בתשובה לעומר מוצפי, 08/01/13 14:11
כמה הערות לסדר 610712
יש כאן הנחה מובלעת שיותר נזילות זה תמיד יותר טוב לכלכלה, ואני לא בטוח שיש לכך הוכחות. בוא ניקח מצב היפותטי שבו כל אזרחי המדינה הופכים לסוחרים בתדירות גבוהה, ומשחקים בתיק ההשקעות שלהם מדי יום. האם זה טוב לכלכלה?

ובכן... ברור לי שלא. זה רק יגרום לרוב האזרחים להפסיד את כל חסכונותיהם בהחלטות השקעה גרועות, ויאיץ את התהליך של ריכוז העושר בידי מעטים. הנזילות, לעומת זאת, תרקיע שחקים.

אלא שלא מדובר בתסריט דמיוני. זה בדיוק מה שמתרחש בזמן בועה בשוק המניות: מחזורי המסחר עולים, ובמקביל מתקצר אופק ההשקעה (הזמן שעובר בין הרגע שמשקיע קונה נכס לרגע שהוא מוכר אותו). למעשה, עודף נזילות (מחזורי מסחר גבוהים מדי) הוא מאפיין של בועות פיננסיות, שבהן מחירי השוק עולים מעלה מעלה ומתנתקים מהשווי האמיתי של הנכסים (ואז חוזרים חזרה לשווי ההוגן, ומתחת לו, בנפילה מכאיבה שתמיד מגיעה). כמובן שמבחינת המגזר הפיננסי (ברוקרים, עושי שוק, אלגו-טריידרים, וכו'), אין דבר כזה "עודף נזילות", מפני שבזמן הבועה הרווחים שלהם מרקיעים שחקים. מבחינת המשקיעים הקטנים, ההתרסקות עלולה להיות מכאיבה מאד. מבחינת המשק כולו, תוצאת הבועה היא העברה מאסיבית של עושר אל החברות הפיננסיות, על חשבון משקי הבית.

לבסוף, חשוב לומר שיש מצבים שבהם יש הצדקה לעליית מדרגה בנזילות: כשמשתתפים חדשים מגיעים לשוק ומביאים איתם הון שהיה מושקע קודם במקום אחר (למשל, כניסה של משקיעים זרים לבורסה בת"א). ברור גם שהקיצוניות השניה (אפס מחזורי מסחר), היא קטלנית לשוק. אז איפה נמצא הערך ה- "נכון" של הנזילות?

לדעתי, זה קשור לשאלה איזו אינפורמציה השחקנים בשוק מחפשים: לגבי הנתונים הפונדמנטליים של נכס הבסיס, או לגבי ההתנהגות של עמיתיהם לשוק. ברגע שמופר האיזון, וחלק גדול מדי מהכסף בשוק מושקע על בסיס הנסיון לחזות את התנהגות העדר, תווצר בועה. יש כל מיני דרכים להתגבר על זה (למשל, לחייב הגדלה של היצע המניות - ע"י הנפקה - כשהמכפיל של המניה עולה גבוה מדי), אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.
כמה הערות לסדר 610714
יותר נזילות = יותר הון אפקטיבי.

אתה מתאר מצב של ריכוז הון, והטענה שלך היא שככל ההנזילות גדולה יותר, ריכוז ההון יכול לקרות יותר מהר. זו נקידה יפה. וזה די טריביאלי, כשחושבים על זה. המשמעות הפוליטית (כלכלה היא פוליטיקה) היא שנזילות מוגברת מצריכה תשומת לב גדולה יותר של קובעי המדיניות בנוגע להסדרות מחדש של ההון. שמיטת חובות היא אמצעי הכרחי - וחשוב לוודא שלא רק אילי הון יוכלו לשמוט את חובותיהם כלפי הציבור, אלא גם הציבור יוכל לשמוט חובות שלו כלפי מוסדות גדולים.
זה קורה (לא בארץ, בינתיים):
כמה הערות לסדר 610721
אם הבנתי נכון, אתה מציג תסריט של שוק פיננסי שמעצם מהותו מייצר גם בועות פיננסיות וגם ריכוז הון, ובמקביל אליו מנגנון פוליטי שתפקידו לחלק מחדש את ההון שרוכז.

קודם כל, זו תפיסה מעניינת וחדשה לי. אני גם מסכים שכלכלה היא - במידה רבה - פוליטיקה, אבל יש בה גם מרכיב של תכנון-שוק: בהנתן המטרות הפוליטיות, איזה מבנה רגולטורי סביב השווקים ישיג אותן באופן מספק.

חלוקה מחדש של ההון יכולה להיות חלק מהפתרון, אבל בעלי הון ינסו כל יכלתם להשפיע על התהליך הפוליטי לטובתם, וכנראה גם יצליחו בכך. לכן אין מנוס ממניעה מוקדמת של ריכוז ההון ע"י מנגנון אדפטיבי כלשהו, אולי כזה שיונע ישירות ע"י ערכו של מדד מתאים. למשל - שיעור מס חברות ומס רווחי הון שנקבע לפי ערכו של מדד ג'יני, או משהו דומה. אפשרות אחרת יכולה להיות חיוב בחוק על חשיפה מושהית של קוד המקור של אלגוריתמי מסחר (נניח, אחרי שבע שנים, כמו אצל חברות תרופות), והפצה מאסיבית של תכנות חינמיות שמאפשרות לכל אחד לסחור לפי האלגוריתמים הכי מעודכנים ששוחררו עד כה לזירה הציבורית.

אבל אולי צריך גם לבצע שינויים במנגנון של השוק עצמו, כי מעבר לתיווך בין קונים ומוכרים, יש לשוק עוד מטרה פוליטית חשובה: מתן אינפורמציה למשתתפים ולשאר המשק על מצבו של הנכס הנסחר, למטרת קבלת החלטות. למשל: האם יש עודף ביקוש על ההיצע לנחושת (סימן שכדאי לפתח מכרות חדשים), האם רווחי מגזר הטכנולוגיה צפויים לגדול, בסיכוי סביר (ואז כדאי להקים עבורו תשתיות תומכות), וכו'. בקיצור, שווקים עוזרים לפתור את בעיית הקצאת המשאבים היעילה בכלכלה. הנה ציטוט קצר מהערך Friedrich Hayek [Wikipedia]:

Hayek attributed the birth of civilization to private property in his book The Fatal Conceit (1988). He explained that price signals are the only means of enabling each economic decision maker to communicate tacit knowledge or dispersed knowledge to each other, in order to solve the economic calculation problem.

נדמה לי שבועות מחבלות בהשגת המטרה הזו, והשאלה היא אם הן בלתי נמנעות, בהנתן מנגנון השוק. ואם כן, האם אפשר לצמצם אותן (בזמן או בהיקף), ואולי למנוע את חלקן ע"י שינויים בחוקי השוק, או בהרכבו, או ע"י חינוך המשקיעים.

אני חושב שהתשובה מורכבת, כי בועות מסייעות, בשלבים המוקדמים שלהן, למשוך משקיעים חדשים לשוק כשקורה משהו מעניין בנכס הבסיס - למשל כשמתרחש חידוש טכנולוגי מהפכני שמובן בתחילה רק ליודעי ח"ן. הבעיה היא שרוב המשקיעים החדשים אינם מודעים לבורותם, ומועדים להפסיד את רוב כספם כשהבועה תפקע. לכן חסר איזשהו מנגנון שיסיים את הבועה אחרי שהושגה המטרה (הפוליטית): גיוס מימון מספק לצורך מימוש המהפכה הטכנולוגית. זו הסיבה שהצעתי רעיון כמו חיוב חברות להנפיק עוד ועוד מניות חדשות (ולהכניס כסף לקופת החברה) ככל שמחיר המניה עולה, כדי לאזן בין "ייצור" המניות ל- "צריכת" המניות, בדומה למה שקורה בשוק הסחורות.
כמה הערות לסדר 610725
הייאק כנראה טועה גם בזה.

ראה - (אני מפנה לזה שוב...)
Debt - the first 5000 years
יש דיון נפלא על הספר הזה ב- http://www.youtube.com/watch?v=SnOqanbHZi4
וב-http://www.nakedcapitalism.com/2011/08/what-is-debt-...

הציטוט הקריטי, לטעמי:
It really deserves no other introduction: according to this theory all transactions were by barter. “Tell you what, I’ll give you twenty chickens for that cow.” Or three arrow-heads for that beaver pelt or what-have-you. This created inconveniences, because maybe your neighbor doesn’t need chickens right now, so you have to invent money.

The story goes back at least to Adam Smith and in its own way it’s the founding myth of economics. Now, I’m an anthropologist and we anthropologists have long known this is a myth simply because if there were places where everyday transactions took the form of: “I’ll give you twenty chickens for that cow,” we’d have found one or two by now. After all people have been looking since 1776, when the Wealth of Nations first came out. But if you think about it for just a second, it’s hardly surprising that we haven’t found anything.

Think about what they’re saying here – basically: that a bunch of Neolithic farmers in a village somewhere, or Native Americans or whatever, will be engaging in transactions only through the spot trade. So, if your neighbor doesn’t have what you want right now, no big deal. Obviously what would really happen, and this is what anthropologists observe when neighbors do engage in something like exchange with each other, if you want your neighbor’s cow, you’d say, “wow, nice cow” and he’d say “you like it? Take it!” – and now you owe him one. Quite often people don’t even engage in exchange at all – if they were real Iroquois or other Native Americans, for example, all such things would probably be allocated by women’s councils.

כמה הערות לסדר 610727
קודם כל, בזכותך קניתי את הספר (אי אז) - ותודה. לגבי הציטוט מהאייק, התכוונתי רק לתפקידו של השוק כמקור אינפורמציה, בלי החלק על צמיחת הציביליזציה. מדובר בעצם בשני עניינים:

א. מניעה מראש של ריכוז מופרז של ההון.
ב. מניעת (צמצום?) בועות פיננסיות בשווקים.

אלו שני עניינים קשורים, אבל נפרדים, שלגביהם ניסיתי להעלות רעיונות ראשוניים. נדמה לי שאלו מטרות רצויות מבחינה פוליטית.
כמה הערות לסדר 610729
אני חושב שאתה לא יכול למנוע לא בועות, לא חוב, ולא ריכוז הון. הנסיון למנוע אותם נראה לי מופרך. איך בדיוק?
אבל אתה יכול לבנות מנגנוני תיקון. וזה, דומני, מה שקורה בחברות שמצליחות לשרוד לאורך זמן.
כמה הערות לסדר 610733
בעצם אתה אומר, אם הבנתי נכון, שגם בועות פיננסיות גדולות וגם ריכוז הון (עד כדי פלוטוקרטיה) הם בלתי נמנעים, ולכן מנגנון שמיטת חובות (נניח, פעם ביובל?) יכול למזער במידת מה את נזקיהם.

הרשה לי לנסות להיות טיפה יותר אופטימי. הצעתי עוד שני מנגנונים למניעת ריכוז הון:
א. העלאה (והורדה) של מס החברות ומס רווחי הון לפי ערכו של מדד ג'יני - נניח, סביב ערך מטרה של 0.25.
ב. חיוב מוסדות פיננסיים מעל גודל מסוים לבצע שחרור (מושהה) של קוד המקור של אלגוריתמי מסחר לאתר אינטרנט ייעודי, אחרי שבע שנים מתחילת המסחר לפי האלגוריתם, בדומה לפקיעת פטנטים של חברות תרופות.

הצעתי גם התחלה של מנגנון למניעת בועות בשוק המניות:
ג. חוק שיכריח חברה להנפיק יותר ויותר מניות ככל שמחיר המניה שלה עולה, כך שבעלי המניות הקיימים (שידוללו) יהנו מחלק הולך ופוחת מעליית המחיר.
כמה הערות לסדר 610734
קודם כל, שמיטת חובות לא יכולה להיות מסודרת. ברגע שהיא קבועה בזמן (נאמר, פעם ביובל), היא מאבדת כל אפקטיביות. אף אחד לא יתן הלוואות שהתאריך שלהן עובר את תאריך השמיטה, ואתה יכול לצפות לאלימות בגביית חובות רגע לפני השמיטה.

שמיטה היא תוצאה של משבר. אנחנו מדברים על מנגנונים להתמודדות עם משברים, ועל מערכת פיננסית שיוצרת את המשברים הללו. אבל זה לא רק המערכת הפיננסית. כל טכנולוגיה חדשה יוצרת משבר.

אני חושב שהצעה שלישית שלך היא גרועה מאוד. אם ברצונך למנוע בועות, אתה צריך לגרום העדפה להשקעות לטווח ארוך על חשבון משקיעים לטווח קצר. מה שחוק כזה יגרום הוא דחיפה מאסיבית של משקיעים "שקטים" לטווח ארוך - כולל מוסדיים גדולים (קרנות פנסיה) - למסחר קצר טווח, שסיכוניו גדולים יותר.

לגבי א' - הרבה יותר פשוט יהיה להעלות את המס על ההון ולהוריד את המס על עבודה עד לרמה שבה הם יהיו לפחות שווים. כרגע המיסוי על עבודה הרבה יותר גבוה.
לגבי ב' - שום קוד מהטיפוס הזה לא רלוונטי 7 שנים קדימה.
כמה הערות לסדר 610737
למה אתה אומר שהמס על עבודה גבוה הרבה יותר מהמיסוי על ההון? אפקטיבית, מנקודת מבטו של בעל המניות, מהרווחים קודם משולם מס חברות (25%) ולאחר מכן מס דיווידנים (25% או 30%), כך שבסופו של דבר יוצא שהוא מוסה ב-‏43.75% או ב-‏47.5%. בינתיים מדרגת המס המקסימלית על שכר היא 48% (וגם זה על החלק היחסי מעל הכנסה שנתית של 501,960 ש"ח, או 41,830 ש"ח בחודש....).
כמה הערות לסדר 610773
אתה מתייחס למקרה אחד: הכנסה מדיבידנד.
אם אני קונה מניה ב-‏1000 ש"ח ומוכר אותה ב-‏2000 אני משלם רק 250 ש"ח מס. לא כך?
באג"ח המצב דומה, אם אני לא טועה. שם אפילו מס החברות לא רלוונטי.
כמה הערות לסדר 610793
כי זה המקרה הקל...
אבל אם מסכימים שמחיר מניה מייצג את היוון תזרים הרווחים העתידי מהחזקה בנכס, אז נראה לי שמגיעים לאותן תוצאות גם בדוגמא של קניה ומכירה ברווח.

לגבי אג''חים והלוואות, אני לא בטוח איך זה עובד. נדמה לי שרווחים כתוצאה מהלוואה מסווגים כהכנסה פירותית וממוסים בהתאם למדרגות המס בדיוק כמו משכורות.
כמה הערות לסדר 610797
אני כנראה לא מכיר מסיק טוב את חוקי המס בארץ. בארה''ב המצב מגוחך.
כמה הערות לסדר 610739
אז מה יהיה כתוב ב-"חוק שמיטת חובות"? האם הוא יהיה דומה, נניח, לכללים לגבי פשיטת רגל?

ג. לא הבנתי למה יהיה כדאי למוסדיים לסחור יותר. הנפקת המניות הנוספות לא תבטל את הרווחים העתידיים שלהם, אלא רק תקטין אותם. נניח, למשל, שבכל רבעון תתבצע הנפקת מניות אוטומטית אם שער המניה עלה ברבעון האחרון. ההנפקה תהיה לפי מחיר השוק במועד ההנפקה (עד כדי פרטים טכניים כאלו או אחרים), והמשקיע המוסדי לא ייפגע ממנה (מפני שהיא תתבצע במחיר השוק) ויוכל, אם ירצה, להשתתף בה. אפשר אפילו להנפיק ב- 1% מתחת למחיר השוק, כדי לעודד השתתפות בהנפקה.

א. האם זה יספיק? אני מציע שכמו בהנדסה של מערכות בקרה, כשרוצים לכוון משתנה (למשל את רמת אי השוויון בחלוקת ההון, מסיבות פוליטיות כאלו ואחרות), כדאי למדוד אותו, להשוות לערך המטרה, ולפי התוצאה לנסות להזיז את המערכת הכלכלית לכיוון הרצוי.

ב. ואם זה שלוש במקום שבע?
כמה הערות לסדר 617468
מסתבר שגם רוברט שילר (שהוא אחד מהכלכלנים היותר רציניים בעיני) חושב על פתרונות מיסוי שיתבססו על מדידת אי שוויון - במטרה לייצב אותו ברמה נמוכה יותר.

כמה הערות לסדר 610728
ולגבי התסריט שתיארנו - אני חושב שזה מה שקורה בפועל, בחברות שמצליחות לשרוד לאורך זמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים