בתשובה לברקת, 27/02/12 11:53
מעלה נשכחות 591894
(אני מצטרף לגדי, כי אני מזדהה עם עמדתו כאן) כולם לא ספוילרים, אבל צריך להיזהר מהמקרה האחרון - לפעמים זו הופעת אורח מיוחדת שהיא הפתעה חשובה, ואז אסור לגלות אותה. "סרט אילם" של מל ברוקס מספוּילָר כך חזור וספיילר (עם הפרט הנוסף); כמובן שכשהגעתי לראות אותו כבר ידעתי לצפות לזה, וזה לא היה יותר משעשע מלראות את זה כתוב בתיאור הסרט בעיתון. בסרט הזה, שהוא קצת נחמד והרבה מייגע, לגלות מראש את הפואנטה הכי מוצלחת שלו זה באמת חבל, נשאר מעט מדי ממה להנות‏1.

1 אם כי אני זוכר לטובה גם את סצנת "אתה לא יודע שהסלספטיק מת?". למרבה השמחה היא כנראה לא זמינה במיוחד באינטרנט, אז אין לי אפשרות לקלקל את הזיכרון.
מעלה נשכחות 591903
אבל מדוע הנאתו של הצופה בסרט נעלה על פני ההנאה של קורא ביקורת, או משתתף בדיון איילי? הופעת האורח של מ"מ היתה מצחיקה בשעתה, השמירה על חשאיותו 30 שנה אחר כך נראית לי לא משעשעת אלא מגוחכת.
מעלה נשכחות 591920
כפי שגדי חוזר ואומר, אזהרה קטנה ואפשר להמשיך חופשי. במקרה הזה קראתי את הספוילר, עד כמה שאני זוכר, רק במדורים של "השבוע בטלוויזיה". לא מדובר במאמר ביקורת. עורכי הטלוויזיה החליטו שראוי להראות את הסרט הזה לצופים, חלקם בוודאי בפעם הראשונה. כותבי התקציר, שלא לומר ההמלצה, בעיתון, החליטו להמליץ או לפחות להפנות את הקורא לסרט. מן הסתם אם הם כבר כותבים תקציר (ולא רק מאזכרים את שם הסרט), הם פונים למי שלא צפה עדיין. לעשות שם ספוילר זה מעצבן.

[אם כי ביקורת-תקציר בנוסח: "סרט לא משהו, חבל על שעה וחצי מזמנכם. נגלה לכם את פרט הטריוויה הנחמד מתוכו: ..." נראית לי בסדר גמור. למי שבכל זאת רוצה לראות, יש אזהרת ספוילר מובלעת. למי שלא, או כבר ראה, הניסוח קולח.]

ובדיון האיילי נזהרתי, כי הדיון הוא לא על הסרט הזה, אלא הסרט הוא רק דוגמה, לכן אני לא רואה מה היתה חשיפת הפואנטה תורמת.
מעלה נשכחות 591926
שוב: "אזהרה קטנה ואפשר להמשיך חופשי". ואני שואלת (כמו בפרסומת ההיא של חברת הטלפון): אחי, על מה?
שואלים אותך מה הטעם לעשות X ואתה עונה: X לא מאוד מסובך. זו תטל"א.
מעלה נשכחות 591927
הטעם לעשות X היא שיש אנשים שהימנעות מעשיית X מפריעה להם.

זה לא שיקול יחיד האם לעשות X או לא, ואז השיקול "X לא מאוד מסובך" נכנס למערכת השיקולים האם לעשות X.
מעלה נשכחות 591928
כן, הבנתי שביקשו התחשבות, ואני עקרונית בעד התחשבות בזולת. אבל אנחנו באייל ואני רוצה להקשות בעניין הזה.
מעלה נשכחות 591931
חשבתי על זה: אולי לא יפה שאני מתעקשת על נימוקים, בסך הכל מה הם כבר מבקשים, קצת התחשבות, לכתוב מילה אחת בראש הודעה. אבל אני מודה בחולשותיי, ספגתי כל כך הרבה אש מטהרני-ספוילרים, כולל האשמה ברשעות טהורה(!), שכרגע בא לי שהם יתאמצו קצת יותר כדי לשכנע אחרים שכדאי להשקיע תשומת לב במטרה לכלול אותם גם בדיונים הנ"ל שכוללים ספוילרים, ואפילו בדיונים על יצירות שבכלל לא בטוח שיהיה להם זמן/חשק לקרוא.
מעלה נשכחות 591932
מבין כל הקוראים העתידיים של הדיון, אין אף אחד שעדיין לא קרא את היצירה וגם מתכוון לקרוא אותה בעתיד?

(קוראים או קוראות, וכו')
מעלה נשכחות 591933
ולא רק שאנחנו צריכים וצריכות להניח שהאדם ההיפוטתי הזה קיים, אלא שהוא טהרן ספויילרים שיעיף את הספר או סרט מרשימת הקריאה או הצפיה שלו ברגע שיתגלו בו פרטים. ומעבר לכך אנחנו צריכים וצריכות לנחש אילו הם הפרטים שאותו אדם היפוטתי עשוי לגלות על מנת להאשים אותנו ברשעות טהורה והרס חיי התרבות שלו‏1.

1 תקנו אותי אם אני טועה אבל הרושם שלי הוא שבין טהרני הספויילרים יש רוב ממין זכר.
מעלה נשכחות 591934
על סמך מה את מסיקה את 1?
מעלה נשכחות 591935
על פי מה נוצרים רשמים?
נסיון אמפירי.
מעלה נשכחות 591939
אני חשבתי שרשמים נוצרים כשאין נסיון אמפירי.
מעלה נשכחות 591966
נראה לי שיש כאן יותר מרושם פרטי של היא, יש כאן תפיסה של תפקיד מגדרי. על פי ההבניה החברתית המקובלת, גברים אמורים להתעניין במתח העלילתי, ונשים - בתיאורי הנוף וההתפתחות הרגשית של הדמויות. בתור שכזו (לכאורה, לכאורה), ההנאה הגברית פגיעה יותר נוכח חשיפת פרטים עלילתיים בתזמון שגוי.
מעלה נשכחות 591944
אז מה שהתכוונת לומר הוא שבין טהרני הספוילרים שגם אומרים לך משהו בעניין יש רוב גברי.

(וכעת תרמתי לנסיון האמפירי שרוב הפוצים הם גברים).
מעלה נשכחות 591953
אינטואיטיבית, אני חושב שהיא צודקת.
לדעתי הדבר לא נובע מפוציות יתר של הגברים, אלא מהעדפות שונות (ככלל, אל תביא לי דוגמאות סותרות)לגבי סוגי סרטים.

זהירות ספוילר

אין דין ספוילר שמשפט הסיום של ''חמים וטעים'' הוא ''איש אינו מושלם'', לספוילר ''סוכן הבית עשה זאת''.
מעלה נשכחות 591954
או בקיצור - בין אם בקריאה ובין אם בסרטים, גברים נוטים יותר למותחנים מכל הסוגים, כולל מד"ב, שבהם הספוילר באמת הורס את התענוג ובאופן בסיסי נוגד את מטרת קריאת הספר/צפיה בסרט, לעומת נשים המעדיפות רומנים/סרטים רומנטיים, דרמות וקומדיות, שבהם לעיתים קרובות, הדרך, ה"איך", חשוב יותר מן ה"מה-מי-מו" - "מה היה בסוף", "מי הרוצח/איך גילו אותו" וכיו"ב.
מעלה נשכחות 591955
נכון.
גבר הוא מכונה הרבה יותר פשוטה (שלא לומר פשטנית) מאשה.
מעלה נשכחות 591958
זה נובע מהבדלי המנטליות בין המינים. בעוד שאישה מסוגלת לבצע עשרה טאסקים במקביל ברגע נתון, הגבר בקושי מסוגל ללכת וללעוס מסטיק בו זמנית.
מעלה נשכחות 592029
הסופרת גרטרוד שטיין (היתה תלמידה של וויליאם ג'יימס, מאבות הפסיכולוגיה) ערכה נסיונות ב''כתיבה אוטומטית''. היא הניחה שאפשר לקרא ולכתוב סיפור באותו זמן.
מעלה נשכחות 592042
כל עוד לא מנסים לקרוא ולנהוג באותו זמן, זה בסדר.
מעלה נשכחות 591957
אולי זה לא רק מה שקוראים, אלא גם דרך הקריאה.

כמו ערן, גם אני קראתי המלצה בעיתון על ''סרט אילם'' של מל ברוקס (כמה וכמה שנים לפני כן). לא רק שהיה כתוב שם על הופעתו של מ''מ, אלא גם על השינוי האסטתי בסרט בעקבותיו. מבחינתי זה לא שינה כהוא זה בחוויית הצפיה. בעצם, זה נתן לי תחושה יותר טקסית לגבי הסצנה, משום ש''זו הסצנה שנוהגים לדבר עליה''.
מעלה נשכחות 591979
ויתרה מזו: אצלי, באופן קיצוני, שום פרט מקדים בנוגע לסרט/ספר/תערוכה וכיו"ב, כולל "מי הרוצח" - אינו מקלקל לי את החוויה, בלקסיקון שלי אין בכלל דבר כזה, "ספויילר". רק בימים האחרונים, עם קריאת הדיון הזה, עולה בדעתי לראשונה שאולי יש משהו בלתי טבעי או בלתי מובן בכך שמעולם לא אמרתי לאף אחד מבני ביתי הרבים, "עכשיו הרסת לי את הסוף".
מעלה נשכחות 591959
ראוי להזכיר שדווקא הסיפור הרומנטי הגדול מכולם - ג'יין אייר, בנוי לתלפיות ואינו מגלה או מזכיר פרטים עתידיים בשלב כלשהו של הסיפור וזוהי אחת ממעלותיו.
מעלה נשכחות 591960
איך אתה מסביר אם כך את הפופולריות של remakes (עיבודים מחודשים)? ל"ג'יין אייר" יצאה לא מזמן גרסא קולנועית חדשה ומצליחה. כך קרה גם לעשרות יצירות מוכרות של שייקספיר / ג'יין אוסטן / תומס הארדי ועוד רבים - הם הוסרטו הרבה יותר מפעם אחת, ולעתים גם 5-10 פעמים, ובכל פעם הקהל נהר מחדש (ואני מנחשת שרוב הצופים הכירו לפחות עיבוד אחד נוסף קודם לכן).
או שצופים בזה כמו הפולניה שרוצה להיות בטוחה שהם מתחתנים בסוף? (זו בדיחה על סרט כחול ולא ספוילר לג'יין אייר).
מעלה נשכחות 591961
ישנן חוויות שונות של קריאה וצפייה. בפעם הראשונה הקורא או הצופה רוצה להכיר את הסיפור כפי שהוא מתפתח שלב שלב בלי שיהרסו לו את המתח וההפתעות. אם אהב את הסיפור הוא יחזור אליו שוב, הפעם מתוך הכרת העלילה רק כדי להתענג אליה שוב.
מעלה נשכחות 591965
חשיפת הפואנטה תורמת כיוון שהיא פואנטה משעשעת, ותרחיב במידת מה את אופקיו של הקורא, שעל פי רוב אינו עומד לצפות מחר במל ברוקס. הפואנטה שלי היא שספוילרים מעצבנים ציבור מסוים, אבל אזהרות, התפתלויות, ושיחות-חוג-פנימי של יודעי דבר, מעצבנות ציבור אחר (אני בציבור II, למי שלא הבין).
מעלה נשכחות 591976
טוב, אני מוכן לפשרה. נראה לי סביר לגלות את הפואנטה הזו בדיון על הסרט, וגם (יסלח לי גדי) באזכור אגבי של הסרט. עדיין נראה לי לא סביר לגלות אותה ברשימת ''סרטי השבוע הבא בטלוויזיה''. רשימה כזו, הרי קהל החשוב ביותר שלה הוא אלה שלא ראו עדיין את הסרט וירצו לראות אותו בשבוע הבא. אגב, הבחירה הנכונה לרשימה כזו היא לא לומר ''ספוילר'' מראש, אלא פשוט להתאפק ולא להזכיר את הסצינה הזו.
מעלה נשכחות 591977
אני בהחלט מסכימה שסקירת סרט לקראת הקרנתו בטלוויזיה/קולנוע צריכה להיות מינימליסטית מבחינת תיאור העלילה (אם כי ייתכן שיש צופים שדווקא הופעת אורח של דמות פופולרית תמשוך אותם לראות את הסרט. אבל מילא).
מעלה נשכחות 591989
אפשר, בדוגמא הספציפית עליה מדובר, לכתוב בסקירה המקדימה שאחד משיאיו של הסרט הוא הופעת אורח של (זהירות, ספוילר!) מרסל מרסו, בלי לפרט מה ייחודי בה.
מעלה נשכחות 592014
אולי במקום סקירת הסרט אפשר לסקור את סקירת הסרט, זה יכול לפתור את הבעיה, לא?
מעלה נשכחות 592016
אבל אם מספרים בסקירת סקירת הסרט שיש בסקירת הסרט ספוילר לסרט, זה ספוילר לסקירת הסרט.
מעלה נשכחות 592018
לא, זה היופי שבעניין: את סקירת הסרט אי אפשר לספיילר, כי היא איננה.
מעלה נשכחות 592023
לא, לא. זה עדיין גלוי מדי.
עדיף לסקור את הסקירה של סקירת הסרט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים