בתשובה לנועה ו, 02/06/11 15:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתוב שבנו רעואל הוא וטרינר, אבל אני יודעת שהוא צייד חובב לשם הנאה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, ג'ראלד דארל היה חובב טבע, ובכל זאת (ואולי משום כך) פחלץ חיות להנאתו. ואם הוא וטרינר שאוכל בשר, זה עדיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שי לריתה, היא שמריתה, היא שמרית יחידתי ולרולי-רעואל הבן יקיר לי פעוטי שמהם השיבושים פה ומהם פה הגמגום ולהם דברי השבח אם יצלח זה התרגום. ההקדשה של תרגום "אנחנו שנינו", זכרתי אותה בעל פה כל חיי, ולא ידעתי שעל האיש הזה אני מדקלמת. נו, לך אני צריכה להסביר? צייד לשם הנאה זה הג'יפה של המיץ של התחתית של שפל המדרגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הקרניבורים הם בקצף של הג'יפה של המיץ של התחתית של שפל המדרגה? אני חולקת עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון והקניבלים הם משקע הבוצה של מה שאמרת. ב.למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) למה, כי זו התפלספות תיאורטית, זה עשוי להיות נכון אבל מעשית זה הפוך, הקרניבורים הם הג'יפה והציידים הם הקצף. אתה יכול לבדוק את זה. לגבי הקניבלים יש חילוקי דעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטרינר שהולך וצד את החיות שהוא לא מטפל בהן בעייתי לך, אבל וטרינר שאוכל את החיות שהוא כן מטפל בהן, לא בעייתי? הרוב הגדול של הוטרינרים משתייכים אל הסוג השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בעייתי, אבל רוב הקרניבורים לא אוכלים מתוך אכזריות אלא למרות האכזריות. הם מדחיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל וטרינר אמור להיות מודע לזה יותר מבני אדם אחרים. __________________ לא ברור לי מה מותר המדחיק אשר קונה בשר שעבר התעללות בסופר, על פני הצייד שצד את בשרו החופשי (נתעלם לרגע מהתמעטות החיות בטבע, כן?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בגלל זה וטרינר צייד זה שיא הפרוורסיה. ולגבי האכילה, נו, את צודקת, לא מותר המדחיק, רק מבחינה פסיכולוגית, ההרגל חקוק עמוק במוח, בבוא היום היא או הוא יבינו, זה כמו עם המיחזור, בינתיים הם הרוב וצריך לחיות איתם, לעבוד איתם, לפעמים אפילו להתחתן איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי דוד טבעוני, הוא אכל רק בשר ציד שצד בעצמו או צדו בנוכחותו. הוא טיפל בכלבים שלו כבבני משפחה ולמעשה גרם לפחות סבל לחיות מכל אוכל בשר מדחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי היתה לי בעיה מסוימת עם מנהגי האכילה של דוקטור דוליטל (כתלי חזיר מעושנים וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשקראתי את ''הרוח בערבי הנחל'' - זה קרה רק בבגרותי - צרם לי כל הזמן שבספר שבו דמויות החיות הן טובות או רעות לפי איך שהן מתייחסות לדמויות-חיות אחרות, הטובות, כחלק מאורח החיים האנגלי שלהן, אוכלות קותלי חזיר מעושנים וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, קרפד אוכל בייקון? מתאים לשוויצר הזה! גמני קראתי את הרוח בערבי הנחל רק בבגרותי, בתרגום הכי יפה של יונתן רטוש, עם "פטט ובעבוע". אגב, זוכר את מפעל הנקניקים ב-35 במאי? אני יכולה להעיד שכשקראתי את הספר לראשונה, משהו כמו גיל 10 בטח, קיבלתי את זה בשיא הטבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר? יצא משום מה שלא קראתי אף קסטנר(!) עד לאחרונה1, ובינתיים רק את פצפונת ואנטון. זה היה מפעים, ושאר ספריו בהחלט ברשימה. (בקצב שבו הרשימה מתקדמת, יש סיכוי שאקרא קסטנרים אחרים לראשונה יחד עם מעיין.) 1 בעצם קראתי את "אמיל והבלשים" בתרגום לאנגלית קלה, כחובת קריאה בכיתה ח' או משהו כזה. לא נחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) שווה לחכות לגיל עשר ולקרוא יחד. לפני כן אתם יכולים לקרוא בגיל שש את עצרת_החיות [ויקיפדיה]. (בתמונה החיות נוסעות לקונגרס הבינלאומי בתוך לווייתנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגומים הישנים יותר מוצלחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הכל רטט ורצד,זהרורים ונצנוצים וגצים, אוושה וסחרור, פטט ובעבוע''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |