בתשובה לדני אורבך, 10/11/12 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נהפוך הוא. המונח "ברבריות" בדיוק מתאים, שהרי כל מי שאינו כמונו ואינו דובר את שפתנו, הוא בהכרח ברברי. זה שסאלאדין אל איובי לימד את הקניבלים משפדי התינוקות ממע'ארת אל נועמן פרק בהלכות אבירות ודיני מלחמה זה כמובן היסטוריה לא רלאבנטית כאשר רוצים לתאר אוכלוסיה בעלת עבר של 1200 שנות תרבות עירונית מפותחת כעולם שלישי נחשל. רציתי רק להוסיף, שאולי הבחירה דוקא בהכרזות מלחמה היא פחות ממוצלחת. יש די הרבה הכרזות מלחמה גם היום ואני לא יודע כמה ההבדל בין מלחמה למבצע משמעותי מבחינת דיני המלחמה. דוגמה יותר חזקה (הנפוצה דוקא במקומותינו) היא אי הודאה במצב של כיבוש צבאי וסיפוח. אני יכול לחשוב על שתי דוגמאות לא עתיקות, בגין המכחיש את סיפוח רמה"ג תחת מסווה של החלת החוק הישראלי ורוסיה של פוטין אשר כבשה שטחים של גרוזיה במסווה של אוטונומיות אתניות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל לפרט דוגמאות להכרזות מלחמה בימינו? נדמה לי שטנישה פזאל בדקה את העניין במסד נתונים והוכיחה באותות ובמופתים שזה כמעט כבר לא קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה דוגמאות כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Declaration_of_war#Afte... אבל הפורמליות לא נראית לי כל כך משמעותית. המקרים בהם האו"ם (או נאט"ו) מחליט לפעול בכוח מזויין (קוריאה, מלחמת המפרץ וסרביה) נראים לי כתהליך שהחליף את הצהרת המלחמה הפורמלית מן המאה ה-19. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |