בתשובה לאינקוגניטו, 30/08/11 11:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שמישהו טוען ברצינות שהוא רצה מראש בתותבות הללו כדי להפוך לאלוף עולם. אבל יש לו יתרון לא הוגן על אדם רגיל. מה שכן, זו תהיה סיבה חדשה לציידי כישרונות לחפש אתלטים מוכשרים מאפריקה. לא חסרים שם קטועי גפיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הסברת למה זה חשוב ומה בעצם לא הוגן ביתרון הלא הוגן (נניח שאכן לו היו לו רגליים הוא היה רץ לאט יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך העניין, דמיין לעצמך שני רוכבי אופניים. לאחד יש אופניים רגילים ולשני יש מנוע קטן באופניים. אם אני מבין נכון, התיאוריה טוענת שתנאי הפתיחה של ספורטאים צריכים להיות דומים, ולכן מה שמעניק יתרון בולט לאחד אבל לא לאחרים, נפסל. ככה פסלו אחרי האולימפיאדה את חליפות השחיה המהפכניות; כך בטור-דה-פראנס ושאר תחרויות UCI יש מגבלת משקל מינימלית לאופנים (הגם שהרבה דברים אחרים מותרים, כי ברור לאיגוד האופניים שאם הוא יעצור את התפתחות הטכנולוגיה הוא ישמוט את הקרקע מתחת חברות האופניים הגדולות); וכן הלאה. אז אם יש אחד שיש לו יתרון גדול, ולו בגלל סיבה מצערת כזו, אז אפשר להבין למה יפסלו אותו. אני לא בטוח מה דעתי בשאלה, אבל אני יכול להבין גם את דעתך וגם את הדעה המתנגדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כשנה היה סקנדל סביב שמועות על רמאות של רוכבי אופנים שהטמינו מנועים חשמליים זעירים במסגרת האופנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם הזכרתי את זה. השמועות, אגב, נבעו מכך שאף-אחד לא טרח לבדוק כמה רועש המנוע המדובר. מי שכן בדק גילה שאין סיכוי שזה היה מצליח לעבור בשקט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את הסרט הבא, על אצנית שנפסלה מריצה כי היא "אולי לא מספיק אישה" וזה נותן לה יתרון לא הוגן: היא הוחזרה לבסוף להתחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את המצב שלה היא עקרה, לא בדיוק מה שאנשים מחשיבים לבריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הרעיון זה למדוד מה היא המהירות\מרחק מקסימלי בה יכול אדם לעשות מטלה כלשהיא (לרוץ, לקפוץ לזרוק כידון וכו'), אם לאדם הזה יש פתאום רגל או זרוע ביונית, הוא כבר לא "אדם" ומתחילה תחרות של פיתוחים טכניים, ופחות של פיתוח האדם. לעניין היתרון הלא הוגן, ניקח אדם שרץ 100 מטר ב-X זמן, אם נקטע את רגליו, נשים לו רגליים ביוניות, ואחרי זמן התרגלות הוא ירוץ 100 מטר ב-0.9X הרי שיש פה שינוי לא הוגן. במיוחד, ייתכן שיבוא יום והרגליים האלה (שאין להן צורה של רגליים אנושיות) יהיו מוצלחות במידה כזאת, שלאנשים "רגילים" לא יהיה סיכוי לנצח בתחרות. מה תגיד אם מחר מישהו נטול גפיים יבוא לשחות פרפר עם סנפיר גדול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כל מי שקרא את הקיבריאדה יודע איך זה נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה חשוב לבדוק מה המהירות המקסימלית שבה אדם רץ 400 מטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה חשוב לבדוק מה מקור היקום? או מה מוצא האדם? או מה הספרה ה1000 אחרי הנקודה של פיי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלישי באמת לא מעניין, זה יותר תרגיל מבעיה. למען האמת באחד מספרי ''ספר השיאים של גינס'' הספר שמכיל את התוצאה המדויקת ביותר (לזמנו) של פיי מוכתר בתור הספר המשעמם בעולם. שני הראשונים קצת יותר כלליים מהשאלה דנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאותך מעניינת השאלה מה מוצא האדם, חלקים נכבדים באוכלוסיה מתעניינים בשאלה כמה מהר יכול אדם לרוץ 400 מ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאני לא אקבל תשובה אז אני אנסה לענות לבד. בהתחלה הרעיון של המשחקים האולימפיים היה גורל, היוונים האמינו שיש אנשים שבורכן ע''י האלים ובאמצעות התחרויות הם יגלו מי זה. בגלגול המודרני החידוש נבע מהאמונה שיש אנשים שטובים מאחרים א-פריורי ושוב המשחקים נועדו למצוא את האדם הזה. לאחר מכן בתקופת המלחמה הקרה הטענה הייתה שיש מדינות או חברות שיותר טובות מאחרות והם מאפשרות לספורטאים לפרוח. כמו כן יש אנשים שמתעניינים כי זה מסמל אצלם התמדה ונחישות ומעבר לזה אנשים מתעניינים בכל תחרות שלא תהיה. בשתי הטענות הראשונות אני לא מאמין, להיפך, אני חושב שהם דוחות. לטענה השלישית כבר אף אחד לא מתייחס ברצינות עם כל המעבר של ספורטאים ממקום למקום. לגבי שאר הטענות פיסטוריוס מקיים אותם ובגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל התחרויות לא עונות על השאלה הזו כל כך ביעילות. רק אחת להרבה זמן נשבר שיא העולם, ושיא העולם (והתפתחותו) רק משמש נתונים לאקסטרפולציות אפויות-למחצה שיענו על השאלה האם השיא יתכנס למספר מסוים (קצה גבול היכולת) ומהו. האם ברוב התחרויות, כשהשיא לא נשבר, הצופים חושבים "נה, שוב בזבזנו דקה מחיינו (אמנם היה מאבק צמוד ומרגש, אבל לא למדנו כלום)"? ומה כל הקטע הזה עם מדליות, שנותנים עם טראראם שלם לאיזה שלושה שלא לימדו אותנו שום דבר חדש בשאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תענוג לראות אתלטים גדולים בפעולה. יש משהו מרגש ומרהיב באנשים שמאמצים את רוחם וגופם אל קצה היכולת האנושית. אבל כדי להנות מהצפיה המסגרת חייבת להיות תחרות (או ''התחרות'' כמו במיץ פטל), לא כדי שהשעון או הרף יקבעו לנו כמה להנות, אלא כדי שהם ידרבנו את המתחרים לתת את כל כולם. המבנה של התחרויות מתוכנן כדי להפיק הכי הרבה תחרותיות ולא הכי הרבה שיאים, וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כן, ברור, אני רק ניסיתי לסתור את הטענה של הפריפריאלי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלמרות שרוכבי אופנים חשבו שהם רכבו במהירות הכי גבוהה שהם מסוגלים, הם הצליחו לרכב מהר יותר. אחרי מספר רכיבות במאמץ שיא על אופנים נייחות, הרוכבים התחרו בשתי דמויות אווטאר. דמות אחת היתה הם עצמם הרוכבת באותה מהירות. הדמות השניה, כך נאמר להם, רכבה במהירות הטובה ביותר של הרוכב, אך למעשה רכבה מהר יותר מהשיא של הרוכב. הרוכבים הצליחו לרכב באותה מהירות כמו הדמות השניה, 1% מהר יותר מהשיא שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שעונים לאתלטים בהם אתה יכול להשתמש בנתוני העבר שלך ליצירת יריב וירטואלי, כך שבזמן האימון אתה מתחרה בעצמך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |