בתשובה לרודי וגנר, 25/11/12 23:39
תיאוריית הכניעה 607922
דעתי היא ש''שקט'' איננו נגזרת של בעלות על שטח אלא של מאזן כוחות, ומכאן גם של אינטרסים. יש מי שיביט ויאמר- השלום עם מצרים מחזיק כיוון שמסרנו להם שטח ולא כך הוא. הראיה היא שראינו ניסיון לערער את הסכם השלום ממש לאחרונה. השלום בין ישראל לבין מצרים נשען על התלכדות אינטרסים של שתי המדינות מחוץ ליחסים בינן לבין עצמן, ולא חלוקת הריבונות בסיני. השטח הוא רק פרמטר.

מלחמה משפיעה לעיתים על תהליכים בין מדינות, לא רק מכיוון שהיא מתישה את הכוחות, אלא גם מכיוון שהיא אירוע משמעותי שמחולל בעקבותיו שינויים ביחסי הכוחות. צד אחד נחלש, צד אחר התחזק, צד שלישי מגלה עניין בואקום שנוצר וכן הלאה. לעיתים התוצאה היא שקט, לעיתים המלחמה נמשכת בצורה אחרת. השטח שעובר מיד ליד כתוצאה מכך, הוא רק פרמטר.
תיאוריית הכניעה 607925
לא התייחסתי לרגע לשטח, אלא לעובדה שהמלחמה האחרונה בינינו למצרים לא הסתיימה ב'כניעה', וזאת כדי להחליש את טענתו של 'אישקש', שרק כניעה מובילה לשקט.
תיאוריית הכניעה 607926
אני אסתייג ואומר שלדעתי היא כן הסתיימה בכניעה. אבל הדיון הוא שלכם ואני לא רוצה להתערב.
תיאוריית הכניעה 607938
אתה מתכוון לכניעה שלנו?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים