בתשובה לאחיה, 26/04/12 22:16
כל שנה 594614
ידוע שבנו של פרופ' כשר, הסמן האתי של צה"ל, נהרג בתאונת דרכים כשהיה בטיול בחופשת השחרור שלו, והוא מוכר כחלל צה"ל. יש משמעות רבה מאוד למספר: המדינה הזאת מאוד אוהבת מתים שנהרגו "למענה".
וגם מתים שנהרגו על רקע "אנטישמיות". לפני כמה שנים יצא ת.ג. לשליחות ברוסיה עם משפחתו. באחד הלילות נערכה מסיבה רועשת ביותר בדירה מעליהם והילדים לא הצליחו להירדם. השליח עלה לבקש שיורידו את הווליום, השיכור שפתח לו את הדלת זרק אותו ליטרלית מכל המדרגות והוא נהרג. הוא מופיע בסטטיסטיקה של "רצח אנטישמי".
כל שנה 594615
יהורז כשר לא נהרג בתאונת דרכים, אלא כשמעד ונפל לתהום בטיול בסיני.
כל שנה 594619
תודה על התיקון.
כל שנה 594643
קרתה לו תאונה כשהוא הלך בדרך, לא?
כל שנה 594616
לא הבנתי, אם כן, מה החשיבות של המספר. אני מבין שהמדינה (מי זה המדינה? הציבור? המנגנון?) אוהבת מתים שנהרגו למענה, אבל אתה חושב שיושב מישהו באיזה משרד ואומר, "22993, איזה מספר עגול ויפה"?
כל שנה 594618
22993 הוא באמת גבעה מרהיבה של אירוסים עם כמה עצי שזיף מסביב.
ו"המדינה", במקרה זה, היא הארגונים הממלכתיים שמתעסקים עם חללי צה"ל וקורבנות האנטישמיות, ארגונים שאוהבים מאוד מספרים גדולים ככל האפשר.
כל שנה 594621
נניח לצורך הדיון שהמספר הזה מנופח סתם כך ב-‏100 בכל שנה, ונניח שזה יצא 5000 בסך הכול. בשביל רוב הציבור ההבדל בין 23000 ל-‏18000 לא משנה מן הקצה לקצה את תודעתו ביום הזיכרון.

וה"ארגונים הממסדיים" מעדיפים לא להתעסק עם ההגדרה המדויקת של כל חלל וחלל, ולא לריב את המשפחות. והם מוכנים לקחת את הסיכון שאיזה אייל אלמוני, אנטי-ממסדי בעיני עצמו, יכתוב באיזה פורום שהמדינה מנפחת את המספרים.
כל שנה 594622
לא מדובר כאן בריב עם המשפחות, בשני המקרים שהזכרתי הארגונים עצמם (צה"ל ומי שעוסק בקורבנות אנטישמיות) הודיעו למשפחות שיקיריהם רשומים אצלם ברשימות הרלוונטיות. וההבדל בין המספרים משנה מאוד, כי ככל שהמספר גדול יותר כך הציבור נשאב יותר להתרגשות באירועים הרלוונטיים. ובשביל החמאס/חיזבאללה היהודים שיום הזיכרון "מזכיר להם משהו טוב" - לולא קראתי זאת במו עיניי לא הייתי מאמינה, אבל כך אמר כאן פעם עוזי וישנה - זה ממש כיף גדול.
כל שנה 594624
לדעתי את מנפחת את ההשפעה של ניפוח המספרים... אבל אני מוותר כדי לא לנפח לשווא את הדיון.

חוץ מזה, לא כל האבות השכולים הם פרופסורים לאתיקה צבאית.
מה דעתך על הריב הזה? האם לא היה עדיף פשוט לוותר לאבא מראש?
כל שנה 594628
בהחלט עדיף היה לוותר מראש, וטוב מזה - לא לחכות לדרישת האב כדי לקיים קבורה צבאית. נשמע לי שהיועץ המשפטי של צה''ל צריך היה להמליץ על כך מלכתחילה. ולמען הסר ספק - מבחינתי מותו של אותו עריק עצוב בדיוק כמו מותו של כל לוחם עז נפש שהיה דומה לו בערכו כאדם (גם אם קשה, כמובן, להגדיר מה פירוש ''ערכו כאדם'').
כל שנה 610199
הטענה שלו היא שניפוח המספרים עומדים אינטרסים פוליטיים להציג ''הקזת דם'' מתמדת של חיילים (לכאורה בשטח, בלחימה), שבתורה תצדיק מהלכים צבאיים והחלטות מדיניות מסוג מסוים - ושטשטוש המספרים לא מאפשר לציבור לעמוד על כך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים