מהם היה חוברת של מכון ''ערכים'', אחר היה אתר ''אפרת''. מצד שני, מקומות אחרים טוענים כי הלז אינו נחשב אדם עד שנולד (''דין רודף'' המקורי וכו'), כתבתי את זה איפושהו פעם באייל.
שלוש הערות 56723
באפרת לא מצאתי.
בכל אופן אלה לא מקורות שמאפשרים לך לומר ''ביהדות...''
זה מספיק? 56724
תגובה 25531
לא 56726
שלחתי שאלה עם דרישה למראי מקום למקורות, באתר של מורשת.
לא 56727
סליחה, באתר של ערכים.
לא תשובה עם מקורות אבל בכל זאת 56784
בכנס של אגודה ישראלית לביולוגיה ניסויית שהתקיים באילת לפני שבוע שמעתי הרצאה של פרופ' מיכאל רבל (revel) ממכון וייצמן בנושא.
אז לפי היהדות אכן מדובר על 40 יום בהן העובר עדיין לא נחשב 'אדם'.
לעומת זאת, הקתולים טוענים שכבר ברגע ההפריה יש לביצית את כל הזכויות של אדם. שכחתי איך זה באיסלאם אבל זה יותר כמו ביהדות (מס שבועות אאל"ט).
כל אלו נתמכו כמובן במראי מקום מהתלמוד/משנה וואטאבר לגבי היהדות ומראי מקום רלוונטיים לגבי הקתולים.
הגדרות אלו חשובות לא רק למקרים של הפסקת הריון אלא גם לכל הנושא של הפריה חוץ גופית ובשנים האחרונות גם שיבוט.
אחת הבעיות מבחינה הילכתית עם הפריה חוץ גופית היא "בזבוז" של תאי מין לחינם . נושא השיבוט עשוי לפתור בעיה זו, שכן זוג שהביא ילדים לעולם בהפריה חוץ גופית ולא מעוניין בעוד ילדים, יכול לתרום את שאר הביציות לטובת שיבוט ואז זה לא לחינם אלא לטובת מחקר/טיפול רפואי.
היה דיון מרתק גם על נושא של זכויות יוצרים ופטנטים בביולוגיה אבל לצערי זה היה מאוחר בלילה והייתי עייף מכדי לרשום לעצמי רשימות והזכרון שלי...אוי אוי.
מביא דברים בשם אומרם 56787
אסף שרעבי מדווח:

מסכת נדה פרק ג' משנה ז':

"המפלת ליום ארבעים, אינה חוששת לולד. ליום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנדה".

אפשר לראות הסבר מפורט כאן:
מביא דברים בשם אומרם 56881
זה כבר הרבה יותר טוב.
תודה.
שלוש הערות 56661
לאו דווקא. ביצית מופרית היא סתם תא שמסתובב לו בחצוצרות או משהו כזה. רק אחרי שהוא נקלט ברחם ומתחיל להתפצל אפשר ממש לקרוא לו עובר (embryo).
לא סתם תא 56672
זיגו-תא!

(ערן בכלל לא חושב שהוא מצחיק)
שלוש הערות 56754
לא מדובר בהפסקת הריון אלא במניעת קליטת הריון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים