בתשובה לגברת זליבנסקי, 08/12/11 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממעטים לארוז עם שקיות פלסטיק בסופר = פחות שקיות נכנסות הביתה. ובשקיות שכן נכנסו, משתמשים לצורך איסוף זבל = לא משתמשים בשקיות זבל יעודיות לעניין. זה מה שאני עושה. ____________________ אבל גם מי שכן משתמש בשקיות זבל יעודיות אבל מפחית בצריכת שקיות הפלסטיק לצורך קניות, עושה משהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצמצם בשימוש בשקיות פלסטיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדיוק הצמצום בשימוש בשקיות פלסטיק עושה? חשבתי שכבר הסבירו שפלסטיק הוא לא מזהם ולא צורך משאבים מיוחדים מהסביבה לפחות מבחינה סביבתית הוא עדיף על החומרים שהוא מחליף (בד,עץ,נייר וכד') בגלל ההתפרקות האיטית שלו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית לעצמך. פלסטיק מתפרק לאט. השתמשת בשקית 5 דקות. לה, לעומת זאת, יקח עשרות ומאות שנים להתפרק. למה זה עדיף סביבתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפרקות איטית עדיפה מבחינת הסביבה כי פחות תוצרי פירוק משתחררים לסביבה ביחידת זמן שקית נייר שנרקבת משחררת גזים ונוזלי ריקבון שקית פלסטיק לעומת זאת פשוט מתפרקת לאיטה השאלה היא מה יותר מפריע לך , הרקב או המפגע האסטטי? נייר ובד גם צריכים שטחי גידול יחודיים ליצור חומר הגלם שקיות פלסטיק לעומת זאת מיוצרות מגז טבעי שהוא מוצר לוואי של תעשיית הדלק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי חיים, עופות ודגים בולעים את השקיות, ונחנקים למוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה יותר או פחות ממספר בעלי החיים שמתים בגלל גידולים חקלאיים? האם איזה צב ים טיפש שבלע שקית פלסטיק הוא יותר חשוב מהציפור שאת העץ שלה כרתת כדי לעשות שקית נייר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של ''חשוב''. צב שבלע שקית - סובל ומת בייסורים. ציפור שאין לה איפה לבנות קן, אולי לא כייף לה, אולי לא תעמיד צאצאים, אבל הסבל שלה יהיה בדרגה פחותה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הגוזלים?! מה יהיה עם הגוזלים?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה היא ''ובכל ביצה- הספנתעיר''. וברבים הספנתעירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט שידוע לי, עצים לנייר מגודלים בשיטה שבה יש כמה חלקות, שתילים שזה עתה נטעו, עצים בני שנה, עצים בני שנתיים, עצים בני שלוש. כשכורתים את העצים בני השלוש מיד נוטעים שתילים שמחליפים אותם, כך שמספר העצים נשאר קבוע. וכמובן, לא כורתים את העצים בעונת הקינון. וסבלם של בעלי החיים שנחנקים מהשקיות הוא באמת נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את שקית האשפה שלך אתה זורק לפח מסודר, ולא לים, סיכוי קטן מאוד שדג, עוף או בעל חיים (רגע, דגים ועופות לא נופלים בהגדרה הזאת?) יחנק ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השקיות שלנו אנחנו לא זורקים רק לפח, אנחנו זורקים אותן בהרבה דרכים ויעידו איי פלסטיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל שקית פלסטיק היא חלק מהבעיה הזאת, ולא כל רשות מקומית בארץ דואגת להשליך את השקיות שלה לאוקיינוס, במקום לקבורה מסודרת. אם אתה תיפטר מהשקית שלך בדרך מסודרת, אתה לא תתרום לבעיה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל -א' טיעון ירוק אך הגיוני בנושא מתיחס גם לצריכת שקיות כמעודדת ייצור שלהן (אפשר תיאורטית לייצר מתוצרי הלואי של נפט, רק מוצרים שאכן יגיעו לקבורה נאותה) - ב' מובן שאת השקיות שלי אני זורק לפח, אבל זה פוטר אותי בהכרח מכל אחריות נוספת בעניני שקיות באופן גורף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלסטיק מיוצר מחומרים שיכלו להיות דלק פחמימני. פוליאתילן מיוצר מאתילן שמיוצר מנפט גולמי או גז טבעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נייר מיוצר מחומרים שיכלו להיות דלק פחמימני וזה לא מדויק להגיד שאתן מיוצר מנפט גולמי יותר מדויק להגיד שהוא מוצר לוואי של תהליך הזיקוק של נפט גולמי לדלק ושאם לא היינו מוצאים לו שימוש בייצור פלסטיק היינו צריכים לשרוף אותו או לשחרר לאטמוספירה אבל מה שהכי הכי הכי חשוב חוץ מלהיות סרן ידוע מה בדיוק הנקודה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מתפרקת שקית פלסטיק? שלא לדבר על כך שמדובר על שקית בד אחת לכל אלפי שקיות פלסטיק, במקרה שהוצג כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לתת לך תשובה מוסמכת על תהליכי פרוק של פוליאתילן אבל ניחוש מושכל מתוך תצפיות על שקיות בטבע אני משער שהתהליך המרכזי הוא התקצרות של מולקולות הפולימר ו"צילוב" בינן כלומר תהליך הפרוק הוא יותר פיסי מאשר כימי וכמובן שהנקודה היא לא מוצרי הפרוק הסופיים אלא קצב ההתפרקות ושוב הרב פעמיות של שקיות הבד זה ששקית אחת כזאת יכולה להחליף אלפי שקיות חד פעמיות זו דווקא לא נקודה לטובה מבחינה סביבתית האתן הוא תוצר לוואי של תעשיית הדלק אם לא היינו הופכים אותו לפלסטיק היינו צריכים לשרוף אותו או לשחרר אותו לאוויר - הרבה יותר מזהם אז אם אתה רוצה לחשב את המחיר האקולוגי של החלפת השקיות החד פעמיות בשקיות מ"בד" (ולמעשה רוב השקיות הרב פעמיות גם עשויות מפוליאתילן) אז אתה צריך להכניס גם את המחיר הסביבתי של ההיפטרות מהאתן העודף ואם אתה ממש מנטורי ירקא ומתעקש להחליף את השקיות בחומרים טבעיים בלבד אז צריך להוסיף גם את מוצרי הפירוק ,גם את האתן העודף שישאר וגם את המחיר הסביבתי של גידול חומרי הגלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביר בבקשה לסרן פשוט שכמוני, מה קורה בדיוק לשאריות שקיות הפלסטיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן נעשות פריכות ומתפוררות מה קורה לפרורים והאם הם בסוף חוזרים להיות אתן ו/או פחמימנים פשוטים אחרים ? לא יודע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גם מפגע אסתטי הוא סוג של מפגע סביבתי (אני מניח שאסתטיקה היא הבעיה העיקרית, למשל, עם המזבלות הפירטיות לפסולת בניין בארץ - תקנוני אם אני טועה). ושקיות הפלסטיק דורשות בעצמן קצת אנרגיה לייצורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תספר *לי* על שקיות נילון! מה שכן- אני משוכנע שהפינגויניים האינטילגנטיים שיסתובבו על החופים אחרינו יאספו פקקי קוקה-קולה וישתוממו על השלמות האחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש שקיות בד עמידות (שמתקפלות לגודל זעיר) שקניתי לפני שש או שבע שנים, חסכו לי מן הסתם כמה אלפי שקיות פלסטיק, והיד עוד נטויה. החשבון הוא לא רק של חומר מול חומר, אלא צריך לקחת בחשבון גם אורך חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבוע נאלצתי לזרוק שקית "על בד" רב פעמית כזאת לאחר שבלתה. אני מניח שכוסות קלקר גרועות בהרבה מכוס קרמיקה רב פעמית, אבל מעבר לזה, איפה אפשר למצוא את תחשיבי העלות מול תועלת של הצעדים הירוקים או פסבדו ירוקים האלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקיות שדיברתי עליהן הן לא השקיות היחסית מסיביות שרואים לא מעט בארץ (כאלה), אלא שקיות מבד סינתטי מאד עמיד, שכשהן מקופלות לתוך הנרתיק הקטנצ'יק שלהן, אפשר להכניס שתיים לתוך קופסת סיגריות. לי יש בדיוק כאלה, של חברת Reisenthal; הן עלו לי ארבעה או חמישה דולר כ"א לפני שש-שבע שנים, ומאז משמשות אותי בנאמנות ובקושי מגלות סימני בלייה. אני מחזיק שתיים באופן קבוע באוטו ועוד כמה בבית, וכאמור, הן חסכו לי (ולכולנו) אלפי שקיות פלסטיק. בנוגע לנקודה האחרונה שהעלית - אני מסכים אתך לחלוטין שהרטוריקה של החינוך האקולוגי סובלת מחוסר חמור במספרים ובמדידה. למשל, ברור שגם נסיעה במכונית וגם צריכת מים הן פעולות שליליות מבחינה אקולוגית, אבל בכלל לא ברור לי מהו יחס ההמרה ביניהן - האם קילומטר אחד במכונית שקול בנזקו לסמ"ק מים, לליטר, או לקוב? אין לי שום מושג אפילו על סדר הגודל, וזה חבל, כי אז הייתי יכול למקד את המאמצים שלי בכיוונים יותר פרודוקטיביים. אידיאלית, היה אפשר לפרסם "מחירון" לכל מיני פעולות במעין מטבע אקולוגית שמודדת את הנזק של הפעולות: שקית ניילון אחת שווה X אקו-לירה, ליטר מים שווה Y אקו-לירה, וכו'. כמובן שהמחירון יצטרך להיות תלוי-מיקום - הנזק האקולוגי של צריכת ליטר מים בארץ אינו זהה לנזק המקביל בנורווגיה. מעולם לא ראיתי ניסיון ליצור כזה מחירון, וכאמור, בעיניי זה חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחירון "אקולוגי" - המחיר הרגיל בהנחה כמובן שאין סובסידיות ו/או תקנות שמשנות את המחיר באופן מלאכותי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון אם מחיר המוצר היה כולל את פגיעתו האקולוגית, מה שהיה קורה אם היצרן היה צריך לשלם קנסות על הזיהום שנגרם בייצור, והצרכן היה משלם עבור הזיהום שנגרם בשימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שלך חיובי אבל עדיין המחיר לא היה משקף את המחיר האקולוגי כי המחיר מורכב מעוד הרבה גורמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאפשר להתשמש בשני "דברים", שעולים אותו דבר ויש להם יעילות זהה, אבל בעת שמייצרים אחד נפלטים לאטמוספירה גזים רעילים בכמות X, ובעת שמייצרים את השני, נפלטים גזים 0.1*X גזים רעילים. למפעל המזהם אין סיבה לעבור לתהליך הייצור הירוק יותר אם לא תטיל עליו קנסות (או תיתן גזרים למפעל השני) משום שהוא לא סובל ישירות מהזיהום, לעומת זאת, הנזק הכלכלי שנגרם לנו כחברה ניתן לכימות כ-Z דולרים שמתבטאים בעיקר בהוצאות על בריאות1, האם לא ראוי שכל אחד מהמפעלים ישלם על הנזק שהוא גורם? במקרה שיש חלופה זהה בעלות זהה, התשובה לשאלה שהצגתי היא כנראה שכל מפעל ישלם על הנזק שגרם, העלות תתגלגל לצרכנים שיבחרו את המוצר הזול יותר ומזהם פחות, אבל אם אין חלופה "ירוקה" וטובה למוצר המזהם, לא בטוח שאני רוצה לשלם עוד מס רק בשביל להקטין את הצריכה של מוצר נחוץ. 1 אבל גם לכלוך והסתרת השמש הם נזקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר למצוא מקרי קצה שלא מתאימים לכלל אבל בגדול יותר זול זה גם יותר טוב לסביבה בעולם האמיתי רוב הזיהום מקורו בשימוש בדלק אז מוצר שייצורו צורך פחות דלק הוא גם יותר זול וגם פחות מזהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר זול יותר טוב לסביבה? זאת אמירה מוזרה, שקל מאוד להפריך אותה. יותר זול שבאוטו לא יהיה ממיר קטליטי, יותר זול שהארובה של המפעל\חברת החשמל תהיה בגובה של 10 מטר ולא בגובה של 50, יותר זול לא לנקות את השפכים של המפעל אלא לשפוך אותם לקישון\ים. (רוב הזמן) יותר זול לשרוף פחם מאשר לשרוף גז וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מלמדים אותכם שם בבצפר? זה שקיימות תעשיות מזהמות לא "מוכיח" שכל התעשיות מזהמות זה אפילו לא מוכיח שרוב התעשיות מזהמות אם אתה רוצה להפריך את הכלל אתה צריך להביא יותר מכמה דוגמאות אתה צריך להסביר למה לדעתך ברוב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר0 . . 0ותזכור בבקשה ששימוש בחשמל ודלק דווקא כן נכלל במחיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טענת "שזול יותר -> ירוק יותר" אני אומר שאם אתה לא מתחשב בסביבה, אתה יכול בקלות לחסוך בהוצאות (שיתבטאו במחיר המוצר), ונתתי כמה דוגמאות. אתה אומר ששריפת דלק מתבטאת במחיר המוצר, אבל, גם במקרה הזה, אם המפעל מייצר חלק מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פחם, גז או מוזט, יש הבדל ברמת הזיהום, שלא נמצא בהכרח ביחס ישר לעלות למפעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגביי הבקשה שלך שאני אראה ש"וב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר", לי זה נראה מובן מאליו, כמעט כל הליך ייצור המוני הוא מזהם במידה כלשהיא, נוצרים שפכים, נוצרים גזים מזהמים, נוצרת אשפה. נכון שבמדינות המערב, לזיהום הזה יש עלויות, אם יש לך פסולת חריגה עולה לך כסף לפנות אותה1, אם יש שפכים, מבקשים ממך לטהר אותם, אם אתה מזהם את האוויר עשויים לבקש ממך לצמצם את הזיהום, אם אתה כורה אבן מהר, אתה צריך לשקם את הנוף. אם אתה עוסק בדלקים, תתבקש לנקוט באמצעים כדי שהם לא יחלחלו לקרקע. ולכן אפשר להגיד שחלק מעלות הזיהום, נכנסת למחיר המוצר. אבל, אתה כמדומני מתנגד לרגולציות מהסוג הזה, והיא גם לא קיימת, נניח, באפריקה או בסין. 1 ואם לא, אז עולה "לי" כסף לטפל בה, למרות ש"אתה" ייצרת את הפסולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רוב המוצרים זה הקריטריון? למה לא המוצרים האחראים למרבית הזיהום? ובכלל - מה זה "רוב המוצרים" ואיזה מין מדד מוזר זה? 200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד? וקילומטר נסיעה באוטו זה מוצר אחד או האוטו הוא המוצר? המדד הרלבנטי הוא האם מרבית הזיהום מגולם במחיר, ומכיוון שלזיהום בפני עצמו אין עלות תעשייתית (ללא רגולציה)ברור שהוא לא מגולם במחיר. עלות הפקת תזקיק דלק לא כוללת באופן "טבעי" את הזיהום הסביבתי הנוצר מכך. הדרך הפשוטה להבין את זה היא פשוט להסתכל על עולם התעשיה לפני שנוצרה הרגולציה הסביבתית. השאלה שאתה מנסה לגרום לאחרים לענות עליה בשבילך (שזה גם דבר מוזר בפני עצמו) היא פשוט לא רלבנטית כלל וכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד?" הייתי שמח אם היו מבהירים זאת בקופה המהירה שבסופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המוצרים זה הקריטריון כי כלל זה משהו שאפשר להגיד אותו על הרוב והשאלה הייתה איך אנחנו יודעים איזו פעולה/מוצר/ואטעבער היא הנכונה ביותר מבחינה אקולוגית התשובה שלי היא שברוב המקרים האופציה היותר זולה היא גם בעלת החתימה האקולוגית הנמוכה ביותר מהסיבה הברורה שברוב המוצרים יש יחס ישר בין כמות המשאבים הדרושים ליצור לבין המחיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה האחרונה שלך פשוט מופרכת, בוודאי אם מנסים להסתכל מבחינה סביבתית. שוב - לא ברור לי מה זה "כמות משאבים" ואיך מודדים אותה? אם לפי מחיר אז מה שכתבת בשורה האחרונה הוא פשוט טאוטולוגיה, אז אני מניח שלא לזה התכוונת. אחרת במה יש "יותר משאבים" - בליטר דלק מזוקק או בקילוגרם עגבניות? מה "כמות משאבים" זה סתם מילים ריקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להכריז שטענה מסויימת היא מופרכת בלי להסביר למה היא מופרכת זו לא טענה הניתנת להפרכה ומה רע בטאוטולוגיות? אלו ההצהרות הברורות מאליהן שעליהן אפשר לבסס דיון האם אתה חושב שברוב המוצרים אין קשר בין עלות היצור לכמות המשאבים (חומרי גלם,חשמל,דלק וכד') שדרושים לייצור? או שאין קשר בין עלות היצור למחיר לצרכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי חוץ מדלק וחשמל יש למחיר של המוצר עוד רכיבים (עבודה, חומרי גלם, מיסים...), ורכיב העלות שלהם לפעמים משמעותי מספיק על מנת שהמחיר לא יהיה תמיד מדד מוצלח לזיהום שהם מייצרים. למשל, המחיר של קילו כמהין גבוה בהרבה מהעלות של קילו פטריות, האם אתה משוכנע שהזיהום של ייצור קילו כמהין גבוה מהיצור של קילו פטריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של כמהין, כמעט בטוח שכן. ייצור פטריות רגילות הוא לא תהליך מזהם במיוחד. 'ייצור' כמהין בכלל לא. אבל הזיהום הצדדי קרוב לודאי גדול יותר: איסוף, גידול חיות שמוצאות את הכמהין, שינוען מאזורים מסויימים מאוד בעולם למקומות מרוחקים הרבה יותר (מול פטריות שאפשר לגדל בהרבה יותר מקומות), וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז קוקה קולה בקולנוע לעומת סופר דרינק בחנות, זה לא שקשה למצוא דוגמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שקית בד שמתקפלת לתוך כאילו-ארנק שאני זוכרת שהשתמשו בה אצלנו בבית כשעוד הייתי ילדה. כלומר, היא לפחות בת 20; סל שסרגתי משקיות ניילון לפני שלוש שנים (ולא מראה שום סימני בלאי) ושקית בד מאיזה כנס שקר כלשהו. השקיות אל-בד כל כך לא נוחות שלא ברור לי למה להשתמש בהן בשיגרה. ויותר מזה, אנחנו מוצפים בכל כך הרבה תיקים/מארזים/שקיות "שוות", שלא ברור לי למה לקנות במיוחד "סל לקניות" במקום להשמיש אחד שכבר קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לרוב, על התיקים/מארזים השווים שמקבלים חינם, מופיע גם לוגו מסחרי גדול שלא כייף להסתובב איתו במשך שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מספיק אחד או שניים עם הדפס חביב שלא מפריע, או אולי אפילו כזה שאת מזדהה איתו.1 לא צריך עשרות. דווקא על שקיות העל-בד שמוכרים בסופר יש לוגו ענק של החברה. 1 למשל אם קיבלת אותו מעמותה או בכנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קיבלתי בזמנו שקיות בד שמיוצרות מסדינים ישנים והוכנו במפעל שמעסיק מוגבלים. אבל זה: א) באמת הארד קור של אקו-קורקט. ב) לא היה בכוונה (קניתי בחנות יד שנייה והן חילקו שקית לכל קונה מעל סכום מסוים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחת. שקיות רב פעמיות מסדינים ישנים שנתפרו על ידי מוגבלים לוקח אפילו סל קניות רב פעמי משקיות נילון שעבר זמנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, אמא תרזה, שכחת לציין שהסדינים נלקחו ממעון לחסרי בית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכובסו במים קרים ומגנטים במקום השיטות הקונבציונאליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להרגיע: הם היו ממש מכוערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אמא תרזה, שכריסטופר היטצ'נס כתב שהיא פנטית פונדמנטליסטית ומזויפת שלא תומכת בעניים אלא בעוני ושנלחמה בפתרון לעוני, שחרור הנשים מחיים של בהמות שמתרבות בכפיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה. מכיוון שאמרת "הארד קור": עד כמה לדעתך יש קשר בין אקו-קורקטיות של פעולה ספציפית כפי שהיא מורגשת על ידי המבצע (ה"היי" של XKCD) או נראית על ידי החברה, לבין האפקטיביות האמיתית שלה בשמירה על הסביבה? (כן, על זה חצי מהדיון, במיוחד לגבי שקיות, אבל את לא עוד אמרת שום דבר קונקרטי בנושא :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש *לי* לומר בנושא? :-) נראה לי שדיברתי עליו די והותר באייל. אני בעיקר מצטערת שכבר לא עושה קומפוסט במרפסת (אם כי לא נראה שיש לי כוח לחזור לזה בקרוב). בעיקר בגלל שכשעושים קומפוסט ולא זורקים יותר זבל אורגני לפח הביתי, נורא כייף לגלות איך בפח הביתי מצטברים, אחרי 4 ימים שלמים, בערך 2 גפרורים שרופים, אריזה של בורקס ופתק מקומט אחד, או משהו. כך זה לפחות בסל הקניות שלנו. התוודעתי לא מזמן לעמדה האקו-פטליסטית1, שאומרת שכדור הארץ ידע תהפוכות גדולות הרבה יותר מחור קטן באוזון, ושאנחנו פסיק בהיסטוריה שלו, ושיש כל כך הרבה גורמים קוסמיים שאינם בשליטתנו, שגם אם נמחזר את כל השקיות בעולם עדיין תהיה תקופת קרח/אש/סופגניות מתישהו, וכולי וכולי. זה מאוד פסימי אך באמת קצת מרגיע. 1 אני נהנית להמציא מונחים חדשי םכאלה. כמובן שהעובדות שפירטתי ידועות, אבל העמדה הזו כתזה של אנשים בדיון על איכות הסביבה היא דבר שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שכדור הארץ ידע תהפוכות גדולות הרבה יותר מחור קטן באוזון, ויש להניח שהוא היה יודע כאלה בעתיד גם בלי עזרתנו, וזה גם כנראה נכון שכדור הארץ, ואפילו החיים עליו ישרדו תהפוכות כאלה, אבל בכלל לא בטוח שאנחנו נשרוד אותן. אז נכון שאנחנו רק פסיק בהיסטוריה שלו, אבל למה לקצר את הפסיק הזה במו ידינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא בא לנו להיות טיפוסים אנאליים שמתחשבנים על שקיות ניילון, דלק וטיסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא לא נתחשבן, אבל נודה בכך בגלוי, ולא נגיד שזה לא משנה. כולנו נמות בסוף. חלקנו נהנים מעישון סיגריות, אבל אף אחד לא טוען שמכיוון שמימלא נמות בסוף, העישון אינו מזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שלום לך! חסרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום שלום. נחמד מצדך לכתוב זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*זה* נראה לך מקומם? ומה עם הבורקס בפח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקומם? למה? ולגבי הבורקס, אם את רעבה את יכולה לקבל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. יצאתי עם חצי תאוותי בידי (היתה לי תקוה נסתרת לאיזו ביקורת נושכת על המלאכותיות של כל זה), אבל קיבלתי תגובה. לגמרי שותף להרגשתך בעניין הסיפוק הכרוך בפח זבל מצומצם. אבל: אריזות של בורקס, פתקים מקומטים וגפרורים שרופים לא הולכים אצלך למיחזור נייר? הנה, זה מקומם. אני חושד שהסיפוק מגיע מאותו מקום במוח כמו אצל אנורקסים. קומפוסט אני לא עושה כי אנחנו בקושי זורקים אוכל אורגני, ואני כבר חושש מהפדיחה כשהתולעים הרעבות יפנו לתקשורת. זבל אצלנו מורכב מחיתולים, אריזות פלסטיק של מוצרי חלב, וחול חתולים משומש, בסדר זה. לקמפסט חול חתולים זה כבר אתגר למקצוענים, אבל אם היו ממציאים חיתולים חד"פ קומפסטיביליים זה היה יכול להיות שוס גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכניסה למחזור נייר כל מיני פתקים פצפונים שעפים ברוח בדרך לפח המחזור. לעומת זאת, אני זורקת תועפות זבל אורגני - רק הקליפות מסלט הפירות והירקות (הלא אורגנים) ממלאים שקית כל יום. (ולא מתכוונת לקחת ארנבות שיאכלו את זה). אה, ושמעתי על חתול שלמד לעשות בשירותים. הא לך אתגר אנורקטי! (בהמשך אפשר גם לקצץ לו בכמויות האוכל, כל פעם עוד קצת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הייתה לי תגובה לזה, אבל היא קצת דוחה אז אני מתאפקת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. יש את http://www.litterkwitter.com/ , ובזמנו ראיתי סדרת פוסטים באיזה בלוג עברי1 שעבר על כל שלבי החינוך. יוצא שברגע שאחנך גם את החתולים וגם את הילד בהשתמש באסלה כמו בני אדם, כמות האשפה תרד פלאים. 1 אישי, אקלקטי, מרתק ומטריד, שאני לא זוכר את שמו לצערי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהילד (מה שלומו, אגב?) יתחיל להשתמש באסלה אתם יכולים כבר לארגן שהוא יילך להוריד את הפח עם הזבל האורגני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכמויות הזבל האורגני שיש לנו, זה כנראה יהיה פרקטי מרגע שהוא ידע לזחול. למה לא. והוא רגוע, מבסוט, ונוח לבריות. לאחרונה החל להתעניין בעיצוב פנים, או כך לפחות אני מסיק מהמבטים המשתאים שלו בכל פעם שנכנסים לחדר זר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקושי זורקים אוכל אורגני = את קליפות הביצים, קליפות ירקות השורש וזנבות המלפפונים והצנוניות אתם אוכלים? מה לגבי קליפות התפוז והבננה? או שהכוונה היא שבהשוואה לזבל החתולים והחיתולים, הנ"ל בטל בשישים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עצלנים מכדי לאכול מדי יום פירות שצריך לקלף, כך שעל הכנת מאכלים מורכבים יותר שמכילים ביצים וירקות שורש ודאי שאין מה לדבר. לא לעתים קרובות, בכל אופן... הבישול הביתי, כשהוא כבר מתבצע, מתרכז בלחם אפוי בבית (מקמח ואגוזים), בשר, פסטה, שיבולת שועל, אורז ועדשים. כולם מנוצלים עד תומם. לפעמים ירקות חתוכים, אבל הזנבות שלהם זניחים לחלוטין מבחינת נפח. כשבא לנו לגוון אנחנו מזמינים טייק-אווי. חיתולים, לעומת זאת, יש בין ארבעה לשישה ליום לכל הפחות, וגם שני החתולים לא חוסכים מתוצרתם, כאמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מדויק (ולא לשכוח לקרוא את הטקסט שמופיע כשהסמן נמצא מעל הקומיקס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. אצלי כבר מזמן אין ''היי'' - אני כמעט תמיד זוכר לקחת את הסלים. התופעה שבקומיקס הנ''ל אופיינית אולי לארה''ב, אבל בטח שלא לכמה וכמה מקומות שראיתי באירופה, שם גובים בסופרמרקטים כמה גרושים על כל שקית פלסטיק, וכתוצאה מכך הצריכה שלהן צנחה באופן דרמטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |