בתשובה ליהונתן אורן, 30/04/12 9:04
זו לא השאלה 594768
זה תמיד נכון, אבל אני לא חושבת שאתה מתאר בהגינות את השיר.
ראשית גראס לא כותב שישראל "שוקלת" למחות את העם האיראני, אלא שזו עלולה להיות התוצאה של מכת המנע.
כתוב: "ולנוכח האפשרות למכת מנע העלולה למחות את בני העם האיראני".

מכת המנע של ישראל לא תהיה הפצצה גרעינית וגראס יודע כמו כולם שההתקפה המדוברת של ישראל או ישראל ומדינות אחרות תהיה התקפה על מתקני הגרעין. הוא מקדים את המאוחר למה שהוא יכתוב בהמשך, על כך שאת התוצאות שיתגלגלו מהתקפה אי אפשר לשער - ולזה מסכימים ראשי הבטחון לשעבר שלנו שמתבטאים עכשיו - ולכך שהתקפה כזאת עלולה לסבך את העולם במלחמה גרעינית שבה בהמשך איראן תימחה ראשונה בגלל המנהיגים המשוגעים שלה.

אני מבינה עכשיו שזו השורה שאלי ישי שלף מהטקסט, והתאים את פירושה לנוחיותו. לא אלי ישי יכתיב לי מי ומה אנטישמי, הוא האחרון שיש לו זכות דיבור בעניינים כאלה, ובדיוק בגלל זה הוא ממהר להכתיר אחרים בתואר הזה.

שנית, השורה הזאת מופיעה מיד בהתחלה, וכל השורות (רוב השיר) של ההתחבטות האם מותר לדבר באות אחריה, ולא כפי שכתבת. אם זו השורה העמוסה ביותר בשיר, היא היתה נכתבת אחרי ההתחבטויות. הפנץ' ליין מופיע בסוף, והוא פיקוח על הנשק הגרעיני של ישראל ואיראן כדי להציל את העולם. לא חשוב אם אתה מסכים או לא שזו הסכנה וזה מה שיציל את העולם, על זה השיר.

אם אתה קורא את ההתחבטויות מראש מתוך האקסיומה המוכתבת "גראס אנטישמי", הן שקר והן סרות טעם. אם אתה קורא אותן כהתחבטויות של מי שהיה נאצי והוא מתבייש בנעוריו, כמו גרמניה, אתה מקבל רמז לאיך זה להיות גרמני.

******************************88
זה "השיר" שאלי ישי במאה אחוז לא קרא (שיר במרכאות כי זה לא ממש שיר):

מה שחייב להיאמר – גינתר גראס
תרגום: משה יהודאי

מדוע דממתי זמן רב, רב מדי
לנוכח משחקי המלחמה,
שבסופם, אלה שיוותרו
יהוו לכל היותר הערת שוליים?

ולנוכח האפשרות למכת מנע
העלולה למחות את בני העם האיראני,
הנשלט בידי רברבנים המאלצים אותו
להיאסף בעצרות מאורגנות,
והעלולים אולי לפתח נשק גרעיני.

ועדיין, מהיכן היסוסיי, לנקוב בשמה
של הארץ האחרת, אשר במשך שנים
מפתחת בחשאי כוח גרעיני ההולך ומתעצם,
ללא כל פיקוח או ביקורת?

השתיקה הכללית לנוכח העובדות,
ושתיקתי שלי כנועה בפניה,
נראית לי כשקר מוסכם וכפוי,
הגורר עמו מעין עונש,
הבא ברגע שהשתיקה מופרת,
והוא ההאשמה המוטחת בקלות יתרה
האשמה ב"אנטישמיות".

אך עתה, כשארצי-מולדתי,
הבאה שוב ושוב לדין
על פשעיה הנתעבים ללא כל השוואה
בעיסקה מסחרית המוצגת כאקט של שילומים
מספקת צוללת נוספת,
המצוידת באמצעי שילוח גרעיניים
בטרם הוכח דבר קיומה אף של פצצה אחת,
וכאשר הפחד לבדו הוא המשמש ראייה -
על כן אומר את אשר חייב להיאמר.

אך מדוע דממתי עד כה?
כי חשבתי כי שורשי המוכתמים לנצח
בכתם בל יימחה
ימנעו ממני מלצפות כי ישראל,
ארץ אליה אני קשור ואהיה קשור לעד
תוכל לקבל אמת זו הנאמרת בפומבי.

ומדוע רק עתה, בהיותי שבע ימים
ובשארית הדיו שבעטי אני אומר
שהכוח האטומי שבידי ישראל
מסכן את השלום הרעוע של העולם?

כי מה שחייב להיאמר עתה
יוכל מחר להיות מאוחר מדי.
ומפני שאנו הגרמנים, עליהם בלאו הכי
מוטל עול כבד מנשוא
עשויים לספק את הכלי
לביצוע הפשע הנראה לעיין
ואדישותנו לא תימחה ע"י התירוצים הרגילים.

לא אשתוק יותר, כי היתה לי לזרא צביעות המערב
ואני תקוה שרבים, אשר ישתחררו משתיקתם,
גם הם ידרשו שאלה האחראים לסכנה הגלויה
לה אנו צפויים, יגנו את השימוש בכוח
וידרשו משתי הממשלות, של איראן ושל ישראל
שירשו לרשויות הבינלאומיות
ביקורת, פיקוח חפשי ופתוח על הכוח הגרעיני שבידיהם.

זהו הנתיב היחידי שיוכל לסייע
הן לפלשתינים והן לישראלים
לכל אלה החיים ביחסי איבה
באזור זה השבוי באשליות,
ובסופו של דבר, לכולנו.
זו לא השאלה 594773
כמה הערות שברצוני להוסיף:

על פי דו"ח של מכון ויזנטל לממדי האנטישמיות באירופה לשנת 2012:

כל אזרח אירופאי שני מאמין שישראל היא סכנה עיקרית לשלום העולם.
כל אזרח אירופאי שלישי מחזיק בדעות או בעמדות אנטישמיות קלאסיות.
הדו"ח גם את התבססותה של תופעת הכחשת השואה, וכמו כן את ההתלכדות המוזרה בין השמאל שאינני יודע עד כמה הוא רדיקלי ועד כמה הוא מרכזי, עם הימין הקיצוני סביב שנאת ישראל. הללו מציינים כי שנאת ישראל תימשך גם אם מדינת ישראל תחדל להתקיים.

פיקוח בינ"ל על הגרעין כפי שאני מבין אותו, אינו נושא משמעות של התרה או איסור על פעילות גרעינית, בוודאי ובוודאי ובוודאי שלא על שימוש בנשק גרעיני, אלא הוא משמש כמעקב. אין סיבה להאמין שפיקוח בינ"ל מרסן את הפיתוח, או הכיוונון או ההפצה של טכנולוגיה גרעינית למדינות אחרות. הפיקוח הנ"ל אינו מרסן שום דבר. הוא אינו פיקוח, אלא מעקב. לכן לדעתי כשגינטר גראס כמו אברהם בורג מדבר על "פיקוח בינ"ל" מתוך מחשבה שיהיה כאן גורם בינ"ל מייצב, הוא לא ממש מבין במה מדובר. מבחינה ישראלית, נשאלת השאלה האם הכנסה של משלחת או"ם המורכבת מנציגים של מדינות שונות ומשונות לרבות מדינות ערב, לדימונה או למתקנים הסודיים בישראל מועילה לביטחון וליציבות ככלל ולזו הישראלית בפרט?

התייחסות ערכית של צדק לשאלת הגרעין האיראני או הגרעין הישראלי, אין לה מקום בבחינת היחסים הבינ"ל. דיבורים על צדק ומוסר הנערמים בגודש רב בכל הנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני, למשל, אינם אלא רציונליזציות או דיסקורציות או משהו מהמשפחה הזו, שאין להם אחיזה מהותית במציאות הריאלית. אין זו רק ישראל המשתתפת במאבק לפירוק הגרעין האיראני, אלא בראש ובראשונה זו ארה"ב המעצמה הגרעינית מספר אחת אשר מאז הסכמי פירוק הנשק הגרעיני מול רוסיה, רק הגדילה פיתחה ושיכללה את מאגרי הנשק הגרעיני שלה, וזו גרמניה שבסיסי גרעין אמריקאים מצויים על אדמתה, וזו צרפת ובריטניה מעצמות גרעין כל אחת. הנה כל השש המרכיבות את הפורום לשיחות הגרעין עם איראן הן מעצמות גרעיניות. איפה בכלל יכול להיות כאן צדק.

הדברים של גראס שמערבבים את השואה ורגשי האשמה הגרמניים ומה שצריך להיאמר, הם בעיניי ובענווה יתירה- בבל"ת. ובאופן אישי אני לא רואה סיבה להמשיך ולהתפלש בבל"ת הזה ולאזכר את השואה מהצד ההפוך שלה וכיו"ב. מה שכן גראס מציג באורח אינטואיטיבי כנראה את הגישה שלו ליציבות אזורית, גישה של מאזן אימה. בראייה שלו להחליש את ישראל, לשלול ממנה צוללות נוספות, ולחזק את איראן- לקבל אותה למועדון הגרעין, זה מה שיקנה יציבות אזורית.

כנראה שגם זו נוסחא של יציבות, אך לדעתי היא אינה מותירה מקום לקיום של ישראל. זה מתחבר לי עם האמירה לפיה- ישראל היא המקור לחוסר היציבות בעולם, משמע עולם ללא ישראל הוא עולם יציב יותר. בעת הזו כבר דובר על ההשלכות של ההתגרענות האיראנית, החל מטרור גרעיני, המשך בתפוצה גרעינית בלתי מרוסנת ברחבי הגלובוס, וכלה באגרסיביות איראנית לדעתי במתווים של מלחמת התשה או מלחמות טקטיות. מה שברור הוא שהתגרענות איראנית היא רק התחלה למשהו אחר, ולא בכדי כל העולם עסוק בה.

ככלל, לדעתי נוסחא ליציבות אזורית שמותירה גם לישראל, על ששת מליון אזרחיה היהודים, מקום במרחב, יכולה להתבסס אך ורק על יתרון ישראלי אסטרטגי, וכל הרצון או הדחף להעצים את הצד האחר כדי להשתוות לו ומתוך זה לגזור מערכת יחסים של שלום- הוא דחף מסוכן. במובן זה ובענווה רבה הייתי גאה לגלות שאני הולך לאור דעותיו של היסטוריון דגול.

כך גם מאמרו של גיא בכור לגבי הצוללת השישית, אשר טוען כי ארמדת הצוללות הישראלית לא רק שאינה מערערת את היציבות, אלא אף תורמת לה ומזניקה את ישראל לעמדה של המייצב האזורי שכל מעצמה בעלת שיקולים גלובליים לוקחת אותה בחשבון.

כפי שאני רואה את הדברים, מלחמת איראן היא שאלה של תזמון. נדמה לי שלפנינו כשל מערכת שאינו מייצר תוצאה. קשה לי להאמין שמשטר הסנקציות בהובלת ארה"ב יצליח לשתק את מדינת איראן שכל העולם צמא למה שיש לה להציע, ועל הנחישות האיראנית אי אפשר להטיל ספק. אחרי טריליונים, אחרי שלושה עשורים של מאמצים שהיה להם מחיר בינ"ל, האם מישהו באמת מאמין שהאיראנים יעצרו עכשיו? אני מאמין שהמערב מנסה בשלב זה לייבש את הכלכלה האיראנית כמו ריכוך לפני הפלישה הצבאית הצפויה.
זו לא השאלה 594777
כמו שאת כותבת, זה לא ממש שיר. בחוכמה עשה מר גראס כשהוא בחר לפרסם חיקוי לשיר ולא מסה. כך הוא יכול להשאיר משפטים עמומים ולזכות בסנגורית מוצלחת כמוך.

בכל זאת, שלוש הערות:

1. לדעת מר גראס "הכוח האטומי שבידי ישראל מסכן את השלום הרעוע של העולם". באמת? זה לא קשור, אני לא יודע, אולי לאיזו רפובליקה איסלאמית-שיעית שמאיימת על קיומה של ישראל תוך פיתוח נשק גרעיני, עוסקת באופן שוטף בערעור היציבות האזורית ומממנת ארגוני טרור. מסתבר ש"האמת" של מר גראס היא טכניקה של בידוד פעולות מסוימות מהקונטקסט שלהן. זה לא חדש: גם בכתיבה שלו על הגרמנים במלחמה, הסבל הגרמני מנותק מהקונטקסט של מעשי הגרמנים.

2. הפרשנות שלך לשורה "האפשרות למכת מנע העלולה למחות את בני העם האיראני" מעניינת, אבל זה לא מה שהוא כתב. מר גראס יודע להשתמש במילים. הוא אפילו קיבל על זה איזה פרס. הוא לא האדם שזקוק להנחת חסד כאן.

3. העולם המוסרי של מר גראס, כפי שהוא מתבטא בשיר, מאכזב מאוד. הוא שתק עד היום לא בגלל הכרה באחריות שלו למעשיו בעבר, אלא כ"שקר מוסכם וכפוי" שנוצר מפחד מ"מעין עונש". זאת, הייתי אומר, דרגה נמוכה מאוד של התפתחות מוסרית.
זו לא השאלה 594780
האם אתה זוכר את הסיפורים על הויכוחים האם להכין את הכוח הגרעיני בזמן מלחמת יום הכיפורים?+
זו לא השאלה 594785
לא.
זו לא השאלה 594800
בקצרה: ישראל, כמעצמת גרעין לא אחראית, השתמשה בנשק גרעיני כמענה לאיום לא-קיומי ב-‏1973, למרות שכל ראשיה ידעו שאין סכנה בכלל, ומאז היא מנודה כמדינה היחידה לאחר מלחמת העולם השניה שהשתמשה בנשק גרעיני.
זו לא השאלה 594810
האם התגובה שלך נכתבה בסרקאזם או שבאמת היה שימוש בנשק אטומי שלא ידוע לי עליו?
זו השאלה! 594813
במשפט אחד התעלית על כל שיאי התגובות באייל.
כבוד.
זו לא השאלה 594815
<אייקון של מוכה הלם>
זו לא השאלה 594838
הסבר למתקשים?
זו לא השאלה 594844
לא חשבתי שמישהו יכול להבין את התגובה שלי כרצינית.
זו לא השאלה 594845
אני מצטער, הדיון הזה כל כך הזוי, עם הודעות שממבט ראשון נראות כסרקאזם טהור (אולי הוא היה באס אס, אבל זה לא הופך אותו לאנטישמי, וכו') שהרדאר שלי לזיהוי הודעות סרקסטיות הפסיק לעבוד.
זו לא השאלה 594817
לדעתי, צר לי לומר, על פי סעיפים 1, 2 ו-‏3, לא קראת את השיר של גראס אלא את השיר של גראס שאתה כתבת, שהם קצת דומים.
זו לא השאלה 594819
כאיזון, ולציון היום החגיגי אפשר להקשיב לשיר הזה, ביידיש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים