בתשובה לגילית, 16/02/02 21:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"האם לא כל מאמר מדעי מורכב מנסיון להוכיח תחושת בטן ע"י מתן תיאוריה או השלכה מתיאוריה קיימת ?" התשובה הפשוטה היא : לא!. התשובה האמיתית היא : אין לי שום דבר נגד HUNCHES תחושות בטן או אינטואיציות כבסיס להתחלת מחקר מדעי. לא כלפי המקרה שבו למדען יש תחושת בטן לגבי הדברים כפי שהם והוא מנסה להוכיח את צדקתו ע"י המתודה המדעית, אני בא בטענות. תחושת הבטן הנ"ל היא בסופו של דבר לא רלוונטית למחקר המדעי עצמו ובאותה מידה הוא יכול להגיע אל מסקנה הפוכה מתחושת הבטן המקורית שלו (ובבקשה נא לא לזרוק לעברי ספר של תומאס-קון, אשר לפוסט-מודרניסטים יש תחביב לסלפו, תודה. ) אני דברתי כנגד אלו אשר בעצם כותבים לא פחות ולא יותר מאשר פרוזה בתחפושת של מדע. לא ניתן לכתוב(כמדע), למשל, מאמר מדעי האומר שהעולם הוא מקום יפה. לא חשוב עד כמה תהיה טענה מסוג זה נכונה או לא נכונה בעיני אנשים רבים היא פשוט לא טענה מדעית משום שאין שום כלי אמפירי לבדיקת הטענה מלבד שאלת אנשים : מה רמת ג'יפיותו של עולמנו על פי דעתך ? (ואז טענת המחקר צריכה להיות: בני האדם טוענים שהעולם הוא מקום יפה). לא ניתן לכתוב(כמדע), למשל, מאמר מדעי האומר שהחברה המודרנית מנותקת יותר מן המציאות מאשר חברות עתיקות ושהאדם המודרני רחוק יותר מן האמיתות הבסיסיות ביותר מקודמו, אלא אם כן תגדיר במאמרך מהי המציאות ומהן "האמיתות הבסיסיות ביותר". כמובן שהכותב יגדיר את המציאות כפי שהוא תופש אותה או כפי שהוא רוצה שהיא תהיה ואת האמיתות הבסיסיות ביותר כהדברים שהוא לוקח כמובן מאליו על פי דעתו הסובייקטיבית. (שוב לפני שאתם זורקים עליי את "מהפכות במדע" אני מודע לכך שיש אנשים אשר מפרשים את קוהן כאילו יש סתירה בן הנאמר כאן לבין דבריו, אנשים אלו פשוט טועים ואני ממליץ על עיון נוסף). כאשר אדם מפיץ את תחושותיו הפנימיות בתחפושת שכזו ע"י שימוש במושגים מדעיים לשם מתן גושפנקא למשהו שהוא לא פחות ולא יותר מאשר בליל של תחושות ורגשות ותפישות פילוסופיות על העולם הוא מקבל על ידי את התואר אשר הענקתי לו למעלה. עלי להדגיש : אין לי בעיה עם אנשים אשר כותבים על תפישת המציאות שלהם, להיפך, הרי מדובר באחד העיסוקים היפים מכולם ואפילו יש לו שם : פילוסופיה. פילוסופיה זה כמובן לא מדע (עם כל החשיבות שיש לפילוסופיה, הרי ללא היא המושג "מדע" מעולם לא היה נולד). לגבי ב. מדינה, גבול ואידאולוגיה הן בדיות ולא המצאות! אוטובוס, מחשב, מכונית, עציץ, חץ-וקשת, פרילי, קוקה-קולה ועוד דברים רבים אחרים הם המצאות אשר התחילו כרעיונות במוחו של האדם אך האדם השתמש בחומר/אנרגיה במציאות על מנת להביאם אל הפועל והם ימשיכו להתקיים (לפחות לזמן מה) גם אם מסיבה מסתורית כל בני האדם יחדלו לפתע להתקיים. גבולות לעומת זאת הם דברים מופשטים ובדויים לחלוטין ואין להם שום קיום מחוץ לקודקודו הקודח של האדם. אנו פשוט רגילים בישראל שגבול=גדר ולכן לדעתי יש פה מיסקונספציה של המושג גבול מדיני. גבול לא קיים בשום מקום מלבד כציור על מפות ובהתנהגות של בני האדם. המושג גבול מדיני הוא מושג אשר תומך בטעוני, שמהות ההתנהגות האנושית מבוססת על בדיות ושאין בכך שום דבר חדש. אפילו מדינה היא לא דבר ששריר וקיים כפי שאת מתארת אותו. אם מחר ע"י לוחמה נוירו-ביולוגית דמיונית הבריטים יצליחו לשכנע את הצרפתים ע"י שטיפת מח (מדובר בדוגמא להבהרת נקודה, אני לא חושב שטכנולוגיה מסוג זה באמת קימת, בינתיים...) שצרפת היא חלק בלתי נפרד מאנגליה משום שיש רצף יבשתי ביניהן (הכבישים והמסילות מתחת לתעלה). באתו רגע שמבצע מסוג זה יצליח, צרפת בעצם חדלה מלהתקיים. אמנם מגדל אייפל ישאר במקומו והפרלמנט הצרפתי לא יזוז ממקומו אפילו מילימטר. הגבעות הירוקות המכסות את איזורי הכפר הצרפתי ישארו ירוקות. אבל בכל זאת, צרפת תחדל מלהתקיים, היא תהפוך להיות אנגליה לכל דבר והדבר אפילו ישנה את התנהגותם של התושבים אשר יסבירו לילדיהם, בזמן טיול לייד האתר ההיסטורי- מגדל אייפל, על איך בהיסטוריה הרחוקה הייתה פה מדינה בשם צרפת. או תסריט (מופרך לחלוטין) אחר : כל היהודים מחליטים להגר לאמריקה מישראל ==> גורר בהכרח שישראל חדלה מלהתקיים. בקיצור : קיומה של מדינת לאום תלוי לחלוטין בתודעת תושביה. דבר אשר תלוי בתודעה בלבד אני מגדירו כבדיה. אני לא אומר שבדיה זה דבר רע, אני אומר שזהו חלק מההתנהגות האנושית. המדינה קיימת בתודעת תושבי המדינה והדבר משפיע על התנהגותם, אבל המדינה עצמה איננה קיימת במציאות כדבר מוחשי מעצם הגדרתה כמושג מופשט מיסודו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עצה ישנה שאני ממחזר פה (פעם אחרונה) ניסוי אמפירי: נסה להלך ברחובות רמאללה השוקקים בשעה זאת של היום -בדיה מוחלטת אין גדרות גבול תגלה של"בדיה" שלך יש השפעה הרסנית במיוחד בימים הללו. עד כדי כך שתסכן את קיומך (שגם הוא אולי בדיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אמרתי שקיום של מישהו הוא בדיה ? מה בדיוק "הניסוי האמפירי" שלך מנסה להוכיח ? הניסוי שלך דווקא מחזק את טענותי שגבולות הן בדיה אנושית (עדיין לא הבנתי לאיזה צורך אתה טוען את ההיפך), הרי הסכנה לחיי במהלך טיולי הנעים אל רחובות רמאללה הוא בשל התודעה של אנשי המקום אשר קבעה גבול דמיוני בין המקום אליו אני שייך לבין מקומם הם. תפישתם דמיונית זאת היא אשר תכתיב את התנהגותם ברצונם לפרק לי את הצורה. שוב, כאשר אני משתמש במילה "בדיה" אני לא מנסה להפחית מההשלכות המציאותיות לחלוטין שיכולות להיות לאותה בדיה. אני גם לא מנסה להראות שבדיות אנושיות ערכן פחות מדברים המתרחשים במציאות, הרי הבדיות הללו נמצאות בראשו של האדם אשר הגה אותם, וראשו של האדם הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות עד כמה שאני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכנס לדיונים אונטולוגים. במידה זו אני חושב שהנך מסכים לחלוטין עם בודריאר. ל''בדיות'' או התוצרים החברתיים יש כוח שאינו פחות לו היו נוהגים אנשי המקום (תושבי רמאללה),הפוך לחלוטין, לפי תפישתם האמיתית (שלא ממש ברורי לי מהי) וכן לא ברור איך אתה או בודריאר לשיטתו תוכלו למפות אותה (אם נחזור למשל המפה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודריאר יטען שיש דרך אמיתית יותר, אוריגינלית יותר, כנראה... אני פשוט יטען שאין גבולות אמיתיים יותר מהגבולות המצוירים על מפות ואין כל חדש בהתנהגות האנושית על פי בדיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודריאר הוא תיאורטיקן - ולא מדען. הוא מעולם לא התיימר לעסוק במחקר סוציולוגי כמותי, למשל. אני לא מבין את ההתמרמרות שלך. מבחינתי, הוא נותן לי עוד פריזמה להסתכל על העולם. גם אם יוכח שכולה מלאה חורים (וכזה, מן הסתם הוא טבעה של פריזמה), בכל זאת קיבלתי מבט מרענן. ושוב - לפיזיקאי או כימאי הייתי מתייחס אחרת. אתה מבלבל טענות כלליות כלפי מדעי החברה עם טענות ספציפיות לגבי בודריאר. וכמובן, באותה מידה יכולתי לומר שניטשה ''הלביש מדע'' על תחושת העליונות שלו (סתם דוגמה אקראית). או ששפינוזה ''הלביש מדע'' על הצורך שלו לקיים דיאלוג עם ישות אלוהית. או אלף ואחד דברים אחרים, על אלף ואחד אנשים חכמים. ואתה, פלצנות, אתה קורא לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מחקר סוציולוגי כמותי'' - להבדיל כמובן ממחקר סוציולוגי איכותי. נפלאות חוסר הניקוד . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמותני ואיכותני אלו המילים שאתה מחפש. לא כל מחקר איכותני הוא גם איכותי. למעשה, אני מכיר כמה חוקרים שיגידו אפילו שכל מחקר איכותני הוא לא איכותי, אבל הם קצת מיושנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא מגדיר עצמו כתיאורטיקן ולא כמדען אז בסדר, התשובה שלי הייתה כלפי אנשים אשר טענו שמאמריו הם מאמרים מדעיים. יכול להיות שבנושא זה הויכוח שלי הוא לא איתו אלא פשוט עם מספר אנשים אשר הגיבו למאמר המעניין של ג.שמעון. (למרות שמהמעט שעיינתי בו בשעות האחרונות באינטרנט, כתיבתו היא בעלת מאפיינים פוסט-מודרניים ופסודו-מדעיים בעליל). דרך אגב, סתם בשביל להבין : מיהו תיאורטיקן ? מה זה תיאורטיקן לא מדעי ? האם כל פילוסוף הוא תיאורטיקן ? אם כן אז לשם מה צריך את המילה הזאת מלבד מיצירת בלבול, אם לא אז מה המשמעות שלה ? אני מצטער אם המילה פלצנות פגעה באדם זה או אחר (האם קוראי האייל בעלי נפש כה רכה ? האם קוראי האייל בונים לעצמם בעצם סימולקרות בדמות של הוגי דעות אלו או אחרים ?) חבל שאין ביקורת קונקרטית כלפי הביקורת שלי כלפיו ועל סיגנון כתיבתו אשר לוקח רעיון די פשוט ומסרבלו במילים מנופחות (כמו שהצרפתים אוהבים לעשות). התמרמרות ? האם אתה מסוגל לחוש התמרמרותו של אדם דרך טקסט שהוא כתב בהיסך הדעת בזמן הפסקת תה, אחרי סרט נחמד ב-DVD ? או שאני כותב ממש טוב ומצליח להעביר תחושות ורגשות באופן מדהים (ואני לא) או שאתה אדם בעל הבחנה מדהימה ואתה מצליח לחדור דרך שורות הפורום אל נפשו ורגשותיו של כל כותב (רק מוזר שאת דברי הנ"ל כתבתי דווקא בזמן של מצב רוח טוב ומשועשע...) כמובן ששפינוזה וניטשה הנ"ל חרגו לפעמים אל מחוזות הפלצנות, ואני לא רואה שום בעיה בסימון מקרים כאלה ככאלה כאשר נתקלים בהם. לא היה קיים פילוסוף בהיסטוריה שלא חרג מדי פעם למחוזות אלו. הכל פשוט שאלה של מינונים, והמינון במקרה של ההוגה המדובר הוא רב (שוב, כמובן, לדעתי). הכל גם תלוי בחרדת הקודש אותה אנו מרגישים כאשר אנו ניגשים אל ספר של הוגה דעות זה או אחר. אני אישית לא מתרגש מפרות קדושות, ואני לא רואה שום בעיה אפילו שאדם ממלמל לעצמו "איזה שטויות" לגבי משהו מהנאמר בזמן קריאה באחד מכתבי אפלטון, למרות שאני חושב שהוא אחד מההוגים החשובים ביותר מזה אלפי שנים ודבריו מהדהדים בחיי היום-יום שלנו עד עצם היום הזה. אם אתה מיחס לכתביו של בודריאר, לא יותר מאשר אוסף של רעיונות אשר מגדירים איזושהי פרספקטיבה על החיים בעולם המודרני, אז בסדר (כאן צריכה להכנס הקלישאה: על טעם ועל ריח אין מה להתוכח.). מעבר לדיון על אופן כתיבתו, אני לא רואה שום בעיה עם ויכוח על דעותיו. לא הגדרתי את דעותיו כפל.. אלא סתם כמוטעות. אז במקום לעסוק במילה האומללה בה השתמשתי(שלא היה בה שום מרמור אלא סתם הבעת דיעה, וסליחה אם פגעתי בציפור נפשו של מישהו) אולי נעסוק בדיון/ויכוח על רעיונותיו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתמרמרות שחשתי בדבריך נבעה כנראה מדימיוני המפותח, בו השתמשתי בזמן קריאת הטקסט. לו הייתי שולח לי הודעת וידאו, הכל היה נראה אחרת :-) (גיחוך רפלקסיבי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |