בתשובה להאייל האלמוני, 25/10/11 22:45
סתם מגעיל 585640
(זו לא כתבה אלא טור דעה).
הטור מייצג, אמנם בצורה רדודה וצעקנית מעט, ניסיון לשאול מהו בעצם "גיבור" ומי זכאי לתואר זה. השאלה הטרידה אותי בזמנו‏1, יש מן הסתם גישות שונות להגדרת המושג הזה, ובכל אופן לא מאליו ברור שהתשובה היא "גיבור הוא מי ששרד 5.5 שנים בתנאי שבי X". אם כי זה כמובן לא פיקניק ויש להעריך את חוזק אופיו של מי שעבר תקופה קשה כזו ויצא יחסית שלם בנפשו וברוחו.

השאלה הזו לא מעניין בהקשר של גלעד שליט אישית (האם צריך להיות סופר נחמדים אליו או רק נחמדים?), אלא בהצבה של מראה מול החברה ובניסיון לבדוק אילו ערכים היא מהללת ואיזה סוג אנשים (הפועלים על פי ערכים אלה) יזכו לתואר "גיבור" בתוכה. בחברות שונות זוכה לתהילה אנשים שונים: מי שמקרקף אדם אחר, או מי שמצליח למדוט תקופות ארוכות, או מי שיוצא לפוצץ אוכלוסייה אזרחית, או מי שיושבת באוטובוס במקום שהוחלט שאינו מיועד לה בגלל צבע עורה, וכולי. הערכים המהוללים יכולים להיות צמאון דם, יכולת התאפקות ונחישות, אומץ ללכת נגד קביעת הכלל ובהנחיית צו המצפון, וכולי.

עכשיו, רוב התגובות, רדודות וצעקניות גם הן כפי שאפשר לצפות מטוקבקים, לא מציגות עמדה נגדית לזו של כספית - אלא חולקות על עצם השאלה ועל הלגיטימיות של הצגתה. לכן כתבתי את תגובתי הקודמת.

1 תגובה 538320
סתם מגעיל 585642
...וכיוון שנראה שגם באייל משום מה יש זליגה טוקבקית ו"אסור" לדבר על הנושא הזה, החלטתי אני לפתוח בשיחה :-P
סתם מגעיל 585662
יש להודות שמעולם לא חשבתי ברצינות על השאלה המוצגת; אינני יודעת איך נקראים היום "גיבורי" סרטים, הצגות, או ספרים, למשל. אני יודעת שלאורך תקופה ארוכה כונו רובם "אנטי-גיבורים", ומניחה שכינוי זה אכן הלם אותם יותר - את אנשי ה"רוב הדומם" עם חייהם הרגילים וחלומותיהם המגוונים. בישראל יש משמעות עצומה בעיקר ל"קדושים" - תואר המוענק אוטומטית כמעט לכל מי שמת "על שום היותו יהודי".
עיטורי צה"ל למיניהם מוענקים, מדרך הטבע, על מעשי גבורה במלחמה, מעשים של חירוף נפש. היחידה שזכורה לי כרגע כגיבורה מחוץ לצה"ל בהתאם לקריטריונים המחמירים היא בלה פרוינד. אבל הענקת התואר "גיבור" לשליט הייתה "בשפת העם" - כדרך שאמא קוראת לבנה גיבור כשהוא עובר טיפול שניים, נניח, בלי לבכות יותר מדי. הטעות של בן כספית היא שהוא ייחס לו משמעות אחרת.
סתם מגעיל 585664
אבל למה זו טעות? העם מתייחס כאן לגלעד, חייל בתפקיד, כאל נער שתעה ביער. האם זו ההתייחסות הנכונה? אני באמת שואלת. ראיתי במקום אחר טור תשובה לבן כספית שמדבר על "אצילותו" של גלעד שליט. נראה שהיחס הציבורי נע בין דאגה אמהית (מובנת ‏1 ) לבין הערצה ממש למי שאמור לגלם בדמותו הרזה את הכמיהה הכללית לשלום (ואולי גם לפצות במשהו על ההתרכזות בו עצמו, בכך שהוא מפגין התייחסות בלתי אנוכית‏2). מזל שהוא בחור עדין ונעים הליכות שקיבל חינוך מעולה, ולא איזה שק"מיסט ערס מדימונה, שאז הרצון הציבורי להערצה היה נתקל בתסכול גדול.

1 גם לי ברור, ודאי כאמא, שבחור צעיר שגויס לשירות צבאי הוא עדיין "נער" ברוב המובנים.

2 תרגום ל-selfless. אולי למישהו יש הצעה קולעת יותר.
סתם מגעיל 585665
הקישור לטור התשובה:
סתם 585666
אני באמת מתייחס אליו כאל נער שתעה ביער. גיבור קפקאי של המוזרות, אשר זכה לטקס ממלכתי ולהצדעת הרמטכ''ל על שום שנפל בשבי. בהחלט לא גיבור של שלום, לא גיבור של שום רעיון, כלומר בדיוק זה- גיבור של שום דבר. אדם שכל כמיהתו אם קיימת כזו, לשלום, נולדה משום המצב הפרטי המחורבן שאליו הוא נקלע בלי שום נגיעה אישית בינו לבין הסכסוך הלאומי, וכל זה על רקע הניגודיות שגם היא מוזרות כשלעצמה, בין העדינות והרזון והשבריריות שלו עצמו למול מציאות ששלחה אותו להיות ההפך ממה שהוא, לוחם בחזית.
סתם 585667
השאלה העקרונית פה היא (מעבר לכל המהומה הפוליטית) האם גיבור הוא תלוי-בחירה או מצב.
סתם 585671
אם הכוונה היא לשאול האם גבורה קשורה באדם או בסיטואציה, לדעתי גבורה קשורה באדם. אין מצבים גיבורים.
סתם 585688
ברור שגיבור תלוי בשניהם. אם מעולם לא היית במצב שמאלץ אותך לסוג של חירוף נפש, מן הסתם לא יכולת להוכיח גבורה - והרי גבורה היא משהו שאין לו משמעות רבה בלי שייצא לפועל. לעומת זאת, במצבים מתאימים, אתה יכול בד''כ לבחור בין הפעולה הכרוכה בגבורה לבין כניעה למצב (לתוקפים אותך, למצוקתו של אחר שבחרת לא להצילו, לתחוש חוסר האונים וכיו''ב).
סתם 585678
ואם לא די בכל המוזרות, הוא גם קרוי בשם שליט.
סתם 585689
לא שמת לב שאת המלה "שליט" אפשר לפרש גם כ"מי שניתן לשלוט בו"? כמו אכיל, קריא, שמיש וכו'...
סתם מגעיל 585670
ודאי שזו טעות. את קוראת "מטורף" רק למי שנקרא כך "רשמית"? כלומר, שהפסיכיאטרים מגדירים אותו כנפגע נפש ברמה קלינית? אני לא. רוב האנשים לא. בעיניי מי שרוצח אדם בשל סכסוך על חניה או על בקבוק וודקה הוא מטורף. אז מה? הוא איננו כשיר לעמוד בדין? כשיר בהחלט. אז טוב, גלעד היה חייל ונתן לעצמו ליפול בשבי. זו לא גבורה גדולה, אבל אני לא בטוחה שזו גבורה גדולה בהרבה, באותו מצב, להביא לכך שייהרג. הוא לא היה יכול לדעת לאיזה מין שבי הוא נופל. הוא ודאי ידע על סוגי שבי שנפלו בהם אי אלה מחיילינו, שייתכן שהמוות היה עדיף עליהם.
יש כאן בלבול של כמה דברים.
את תואר האצילות נתנו לנועם ואביבה שליט זמן קצר מאוד לאחר השבי: הם מתבטאים היטב, שפתם יפה, הם לא מתלהמים, לא צועקים ולא ממש דופקים על שולחנות - ודאי שלא הופכים אותם. במדינה שרגילה להתנהגויות אלימות, אגרסיביות ובוטות במצבים כאלה וקלים מהם, זה בהחלט מספיק כדי להיקרא אציל. גלעד, כמי שירש תכונות אלה, גם הוא נוהג באצילות דומה.
ענייני הגבורה והכמיהה לשלום שייכים לתחום האינטרסים. אנשים זקוקים לסמלים; מנהיגים יודעים זאת ומספקים להם אותם כמעין מתלים להניח עליהם את אותם אידיאלים/שאיפות שברצונם לקדם. או אולי לקרדם, להופכם קרדום לחפור בו. גלעד מתאים מאוד באישיותו לסמל את הכמיהה לשלום, מכאן שהוא יסמל אותה היטב. ברגע זה בהיסטוריה זו רוח הזמן. אם, חלילה, תשתנה רוח זו - סביר שגם התארים ישתנו איתה. ראי הוויכוח על מיתוס מצדה, הרי גם מיתוסים באים לשרת את אותם צרכים.
סתם מגעיל 585672
אם להיות גיבור פירושו להיות דמות, גלעד הוא בוודאי דמות כמו כל אחד אחר, ומכאן שהוא יכול להית סמל של כל דבר. אם להיות גיבור פירושו להיות בעל תכונות של כוח, אומץ לב ותוקף, תואר המבוסס על תכונות שם הגבר, כפי שהשפה תופשת אותן, ומתאר את פעולת ההתגברות- להיעשות חזק יותר, אני לא רואה בו את התכונות האלה.
סתם מגעיל 585673
מעניין. אם לבסס את הגבורה על המקורות שאתה מייחס לה, אז גלעד ממלא אותן במדויק. ראשית, הוא גבר. שנית, הוא התגבר על השבי...
סתם מגעיל 585675
לא, הוא לא.
אם הוא היה נמלט, הוא היה "מתגבר על השבי".
הוא שוחרר בעסקת שחרור אסירים. פעלו לשחרורו. הוא היה פסיבי. מה גבורה כאן?
החזיקו אותו בתנאים לא-סימפטיים, שאין בהם בכדי להרוג. זה עוד לא הופך אדם לגיבור.
סתם מגעיל 585682
לא אמרתי שהוא אכן גיבור, אלא רק שלפי פירוש DD הוא כזה - גבר מתגבר. והוא התגבר על השבי במובן זה שיצא מהשנים הקשות - לא גיהנום, אבל עדיין קשות - במצב סביר יחסית.
סתם מגעיל 585685
זו זילות של המונח גיבור, בעיני, וכמדומני DD לא התכוון בדיוק לזה.
סתם מגעיל 585694
ודאי ש-DD לא התכוון לזה. אני דיברתי על מקורותיו.
סתם מגעיל 585676
זה נכון. הוא גבר, והוא גם התגבר על השבי. אבל אני לא בטוח שזה הופך אותו ל"גיבור". מצב של שבי, מצב שבו אדם הוא מוכנע ופאסיבי, הוא בדיוק ההיפוך לתכונות הגיבור לפי אותו קו. שמשון אינו גיבור בכוח שביו או בכוח שמוטט את עמודי הבית, אלא בכוח שהרג 300 פלישתים בלחי חמור. ישנו ממד של גבורה במה שקשור לכוחות הנפש. משל איזהו הגיבור הכובש את יצרו. אני באמת לא יודע איך אדם יושב חמש שנים עם קירות ועם עצמו ולא מאבד את שפיותו. מן הבחינה הזו כנראה שגלעד הוא גיבור לעצמו (כשם שבאותה מידה יכול היה להיחשב לכזה לו התגבר על הפחד ושם קץ לחייו ולא לשאת בהשפלה של היות שבוי) אבל לא גיבור לקרב בבחינת גבר שמשתתף בפעולת מלחמה שמטרתה לגבור על האויב.
סתם מגעיל 585684
בשום מקום לא אמרתי שהוא גיבור קרב, אלא בדיוקק בזה שהוא התגבר על הקירות והבידוד מספיק כדי לא לאבד את שפיותו.
סתם מגעיל 585692
יש בעברית את המילה ''ניצול'', לתאר את מי ששהה בתנאים קשים ושרד.
סתם מגעיל 585695
ניצול הוא מי שניצל מסכנת מוות. גלעד לא היה נתון בה, השבח לאל.
סתם מגעיל 585696
מה היה קורה לו לו ישראל היתה מודיעה שאין בכוונתה לנקוף אצבע לשחרורו, או לו היתה מתעקשת על חילופי אדם תמורת אדם?
סתם מגעיל 585697
לא יודעת. מה היה קורה לו העץ שנפל על מרפסתי דקה אחרי שיצאתי ממנה היה נופל דקה קודם? האם אני ניצולה?
סתם מגעיל 585698
אם העץ נפל על מרפסתך ויצאת ממנה רק דקה לפני כן, ניצלת.
אם את "ניצולה"? לא נראה לי.
להערכתי, צריך בשביל זה אסון טיפה יותר גדול, עם קצת יותר אנשים מעורבים, ורצוי שכמה מהם ימותו.
סתם מגעיל 585708
העץ היה גדול וכבד, המרפסת קטנה וצרה, לו הייתי שם באותו רגע הייתי מתה בוודאות. ועם גלעד לא היו שבויים נוספים, כך שלא נשקפה סכנה לאיש חוץ ממנו - למעט, כמובן, לפלסטינים מהסביבה שהיו אולי נהרגים בפעולת תגמול ישראלית.
מאסר בבידוד 586792
שרה שורד, הטיילת האמריקאית שהוחזקה באירן 14.5 חודשים רובם בבידוד, מספרת על החוויה הקשה וקוראת לאו"ם ולממשלת ארה"ב להוסיף כליאה בבידוד לאמנה הבינלאומית נגד עינויים. שורד, שאובחנה כסובלת מתסמונת פוסט טראומטית, שבנוסף לאסירים רבים המוחזקים ברחבי העולם בבידוד, ארה"ב מחזיקה 20,000-25,000 אסירים בבידוד, אם כאמצעי משמעתי ואם כעונש, והנציג הרשמי של האו"ם טוען שישנה עליה בשימוש ובחומרה של המנהג "החולני" (כהגדרתה) של מאסר בבידוד מתמשך.
סתם מגעיל 585674
או! תודה על התשובה העניינית. סוף סוף מתחיל דיון.

נכון שנועם ואביבה שליט ראויים להערכה באיפוק ובנחישות שלהם. מן הסתם התחנך לאור דרכם זו. אבל הבלבול אינו נחלתי אלא נחלת הציבור וכותבי הטורים - הם רואים אותם כמקשה אחת, ולא משנה שרק אחד מהם ישב בשבי.

לגבי "סמל לשלום" - אולי אישיותו נעימה מאוד, אבל לא ברור לי מה בסיטואציה שלו קשור בכלל לשלום. הוא נפל בשבי, שוחרר תמורת מחבלים, אמנם בעסקה עם גורם שנחשב לאויב, אבל בסך הכל מדובר בגורם טרור שהכתיב תנאים וקיבל אותם, בתיווכה של מדינה שאינה ידידת ישראל גדולה.
מבחינה ציבורית אני רואה זאת כך: בעת שבתו בשבי, לגלעד, להבדיל מאסירי ציון או מוויקטור פרנקל נניח, היתה לכאורה חסרה "משמעות" או "סיבת קיום" הגדולה ממנו. נכון שגעגועים לבית ולמשפחה שיחקו כאן תפקיד מכריע אבל בכל זאת היתה דרושה גם סיבת קיום קולקטיבית יותר, כדי להעצים את הסיפור הדרמטי עוד יותר, ובאין יעד מדיני או פרקטי מיידי ‏1 שגלעד יכול להתגייס אליו בשבתו כחטוף‏2 משוחרר, אומרים "שלום". מי כבר יתנגד לזה, חוץ מליברמן?

1 איחוד משפחות משני עברי הגבול? (סתם, אני צוחקת).

2 מביני דבר, אנא מכם - מה כל הטענות בטוקבקים על כך שהחיילים קיבלו אישור ממפקדם לישון בטנק ולכן החטיפה התאפשרה? האם אלה טענות "סרק סרק", או שהן נשקלות ברצינות?
סתם מגעיל 585681
לא לבלבול הזה התכוונתי.
ראי, את קוראת מאמר בתחום שאת מתמצאת בו אבל אינך "מושקעת" בו בהתאם לאינטרסים מקצועיים, רגשיים או אחרים. מחברו אינו מוכר לך. המאמר נראה לך טפשי ותפל. את מציינת לעצמך שהמחבר איננו מאור גדול. לעומת זאת, נאמר שדווקא יש לך אינטרסים מסוימים בתחום ו/או לגבי המחבר, ועל אף שדעתך הבסיסית על המאמר נשארת בעינה, את יכולה למצוא לו נקודות זכות אם תישאלי עליו. ברור שאינני מחדשת לך דבר, אבל זה הרקע:)
אז הבלבול שאליו התכוונתי הוא בין אמירות המתארות "אמת", כמו "משפחת שליט היא משפחה אצילית", לבין תיאורים אינטרסנטיים, כמו "גלעד גיבור" או "גלעד מסמל את הכמיהה לשלום".
חוצמזה, אמרתי שהוא מתאים לעניין השלום *באישיותו*: רזה, חוור ונעים הליכות. מצבו קצת פחות מתקשר, אבל הוא יכול להספיק: בסופו של דבר, לו היה שלום, מן הסתם הוא לא היה נופל בשבי.
סתם מגעיל 585717
או.קיי, מקבלת.
סתם מגעיל 585683
>לא מאליו ברור שהתשובה היא "גיבור הוא מי ששרד 5.5 שנים בתנאי שבי

בעיני זאת גבורה, במיוחד אם ימצאו לו אח"כ תעצומות הנפש להשתקם ולשמש בצורה כזו או אחרת כמופת ודוגמה לחיי חברה קונסטרוקטיביים. הדוגמה הכי בהירה שעולה לי בראש היא הסנטור מקיין שעבר למעלה מחמש שנות שבי קשות במיוחד בויאטנאם, סרב לשיחרור מיוחד, וחזר לאחר מכן להיות אישיות עם השפעה חברתית רחבה.
סתם מגעיל 585686
הגבורה, בעיני, היא סירובו של מק'קיין להשתחרר. לא עצם השהות בשבי קשה.
סתם מגעיל 585700
סתם מגעיל 585702
תוכל להרחיב?
הכובש את יצרו 585710
בילינסקי מכה את לבשן שוק על ירך: תגובה 60179
סתם מגעיל 585712
כתבת שהתגובות ''חולקות על עצם השאלה ועל הלגיטימיות של הצגתה''.
השאלה אכן אינה לגיטימית מהסיבה המהותית שאת ואחרים מתעלמים ממנה, והיא שהאדם עומד לפניך. לפני כמה ימים יצא מהשבי הארוך ואפילו עוד לא התאושש פיזית.
עומד בחור שלא חטא ואיתרע גורלו וקרה לו מה שקרה, ומסביבו הקהל מתווכח אם חייו היו שווים אלף מחבלים, לא שווים אלף מחבלים, שווים מחבל אחד בדיוק, לא שווים חיי ישראלי שבסיכוי כזה וכזה ייפגע, שווים חיי שלושה חיילים בפעולת חילוץ, לא שווים חיי חיילים, לא שווים ויתור על נחלת אבות (אומר פייגלין), לא שווים כניעה לסחטנות, לא שווים זכר נרצחים, לא שווים כי הוא לא גיבור, אם היה גיבור היה מתאבד, לא שווים כי הוא לא התאבד, היו שווים אם היה מתאבד.
צריך להיות עשוי מברזל או מאיזה חומר מגלומני יוצא דופן כדי לא לשקוע בדכאון אובדני, זו הפשטה של כל ערך עצמי. לא כי אתה מכוער, לא כי אתה טיפש, לא כי אתה משעמם אלא כולך, כל כולך לא שווה הרבה ועוד שילמנו עליך.
אני מסופק אם גלעד שליט קרוץ מהחומר הזה.
שאלות מסוג מיהו גיבור נטחנו בפעולות בתנועה והן בנאליות, מדיבורים על פני החברה הישראלית לאן טוב לא ייצא, אבל דבר ברור והוא שנעשינו חברה מקברית.
סתם מגעיל 585713
לא כי חייו אינם שווים, אלא האם העסקה שווה. ואם הדיון מתנהל כשהבחור עומד שחיף ואומלל לפנינו- אולי זה משום שהעסקה נעשתה מעט בחטף, ואני באמת לא יודע איך מנהלים דיון שאיננו מקאברי כאשר שלוב בתוכו עניינם של דמים רבים, ובכל מקרה שמורה לבחור אהדה של מיליוני אנשים בעולם ושל רוב בחברה הישראלית. ועם מלוא החמלה והאהדה כלפי הסיפור האישי הרגיש והטראגי- גיבור חיל אין הוא.
סתם מגעיל 585720
את צודקת שהסיטואציה קשה וכמעט בלתי אפשרית. אבל זו בדיוק הנקודה: אין דרך לעמוד מולה בלי לדבר עליה. כי עצם הבחירה שלך באי-דיבור גם הוא הבעת עמדה ברורה. ויש הרבה יותר מעמדה אחת בסוגייה הזו. אין דרך לברר את הסוגייה אלא להביע אותן (כן, גם אחרי שהעסקה נסגרה).

צר לי מאוד על שליט ומשפחתו, על ההינמקות הארוכה שלו בכלא ועל תהליך ההתאוששות הארוך שיצטרך מן הסתם לעבור. אבל למרבית הצער, הוא כבר מזמן לא אדם פרטי, וגורלו קשור במדינה ובציבור בהרבה דרכים שכולנו היינו מעדיפים לא לחוות. גם סוגיות שנראות לך סרות טעם, סחטנות-לא-סחטנות, ההתאבדות-לא-התאבדות, אולי צריך לסתום את האף כדי לדבר עליהן, אבל הן ממשיכות להיות רלוונטיות כי מן הסתם יהיו ניסיונות חטיפה/שבי נוספים בעתיד.

(ומה שנטחן בתנועת הנוער שלי זו דילמת הקרונית. זה והתרגיל הנורבגי).
סתם 585723
מה זה התרגיל הנורבגי?
סתם 585725
כל חידה מסוג זה:
סתם 585750
בזמני הז'אנר הזה נקרא "מי בעל הזברה?".
סתם 585751
ובזמני "מי גר בבית הלבן?"

______
התשובה במהופך: רוחשה שיאה
סתם מגעיל 585722
אם נקיים את הדיון בעוד חודש אז השאלה תהיה יותר לגיטימית?

האם לגיטימי לקיים דיון אם עסקת טננבאום היתה שווה או לא? אם עסקת ג'יבריל היתה שווה או לא? גם משוחררי העסקאות האלה חיים בתוכנו. ואילו אלה שנרצחו על ידי המשוחררים מהצד השני בעסקאות האלו כבר לא חיים בתוכנו, והם לא יכולים להביע את דעתם אם העסקאות היו טובות או לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים