בתשובה לל.ב.פ., תל אביב, 13/09/11 19:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שאפשר להצטער על כך. בדרך זו נמנעים מן הילד העושר והדינמיות של שפה חיה ונושמת, המקיימת דיאלוג מתמיד עם רבדים תרבותיים וחברתיים מגוונים. נניח למשל שהילד מתוסכל מהתנהגותו של חברו הטוב, ורוצה, בכלים המוגבלים שרכש בבית, לבטא משהו בסגנון: "בואנה, אתה לא בא לי טוב". אני מתקשה לראותו מנסח אמירה זו, עם כל העוצמות והאלוזיות התרבותיות הקשורות בה, באמצעות אבני הבניין אליהן הוא מוגבל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, אתה הצלחת לבטא משהו בסגנון: "בואנה, את1 לא באה לי טוב", עם כל העוצמות והאלוזיות התרבותיות הקשורות בה, באמצעות אבני הבניין אליהן אתה מוגבל. 1 ל.ב.פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת לי מוגבל? למה זה מה זה לא בא לי טוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל מאחר וזה מה זה לא בא לי טוב... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |