בתשובה לאמ, 12/05/12 16:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מכיוון שיש לגרפינקל מימצאים חשובים מאוד (לדעת כולם), צריך לתת לו את האפשרות לחפור באתרים הצמודים (עזקה וסוכו (?)), כדי שיוכל לאשש את התזה שלו או להפריך אותה." יש בזה משהו, אבל קל לי יותר להשתכנע בטענה ההפוכה: כדי להבטיח חקירה מאוזנת עדיף שאסכולות מנוגדות יחפרו באתרים המקבילים. אם אנחנו רוצים ממש לעבוד קשה בשביל הוגנות, כדאי אפילו לצרף לכל משלחת ארכיאולוג זוטר מטעם האסכולה הנגדית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בורה ועמת-ארצות (האם זאת ההטיה הנכונה ללשון נקבה?...) בארכיאולוגיה, ואולי בגלל זה הדיון בשאלה מי יחפור נשמע לי מוזר. הלא אין ויכוח על נכונות הממצאים, הויכוח הוא רק על הפרשנות והתמונה הכוללת הקושרת אותם לכדי סיפור אחד. תוצאות החפירה לא אמורות להיות תלויות בזהות החופר, כשם שתוצאות של ניסוי לא תלויות במבצע הניסוי. מה אני מפספסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההבדל בין הרצוי למצוי. תארי לעצמך שמקימים ועדת חקירה לנושא גיוס חרדים בראשות השר אלי ישי. יושבת הועדה על המדוכה ואז יוצא השר ישי ומודיע שהוא נוכח לדעת שגיוס חרדים זה דבר חיוני וצריך להחיל אותו מרגע זה. ובכן זה יכול לקרות, אבל לא יקרה. באותה מידה "תוצאות הניסוי לא תלויות במבצע הניסוי". מתברר שתוצאות הניסוי תלויות במבצע ביותר מרמה אחת. לא רק זהות החופר קובעות את תוצאות החפירה אלא אפילו התקופה בה עורכים את החפירה או את הפרשנות. פרופ' ישראל פינקלשטיין הפך על פיה את הפרשנות של פרופ' ידין לחפירות של מגידו, חצור וגזר בשנות ה-80. זה לא יכל לקרות לפני מלחמת יוה"כ. "הויכוח הוא רק על הפרשנות והתמונה הכוללת" - נכון, אבל חוץ מזה כל מה שיש זה כמה שברי חרס ואבנים מסותתות. כאשר נמצאה בחומת תל דן שבר לבנה משימוש משני שעליה הופיעו המילים "בית דוד", נהפך עולם הארכיאולוגיה של תקופת המקרא על פיו ואפילו גדולי ה"מינימליסטים" הודו שדוד הוא ככל הנראה דמות היסטורית. מה שעשה את זה היה ה"הפרשנות והתמונה הכוללת". באותה מידה יתכן שיבוא מישהו ויגלה שאבן החומה כיוונה בעצם לבית דוד לוי, שר השיכון של ישראל ואז שוב הכל יתהפך על פניו. מלבד ה"הפרשנות והתמונה הכוללת" כל מה שיש בארכיאולוגיה זה חיטוט בבוץ ובגלי אשפה כדי למצוא שרידים פיזיים עלובים מחורבות העבר המפואר או מפואר פחות. בד"כ כאשר מוצאים מטבע או כמה אותיות ניתנות לפענוח הדבר נחשב לתגלית מרעישה. מלבד תשובה לשאלתך, הנאמר נועד גם לסנוט באסכולה ה"מינימליסטית" המבקשת לבטל את חשיבותו של מסמך היסטורי עשיר ורבגוני לטובת שברי חרסים וסקרי שטח שרק אלוהים לבדו יכול להיות בטוח במשמעותם האמיתית. למען ההגינות, אציין שי. פינקלשטיין וחסידיו, בעצם מבקשים לקבוע כי אי אפשר לקבל את אמינות הסיפר המקראי כל עוד אין בנמצא עדות פיזית (החרסים הלבנים והאותיות הנ"ל) שמאשרת אותה. לטעמי האישי יש כאן הפרזה בודאות ובנכונות של הפרשנות הארכיאולוגית לממצא הפיזי. לטעמי עדיף לומר שאין ברירה אלא לקבל את הסיפור המקראי (נניח מתקופת השופטים והלאה) כל עוד אין ממצא פיזי חד משמעי הסותר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל התשובה הארוכה הזו קשורה לשאלה מי ינהל את החקירה בשטח? אחרי שיחפור מי שיחפור, יבואו פינקלשטיין או גורפינקל (או ישי) וינסו לפרש את הממצאים כראות עיניהם. כמוכן, אני חושב שההבדל בין גורפינקל לבין פינקלשטיין (מבחינת היחס למסמך ההיסטורי הרב-גוני לעומת הממצאים הארכאולוגיים בשטח) אינו גדול במיוחד. למה לדעתך אם (כטענתו של פינקלשטיין) הסיפור המקראי נכתב בפועל מאות שנים לאחר תקופת השופטים (ויש לו לא מעט עדויות המראות, לשיטתו, שהנוסח שאנו רואים כולל לפחות עיבוד מאוחר מתקופה זו), למה אתה כ"כ שש להסתמך עליו כמקור היסטורי לתקופת השופטים? באותה מידה אבן בית דוד מדברת על כך שמלכי יהודה באותה תקופה כבר התייחסו למישהו בשם דוד, אך אין כאן פרטים נוספים על אותו דוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שאין משהו יותר טוב. אם לדייק, ההרגשה שלי היא שהמינימליסטים ממהרים לערער את אמינות הכותב המקראי, על סמך ממצאים פיזיים מעטים שפרשנותם מאד שנוייה במחלוקת. העובדה שניתן להעביר את התיארוך של שערי מגידו, חצור וגזר ב-100 שנה בקלות כזו מעידה עד כמה הפרשנויות הארכיאולוגיות הן ספקולטיביות. אגב, הראיות החזקות ביותר לכך שהמקרא נכתב בימי יאשיהו מלך יהודה באות מפרשנות המקרא ולא מאיזשהו ממצא פיזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שמאה שנים לכאן ולכאן משנות הרבה מעידה על כך שצריכם לגשת בצניעות לממצאים. מה שמטריד אותי היא הרצון שלך להתייחס לטקסט מאוחר (אין מחלוקת רצינית על כך שאפילו התורה נערכה אחרי ימי יאשיהו גם אם כמעט כל חלקיה קדומים יותר) כדברי אלוהים חיים. פינקלשטייןן ושות' טוענים שחלקים במקרא נכתבו (או נערכו) בתקופת יאשיהו בעיקר לפי שמות מקומות שמופיעים בהם שלא היו הגיוניים בתקופות מוקדמות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנו חוזרים על עצמנו. לגבי ''הרצון שלך להתייחס לטקסט מאוחר כדברי אלוהים חיים.'' אני לא יודע מאיפה לקחת את זה. אני טוען שהממצא הפיזי מתקופת המקרא מאד מצומצם ופרשנותו הארכיאולוגית מאד שנוייה במחלוקת. לכן צריך להיות זהיר מנסים ל''תקן'' את הסיפר המקראי ע''פ הממצא המצומצם הזה. אישית אני דוקא נוטה לגרסה המינימליסטית, בין היתר משום שהיא מתאימה לכמה רמזים שיש במקרא עצמו. (זה מזכיר לי ספר יפה בו ניסה מישהו לזהות את הסופר המקראי בשמו. אאז''ן הוא טען שהסופר הוא ירמיהו מענתות). אני לא בקיא בכתבי פינקלשטיין ויריביו בעניין מועד הכתיבה המקראית. אני זוכר שיש פסוקים במקרא מהם משתמע שנכתבו לפני מותו של המלך יאשיהו במגידו ובהמשך באים פסוקים שנכתבו כבר לאחר מותו. כמו כן שמו של יאשיהו הוא השם היחיד המופיע בספר מלכים מחוץ למסגרת הזמן שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לחלוטין שמה שחשוב זה הפרשנות והתמונה הכוללת. זה נכון בכל מדע (אם בכלל מתיימרת הארכיאולוגיה להיות מדע). אך נראה לי שבהנתן ממצאים מסויימים, זכותו של כל אחד לבוא ולתת להם פרשנות. מה שכתבת על מגידו מאוד מעניין (אחפש עוד מידע על זה, ותודה על ההפניה), אבל הוא מוכיח בדיוק את טענתי. אם הבנתי אותך נכון, פינקלשטיין הציע תאוריה חדשה (המתאימה לתפישת עולמו, לזמן ולמקום בו הוא פועל ושאר עניינים סובייקטיבים המשפיעים כמובן על ה''מדע'') עבור אותם ממצאים בדיוק שגילה ידין מוקדם יותר. אם כך, לא משנה שהיה זה ידין שחפר, ולא הוא עצמו. אם התאוריה של פינקלשטיין משכנעת יותר משל ידין, או לפחות ''מחזיקה מים'', אז היא פרשנות אפשרית, וצד לגיטימי במחלוקת. אני עדיין לא ממש מבינה למה משנה מי האדם שחשף את הממצאים. באותה מידה רשאי יכול מישהו אחר להציע פרשנות חדשה לאתרים שחפר פינקלשטיין. מה שאיני מבינה הוא למה לאדם שחופר יש יתרון תיאורטי (כלומר לתאוריה שלו יש יתרון) על פני שאר הקהילה הרלוונטית. ההסבר של ירדן כבר יותר נשמע לי, וגם עליו יש לי שאלות, אך על זה אגיב כבר שם (בהמשך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הסברתי עצמי כל כך טוב. למעשה בנקודה זו אני חושב בדיוק כמו ירדן. לב העניין אינו בזכות לפרשנות שיש לכל אחד, אלא ראשית בעובדה שהממצא הפיזי בד"כ אינו "מדבר בשם עצמו" אלא פתוח ליותר מפרשנויות ושנית שהארכאולוג המפרשן ניגש אל הממצא עם הדעות המוקדמות שלו וזה הרבה פעמים משפיע מאד על הפרשנות שהוא מעדיף. על חצור, מגידו וגזר מספר המקרא: "וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר" (מלכים א', ט, ט"ו). יגאל ידין מצא ב-3 האתרים שרידים של מבנה שער עירוני מארכיטקטורה האופיינית לכנען ולתקופת המקרא (חומת סוגרים ושער תאים). באותה תקופה של קום המדינה (1958), האוירה הציונית והנאראטיב של "חדש ימינו כקדם" והדילוג מעל הגולה אל תקופת המקרא והתנ"ך, היו בשיאם. זה בא לידי ביטוי גם באישיותו של יגאל ידין הרמטכ"ל ממלחמת השחרור והארכיאולוג הנודע של מגידו ומצדה. זה פשוט התבקש שידין יראה בממצא שלו הוכחה ואישור לפסוק התנ"כי המתאר את תפארת ממלכת דוד ושלמה בשיאה. התאוריה המינימליסטית של ישראל פינקלשטיין נולדה בשנות ה-80 וה-90 והיא אופיינית לאוירת הפוסט-ציונות של אחרי מלחמת יוה"כ. פינקלשטיין לוקח בדיוק את אותם מבני שער בשלושת הערים ומשנה בנאראטיב של ידין רק דבר קטן אחד: השערים הם מטיפוס אכן מטיפוס דומה, אלא שמועד הקמתם שייך לבית עמרי (אחאב) בתקופת ממלכת ישראל (כ-150 לאחר ממלכת דוד). אחאב היה מלך עשיר חזק ומפורסם (ויש לכך גם ראיות חוץ מקראיות), כך שההסבר הזה מאפשר להחזיק בדעה שבממלכת דוד כלל לא היו ערי חומה עם שערים גדולים, אלא רק כפרים ועיירות. לגבי השמות בויכוח הזה, אני לא מכיר ואין לי שום דעה. כל מה שרציתי להגיד לך שקרוב לודאי שארכיאולוג מינימליסט וארכיאולוג מקסימליסט יבחנו את אותו ממצא עצמו ויגיעו למסקנות הפוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין לבין התברר גם שאותו צוות בנאים בנה ככל הנראה את מגידו ואת שומרון (אבנים עם אותו סימן סתתים). בשומרון לא הייתה בניה קדומה יותר (כאן הממצאים בשטח מאשרים באופן כללי את המסופר בספר מלכים שהעיר הוקמה ע''י עמרי), ושגם היא נבנתה בתבנית דומה (לא זוכר אם גם השערים או רק מבנה העיר). חצור, מגידו וגזר לא היו עיירות קטנות ב''תקופת דוד'' (ראשית תקופת הברזל). נדמה לי ששלושתן היו ערי חומה כנעניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"ן אתה טועה לפחות לגבי חצור. בכל מקרה אני כתבתי על ממלכת דוד. ע"פ הגרסה המינימליסטית, בלי קשר למה שהיה בשלושת הערים במאה ה-10,(עיר חרבה, יישוב כפרי דל או עיירה כנענית עם ביצורים תחת שלטון מצרי ו/או פלישתי), הן לא נכללו בממלכת דוד. לכן מה שנאמר נשאר בתקפו: ממלכת דוד היתה ממלכה שבטית שכללה אולי גם כפרים ועיירות, עם או בלי ביצורים, אך לא ערי ממלכה כפי שהיו שלושת הערים הללו בממלכת ישראל של בית עמרי. סימן הסתתים הוא דוגמה טובה לממצא פיזי הפתוח לפרשנויות רבות: כל סתת סימן את האבנים שלו בסימן ייחודי (בד"כ אות) לצרכי שכר (השכר היה ע"פ מס' האבנים שסיתת). זה שאותו סימן הופיע בחצור ובמגידו יכול לומר שאותו סתת עבד בשתי המקומות ויכול לומר ששמות הסתתים שעבדו בשתי הערים ואולי בתקופות שונות התחילו באותה אות. אגב ראיתי בויקיפדיה ונזכרתי שהמינימליסטים טוענים גם שהשערים בערים הנ"ל אינם דומים גם מבחינת טיפוס. יש שערים עם 4 תאים ושערים עם 6. המקסימליסטים טוענים שמ-2 התאים החסרים בגזר פשוט לא נותרו שרידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ששוקי אמר, מה שאת מתארת הוא הרצוי שיכול להיות שונה מהמצוי, אבל הפירוט שלו לא מסביר למה - נראה שהוא דווקא מסכים איתך שאת החפירה יכול לנהל ''טכנאי חפירות'', והפרופסורים יעסקו רק בפרשנות. אני מניח שזה יכול כמעט לעבוד, אבל לא לגמרי, כי - אני מנחש, אין לי היכרות קרובה עם ארכיאולוגיה - אין אלגוריתם חד-משמעי איך צריך לחפור בהינתן אתר - איפה בדיוק וכמה עמוק. ונשמע לי סביר שההחלטה איפה בדיוק וכמה עמוק מושפעת, לפחות במקרים גבוליים, מהתפיסה שהארכיאולוג בא איתה מראש. כך יש סכנה שהחפירה תיטה לאשש, לפחות במידת-מה, את התפיסה המוקדמת. שלא לדבר על האפשרות ללכלוכים של ממש - העלמה או התעלמות מממצאים ''לא טובים''. אם האמוציות חזקות - ובנושא הזה יש אמוציות חזקות לא רק לארכיאולוגים - רצוי שהאובייקטיביות בחפירה לא רק תיעשה, ככל האפשר, אלא גם תיראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה ראיתי את הספר המרשים מאד של גורפינקל "עקבות דוד המלך בעמק האלה". בתור סוג מסויים של חסיד התאוריות המינימליסטיות, אני מוכרח לומר שהראיות המתוארות בספר מחפירות חירבת קיאפה הם ראיות מרשימות במיוחד. אם לא מדובר בנוכלות גמורה, אני מעריך שה"מינימליסטים" מוצאים עצמם במצב קשה מאד. בעניין "טכנאי החפירות", אני דוקא מסכים אתך לחלוטין. אפרופו לילוכים, גורפינקל וחבריו אינם מליחים להמנע מלהזכיר שפרופ' ישראל פינקלשטיין עצמו חפר ב-1985 באתר יהודאי (חרבת דוארה), ולא מצא שם דבר (אע"פ שלטענתם יש שם שרידים של חומת סוגרים). אי אפשר להמנע מלהנגיד את האין ממצאים הזה של פינקלשטיין לממצאים העשירים והמרהיבים מחפירות חרבת קיאפה. זוהי עוד הוכחה לכך שאי אפשר לבנות על אובייקטיביות מדעית גם בתחום הארכיאולוגיה. לדעותיו ותפיסת עולמו של החופר יש כנראה יותר מקשר אקראי לא רק עם הפרשנות לממצאים שלו אלא גם עם הממצא עצמו. לאחר קריאה בספר, אני מעריך שיהיה קשה מאד לשייך את עיר החומה בחרבת קיאפה ("שעריים" המקראית ע"פ הזיהוי של גורפינקל) עם הפלשתים, הכנענים או אפילו ממלכת ישראל. המועמד הקרוב ביותר הוא הכנענים, אבל מי שירצה להאמין בכך יצטרך להאמין ביותר מדי צירופי מקרים (אין חזיר, אין פסילים, שערים וחומה מטיפוס יהודאי מובהק, ואפילו כתובת בכתב פרוטו-כנעני ובה הביטוי "אל תשא" שהוא עברי ולא כנעני). גם בדיקת הפחמן 14 היא ראיה חותכת ביחס למחלוקות הבלתי כריעות בתארוכים ע"פ חרסים. אישית אני מתרשם שיש כאן הוכחה חותכת לקיום ממלכה יהודאית בימי דוד ושלמה, הגם ששאלת גבולותיה וגם עניין הממלכה המאוחדת עדיין פתוחים לויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פסילים? אתה מוכן להסביר? לפי מה שהבנתי מצאו צלמיות אלי[לי]ם שונים ביהודה גם בהמשך. מה בדיוק ההבדל בין עברי לבין כנעני (מבחינת השפה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. פסילים - אכן באתרים יהודאים אחרים נמצאו אבל לא בחרבת קיאפה. צריך להדגיש שהאי-המצאות הזו אינה יכולה להדחק כמקרית אלא ברור שיש כאן משמעות אדירה: אביזרי פולחן נמצאו גם נמצאו אבל העדרם של מוטיבים פיגורטיביים בולט באופן שאי אפשר להתעלם ממנו. "ארונות הקודש" ריקים והמזבחות והמצבות למיניהן נעדרות כל דמויות אנושיות באופן בולט. גם אם סביר להניח שהפסילים והתרפים פונו לפני החורבן בגלל קדושתם (גם שלדים לא נמצאו), עדיין העדרם של הקישוטים והמוטיבים האליליים מן האביזרים הפולחניים המנותצים, בולט באופן מוזר. לדעתי יש גם אפשרות שהפסילים הוטמנו באתר ברגע האחרון ואולי עוד ימצאו. ב. ראה גם תגובה 598419 יש כאן שני מרכיבים נפרדים: הכתב והשפה. לוח גזר והאבן מתל זית משתמשים בכתב (האלפבית) העברי-פיניקי שהאוסטרקון של חרבת קיאפה מחזק את ההשערה כי הוא התפתחות של "אביו" הכתב הפרוטו-כנעני. ההבדל כאן אינו כל כך באלפבית עצמו אלא בעובדה שכיוון הכתיבה בכתב הפרוטו-כנעני עדיין לא התקבע (יש כתיבה בכל הכיוונים ודוקא הכתובת של קיאפה כתובה ככל הנראה משמאל לימין) ואפילו האוריינטצייה של הסימנים עצמם לא התקבעה עדיין (למשל בקיאפה האליף מופיעה פעם כרגיל, פעם הפוכה על ראשה ופעם שוכבת על הצד). כעת הכתובת בקיאפה משתמשת כאמור באלפבית הפרוטו-כנעני (כמו בערי הממלכה הכנעניות מן האלף השני לפני הספירה ולהבדיל מן הכתב של ערי החוף הפיניקיות שהיה זהה לכתב העברי), אבל השפה היא עברית (כמו בלוח גזר) ולא כנענית. השפות היו קרובות מאד אבל לא זהות. יש ביטויים ("אל תשא", "עבד") שמופיעים רק במקרא ולא מופיעים בממצאים הכתובים מן הערים הכנעניות (שמיים-מערביים) הקדומות. על כך מסתמך גרפינקל בין היתר בקבעו כי לא מדובר בעיר כנענית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם המסקנה מאי מציאת הפסילים היא שמדובר על תרבות יהודאית? נראה שבכך היא שונה גם מערים אחרות ביהודה. ב. "עבד" לא מופיע בשפות שמיות אחרות? חיפוש זריז רומז לי שהוא מופיע גם באוגריתית. נראה לי שאני צריך לקרוא את הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חשוב להוסיף כי האתר בקיאפה קדום לאתרים היהודאים האחרים והוא יחידאי גם בכך שיש בו שכבה יחידה מתקופת הברזל וזו מתוארכת בסבירות טובה לימי דוד המלך. יש לגרפינקל נימוקים חזקים למדי לשיוך היהודאי. כאמור שערי 4 תאים, חומת סוגרים ובתים ה"ניגשים" לחומה מן הסוג המופיע אך ורק באתרים אחרים בארץ יהודה. גם הגודל קטן מדי לערים כנעניות ובודאי לערים פלישתיות. ככלל האתר דומה מאד לאתרים יהודאים אחרים שנמצאו אלא שהוא קודם להם בלפחות מאה שנים. ב. הכוונה ל"עבד" כש"ע. בכל אופן זה מה שכתוב בויקיפדיה. גרפינקל מציין רק את השורש ע.ש.ה. כקיים באותו זמן רק בעברית. לא ציינתי זאת, אבל הפענוח הוא עד רמת המילה הבודדת ואין אף משפט או ביטוי שלם אבל יהיה מאד קשה להסביר שאין מדובר בעברית. ג. במחשב שנייה אולי נמצאו גם שלדים, אבל החופרים לא מזכירים אותם מאימת ידו הארוכה של צבא הרב שמידל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר של גורפינקל ("עקבות דויד ...") מומלץ בחום. כתוב בסגנון בהיר ומאיר עיניים. המון דיאגרמות שרטוטים ותמונות באיכות גבוהה (חלק גדול מהתמונות בצבעים). גם זה שחולק על המימצאים יהנה מאוד מהסגנון והאיכות הגרפית יוצאי הדופן. קניתי בצומת ספרים במסגרת שבוע הספר, נדמה לי הנחה של 20 אחוז (מחיר מחירון 98 ש"ח). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |