 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת שאלה שהייתי שמח לשאול כל מתמודד בפריימריס, ח"כ או שר, אתה יכול לחשוב על כמה דברים (3, 5 או 7) קונקרטיים, שאתה מעוניין לשנות, חוק שתרצה לחוקק או לבטל, תקנה שתתקנן, נוהל שתשנה, תקציב שתגדיל ( או תקטין). לצורך העניין נניח שיש לך את הכח. הכוונה שלי היא לדברים מאוד ספיצפים, נניח "תחבורה ציבורית בשבת", "שינוי מבנה לימודי המתמטיקה לצורה הבאה" וכו' אני אשמח אם אלו יהיו דברים במחלוקת מסויימת, שמשנים דרכי התנהלות קיימות וכיו"ב, כלומר לא "הגדלת קצבאות הזקנה, תוספת מיטות בבתי חולים הקטנת כיתות הלימוד ומיגון לטנקים" אלה דברים חשובים, שאין מחלוקת שצריך לעשות, וכמוהם יש עוד מליון, והבעיה היא רק תקציב ותזמון, אם יש אחד מהנושאים האלה שבוער בעצמותייך זה משהו אחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה דברים קונקרטיים שאני רוצה לעשות וחושב שגם אפשר להעביר לפחות חלק מהם. רובם נוגעים יותר לתהליך קבלת ההחלטות בישראל, שלדעתי הוא פגום וגורם להחלטות גרועות. אם הוא יתוקן, יהיה יותר סיכוי להחלטות טובות. א. ביטול חוק ההסדרים. זהו חוק אנטי דמוקרטי ואנטי חברתי, אין לא שום הצדקה חוץ מאשר "הממשלה רוצה לעשות מה שבא לה ותעזבו אותנו באמא ש'כם." ב. רפורמה במבנה ועדות הכנסת. כתבתי על זה בהרחבה בנייר עמדה שכתבתי - http://dubikan.com/archives/2337. ועדות הכנסת הן המקום בו עיקר העבודה הפרלמנטרית נעשית, וכפי שהן מתפקדות כיום, הכנסת לא יכולה לבצע את תפקידה כרשות המפקחת על הממשלה. הגבלת מספר החברים, הגבלת מספר הועדות בהן יכול לכהן כל ח"כ, הקמת "ועדות נודדות" שתפקידן יהיה להתכנס במקומות שונים ברחבי הארץ ולהזמין אזרחים לבוא לדבר בהן - כל אלו ועוד יאפשרו לועדות לתפקד כראוי ויחזירו לכנסת את תפקידה האמיתי. ג. ניתוק תחום התעסוקה ממשרד התמ"ת והחזרתו למשרד הרווחה. הנתק בין עבודה לרווחה במדיניות הישראלית, והכפפת תחום התעסוקה לנושאים המרכזיים של משרד התעשיה והמסחר, מונעים יצירת מדיניות אחת קוהרנטית שרואה בעבודה וברווחה שני צדדים של אותו מטבע, התלויים זה בזה. תחום הרווחה כולו הופך בעקבות זאת ל"עסק של מסכנים" ואת התוצאות רואים בשטח. מדינת הרווחה אינה רק "רשת הצלה" אלא גם אמצעי לסיוע לאזרחים שנפלטו משוק העבודה לחזור אליו ואל עבודה יצרנית עם הכנסה המכבדת את העובד - ואת זאת לא ניתן להשיג כאשר אדם אין רצף בין שני התחומים. ד. כמובן, המאגר הביומטרי צריך להתבטל. אתמול. את המטרות המוצהרות שלו אפשר להשיג בצורה הרבה יותר טובה באמצעים אחרים. אני מעדיף שלא לייחס לזדון מה שאפשר לייחס לטמטום, אבל אני מאמין שיבוא היום ויחשפו אינטרסים זרים שעמדו מאחורי העברת המאגר הביומטרי באופן שהוא עבר. קשה להסביר את זה אחרת. ה. תחבורה ציבורית בשבת. כן, יחימוביץ' מתנגדת. אני חושב שהיא טועה ואני חושב שהטיעונים שלה בנושא הם מוזרים בלשון המעטה. תחבורה ציבורית בשבת היא צורך חברתי וסביבתי ראשון במעלה, והוא צעד בסיסי בדרך לצמצום ההסתמכות של אזרחי ישראל על רכב פרטי גם בשאר ימי השבוע. ו. העלאת מס החברות לרמתו המקורית לפני הרפורמות של נתניהו, והחזרת האיזון שהופר בישראל בין מיסים ישירים למיסים עקיפים. לא נוכל לקיים מדיניות כלכלית שתיטיב עם המעמד הבינוני הנמוך ומטה כל עוד עיקר הכנסות המדינה נובעות ממיסים עקיפים בלבד. ז. תיקון המצב הבלתי נסבל בו עצמאים משלמים ביטוח לאומי אבל אינם זכאים להטבות להן זכאים שכירים. באופן כללי, אני רוצה לפעול לחיזוק עצמאים ועסקים קטנים מכיוון שאלו הם עמוד השדרה של כלכלה יציבה ומשגשגת. ההסתמכות על תאגידי ענק כמקור לתעסוקה היא משענת קנה רצוץ שמובילה להגדלת הפערים ופגיעה בטווח הארוך בכלכלה. זה על רגל אחת, באותם תחומים שהשקעתי בהם מספיק מחשבה כדי שתהיה לי עמדה יחסית נחרצת. יש לי עוד רעיונות, כמובן, אבל בלי לבחון אותם אל מול נתונים מלאים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע על פתרונות אפשריים, אני מעדיף להמנע מקביעת מסמרות. לפני זמן מה הצעתי רפורמה במערכת החינוך שנסמכה על רעיונות שנראו לי יופי, אבל לא באמת על הבנה מעמיקה של המערכת ובעיותיה. שיחות עם אנשי מקצוע בתחום החינוך ובתחומים משיקים הבהירו לי מדוע הרעיון המקורי שלי פגום, אבל יותר מכל הזכירו לי שלא לדבר על דברים שאני לא מבין בהם בלי לחקור את הנושא לעומק קודם לכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיזוק עסקים קטנים והעלאת מס חברות? איך זה הולך ביחד? אלא אם ב"חיזוק" אתה מתכוון להרתיע אנשים מהרחבת העסק הקטן שלהם ע"י הקמת חברה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לדבר בשם דובי, אפשר לחשוב על קוסנטלציה לפיה מס חברות יעלה על רווחים מעל גובה מסוים. למשל. מה גם שלחזק עסקים קטנים (שלא כולם מאוגדים כחברה) אפשר בדרכים נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי לראשונה על הרעיון הזה מזהבה גלאון. אם נניח שתי חברות יתמזגו המס שלהן יעלה? אין כאן "מס יעילות"? גם, כאשר שכיר מרוויח יותר יש היגיון שישלם יותר מס, כאשר חברה גדלה או מתמזגת תשואת ההון שלה לא בהכרח עולה, למה שתשלם יותר מס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזהו פתח לתכנוני מס שונים, למיזוגים וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמצעות דירוג פרוגרסיבי יותר. קח דוגמא קטנה שיצא לי לפגוש מקרוב לאחרונה: עוסק זעיר שמרחיב את העסק שלו מעבר לרמה המוגדרת בחוק צריך פתאום לשלם מע"מ מלא על כל הרווחים שלו. כמובן, אי אפשר לצפות שעסק במצב כזה יקפיץ את המחירים שהוא גובה ב-16% לכל לקוחותיו (רטרואקטיבית על פני כל שנת המס, איכשהו), והתוצאה היא שהעסק יאלץ לספוג חלק משמעותי מהמס הזה. זאת, במקום ליצור דירוג שיאפשר לעסקים "להחליק" ממעמד אחד לאחר בלי לזעזע אותם יתר על המידה. אבל כאשר עסק מגיע לרמת הכנסה מסוימת (ולא אכנס כאן למספרים, ברשותך), המס שמוטל עליו צריך להיות הרבה יותר גבוה ממה שיש היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, בתור עוסקת מורשה - כן, את המע''מ הלקוח סופג. אבל אם אתה עובד מול חברות ועסקים אחרים - גם הם מעבירים את המע''מ הלאה. רק לקוחות פרטיים סופגים את המע''מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה רלבנטי מאוד לעסקים קטנים שהלקוחות שלהם הם בעיקר לקוחות פרטיים (למשל בענף הנוכחי שלי, אילוף כלבים). נתקלתי בלא מעט מאלפים שעומדים מול הדילמה של ''התרחבות'' לעוסק מורשה מול ההכרח ''להקפיץ'' מחירים ללקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי מספרים בתרגום לעברית: אתה חושב שבאמצעות חשבונאות מיסוי פרוגרסיבית יש אופציה להכניס את השטרונגול לעסקים קטנים במגמת התרחבות בעדינות ובלי שהם ירגישו במקום במכה אחת כך שהמדינה "תרוויח"0 יותר כסף בלי לפגוע באופן ניכר בניידות החברתית זה תיאור פחות או יותר מדויק? אם כן אז מה מבחינתך יהיה ראייה שזה בלתי אפשרי? . . 0שוב אני חוזר ומדגיש את הצורך בפונט סרקסטי (או לפחות עוקצני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב שאשים ירתעו מהרחבת העסק רק משום שמס החברות גבוה. הרי את המס משלמים בהתאם לרווחים, היינו - המחזור לאחר ניכוי ההוצאות, כולל הוצאות השקעה בעסק, ציוד חדיש ומשכורות לעובדים (כולל לבעלים). בגלל זה לא תקים חברה? לחברה בע"מ שלל יתרונות, ואני לא רואה איך מס נמוך או גבוה ישנה כאן. מס חברות נמוך עשוי לגרום לחברות בינ"ל להקים שלוחות דווקא כאן. לא לרמי ושמעון להקים חברה במקום להיות שכירים ר"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיכולים להירתע. את משאירה את רמת הסיכון ומקטינה את הרווח הפוטנציאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, אני מקטין את רמת הסיכון משום שאני פורש תחתם את הרשת של ביטוח לאומי ואמצעים נוספים לסיוע לעסקים קטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סיכון? להיפך. עוסק מורשה אחראי על הפסדי העסק. אם העסק פושט את הרגל, הוא עצמו נקלע להפסדים, יכולים לעקל לו את הבית, הרכב, החמות וכו'. בחברה בע"מ לבעלים אין אחריות. הוא מושך משכורת (ויכול לפנק עצמו במשכורת גבוהה ככל שהחברה יכולה לספוג), ובמקרה של הפסדים וחובות - רכושו שלו לא יעוקל1. היינו - בחברה בע"מ יש פחות סיכון. וזה ללא כל קשר לגובה מס החברות. 1 וזה מה שצורם אצל כל מיני טייקונים שיכולים לעשות בר-מצוות במיליונים בשמורות טבע, בעוד החברה שלהם בחובות ענק והנושים יכולים ללכת לחפש את החברים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא השווה בין חברה בע''מ כשהמס נמוך, ובין חברה בע''מ כשהמס גבוה. לא בין עוסק מורשה וחברה בע''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. גם יש ניגוד אינטרסים בין התמ"ת, שעיקר עניינו המעסיקים, לבין משרד העבודה, שעוסק בעובדים. לשים אותם תחת אותה מטריה מקפח את העובדים. הנה שמחון מקדם ההכשרה של העסקת מתמחים במשמרות של 26 שעות. שר העבודה, לו היה כזה, היה צריך להתנגד לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות, ברשותך: ב. האם חשבת לשפר את תפקוד הכנסת ע"י הגדלת מספר חברי הכנסת הפעילים? הרי חלק מהבעיה זה שכל מי שחבר ממשלה, לא פעיל כל כך במסגרות השונות בכנסת. אני חושב שאפשר לעשות זאת אפילו בלי להגדיל את כמות המושבים, רק צריך לקבוע שכל בעל תפקיד בממשלה לא יוכל לכהן כחבר כנסת ויפנה את מקומו לבא ברשימת המפלגה. אולי אפשר "לרכך" קצת את המהלומה בכך שחברי הממשלה יורשו להגיש הצעות חוק ולהצביע עליהן, בנוסף לחברי הכנסת. ו. מה לטעמך אחוז הכנסות המדינה שאתה חושב שצריך לבוא ממיסוי ישיר לעומת עקיף? האם המיסים הישירים כיום לא גבוהים מספיק? (אדם המרוויח 20K ישלם בסה"כ 32% ממשכורתו כמס, כולל ביטוח לאומי וביטוח בריאות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הוא יחזור לכנסת אם וכאשר הוא יתפטר מהממשלה (או יפוטר ממנה)? בכל מקרה, אם שוב תהיה ממשלה שתמנה יותר מרבע מחברי הכנסת, הרי שהמצב יהיה ממילא גרוע, ואת זה צריך לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן. אבל אני לא חובב גדול של החוק הנורווגי (=שרים מתפטרים מהכנסת). אני חושב שיש חשיבות לכך שחברי הממשלה, שממונים מתוך הכנסת ונדרשים לשמור על אמונה של הכנסת, גם יהיו חלק מהכנסת. אחרת, כבר עדיף למנות שרים מקצועיים מבחוץ - למה להגביל את עצמנו לחברי כנסת מכהנים? לדעתי יש להגדיל את מספר חברי הכנסת ב-20-40 מושבים. מצד שני, ברור לי שמסיבות פופוליסטיות לגמרי הצעה כזו לא תעבור ותזכה לבוז מהציבור. אגב, גם ככה הממשלה רשאית להגיש הצעות חוק, ולמעשה עיקר הצעות החוק שגם עוברות בסוף הן הצעות חוק ממשלתיות. ב. אני לא חושב שזה יהיה רציני אם אתחיל לנקוב במספרים. אין לי את הנתונים או את המומחיות כדי לדבר על מספרים מדוייקים ומדובר מן הסתם ברפורמה שדורשת תכנון הרבה יותר מעמיק משאני מסוגל לו כרגע. המציאות הכללית, עם זאת, היא שישראל מעל הממוצע המערבי בנטל המס הכולל, אך מתחת לממוצע בנטל המס הישיר. יש לאזן חזרה את המשוואה הזו. הדו"ח שקישרתי אליו מציין, למשל, שכיום ההפרשות של המעסיק לביטוח לאומי נמוכות יחסית להפרשות מקבילות במדינות אחרות. תיקון של הנתון הזה יגדיל את נטל המס הישיר, אבל לא יתבטא באופן ישיר בהקטנת הנטו (אם כי, כמובן, הוא יתבטא באופן עקיף דרך הקטנת הברוטו למועסקים חדשים, אבל סביר להניח שלא במלוא שיעור עליית המס). כמו כן, כפי שציינתי, מס החברות בישראל צריך גם לעלות - גם זה, כמובן, מס ישיר ולא עקיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בלשמור על העיקרון שעליו למדנו אי אז בשיעורי אזרחות ביסודי, על שלוש הרשויות- המחוקקת, המבצעת, והשופטת - וחשיבות ההפרדה ביניהן? ומה רע בשרים מקצועיים מבחוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרים אמורים להיות הדרג הפוליטי ולא המקצועי. שרים מקצועיים הופכים להיות מעין אנדרוגנוס: הם עדיין הדרג הפוליטי אבל בלי להיות פוליטיקאים שנבחרו. המונח "שר מיקצועי" הוא אוקסימורון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון זה לא תיאור נכון של מערכות שלטון באופן כללי ודבר אחר בישראל הממשלה ממונה ע''י הכנסת כך שבאופן בסיסי אין הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרע הוא שעבדו עליך בשיעורי אזרחות (למדת אזרחות ביסודי?). הפרדת הרשויות מתקיימת בשיטה הנשיאותית. בשיטה הפרלמנטרית, אין הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת. ושרים מקצועיים מבחוץ משמעם נתק בין הממשלה, שממונה מתוך הכנסת, לבין הכנסת. השרים, בניגוד לרושם שנוצר לפעמים בישראל, אינם שם כדי לייצג את המגזר עליו הם מופקדים, אלא להפך: כדי לייצג את כלל הציבור ולשמור על האינטרס שלו באותו תחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שתפקוד הכנסת ישתפר עם עוד ח"כים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נסתכל על הממשלה היוצאת, כמעט 40 מתוך 120 ח"כים היו מנועים מלהשתתף בעיקר העבודה הפרלמנטרית משום שהם שרים או סגני שרים. המשמעות היא ששאר הח"כים היו צריכים לחלק את זמנם בין חמש, שש ואף יותר ועדות. זה, כמובן, לא ריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נגרם כתוצאה מכך שהיתה ממשלה גדולה. מה שגרם גם לכך שראשי הוועדות מהליכוד היו חברי כנסת טריים וחסרי ניסיון (כל הבכירים מהם הפכו לשרים או סגני שרים). כמוכן, כמות של חמש או שש ועדות? ותוספת של בערך 20% תפתור את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה, פלוס צמצום מספר החברים בכל ועדה. המצב כיום הוא שיש ועדות ''נחשקות'' שכולם רוצים להיות חברים בהן כי זה נראה טוב וגורם להם להראות חשובים. מה שאומר שאו שאף אחד לא מגיע לישיבות, או שהישיבות חסרות כל אפקטיביות כי יש יותר מדי אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. http://dubikan.com/archives/2337 . לא ברור לי עד כמה "ועדה נודדת" יכולה לתרום, מכיוון שככל שמגיעים יותר אנשים לדיון בוועדה, כל אחד מהם מדבר פחות (בפועל רובם בקושי מדברים) מה בדיוק יהיה תוכן ישיבת וועדת החינוך של הכנסת בגדרה? לעומת זאת, אני אשמח לראות ביזור של תהליך החקיקה. לדוגמה, אפשרות להעיר על נוסח החוקים המוצעים: (קישור שכבר נתתי כאן בעבר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנסת פתוחה היא יוזמה מצויינת שאני מעודד והייתי רוצה לסייע לה להתפתח ולהפוך לחלק מפעולת הכנסת עצמה (לאחרונה גם השתתפתי בפגישה של הסדנא לידע ציבורי שניסתה לפתח דרכים חדשות להפוך את האתר לשימושי עוד יותר). ראוי גם לציין את התרומה האדירה של מיקי איתן, עם תקציב אפסי, להנגשת תהליך קבלת ההחלטות לכלל הציבור, עבודה שחובה עלינו להמשיך ולהרחיב. ברעיון הועדות הנודדות אינני מתכוון שתהיה ועדה נודדת עבור כל תחום עיסוק, אלא שתהיינה ועדות נודדות כלליות (או במקבצי נושאים רחבים). כמובן, לא כל אחד יוכל לדבר בפניה, וכמות הזמן תהיה מוגבלת לכל אחד, אבל אני חושב שלמרות המגבלות, יש כאן מסר חשוב לציבור כמו גם לפוליטקאים עצמם, שידרשו להיות בקשר ישיר ואישי לאו דווקא עם תומכיהם, אלא עם הציבור באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחזק את ועדות הכנסת ובכלל את עבודת הכנסת כמוסד מפקח, צריך להגדיל את מספר חברי הכנסת או להעביר את החוק הנורבגי-שרים וסגני שרים לא יהיו חברי כנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה, ניטפוק קטן לגביי ו', מס החברות ירד בתקופת קדימה ולא ביבי (למרות שהוא, כשר אוצר, יזם את המהלך) היום הוא 25% ב-2008 הוא היה 27, ב-2005 34 ב-2003 36%, וב-86 הוא היה 61 אחוזים. לאיזה אחוז אתה מכוון? לשאר הסעיפים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) האם לדעתך חוק ההסדרים לא משמש בתור דרך להסדיר את התקציב? האם הוא לא רק תמונת מראה של כנסת לא אחראית שמחוקקת חוקים פופוליסטיים ללא משמעת תקציבית, ולכן צריך להעביר את המשמעת התקציבית ההכרחית בתור חוק ש"אף אחד לא אחראי עליו"? כי חוק ההסדרים משמש תפקיד. יכול להיות שיש לך השגות עליו, אבל לפני שאתה זורק אותו כדי שתמצא משהו אחר להחליף אותו. 2) האם קצבאות זקנה קשורות לעבודה? האם קצבאות נכות? יכול להיות שיש קשר, אבל האם הוא הכרחי? 3) מאגר ביומטרי - נושא שעשו עליו המון רעש בתקשורת, אבל כמעט לאף אחד לא אכפת ממנו. 4) כן, אני בעד תחבורה ציבורית בשבת, במתכונת מצומצמת, כמו בחיפה. 5) אתה יודע שבמודל הסקנדינבי מס החברות נמוך בהרבה? למה להעלות אותו? לא עדיף להעלות את המס על רווחי הון? 6) למה המצב הזה נוצר? כמה זה יעלה? עסקים קטנים זה נחמד, אבל יש בכלכלה משהו שנקרא יתרון הגודל : חקלאי עם שדה של 200 דונם צריך טרקטור אחד, וגם חקלאי עם שדה של 400 דונם. יותר יעיל שיהיו שדות גדולים מאשר שדות קטנים. וזה חוזר על עצמו כמעט בכל דבר - לייצר מוצר אחד זה יקר פר יחידה, ככל שיש יותר - אפשר לייצר יותר בזול ליחידה. לכן בכל ענפי הייצור יש יתרון לעסקים גדולים. גם במכירות יש יתרונות לוגיסטיים (וכן - גם יתרונות מונופוליסטיים). האם זה הכיוון הנכון? כולנו יודעים שבסופרמרקט הגדול יותר זול מבמכולת השכונתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה שאתה מציין לגבי חוק ההסדרים הוא רק אחד השימושים בו. שימושים אחרים ויותר חשובים הם העברת רפורמות. מהי העברת רפורמות? הפקעת האחריות מהמשרדים המקצועיים לטובת האוצר. מדוע זה תפקידו של האוצר להעביר בחוק ההסדרים שמנהלי בתי החולים לא יהיו רופאים אלא אנשי מנהל?לפחות יכול היה האוצר ליצור מראית עין ונציג משרד הבריאות היה מביא את הנושא. נציג משרד הבריאות דוקא התנגד לתכניטת האוצר. 5. בישראל מאד אוהבים להשתמש במודל הסקנדינבי. מס חברות 28% בנורבגיה. ועכשיו צריכה להשאל השאלה מהו מס החברות הממשי, אחרי פטורים והנחות שונות? זה כמו שכלכלנים באוצר דיברו על המודל הדני של שוק העבודה. גמישות טוטאלית עם אפשרות לפטר מהיום למחר. מצא חן בעיניהם- אבל רק קטע הגמישות, בלי להתייחס לגובה דמי האבטלה, משך התשלום, מהם התנאים לקבלת דמי האבטלה, לתכניות שיקום והשתלמויות מקצועיות וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) נכון. אב ליש לו שימוש. יש לו גם פגמים. אני מסכים שהוא לא הכי דמוקרטי ושקוף. אבל במה תחליף אותו? או שפשוט לא תשמור יותר על משמעת תקציבית, ולא תעשה רפורמות? אם אתה מתכנן לבטל, צריך תחליף. 5) אני מסכים שהמודל צריל להיות מקיף. אבל להעלות את מס החברות, כמו שדובי הציע, הולך נגד המודל. זו התשובה שלו, להעלות את מס החברות וזהו? אני נותן לו יותר קרדיט מזה. אני מאמין כי יש לו תוכנית כלכלית טיפה יותר נרחבת, ואני מנסה להבין מהי. מה שבטוח - התוכנית שלו היא לא המודל הסקנדינבי, שקורא למס חברות נמוך - יחד עם מיסים אישיים גבוהים, ביחוד מס הכנסה, גם על עבודה וגם על הון, ושירותים רבים שהמדינה נותנת לציבור - כגון חינוך, בריאות, ותמיכה נרחבת במובטלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו שום שימוש. זה כמו לומר שבשיטה הדמוקרטית אי אפשר לבצע רפורמות לכן נשעה אותה במקומות מסויימים ונמנה דיקטטור כלכלי. התחליף הוא ברור: רפורמה במגזר הציבורי-שיקום המגזר הציבורי. אבל לא שימוש בחוק ההסדרים עד שישוקם המגזר הציבורי, אלא אחד הצעדים הראשונים לשיקום הזה הוא ביטול חוק ההסדרים וצמצום הסמכויות הניהוליות של משרד האוצר. למשל, צימצום דרסטי בסמכויות הממונה על השכר במשרד האוצר ומינוי ממונה על השכר בכל משרד-לא כפוף לאוצר כמו החשבים. אני מסכים לדרך שהציע גיא רולניק. כמובן שיש צורך להביא אנשים טובים למשרדים. בסופו של דבר יבואו אותם אנשים שבאים לאוצר אך בלי העוצמה הפוליטית שיש לאוצר דרך שיטות ההפרד ומשול שהוא נוקט. השרים לא יוכלו לתרץ מחדלים "זה האוצר". התופעה לה הייתי עד פעם בועדת הכספים של רפרנט צעיר ממשרד האוצר, שמרצה בידענות למומחים מהמשרדים שונים והתפיסה שהמומחיות היחידה היא בתחום הכלכלי-צריכה להיעלם. העלאת מס החברות איננה תכנית כלכלית כל כך הזויה. יש פרופסורים לכלכלה בישראל וברחבי העולם שקוראים לגלגל חזרה את הרפורמות במס. כל מי שצועק ללא הפסק "יוון, יוון" מתעלם מהרפורמה במס שנעשתה שם. ההנחה שהורדת מס מפנה את הכסף להשקעות בתוך התאגיד ולכן מגדילה את הצמיחה ואת מספר המישרות- לא הוכחה. הרווחים המוגדלים הלכו למקומות רבים ולאו דוקא להשקעות בייצור ובמשרות. במודל הסקנדינבי יש לא רק מיסים אישיים גבוהים אלא עקב הכלכלה השיוויונית יותר (מתבטא במדד ג'יני) יותר אנשים משלמים מיסים כי ההכנסות גבוהות יותר ליותר אנשים. אצלנו יותר מדי אנשים פטורים ממיסים עקב השכר הנמוך שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה להקים מין בית עליון או "בית לורדים" - כתחליף לחוק ההסדרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הקמת בית עליון בישראל הוא דבר מיותר ויכול להיות אף מזיק. בד"כ כלל הבתים העליונים משמשים ביטוי למבנה הפדראלי של המדינה או שארית ממעמד האצולה. איך אתה מניח שבבית העליון לא יהיו גישות פופוליסטיות? יהיו שם אותם נציגים כמו בבית התחתון. הרעיון שיהיה חוק הסדרים להקפאת הצעות פופוליסטיות הוא לכל הפחות לא דמוקרטי. אני נגד פתרונות לא דמוקרטיים לבעיות. חוק חינוך חינם מגיל 3 לא היה חוק פופוליסטי. החוק היה צריך להבנות במשך מספר שנים מהשנה בה חוקק ויתכן והיום היתה לנו מערכת מתפקדת. לדעתי היה צריך להיות חוק חינוך חינם בגיל 3 חדשים כדי לעודד עבודת נשים. כעת כשהחוק סו"ס קיבל החיאה, הוא נעשה באופן מהיר מאד ולכן גם רשלני ללא התייחסות מספקת לאספקטים החינוכיים. הרי האוצר מימש כאן עמדה אידאולוגית ולא מיקצועית כשדחה את החוק כל כך הרבה שנים. המטרה המקורית של חוק ההסדרים היה להעביר חקיקה מהירה של התכנית לייצוב המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, לא שאני מביע לרגע תמיכה בבית עליון בישראל, מהסיבות שציינת, אבל אפשר לדמיין בית עליון שעושה משהו אחר משני אלו - מוסיף מימד זמן לרשות המחוקקת. כלומר, בית עליון שנציגיו יכהנו לטווח ארוך יותר (נגיד, אם נעשה פרפרזה על ארה"ב, שליש מנציגיו יבחרו בכל מערכת בחירות, כך שהקדנציה המקסימלית של סנאטור שכזה תהיה 12 שנה) יכולים להוסיף פרספקטיבה ארוכת זמן יותר ולהגביל את חדות השינויים שמתרחשים ממערכת בחירות אחת לשניה. יש פה אפשרות לחיזוק הרשות המחוקקת כגוף המבקר על הממשלה. מצד שני, אני חושב שהצדדים השליליים של הסדר כזה גוברים על הצדדים החיוביים שלו. זה יכול להיות שעשוע אינטלקטואלי מעניין, אבל קשה לי לראות מישהו באמת מקדם מהלך כזה. (אם לא היה ברור: אני ממש לא מתכוון לעשות זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז עדיף להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-160 או 200 . הח"כים הנוספים רצוי שייבחרו בבחירות איזוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם משהו שאני תומך בו, בעקרון (ועל הדרך להפוך את מספר הח''כים לאי זוגי), אבל מסיבות אחרות. מדובר ברעיון שבד''כ נתקל בכל כך הרבה זלזול ובוז שהפסקתי להעלות אותו בציבור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לגבי המספר האי זוגי. לגבי הזלזול והבוז-אל תשים לב אליהם. מטרת הזלזול והבוז היא להשתיק ולא לנהל שיח.מה דעתה של יושבת ראש המפלגה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה צעד שיהיה קשה מאוד להעביר פוליטית, בדיוק בגלל הזלזול הזה. אנשים גם ככה רואים בח"כים "אוכלי חינם", אז עוד להגדיל את מספרם? לגבי יחימוביץ', לא יצא לי לשאול אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ריצה למרחקים ארוכים שכוללת בתוכה גם שינוי תודעה ותפיסה לגבי ''אכילת החינם'' של הח''כים. לי זה נראה מאד חשוב. אולי הח''כים חוששים שהעלאת מספרם תפגע בכוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר חברי הכנסת נקבע לא-סתם. ומסיבה היסטורית נאה זו קשה לי להאמין שמספרם ישונה אי-פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "לא סתם"? נקבע בהר סיני? פרלמנט צריך לעבוד ואין כל כך הבדל אם במדינה של 60 מיליון תושבים או 6 מיליון. המספר 120 אולי מתאים לייצוגיות אך לא לעבודת הפרלמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאמה לכנסת הגדולה שהייתה בעלת 120 חברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלמספר יש שורשים היסטוריים אבל לא הלכתיים. יכלו גם לקבוע 70 ואז היה גרוע יותר. היות שהמסורת ממש אינה מעניינת אותי ואינני חושב שיש משהו דומה בין הפרלמנט המודרני לכנסת הגדולה. אם כבר אז היינו יכולים לקחת מאתונה את מועצת ה-500 . המספר 120 אינו מתאים . גם אם יוכנס החוק הנורבגי , לא יספיק המספר לעבודת פיקוח וחקיקה ברמה גבוהה. חבל שהציבור והעיתונות כמשרתת אותו, אינם דואגים לבקר כהוגן את המבקרים והמחוקקים, אבל לעיתונות בעיות משלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכלו,רק שאנחנו לא יוונים. הטענה היא שהח"כים מוצפים בעבודה ולכן הפיקוח והחקיקה אינם ברמה גבוהה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שבמספר הח''כים היום אי אפשר לבצע את תפקידי החקיקה והביקורת כמו שצריך. ברור שלא מספיק להגדיל את המספר אלא צריך לבצע רפורמה בעבודת הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס. הח"כים בארץ נמוך יותר ממדינות מערביות בסד"ג שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנורבגיה, פינלנד, דנמרק ואירלנד יש פחות תושבים ויותר חברי פרלמנט. מדגימה של מדינות אירופיות אחרות לא מצאתי עדיין מדינה אחרת עם אוכלוסיה לא גדולה בהרבה (פחות מפי שניים) ופרלמנט לא גדול בהרבה מהכנסת (יחס ח''כ לתושב לא גדול יותר) למעט הולנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המדינות האלה המבנה הדמוק' דומה ? כלומר,יש מקבילה לכנסת והיא הגוף המחוקק או שבספירה של ח"כ-תושב החישוב מכליל מבנה מורכב יותר נוסח ארה"ב (בית נבחרים,קונגרס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שני בתים נבחרים, התייחסתי לסכום החברים בשני הבתים. נדמה לי שגם אם מתייחסים לבית התחתון בלבד זה לא ישנה את התוצאה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מספר הח"כים צריך להיות אי זוגי? נראה לי שהדבר רלוונטי רק במקרה בו תומכי ומתנגדי החוק חלוקים בדעתם 60:60 - לא תרחיש נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? למה קשה לקבוע שיהיו 121 חברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שזה קשה, שאלתי "למה זה טוב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לבדוק מהי ההסתברות שמספר הנמנעים יהיה אי-זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשובה ההסתברות? מספיק שיש אפשרות תיאורטית . האם המספר הזוגי כל כך חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחשב את ההסתברות, אבל ברשימת ההצבעות שב"כנסת פתוחה" לא מצאתי את מספר הנמנעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת לא רק מעבירה חוקים אלא גם קובעת את הקואליציה. במספר אי זוגי של חברי כנסת לא יווצר מצב כמו אחרי הבחירות לכנסת ה-11 שלכל גוש יש 60 חברי כנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קואליציה של 61 חברי כנסת אינה יציבה במיוחד ויכולה ליפול על חודו של חבר כנסת ממורמר אחד. ממילא רצוי להשיג בה יותר חברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן מאליו, ומן הסתם ברגע שתבטיח את 61 חברי הכנסת, גם ה-62 וה-63 יבואו. ובכל זאת, יש במצב הזה עדיפות ברורה למספר האי זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תרחיש נפוץ, אבל קורה. ואם כבר מגדילים את מספר חברי הכנסת, אז למה לא לפתור את הבעיה המיותרת הזו על הדרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכן זה הרעיון - גם הוספת מימד זמן, על ידי כך שהחברים בו משרתים לתקופות ארוכות יותר, ואולי גם בידול מפוליטיקה - למשל על ידי בחירתם עד גיל 70, או מינוי חברים בועידה למדעים או שופטים לשעבר וכו' - לא אנשים שנבחרים על ידי הציבור. אם הכוח שמצוי בידיהם מוגבל (למשל, לדחות חקיקה לפרק זמן קבוע), אז זה יכול להיות רעיון טוב, שכן הם ירגישו אחראיים ולא ינסו לדחוף הצעות פופוליסטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא של פוליטיקאים ללא פוליטיקה. אינני מאמין בזה, לפחות לא במציאות הפוליטית המקוטבת שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תמימות לחשוב שההחלטות הפוליטיות מתקבלות רק על ידי פוליטיקאים. ומה על הפקידים? ועל יועצים המשפטיים? והשופטים? ואנשי הצבא? ואנשי המוסד? כולם מקבלים החלטות פוליטיות - במובן שלמרות שהן החלטות מקצועיות - יש להן גוון פוליטי, ויש אנשים שהיו מתנגדים להן, או אנשי מקצוע שהיו מחליטים אחרת. אז יש פוליטיקה בלי פוליטיקאים. זה הרעיון גם פה - מין הסתם הבית העליון יעסוק בפוליטיקה, אבל עקב חוסר תלות במניעים פופוליסטיים, יוכל להגביר את הביקורת על המנגנונים הפוליטיים הרגילים. הרעיון הוא לא לקחת את הכוח מהבית התחתון - אין פה הצעה לבית עליון שכל החלטה של הכנסת חייבת לעבור גם אצלו, אחרת לא תעבור, אלא מנגנון מרכך / מרסן, בעל סמכויות מוגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן עקרוני, החלטות פוליטיות מתקבלות על ידי פוליטיקאים. גם ההחלטה של פוליטיקאים אצלנו לזוז הצידה ולאפשר לדרגים הלא פוליטיים להוביל החלטות פוליטיות- היא החלטה פוליטית. כלומר החלטה לא להחליט גם היא החלטה וגם להימוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. החלטות פוליטיות מתקבלות בכל הרמות של הממשל, בין אם על ידי נציגים נבחרים או שלא. בתיאוריה העובדים ממונים על ידי הנציגים הנבחרים, אבל בפעול זה לא כך. עובד מדינה נשאר בתפקידו שנים ארוכות, הרבה יותר מאשר השר הממונה. האם אתה טוען שלפקידים במשרד האוצר, פקידים לא נבחרים, אין השפעה על התקציב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש השפעה על התקציב. במילים "החלטה פוליטית" אני מתכוון להחלטות בקשר לעקרונות ולמסגרות של התקציב ולאלטרנטיבות. ההחלטה להקפיא במשך 30 שנה את החינוך חינם מגיל 3 היא החלטה פוליטית שקודמה על ידי האוצר. היא קודמה על ידי האוצר בגלל שהפוליטיקאים קיבלו את ההחלטה הפוליטית לתמוך או לא להתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזאת אינני מסכים, מהסיבה שציין איציק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-6: נכון שעסקים גדולים יותר יתנו תפוקה זולה יותר, אבל יש להם מחיר בכיוון אחר: הם כנראה מקצינים אי-שוויון כלכלי, כי המנהלים הבכירים והבעלים בהם מרוויחים יותר ממקביליהם בעסקים קטנים, והעובדים הזוטרים פחות. יש גם שמבכים את זה שהתמעטות חנויות ברחוב, והעדפת קניונים, קניוני חוצות וסופרמרקטים ענקיים, גורמת לשינוי לא טוב בחיים העירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מפעלים גדולים יעילים יותר, אז מפעלים קטנים שיתחרו בהם יפסידו. הפיתרון הוא לתמוך בחלוקת משאבים טובה יותר על ידי מיסוי והקמת ועדים שיתנו כוח לעובדים, ולא הקמה של מפעלים קטנים שיכשלו בתחרות. כמובן, יש מקומות שבהם למפעלים קטנים יש יתרון, ובמקומות כאילו יש לעודד אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעסקים גדולים יש גם חסרון - הגדול שבהם הוא האיטיות. בגלל זה לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים (שפעמים רבות נקנים לאחר מכן ע''י הגדולים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. הרבה מהחדשנות הגיעה ומגיעה ממפעלים גדולים - מעבדות בל, פורד, מעבדות היולט-פקרד, אפל, אינטל, חברות תרופות גדול ועוד. יש הרבה חדשנות שגם מגיעה ממקומות קטנים - אך הם לא מתכננים להישאר קטנים. זה מודל עסקי אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לשלוש המלים הראשונות כל מה שאמרת נכון (חלקית - גם בחברות שציינת חלק מהחדשנות הוא ע''י מיזוגים ורכישות) אבל זה לא סותר את מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סותר את ''לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרבה מהחדשנות" לא סותר את "רוב החדשנות". הרבה יכול להיות גם 49.9% | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסוי וכוח לעובדים הם דרך אחת להתמודד עם זה - דרך ראויה, ואולי הטובה ביותר. אבל זה לא שולל דרכים אחרות לצידה, שלא יהוו עדיין ויתור על העסקים הקטנים (כי יש לנו בכל זאת מה להרוויח כחברה מהם). אני לא יודע מה דובי מציע קונקרטית, צריך שהוא יפרט. חוץ מביטוח לאומי לעצמאים, שנראה לי ראוי מאוד (ובמדור הדעות ב-theMarker עולה לעתים די קרובות, תמיד בעד. לא זכור לי שקראתי מישהו שאומר למה לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהייתי רוצה לקדם, למשל, הוא עידוד קואופרטיבים של יצרנים קטנים - כך משיגים את יתרון הגודל בתחומים מסוימים, אבל משאירים את היתרונות של הגודל הקטן והקהילתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הם היתרונות של הגודל הקטן? מה היתרון של קהילתיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי על כך כאן: http://dubikan.com/archives/2453 קהילתיות היא עצמה היתרון. אני שולל את מדידת היעילות במדדים כספיים בלבד. לגודל יש מחיר שאנחנו משלמים אותו. לא בכסף, נכון, אבל משלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. אני מאמין בשכר הוגן. אני לא ניאו-ליברל - אני חושב שצריך ועדים, שצריך שכר מינימום הוגן, ושרוב ההפרטות במדינה היו אסוניות. אבל אני לא מבין אותך. איך קהילתיות היא יתרון בפני עצמה? מה היא נותנת לי? למה אני צריך להכיר את המוכרת במכולת? וכמה אני מוכן לשלם על זה? אני פשוט לא מבין מה אתה מנסה להשיג ב "קהילתיות". יש מקום לעסקים קטנים - בעיקר למלא נישות קטנות שמפעלים גדולים לא יכולים למלא (ייצור גמדי גינה משיש), או לספק שירות אישי יותר ובאיכות גבוהה יותר - אבל למספר קטן של אנשים (נעליים מותאמות אישית). אני קונה ירוקת בשוק. אני לא מכיר את המוכרים, והם לא מכירים אותי. אני הולך לשם כי המחירים זולים והמבחר גדול והפירות והירקות טריים. למרות שזה רחוק מהשכונה שלי. לא אכפת לי מהירקן בשכונה. אם הוא רוצה שאקנה אצלו, שיוריד מחירים. הם פי 2 מבשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כלכלן) טענה רווחת היא שבעלי עסקים קטנים משאירים את ההון במדינה, ומגלגלים אותו הלאה לאזרחים אחרים. בעל המכולת השכונתית מגלגל את הכסף שלו על-מנת לשמוע הופעה של יזהר אשדות ולצאת לחופשה בצימר בגליל. נוחי דנקנר משתמש בהון שהרוויח משופרסל על-מנת לקנות רולקס, להשקיע בנדל''ן בחו''ל ולצאת לחופשות בריביירה הצרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אי אפשר סתם להעביר כסף לחו"ל. על הכסף שדנקנר מושך לעצמו כדי לקנות רולקס הוא משלם קודם יותר מ-50% מס (מישהו חושב שזה קצת?). שנית, שופרסל עושה את העסקים שלה בארץ: כל ההפרש בין ההכנסות של הרשת לרווח הנקי שלה, מיתרגם לכספים שפוזרו בישראל1. במספרים (נכונים לתחילת 2012, על סמך בדיקה שטחית בגוגל): הכנסות של 2.9 מיליארד ש"ח, ורווחים של 36 מיליון ש"ח. אבל באופן כללי, אני חושב שזה רעיון גרוע להתמקד בקמעונאות כאשר מדברים על מיסי חברות ,או שוקלים את יתרון הגודל. הנקודה החשובה היא הייצוא. המשק הישראלי (וכל משק!) תלוי ונסמך על האפשרות להזרים לתוכו מט"ח2. הייצוא נחלש? המחירים עולים, ורמת החיים יורדת. מט"ח משיגים באמצעות תעשייה (בישראל זה בעיקר היי-טק) ובמידה מסויימת שירותים (למשל פיננסים). שלא-במקרה, ובניגוד למשל לשופרסל, אלה גם העסקים שהכי קל להוציא מארץ (כי מדובר - בהגדרה - בעסקים שעיקר הפעילות שלהם היא בחו"ל), ואין בכלל ספק שמס החברות במדינה הוא פקטור משמעותי כאשר הם שוקלים זאת. בד"כ בדיונים כאלה עולות דוגמאות של חברות ענק כמו אינטל שיכולות להקים מרכזי פיתוח בארץ או - נגיד - באירלנד, וזה נכון, אבל הסיפור רחב יותר מזה , ונוגע גם לאחת החוזקות של המשק הישראלי: היותו מוקד משיכה להון סיכון. אין לי סטטיסטיקה, רק אנקטודות, אבל אני מכיר יותר מסטארט-אפ אחד שהוקם בחו"ל (ומקימיו עזבו את הארץ בשל כך), ועוד כמה ששקלו זאת בכובד ראש והחליטו להשאר. אני בעצמי, במסגרת מיזם טכנולוגי בו הייתי מעורב, היגרתי לחו"ל למספר שנים (שלא במטרה לחזור - אם כי בסוף כן חזרתי), כאשר חלק ממכלול השיקולים שהוביל אותי לכך היה מיסוי. אני משוכנע שהעלאת מס החברות בישראל תפגע במשק יותר מאשר תועיל לו. (אני מתפקד למפלגת העבודה, ומתכוון להצביע עבורה בבחירות, ולהצביע לדובי בפריימיריז - אבל אני חושד שבנקודה הזו אנחנו חלוקים מאד בדיעותנו). 1 משכורות לעובדים, רכישות מספקים, הוצאות על המערך הלוגיסטי, מיסים כמובן, ואלוהים יודע מה. מעולם לא ניהלתי סופר. 2 הסיבה, היא כמובן, שבעולם כ"כ משוכלל2 משק אוטוקרטי המאפשר רמת-חיים נורמלית הוא מד"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרולקס של דנקנר אין כל חשיבות. יש חשיבות לרווחים העצומים שהוא מושך מהפירמידות שלו-הדיווידנדים מסלקום למשל-והם אינם מושקעים באופן שמייצר מקומות עבודה. הם מושקעים במיזמים המראים שיש לו יותר מדי כסף והוא מסכן את כולנו כי הוא ממונף באופן מופקר. כך גם ראשי הפירמידות האחרים. אם היה צריך לשלם יותר מיסים, אולי היה מסתכן פחות והמדינה היתה נהנית יותר. ההתמקדות המופרזת בעידוד היצוא איננה מוצדקת היום. זה התאים לראשית המדינה כשהכלכלה לא היתה יכולה לספק את המט''ח המינימלי. חבל שתפיסות עולם מרכנטיליסטיות עדיין קיימות אצלנו. התפיסות הללו תורמות לחוסר השוויון בארץ שפוגע קשות בכלכלה כי הוא מקטין מאד את כוח הקניה של המון אנשים, מקטין את המיסים שהממשלה יכולה לבות וכו'. זה בקליפת אגוז ודי שיטחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הבעייתיות במינוף של מעט-מידי אנשי עסקים שזוכים לאמון שעל פניו נראה לא סביר מהגופים המוסדיים, אין לנו וויכוח. על גובה מס החברות הרצוי, נראה לי שכן. ואני לא מוצא את הקשר בין שני הנושאים. אין לי די סופרלטיבים לחוסר ההסכמה שלי עם דבריך בנושא חשיבות סחר החוץ. אנרגיה, רכב ואלקטורניקה הם רק חלק מהדברים שהמשק הישראלי צורך מבחוץ. התעשייה הישראלית (ולא רק היא) צריכה להתמחות ולהתמקד בחלקים בהם יש לה יתרון-יחסי בזירה הבינלאומית, ולייבא את השאר. זה ממש לא מרקנטיליזם. זו גלובליזציה. אני מתאר לעצמי שגם לה אתה מתנגד (וגם על זה לא נסכים), אבל בין אם אתה אוהב אותה ובין אם לא, היא גוזרת מצב עניינים מסויים שמכתיב חשיבות רבה לסחר בינלאומי. חוסר שוויון הוא בעייתי רק במידה שהוא מוגזם. ואני מסכים שבארץ הוא מוגזם. אבל אני מאמין שאפשר לשפר את המצב גם בלי הורדה משמעותית ברמת החיים הכללית (שבתורה אינה יכולה להתאפשר ללא תמ''ג גבוה וסחר חוץ פורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שצריך להוריד את רמת החיים; להיפך. המחשבה שרמת החיים הכללית תלויה רק ביצוא כאילו שמדינה היא משפחה ורמת חייה תלויה בגובה המשכורת, המחשבה הזאת מראה על חוסר הבנה כלכלית. אין לנו מחסור במטבע זר. להיפך. יש לנו מחסור בפעילות כלכלית פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגדול מסכים לגבי תיאור המצב היום. אני רק אומר שחלק מהתיקונים המוצעים (כמו למשל העלאת מס חברות), עלולים לשנות אותו לרעה בדרכים שתיארתי (למשל על ידי פגיעה בסחר החוץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רמת החיים של משפחה לא תלויה רק בגובה המשכורת אלא גם בפעילות פנימית. אתה כבר אמרת את המשפט הזה ועדיין אני לא מצליח למצוא הבדלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. שטיפת כלים ונקיונות אינם מוסיפים הכנסות. מדינה אינה משפחה. אם כלכלן משווה בין מדינה למשפחה, או שהוא לא למד כמו שצריך או שהוא דמגוג ותעמלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היתה שפעילות פנימית מעלה את רמת החיים, לא מייצרת הכנסות. יותר נעים לחיות בבית נקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את המשפט "מעלה את רמת החיים" מבחינה חמרית: מעלה את כוח הקניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה אמרת ''מעלה את רמת החיים'' זכותך לפרש זאת כרצונך אבל אני לא מבין איך פעילות פנימית במדינה מעלה את כח הקניה שלה. אם אופה מייצר לחם ואדם אחר קונה ואוכל אותו אז כסף שינה מקום והאדם נהיה שבע אבל כח הקניה לא השתנה, אותו דבר אם בבית אופים לחם ואוכלים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלית זה ממש ממש לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים איתך בסוגיית היצוא. יצוא הוא בסיס הכרחי לכל כלכלה משגשגת. זה לא קשור למרכנטיליזם (להפך). אינני חושב שצריך להגן על עסקים קטנים מפני מבחוץ על ידי מיסוי סחורות. אני חושב שצריך לעודד עסקים קטנים כדי להקל עליהם להתחרות בהצלחה מול עסקים גדולים, בלי קשר לשאלה מאיפה הם מגיעים. העידוד הזה דרוש בין השאר גם כדי שאותם עסקים קטנים יצליחו לגדול ולא יחנקו על-ידי הגדולים. אבל אני מעדיף הטבות מס לקטנים על פני החמרות מס לגדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מתווכחים מה יותר חשוב, יצוא או שוק פנימי. אנחנו מתווכחים על האיזון. מדינה בה השוק הפנימי מנוון ויש לה המון יצוא, היא מדינה בעלת כלכלה מפגרת. אם תקח את כלכלות אמריקה הדרומית מול כלכלת ארה"ב במאה ה-19, תראה שזהו כל ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זעו לא מזמן מרה על כך שחופשה באילת יותר יקרה מחופשה באירופה. הדנקנרים יוצאים לחופשה באילת ובמצפה הימים. הירקן השכונתי יוצא לחופשה באירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על רווחים. אני מדבר על מודל כלכלי. אין ספק שעדיף שהרווחים יגיעו למספר רב יותר של אנשים. אפשר לדאוג לכך גם במפעלים גדולים על ידי ועדים ורגולציה. בקיצור - צריך לדאוג שנוחי דנקנר לא ירוויח כל כך הרבה כסף, לא לפרק את שופרסל לסניפים בודדים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |