 |
|
 |
||
|
||||
 |
התופעה המתוארת כאן לא חדשה כלל - ממצאים דומים נמצאו בין קוראי עיתונים למשל (שדילגו באופן עקבי על מאמרים המביעים דעה מנוגדת לשלהם). החידוש, לדעתי, הוא בכך שהאינטרנט נתפס כמדיום חדשני יחסית, עדכני-תמיד, מהיר, גלובלי, מקיף (ואולי עוד שמות תואר מחמיאים) ועוד. זה מגביר את האשליה של צרכן המידע, כאילו המידע שצרך ניחן גם הוא בתכונות אלו - בעוד שלמעשה ברוב המקרים מדובר בשכלול קטן של מוסד "הרכילות ליד באר המים", של כמה חבר'ה שבאים לשאוב, או גרוע מזה "הרכילות ליד חבל הכביסה", של שתי שכנות ועוד אחת שמצותתת. לאדם שקורא עיתון למשל יש פחות אשליות לגבי אופי המידע שהוא מקבל/מסנן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: גם באינטרנט עיקר המידע שמקבלים הוא ערוך (או לחלופין: כמעט כל המידע ערוך בפועל). אבל האם האינטרנט לא משפר כלל את המצב לעומת העיתון? הרדיו? הטלוויזיה? סתם בשביל הפרופורציה: בתקופה של אמצעי תקשורת גרועים בהרבה, היו לנו: חסר לי כאן קישור על פרשה מהמאה ה־19 (שנות ה־30?) על ארוע מוזר שכתב של אחד העיתונים הסנסציוניים המציא בתור מתיחה אבל הצליח להחזיק שבועות או חודשים לפני שנחשף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן ובמידה מסוימת האינטרנט מרע את המצב, מהנימוק הבא: כשאתה(אני/מישהו) מדפדף בעיתון, מבטך חולף על כלל הכותרות, גם אלו שאתה "מסנן" (במקרה הרע) כדי לא לקרוא מידע שעשוי לאתגר אותך ואת השקפתך. ואז לפחות קיבלת איזו הערכה סטטיסטית של התפלגות הדיעות השטחית, גם ללא קריאה לעומק. לעומת זאת, כשאתה "מדפדף" באינטרנט, בעצם אתה מראש - עקב השימוש בחיפוש - מעלה *רק* כתבות שעוסקות בהטייה שהחיפוש יצר. לדוגמא: ברצוני לברר האם חיסונים גורמים אוטיזם. החיפוש הטריויאלי (1) הוא להקליד "חיסונים אוטיזם" במנוע חיפוש. הניסוי מראה שכ-50% מהלינקים בעמוד הראשון של חיפוש גוגל הנ"ל הם לאתרים שאכן טוענים ומוכיחים באותות ומופתים שחיסונים מובילים לאוטיזם. הרושם הזה שונה לחלוטין מסקירה (רעיונית כמובן) של המחקרים הנוגעים לחיסונים בעשרות השנים האחרונות, שברור למדי שרק אחוז מזערי מהם (אם בכלל) עוסק באוטיזם, ואחוז קטן מאלה מוכיח קשר נסיבתי בין הדברים. לכן הבחירה במילות החיפוש (במקרה הזה די דומה לשימוש בטענת המבוקש) מראש מגדירה את ה"עולם" שאנו נראה. (1) זה אולי דווקא החיפוש המוטעה. ייתכן ו - "חיסונים תופעות לוואי" היה נותן סטטיסטיקה מעניינת יותר של תופעות הלוואי של חיסונים, כאשר אם אוטיזם אכן היה תופעת לוואי מוכחת ונחוצה, כנראה שגם בחיפוש הזה הוא יעלה בתדירות גבוהה, ולא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כמות הכתבות שהיית יכול לקרוא היתה מסדר גודל של עיתון, הממשק של עיתון היה סביר. אבל עדיין היינו נשארים עם השאלה: מי בוחר מה נכנס לעיתון? אם אתה מחפש "חיסונים אוטיזם", נראה לי שכבר באת עם איזושהי דעה מוקדמת לחיפוש. באופן כללי אני חושב שכל אחד צריך ללמוד בשלב מסוים שבאינטרנט אפשר למצוא המון שטויות, ושקל מאוד לחפש אותן. לכן אנחנו בונים לעצמנו פילטרים כדי להתעלם מהרעשים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן המקרה דווקא הפוך: עושר המידע בערוצים אחרים אפשר לו לזייף כתבות כמעט אמיתיות. אם הוא היה סוטה יותר מדי מהאמת הוא היה מתגלה עוד יותר מהר. מדובר כאן על הטיות של הפרספקטיבה. מבחינת בדיקת עובדות בסיסיות, המצב לרוב השתפר בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לעיתון והרדיו, "האינטרנט" מסוגל להתאים את עצמו אליך ואל מה שהוא חושב שימשוך אותך. מפתיע אותי שטרם ציטטת את http://xkcd.com/1037/ ספוילר מה הקשר של הבדיחה הבינונית הזו, שכתובה בכתב עברי מוזר, אל הדיון שלנו? גלשו אליה מחו"ל ותגלו שהיא מתאימה את עצמה אל מיקומכם המשוער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא ''מתאימה'' את עצמה לדפדפני שמבקש לא להשתמש בג'אווהסקריפט ומציגה את ברירת המחדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשה השנייה: לאחר חיפושים נוספים הצלחתי למצוא אותה: מתיחת הירח הגדולה [ויקיפדיה]. נראה שהערך מסתמך על מאמר של יהודה בלו, ולכן מומלץ לקרוא גם את הערך האנגלי: Great Moon Hoax [Wikipedia]. כתב של העיתון הניו יורקי The Sun שישב בקייפטאון שלח סדרה של שש כתבות שפורסמו בשישה ימים רצופים באוגוסט 1835. הכתבות היו דיווח על תצפיות של האסטרונום הנודע ויליאם הרשל (עותק של הדיווח שהוא שלח לעיתון סקוטי). הרשל ראה על הירח (לפי הכתבות) יצורים חיים ואף תרבות על הירח. לאחר היום השישי הטלסקופ נהרס, למרבה הצער. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |