 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודעת, אבל הם מכניסים גבינה גם לפסטו. __________ בסוף, אחרי שפסלנו פסטו אחר פסטו במרכולים, נכנסנו איתה לחנות מכולת ערבית. "אתן חושבות שתהיה כאן טחינה?" אמר בן זוגי. והמוכר הפטיר בעברית, במבטא פלשתיני ובטון של 'תעזבו אותי באמא'שלכם, עד לפה הגעתם?', "כן, יש לנו טחינה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מעולה. ולגבי פסטו, נדמה לי שהמתכון הבסיסי כולל פרמזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ____________ ועם קשר מועט לנושא: הלילה חזרתי מנסיעה עסקית לבולוניה. לדעתי קיים יחס הפוך בין מידת הנחשבות של אזור באוכל, לבין מידת הידידותיות שלו לצמחונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטו - מה שברקת אמרה, אבל ברוטב עגבניות, אלי אוליו, ועם קצת מזל גם ברטבי/מרקי שעועית (ריבוליטה!), למיטב ידיעתי לא (כלומר, נותנים את הפרמזן בצד). אולי גם בפולנטה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולנטה זה ממליגה עם יחצנות. אנחנו מדברים כאן על אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. גם ריזוטו זו יחצנות של משהו אבל אני לא יודעת של מה. עושים ממנו רעש כאילו זו אמנות הנסתר, כולה דייסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא קל בכלל לעשות אותו עם המרקם הנכון - קרמי בחוץ, נגיס אבל לא קשה בפנים. דורש גם מיומנות, או לפחות ניסיון, וגם עבודת כפיים. לא בשמיים, אבל לא לבשלנים מתחילים ולא לארוחת ערב זריזה. טעמתי בארץ ריזוטו בלא מעט מסעדות, ונדמה לי שלא טעמתי אפילו אחד מושלם, ולא רבים שבכלל עברו את סף הקביל. גם כשבישלתי בעצמי בבית הסטטיסטיקה שלי לא היתה מרשימה (אם כי בפעם האחרונה כן הייתי ממש מרוצה, ואני מעיז לחשוב שאולי תפסתי את הפרינציפ). השאלה, כמובן, מה חושב מי שאוכל ריזוטו מעולה ואין לו שמץ של מושג שמדובר באתגר כזה. יכול להיות שהוא באמת יחשוב "כולה דייסה". כך שיש מקום לטעון שזו ברכה לבטלה. מצד שני, יש הרבה מאכלים נחשבים שהם כאלה. אני נזכר בחבר לעבודה שכמתנה שלחנו אותו לסדנת שוקולד אצל מישי בלוג. הוא שמח מאוד, אבל ציין את החיסרון: עד עכשיו כל שוקולד שהוא אכל, הוא חשב "וואלה, טעים". מעכשיו, כמעט כל שוקולד שהוא יאכל, הוא יתבאס. אבל בעיני (גם אני עברתי סדנה אצל מישי) זה לא באסה, ההפך: אין סיפוק כמו להיות לא מרוצה, עם נימוקים, ממאכל שאחרים חושבים שהוא טעים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אבל החוק גם אומר שספגטי צריך להיות אל דנטה, לא? ולדעתי אל דנטה פחות טעים. האמת היא שאחרי כמה שנות טבעונות החיך שלי השתנה ואני אוכלת הכל והכל טעים לי. אני נהנית מאד מוופלה טוב טעם (הכשרה לטבעונים), החבר שלך ההוא היה מתפלץ. ובפעמים הלא רבות שאני מרשה לעצמי שוקולד חלב של ורד הגליל שעולה חמישה שקלים לחפיסה אני חווה התרוממות רוח דתית. הטעם בלתי ניתן לתיאור, הוא אלוהי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא יחצנות טובה לטבעונות, מה שאת עושה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה שיר הלל לשוקולד חלב, הדבר הטעים ביותר שיצר הבורא עד כה! אבל לא טעמו של החלב משבח השוקולד אלא המרקם שהוא יוצר. היה אפשר להחליף את החלב בדברים אחרים כמו מחית שקדים או קשיו או נוגט או איזה "חלב" אחר כלשהו, אבל התעשייה לא התפתחה ואין היצע. מה שמדכדך הוא שגם שוקולד מריר הוא לרוב "חלבי", השד יודע למה. לפעמים אנחנו מכינים בבית טראפלס משוקולד מריר ומחית נוגט וטעמם הוא חוויה אפילו עוד יותר אלוהית מהשוקולד חלב של ורד הגליל, שכאמור מדורג בעצמו בספירות גבוהות מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני מוצאת שבהרבה מקומות ואצל אנשים רבים המאכלים הטבעוניים לא מספיק טעימים בגלל המחשבה שאם זה טבעוני זה צריך להיות ''בריא'', שזה אומר גם בלי שמן, בלי מלח, בלי טיגון וקינואה במקום פסטה - הכל טוב ויפה, אבל לפעמים הנפש זקוקה לצ'יפס עם קטשופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי את מכירה כנראה בעיקר טבעונאי בריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I hear you, sister!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהמגזין VegNews השתמש בתמונות מרוטשות של מאכלים בשריים ולא טבעוניים, כמו צלעות בגריל או מקרוני בגבינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החסרים הם תמונות של מאכלים טבעוניים? _____________ הגרפיקאים, סביר להניח, אינם טבעונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מרגיז. מה שמרגיז במיוחד הוא שנותנים לך מתכון מומצא עם "תמונת המחשה" חסרת קשר, כביכול מישהו ממש טרח והכין את המתכון הזה, ואחר כך אתה מתפלא שלא יצא לך. אנקדוטה - בספר הבישול הסיני המתורגם של רות סירקיס יש מתכון ל"עוף" חמוץ מתוק עם תמונת sweet and sour pork מהספר המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. אם היא היתה נותנת לצלם הקבוע שלה לצלם (בן זוגה), אף אחד לא היה רוצה לאכול את זה. ________________ בהזדמנות, כשאתם בחנות ספרים, השוו את התמונות בספרים של רות סירקיס לתמונות בספרים אחרים: בני סיידא, פיליס גלזר, שרי אנסקי, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העניין עם שוקולד החלב האלוהי זה סתם עניין של מינוני סוכר. המון סוכר ומעט מאוד קקאו מוכנס לשוקולד חלב וגורם לנו לרצות עוד ועוד. לעומת זאת כשאוכלים שוקולד מריר איכותי הטעם של הקקאו הרבה יותר מרוכז ואפשר להסתפק בהרבה פחות קוביות כדי להרגיש שאכלת שוקולד כמו שצריך . לא שיש לי משהו עקרוני נגד סוכר, רק שלא ימכרו לי סוכר בתור שוקולד. ואגב: הרבה פעמים השוקולד המריר מוגדר כחלבי סתם מטעמי כשרות (פס ייצור וכאלה) בלי שבפועל יש בו חלב. צריך רק להסתכל על המרכיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון סוכר יש גם בתמרים ובפירות אחרים. האם הם "אלוהיים" כמו השוקולד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר מג'הול מהערבה, ממכר ברמות של עונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני יודעת ש"חלבי" אינו בהכרח מכיל חלב וצריך לבדוק את המרכיבים. את לבטח יודעת אבל לידיעת האיילים: המרכיב התמים 'קזאין' הוא חלבון חלב. קראתי בויקיפדיה: "עלותו הנמוכה של חומר הגלם מביא לשימוש נרחב בו בתהליך הייצור של דבקים, חומרי קישור, ציפויי מגן, סוגי פלסטיק שונים (כמו בידיות סכין), בדים, מצע לגידול חיידקים, תוספי מזון (לאלו שאינם רגישים ללקטוז ואינם טבעונים) וחומרים רבים אחרים." ודאי תהיתם: מדוע הטבעונים והטבעוניות עושים כזה עניין מהקונדומים שלהם? זו הסיבה, רוב הקונדומים מיוצרים עם קזאין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שעד כדי כך לא ידעתי, בטח לא על עניין הקונדומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי אחרי תשעה חודשים של תשעים אחוז טבעונות (תגובה 555770), זה ההפך: אני יודע היטב את טעמו של בשר טוב, ולכן גם מזהה היטב את טעמו של בשר לא משהו, וכשיוצא לי לאכול כזה במסעדה, אני קצת רוגז - בשביל זה הרגתם את העגל? וגם, להבדיל, בשביל זה בזבזתי את הפעם בשבועיים שאני מרשה לעצמי? עם שוקולד זה גם קיים, אבל מתון בהרבה, כי מוסרית וכמותית מוטל הרבה פחות על הכף1 - וסיפוק הפיינשמקר מתגובתי הקודמת די מפצה. עם בשר הסיפוק הזה גם קיים ומפצה, אבל רק חלקית. 1 הא הא. משחק המילים לא היה מכוון, אבל התקבל בברכה כשמצאתי את הביטוי בחיפוש אחרי תרגום ל- the stakes are lower. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי אתה רק 90%, ולכן טועם מדי פעם בשר, ולכן זוכר את טעמו. הנה איך זה עובד אצלי: -"רגע, זה בשר? תטעם רגע, נראה לי שהכניסו לזה בשר!" -"תרגעי, זה גזר!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D-: וגם - תשעה חודשים זה לא מספיק זמן. דרושות שנים רבות כדי להיפטר מהתכנות הגופני ולייצר את הגועל נפש האוטומטי. אני עוד לא לגמרי שם ויש דברים שמגעילים אותי יותר ופחות. אינני יודעת למה אבל הרתיעה הכי מופנמת אצלי היא מביצים. אולי בגלל הצורה הברורה של הדבר ואולי בגלל שפעם מישהו כתב שביצה היא הווסת של התרנגולת. במקום שני במהירות התגובה נמצאת חמאה, החומר המזוקק השמנוני שנשאב משדיה של פרה. המילים "עגל" או "טלה" יוצרים אצלי אסוציאציה מיידית ואני רואה אותם מול עיניי. למרות זה לפעמים פתאום צץ בי חשק לשקשוקה, אבל הוא נשכח מיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ביצה היא הווסת של התרנגולת, אז העגבניה (הפרי שאוכלים) היא הרחם של העגבניה (הצמח) וגרעני החמניה הם השפיך של החמניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא נדבר על זה שהביצה יוצאת מתוך התרנגולת דרך "פתח הביב": אותו מעבר אחיד אצל העופות שמשמש גם לעשיית צרכים. אבל ביננו, הקושי האמיתי בטבעונות הוא לא הווויתור על מאכלים אהובים אלא הקושי החברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לומר שמוטל הרבה פחות על הסכין :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים נרגשים אל אילצו אותי, כחובב שוקולד, לנסות את הפלא המתואר. ובכן, מדובר בשוקולד טעים, במיוחד עבור שוקולדי חלב בעלי תכולה לא גבוהה (25%) של מוצקי קקאו. לא הורגשו טעמי לוואי בעייתיים בטעימה רגילה של שתי שורות ובטעימה מזערית של רבע קוביה. את מבחן החפיסה המלאה אני דוחה לעת עתה. השוקולד גם לא גרם להיווצרותו של יצר שאינו בר-כיבוש, שבעבר הביא אותי לחיסול שלוש רבעי חפיסות שוקולד (ותחושה רעה במשך כמה שעות). ציון כולל: 8. אנצל זאת כדי להמליץ, מתוך שוקולדים הרגילים שבסופר, על "טראפל ואגוזים - שוקולד מריר מעולה" שאינו באמת מריר ומכיל 50% מוצרי קקאו. בתחום המרירים, החביב עלי הוא זה של ספלנדיד עלית, עם 70% מוצקי קקאו. חוץ מזה הוא צמחי במלואו (חוץ מאשר לצרכי כשרות, אולי עקב הקירבה למכונות של שאר השוקולדים). זה בארץ. אם את בלפלנד1, זכרי לעבור בחנות המפעל של KARL FAZER NORDIC GOURMET, שם רכשתי מספר שוקולדים שהממו את המשתמשים להם סיפקתי את החומר (גם לי עצמי קניתי, אבל נאלצתי למסור את המנה לנעלביי מתנות). 1 ממנה חזרתי לאחרונה. ולא, לא פגשתי את הנכדה של אלה קרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, 8 זה ציון מעולה בשביל שוקולד כל כך צנוע, אני שמחה בשבילו, הוא שם בכיס הרבה צפונים מפונפנים. לא כתבת של איזה חברה המריר טראפל ואגוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של עלית. אגב, בזמנו טעמי היה שונה והתמכרתי גם כן לשוקולד הזה, או לפחות בגירסתו הקודמת, אותה ניסיתי מלכתחילה מאחר וזו לא הכילה חומרים עם שמות משונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוקולד הבעיה הבסיסית היא החומרים עם השמות הידועים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי אז נטייה טבעונית מוגברת ומבחינתי ציאניד המופק מגרעיני משמשים היה לגיטימי יותר מאשר E476 (בגלל היעדר אינטרנט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשומן ולסוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעייה עם אף אחד מהם, לפחות עד כה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |