בתשובה לעומר, 03/01/13 14:58
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610799
כנראה כשאני ואתה מדברים על אמונה אנחנו מדברים על שני דברים שונים.
אצלי אמונה היא דבר שאני משוכנע מעבר לספק סביר בנכונותו למרות שאין לי שום הוכחה חותכת לכך.
מניה וביה לא אוכל לספק שום אמצעי לשכנע אותך בדרכים לוגיות שאמונתי אמת. אני יכול רק לנסות להסביר את הדרך של הנפש שלי אל האמונה, שאולי תצליח להתרגם היטב למערכת הקוגניטיבית שלך אך סביר יותר להניח שלא.
לדוגמה- האמונה שלבישת סוודר תמנע מהלובש דלקת ריאות. אפילו אם תגייס את כל הקהילה המדעית להתקשר אל אמא שלי הביתה לא תצליח לשנות את אמונתה.

אתה מסתמך על הקהילה המדעית ולא על רשמי החושים וההגיון שלך? הקהילה המדעית טעתה קשות בהמון דברים בעבר והצליחה להיות דוגמטית לא פעם. הייתי ממליץ להפעיל שיפוט אישי וקומון סנס על האמונות של הקהילה המדעית.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610805
הדוגמה שלך טוענת שלשיטתך אין הבדל בין אמונה דתית לכל אמונה טפלה אחרת. אתה בטוח שזה מה שהתכוונת לומר כאן?
(כי אם כן, למה לא אמרת את זה מזמן, זה היה מקצר מאד את הפתיל).
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610809
גם אמונה טפלה היא אמונה. נגיד האחות הקטנה והמעוותת.
על מה מדובר? שאפשר להתווכח באופן לוגי על אמונה? אי אפשר.
אפשר להתווכח באופן לוגי על קיומו או העדרו של בורא עולם, אבל לא על האמונה בו.

האייל מלא מטריאליסטים שמתעלמים ממגבלות המטריאליזם ובעצם מאמינים במדע.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610814
מדובר על זה, שאם אתה טוען שאמונה בחתול שחור, אסטרולוגיה או סיינטולוגיה‏1 ועכבישים שיצרו את האדם (או שקר כלשהוא אחר) שקולה לאמונה באלוהים, אז כל אדם רציונלי וסביר יפתור את האמונה שלך כחזיון עוועים מטופש שברור שאין בינו ובין המציאות שום דבר, מלבד תפיסת המציאות העקומה שלך.

אני דווקא חושב שזה מאד מחליש ומרדד את הדיון באמונה דתית, שמשום מה אני מניח יש בו יותר עומק ומורכבות מאמונה טפלה.

הטיעון - כל אמונה שלי, מטופשת ככל שתהיה, כמו למשל שהעולם שטוח - אינה ניתנת לוויכוח לוגי, התגובה הכמעט יחידה לגביו יכולה להיות- טוב, אז מה? זה לא מעניין.

אני בכלל חושב שאחד משורשי הבעיה הוא שימוש לא נכון בשפה: יש ערבוב סמנטי-משמעותי בין שני מושגים, faith ו- believe, רק בגלל שבעברית יש להם את אותה מילה. אין שום קשר בין האמונה באל, בגורל או כל דבר כזה, לבין זה שאני מאמין שמחר תזרח השמש, או שאני מאמין לך כשאתה אומר לי שאתמול כשצילצלתי אליך לא ענית כי היית בשירותים.
כבר נתקלתי בדתיים שבעת וויכוח איתם יוצא לך במקרה 'אני מאמין שהפועל שוב תפסיד' והם מיד קופצים מעורם בשמחה כאילו גילו שלל רב ומכריזים 'אתה רואה - גם אתה איש מאמין'. התשובה היחידה שיש לי לזה היא הביטוי שבלועזית ראשי התיבות שלו הם כמו של 'בר-סמכא'.

1כן, אני יודע שכאן קצת הסתבכתי, בקרוב ראשון נא לקרוא את התגובה בלי הדוגמא הכתית הזאת בבקשה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610870
זה קשה לי גם.

נראה אמנם כאילו האמונה בבורא עולם המונותאיסטי נצבת על מדרגה גבוהה יותר מאשר האמונה נניח בפנתיאון היווני, אבל אני חושב שההבדל ביניהן בפועל הוא יותר כמותי מאשר איכותי -שאת פסגת האולימפוס כבר הכנסנו לגוגל ארת' ואת המפץ הגדול (עוד) לא.

את הדיון האינסופי על הישות האינסופית ניתן לנהל כדיון פילוסופי או קוסמולוגי, או שילוב של שניהם, אבל זה לא יהיה דיון על אמונה.

אני חושב שבמהותה אמונה מתכחשת ללוגיקה.

אני לא יודע מה ההבדל בין האמונות הבאות: אני מאמין בבורא עולם, אני מאמין בביאת המשיח, אני מאמין שביבי יביא שלום ואני מאמין שאם היו מכניסים את בניון הנבחרת היתה מנצחת.
המשותף לכולן הוא שאני לא רואה אפשרות לדיון לוגי על אף אחד מהן, רק פסאודו לוגי. ובכל המקרים האלה אתה לא יכול לעשות ניסוי הדיר. אפילו לא ניסוי מחשבה.

כשאדם עובר ארוע אמוני והופך מחילוני לדתי או להיפך זה לא שמישהו הוכיח לו משהו, אלא משהו השתנה אצלו וגרם לו להתחיל או להפסיק להאמין.

אני גם לא יודע עד כמה האמונה היא בינארית.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610878
ניטפוק: כבר היוונים הקדמונים הבינו שלא פשוט להאמין באלים שאפשר למצוא בגוגל ארת' (או משהו כזה) ולפי גרסאות מסויימות (אפילו במקור מוקדם יחסית כמו סיפורי הומרוס) הם החליטו שהאלים ישבו במקור בפסגת האולימפוס, אך לאחר מכן בנו לעצמם "הר אולימפוס" משלהם.

ניטפוק קצת יותר רציני: אם האל שלך מתחבא מאחורי המפץ הגדול ומאז לא מתערב, הוא לא מעניין במיוחד. לכן לא ברור לי למה טרחת להזכיר דווקא אותו.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610896
בוא נסביר את מעשה הבריאה של האל "שלי":
אני מניח שכל היקום הפיזי ה n מימדי על כל החוקיות שלו הגיע לכדי קיום מתוך כוונה תחילה של משהו מחוצה לו. לפי שהמשהו הזה הוא מחוץ ליקום הוא בהכרח מחוץ לזמן.

אם מניחים את יקום הבלוק אז הבורא ברא את כל הבלוק- מתחילת הזמן ועד סופו או אין סופיותו- כאחד, ועבורו הוא בלוק. במקרה כזה אין משמעות למתערב/ לא מתערב, הוא כבר התערב מראש.
אם מניחים אינדטרמיניזם+בורא עולם על זמני אז ריבוי יקומים נותן את אותו פתרון של יקום הבלוק ואילו יקום בודד אינדטרמיניסטי לא ברור לי כיצד יכול להתקיים כאשר תוצאות מעשינו כבר גלויות למתבונן מחוץ לזמן.

מאידך אם כבר הנחתי בורא שקיומו מעבר ליקום הפיזי מדוע לא להניח דברים על זמניים נוספים כמו אידאות ונשמות ולהעביר את האינטראקציה בין הבורא לבין ברואיו אל מחוץ ליקום הפיסי כדי לפתור שם את שאלת האינדטרמיניזם.
לא ששם הצלחתי לברוח מהסוכנים והרשימות של שכ"ג, אבל שם יש לי איזה פוטנציאל תאורטי לאינדטרמיניזם שלא קיים בעולם הפיזי.

לכן כל עניין המתערב / לא מתערב נראה לי פתור בעקרון ביקום הפיזי- לא מתערב, התערב כבר מראש. אבל הפן הפיזי הוא רק פן אחד של היקום.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610912
דיברת איתי על אקסיומות, ועכשיו אתה מוסיף לי עוד כל מיני הנחות נסתרות. מה אתה בעצם ממחיש הוא אותו אלוהים עליו אתה מדבר משנה את צורתו בהתאם למה שאפשר או אי אפשר להגיד עליו.

אם אתה מדבר על בריה כלשהי שנמצאת מחוץ לזמן, הרי שקיימות שתי אפשרויות: או הייתה התערבות על ידי תנאי ההתחלה‏1, או שיש (מנקודת מבטי כמשתתף בעולם) התערבויות שלו בעולם. על איזו משתיהן אתה מדבר?

יש שאלה מעניינת אחרת והיא האם יש או אין דטרמיניזם בעולם ואם כך מהן ההשלכות המוסריות(?) לכך. אולם מדובר על שאלות נפרדות ברמות שונות ולא צריך לערבב ביניהן. אם העולם הזה הוא דטרמיניסטי לחלוטין, המוסר שלנו צריך להסתגל לכך, ולא להפך.

1 Real programmers set the universal constants such that the universe evolves to contain the disk with the data they want.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610916
אני מניח שאת צורתו הוא איננו משנה, כיוון שאין לו צורה. מן המעט שאני מבין, הדיונים המאוחרים של הפילוסופים היהודים באלוהות כבר היו מושפעים מן השאלות שהתוו היוונים. כלומר הניסיון לצייר את תכונותיו ואופניו של האל אינו מעסיק את היהדות. גם כאשר המקרא מציין את תכונותיו, אל קנא, אב החסד וכיו''ב, אין הדבר נעשה מתוך יומרה לפרש את האלוהות, אלא מתוך הכנעה.
''ויברא אלוהים את האדם בצלמו'' 610917
''ויברא אלוהים את האדם בצלמו'' 610918
ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו. נדמה לי שהכוונה היא לצלמו הרוחני. לא כן?
''ויברא אלוהים את האדם בצלמו'' 610919
זאת נראית לי פרשנות מאוחרת (כמו כל ההפרדה בין הרוח לחומר) אבל מה אני מבין...
''ויברא אלוהים את האדם בצלמו'' 610922
וזה קצת אחרי שאתה מתלונן על השימוש המטפורי שלי במילה "צורה" לתיאור דבר דומה.

אבל יכול להיות שהתבלבלתי ואתה מתכוון לצלמו הרוחני של אלוהים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610920
אם ההערה שלי בפסקה הראשונה שם (תזכורת: תגובה 610912) מפריעה לך, אנא התעלם ממנה וענה רק למה שכתבתי בפסקה השנייה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610923
אינה מפריעה לי. סתם סוג של ניטפוק. אינני יודע האם יש דטרמיניזם בעולם. אני חושב שהיהדות פשוט אינה עוסקת בחקירה של סוגיות פילוסופיות, אלא מעלה על נס את הרעיון ואת האמונה שיש אל עליון אחד מעל לכל הדברים כולם, ובתור שכזה אין להגשים אותו.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610935
גם הדיון הזה משנה צורה מתגובה לתגובה.
הרגע דיברתי עם הפונז על מה הבדל בין אמונה בבורא עולם לבין אמונה שאם היו מכניסים את בניון היינו מנצחים.
דיברתי קודם על אקסיומות, או עיקרי אמונה, שהמאמין בהן אינו זקוק לקפיצות לוגיות נוספות כדי לקבל את היהדות האורתודוקסית על קרבה וכרעיה.
כעת אנחנו מדברים על הפן הלוגי של בריאת העולם על ידי הבורא וזהו דיון פילוסופי, לא דיון ביהדות או באמונה.

מה שאני טוען, וזו טענה פילוסופית, הוא שאם יש בורא לעולם הוא נמצא בהכרח מחוץ לזמן כי הזמן הוא תופעה בתוך היקום הנברא, ולכן הזמן בעצמו נברא. שים לב שזה נכון גם אם המדע יחליט שהזמן לא התחיל דווקא במפץ הגדול אלא מתמשך לאחור לאינסוף, קל וחומר במקרה הפרטי שבו t מתחיל מאפס ומקבל רק ערכים חיוביים.
כשמדובר על יקום הבלוק‏1 מתחייב שאותו בורא שמחוץ לזמן ברא אותו מתחילתו ועד סופו (גם אם הוא אינסופי) כמכלול אחד. זה לא משנה אם על ידי קביעת תנאי התחלה או על ידי התערבות ידנית. גם ביקום "אוטומטי" וגם ביקום "ידני" תהליך הבריאה אינו תהליך מתמשך בזמן. יקום הבלוק אינו "הולך ונברא" אלא נברא כבר.
מבחינת הבורא היקום דטרמיניסטי גם אם עבור שוכניו של היקום הוא לא. אם ישנה התערבות נוספת "אחרי" הבריאה (לא יודע איך אפשר לדבר על כך מחוץ לזמן) משמעותה שינוי של משהו דטרמיניסטי שלכאורה כבר קרה. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא רק שזה סוג אחר של התערבות ואינדטרמיניזם עבור שוכני היקום.

1 Eternalism (philosophy of time) [Wikipedia] ראה את הויכוח בסוף בין פופר לאיינשטיין.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610936
אני כמטריאליסט עוסק רק במה נמצא ביקום. הטענה שיש איזשהו משהו שפועל מחוץ לזמן היא טענה שמבחינתי אין הבדל בינה לבין הטענה על התערבות על טבעית בעולמנו (או לחלופין: התערבותו היחידה היא על ידי קביעת תנאי ההתחלה). האם זה מוסכם עליך? אם זה מוסכם עליך, על איזו משתי האפשרויות מדובר?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610944
לא הבנתי.
אם אלו טענות שקולות מבחינתך מה אכפת לך על מי מהשתים מדובר?

ודאי שמטריאליסט, בהגדרה, לא יכול להתיחס לקיומו של בורא עולם כלל, מקרה פרטי של כל דבר שנמצא מחוץ ליקום.
על כן מטריאליסט לא צריך כלל להשתתף בדיון על אלוהים.
מעניין שהאייל, ששורץ מטריאליסטים, מאכסן שוב ושוב דיונים ארכניים על אלהים.
לכאורה כל הדיונים הללו היו אמורים להסתיים אחרי שתיים שלוש תגובות, כאשר האייל המטריאליסטי התורן היה אומר: "אני כמטריאליסט עוסק רק במה נמצא ביקום"
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610945
שתי הטענות הכמעט‏1 השקולות: התערבות על טבעית ובורא שיוצר "יקום בלוק" כהגדרתך.

טענות לא שקולות: בורא לא מתערב ובורא שטורח לתקן את השעון שלו מדי פעם. שאלתי על איזו משתיהן אתה מדבר.

אני כמטריאליסט מעוניין להבין את דעתך ואת השלכותיה. אתה אמור להבין את השלכות תיאור העולם לפי דעתך על מה שקורה בתוך היקום. מוזר לי שאתה נמנע מתשובה על שאלה כה פשוטה (נראה לי שהתשובה עליה די ברורה, אבל אני לא רוצה להניח כל מיני הנחות על מה ברור לאחרים).

1 כאמור, יקום הבלוק מתאים גם למקרה של האל הלא מתערב.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610947
התשובה שלי היא שהאמונה שלי היא באל שמקשיב לתפילותי, היינו מתערב.
האמונה שלי היא ביקום אינדטרמיניסטי כי דטרמיניזם מוציא את כל המושג של תכלית מהקיום שלנו, ומעקר כל מוסר לכדי תועלתנות.

אבל מבחינה פילוסופית-לוגית התשובה שלי היא שאין לי מושג.
המפץ הגדול כארוע קוואנטי מחייב מדידה ותודעה שהקריסה את היקום שלנו לכדי הוויה. יש שתי אפשרויות לתשובה על כך- האחת היא של בורא והשניה אנתרופוצנטרית שהתודעות שלנו כצופים היום הן אלו שמקריסות בדיעבד את המפץ הגדול.

חץ הזמן תומך קצת בקיומו של בורא כי תנאי ההתחלה הם של אנטרופיה נמוכה שהם מאד מאד לא מסתברים.
חץ הזמן גם תומך קצת ביקום הבלוק
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610951
שוב התערבות של המטריאליסט בהגיגיך הפילוסופיים: הטענה שאירוע קוונטי מחייב מדידה ותודעה להריסתו היא בין שנויה במחלוקת למוטעית.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610961
קח את זה לירדן דיון 1179
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610964
ירדן הציג את התאוריה הזו במאמר אך לא נראה שהוא התרשם ממנה יותר מדי. ''אין היום לתיאוריה הזו חסידים רבים בין החוקרים (פיזיקאים ופילוסופים)... ויגנר ניסה לדחוק את הבעיה אל מחוץ לעולם של הפיזיקאים, אבל מושגית הוא לא ממש פתר כלום.''

זו נראית לי דרך מאולצת למדי לשלב את קיומו של אותו אלוהים שנמצא בתמונת עולמך עם התאוריות המדעיות המקובלות.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610975
שנוי במחלוקת שהתודעה מקריסה את פונקצית הגל, לא שקיימת בעיית המדידה, ושמדידה מחייבת צופה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610977
בלי גרסת התודעה, אין צורך בהתערבות אלוהית במודל.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610978
אז מי הצופה במפץ הגדול?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610979
למה נדרש שם צופה? תשובה אפשרית (לפי המאמר): פונקציית הגל לא קורסת עד שזה הופך להיות מספיק גדול וקורס.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610980
לפיכך הסינגולריות לא היתה צריכה לקרוס
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610982
הסינגולריות קרסה?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610984
היא לא נשארה בסופרפוזיציה. המפץ הגדול התרחש.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610981
אני ואשתי למשל, אחלה סידרה, מהמצחיקות שיש בטלוויזיה היום, ועם ערך מוסף לגיקים, חנונים ומה שביניהם.
תיאורית המפץ הגדול
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610992
לא ברור שמדידה מחייבת צופה (ואם נכנסים לפינות האלו, לא ברור מה זה ''צופה'').
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611000
אולי פספסתי, אבל אני לא ראיתי בדיונים ההם שלך שום מדידה בלי צופה. היו הסברים שאמרו אין קריסה אבל לא אין מדידה.
גם ביחסות הכל יחסית לצופה אבל ישנם שמדגישים - צופה או מכשיר מדידה. בתוה"ק זה לא עובד.
נכון שלא ברור מה זה צופה. אדרבא!
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611001
ברוב התיאוריות ללא קריסה, המדידה לא מעניינת. GRW היא תיאוריה עם קריסה ועם מדידה, אבל הצופה לא מעניין.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611073
הנה מה שכתבת על GRW (הביקורת של דיויד אלברט)

" והנה אנו שוב במצב המביך שבו התיאוריה אומרת שעד שלב התודעה שלנו המערכת עדיין בסופרפוזיציה. ליתר דיוק, GRW אומרים שעד שהפוטון מגיע לעין (ועד בכלל) אין כמעט סיכוי שתתרחש לוקליזציה.

לא כל כך מהר, עונה גירארדי. אחרי הרשתית, ולפני שניתן לדבר על תודעה, צריך האות לעבור דרך נוירונים, ושם נראה ששוב מעורבים המוני יונים ומולקולות גדולות. בניסוי כזה, אם כן, נדחית הקריסה עד המוח, אבל היא מתרחשת מוקדם במוח. התשובה הזו משאירה אותנו עם תוצאה מביכה מעט, או לפחות מפתיעה: אם אנו נוטים לראות את המוח של הצופה כחלק מהצופה, כמשהו שמסתכל מבחוץ על הניסוי, אז אנו מקבלים שלניסוי עצמו לא היתה תוצאה מוגדרת היטב, ורק אצל הצופה נרשמה תוצאה ברורה, כמו אצל ויגנר. אבל בניגוד לויגנר, התוצאה הברורה לפחות נוצרת בתהליך פיזיקלי טהור אצל הצופה, ואין צורך בהנחות מסתוריות על התודעה."

זה לא הולך בלי צופה.

הפיתרון המטריאליסטי היחיד מכל הפתרונות שאתה מציג שם הוא של בוהם. זו הפרשנות היחידה שלא מנסה לחבר גוף ונפש.
מחירה הוא דטרמיניזם, אבל זה דווקא מסתדר יפה כי ראינו במקומות נוספים שהטעם המועדף על המטריאליזם הוא דטרמיניזם.

אמור מעתה - לבעיית המדידה יש פתרון מטריאליסטי (בוהם) פתרון דואליסטי (קופנהגן) ופתרון מוניסטי (רבוי עולמות)
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611095
אני אשמח אם מישהו יעמיד אותי על טעותי, אבל דומני כי הפתרון הדטרמיניסטי של בוהם עונה על טווח צר מאוד של תורת הקוונטים, והרחבות מאוחרות יותר (הפיפטיז של המאה שעברה, כן, לא אתמול בצהרים) כמו הכנסת היחסות פנימה ותורת השדות הקוונטיים, לא קומפטיביליות איתו.
לכן למרות שנהוג להקפיץ אותו אוטומטית בכדי לסלק את האי-דטרמיניזם המעצבן של תורת הקוונטים, יש לי הרגשה שזה קצת צ'ק ללא כיסוי אמיתי ותקף.
ירדן? מישהו אחר? אנא האירו את עינינו הסומות.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611120
למיטב ידיעתי הדלה אתה צודק (כדי להיות יותר בטוח בדקתי במאמר שלי, וזה כתוב שם (-: )
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611121
מה פתאום. בביקורת של אלברט ובתשובה של גירארדי מתואר ניסוי אפשרי שבו הקריסה נדחית עד מוחו של הצופה. אבל ה"צופה" הזה הוא לא משהו מטאפיזי, אלא פשוט מערכת מרובת חלקיקים. אם אנחנו מדמיינים צופה שעשוי ממעט מאוד חלקיקים, לפי GRW לא תהיה שם קריסה. בניסויים יותר שגרתיים כבר מכשיר המדידה, המטריאליסטי למהדרין, הוא מאקרוסקופי, והקריסה מתרחשת בו, ללא צורך בצופה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610965
מטריאליסט לא צריך, אבל יכול ורוצה לפעמים להשתתף בדיונים על אלהים, בדיוק כמו שהוא שמח להשתתף בדיונים על המיתולוגיה היוונית, זן-בודהיזם ושר הטבעות, למשל.

זה שמשהו לא בהכרח קיים רחוק מלמנוע דיון עליו, נהפוך הוא.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610993
אני קצת מתפלא על הפונז וצפריר שהם קנו את טענתך שמטריאליסט לא אמור להשתתף בדיון על אלוהים. הם הגנו על השתתפותם, אבל הציגו את ההשתתפות כמבט סקרני מהצד על מה חושבים אחרים. אני לא, אצלי ההשתתפות היא חזיתית. מזתומרת, מטריאליסט כמעט בהגדרתו הוא מי שחושב שאין אלוהים; אם הוא רואה סיבות טובות למחשבה הזו, מי אם לא הוא ישתתף בדיון על קיומו של אלוהים?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611002
קנו את זה? אני לא מדבר בשם הפונז, אבל עמדתי שם הייתה שלעמדה של אריק יש השלכות מטריאליסטיות ולכן היא לא מחוץ לתחום הדיון. אין לי כוח להיגרר לדיון (עקר מבחינתי) על יקום הבלוק אם אין לכך השפעה פוטנציאלית על העולם. אבל מרגע שהיקום שלנו מתחיל להשתנות כתוצאה מאותו אל משוער, יש על מה לדבר.
לא קאנו ולא יאכטה 611006
מה פתאום קנו. ומסכים עם החלק השני של התגובה שלך.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610938
"אתה מסתמך על הקהילה המדעית ולא על רשמי החושים וההגיון שלך? הקהילה המדעית טעתה קשות בהמון דברים בעבר והצליחה להיות דוגמטית לא פעם. הייתי ממליץ להפעיל שיפוט אישי וקומון סנס על האמונות של הקהילה המדעית."

ככלל, אני מעדיף את הקהילה המדעית על רשמי החושים וההיגיון שלי‏1. ליתר דיוק, ההיגיון שלי אומר לי להעדיף את הקהילה המדעית על ההיגיון שלי... (אם אתה רוצה ניסוח לא פרדוקסלי, מדובר בהיגיון מסדר n ומסדר n+1). יתרה מזו, אני חושב שנכון לכל אחד ואחת מאיתנו להכריע כך.

הקהילה טעתה ודגמתה לא פעם, אבל אלו היו טעויות של אנשים חכמים לא פחות ממני. מי לידי יתקע שההיגיון שלי לא טועה ודוגמטי?

1 לפעמים אני חשדן, רק כשאני יכול לראות סיבה ספציפית לחשוב שיש בקהילה הטיה, אבל גם אז, אם הייתי צריך להמר אז הייתי מהמר על הקהילה ונגד עצמי.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610940
האם אתה רואה הבדל עקרוני, מתודולוגי או אחר, בין "הקהילה המדעית" ובין "ההגיון והשיפוט אישי"?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610941
כן. אני והקהילה המדעית חולקים את אותה מתודולוגיה ואותם עקרונות. אבל יש לפחות הבדל אחד לטובת כל צד: ההיגיון והשיפוט האישי שלי יותר נגיש לי, ועל-פניו יותר עשוי לשכנע אותי (יש כאן איזה לופ, נעזוב אותו). מאידך, הקהילה המדעית בכל תחום מתבססת על הרבה יותר ידע רלוונטי ממה שיש לי, ואם נדמה לי שיש סיבה לחשוב אחרת ממנה, כנראה היא כבר נתקלה בסיבה הזו ויצאה בשלום.

(עניתי לשאלה? אני לא בטוח שהבנתי אותה.)
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610946
אני חושב שבריא יותר להפעיל קומון סנס. לפעמים יש דברים שניתן לשמוע בהם את צליל האמת גם אם הם לא במיינסטרים.

הנה סיפור: יש בביתי ספר רפואה טבעונית לילדים שאני ממליץ עליו בחום‏1. יש בו תרופות סבתא מעולות שעזרו לי לא פעם להמנע מלהגיע לטיפול אנטיביוטי בילדי (הבכור כבר אחרי בר מצווה וקיבל אנטיביוטיקה לא יותר מפעמיים-שלוש בימי חייו טפו טפו). בין היתר ממליץ הכותב לעזור לגופו של הילד לשמור על חום גבוה המתאים לכל מחלה- 38 ומשהו לדלקת 39 לשפעת וכן הלאה. טענתו של המרפא הטבעוני שהחום הגבוה הוא מדרכי המלחמה של הגוף במחלה והורדה מלאכותית של החום פוגעת ביכולתו של הגוף להתמודד עם המחלה בכוחות עצמו ומטילה יותר עבודה על התרופות. אצל ילדים, כך טוען הספר, התמודדות מוצלחת של הגוף עם מחלות אקוטיות מחזקת אותו לעתיד ומונעת מהן להתגלגל לבעיות כרוניות ואילו הורדת חום מלאכותית מהווה מעין דיכוי של מחזור החיים של המחלה ומפריעה למהלך הטבעי שבו הגוף מתגבר על המחלה ומתחשל.
טענה זו של המרפא הטבעוני, כמו רבות אחרות שלו, הסתדרה היטב עם הקומון סנס שלי ולכן נמנעתי ברוב המקרים מלהשתמש באקמולי להוריד את החום לילדי שלא לצורך.
אבל פטור בלא כלום אי אפשר ובני האמצעי חטף דלקת ראות בגיל שלוש והחשתי אותו לבית החולים.
בבית החולים טיפטפו לו אנטיביוטיקה לוריד והעשירו לו את האויר שהוא נושם בחמצן. החום שלו עלה קרוב ל 39 מעלות ואני הייתי מרוצה מזה שגופו של הילד שלי נלחם במחלה כהלכה. לכן כאשר האחות אמרה לי שהיא עומדת לתת לו תרופה להורדת החום לא הסכמתי. האחות היתה מודאגת מכך מאוד אבל אני הייתי תקיף ואמרתי לה שאם החום יעלה ל 39.5 אני מסכים שתתן את התרופה, אבל כל עוד הוא פחות אני לא מסכים. גם האחות במשמרת הערב ניסתה לשכנע אותי- תראה כמה הילד שלך סובל, היא אמרה, הנשימות שלו מהירות ולא רגועות כי הגוף שלו צריך להפטר מעודף החום. אבל אני עמדתי בסרובי. למחרת בארוחת הבוקר במחלקה (הילד כבר הרגיש הרבה יותר טוב) פגשנו את רופא הילדים שלנו שבמקרה היה מנהל מחלקת ילדים תורן באותו בוקר.
שמע, הוא אמר לי- הצוות היה ממש נסער וחצי מישיבת הבוקר ביליתי בלהרגיע אותם שאני מכיר אותך ואתה בסדר ולא איזה טבעוני מוטרף שימנע טיפול מהילד שלו. כעבור יומיים הילד השתחרר בריא מבית החולים ו(טפו טפו) לא סבל מאז ממחלות של דרכי הנשימה.

סוף דבר‏2- כעבור מספר שנים הגעתי לרופא הילדים עם אחד הילדים שסבל מכאב גרון. הרופא רשם אנטיביוטיקה ואני בקשתי ממנו ארכה להתחיל בטיפול רק כעבור יומיים-שלשה כאשר תתקבל תשובה של משטח הגרון אם תהיה חיובית. זה כמובן הזכיר לו את הארוע ההוא בבית החולים וצחקנו על זה ואז הוא אמר לי- אתה יודע שהיום כבר לא מורידים את החום באופן אוטומטי? שאלתי אותו מה הכוונה, והוא אמר- משרד הבריאות שינה את ההנחיות. אז היו מורידים את החום ללא הבחנה והיום, בעקבות מחקרים שנעשו, לא ממהרים להוריד חום ובדלקת ריאות למשל מורידים את החום רק מעל 39 מעלות. אז מה אתה אומר, אמרתי לו, שהקדמתי את זמני? כן, הוא אמר, הקדמת את זמנך.

1 תרתי משמע. מותר להגיד את שם המחבר?
2 בהתחלה רציתי להכניס את סוף הדבר בתגובה מאוחרת יותר כדי ללגלג על המבקרים, אבל בגלל האופי והמבנה של האייל והנטיה של תגובות להופיע במקום גבוה בחיפושים החלטתי לשמור על הסיפור כמקשה אחת.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610959
שים לב כמה ידע על הגוף (שמגיע מהמחקר הרפואי) יש באינטואיציה הזו. בכל מקרה, הבאת דוגמה לכך שהקהילה המדעית לומדת. דוגמה אחרת: לא מעט תרופות שמקורן בצמחי מרפא (אם בצורה פשוטה: תמציות, ואם לאחר בידוד של חומרים פעילים שונים ומשונים) נבדקו במבדים רפואיים מסודרים. במקרים רבים התברר שלתרופות הפוטנציאליות האמורות אין שום השפעה. ניסית לבדוק כמה תרופות אקראיות מהספר ולראות האם הן באמת עובדות לפי תוצאות של מחקרים רפואיים מסודרים?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610969
הבאתי דוגמה לכך שהקהילה המדעית מתכנסת בסופו של דבר לקומון סנס, אבל לפני כן נמצאת זמן רב הרחק ממנו, וכדאי להפעיל ביקורת אישית גם כשדברים נאמרים על ידי ברי סמכא בטון רציני.

לא בדקתי מחקרים רפואיים על השפעת סירופ שעשוי מלימון חלוט ודבש, או בצל ודבש, על שיעול יבש ולח בהתאמה. מספיק לי שזה עובד טוב במשפחה שלי. גם אצלנו מידת ההשפעה של כל תרופת סבתא על כל אינדיבידואל שונה והגעתי בדרך של ניסוי וטעיה להתאים לכל אחד את התרופה הטובה לו.
ישנם דברים שהם נחלת הכלל- למשל: מוצרי חלב מגבירים כיח. אני לא זקוק למחקרים על זה. בדברים אחרים הניסוי והטעיה הם שיקבעו ולא מה אמרו מחקרים סטטיסטיים. הרפואה המערבית למדה רק בעשור האחרון להכיר בחשיבות המינון האישי של תרופות‏1, דבר שברפואה העממית הוא אלף בית.

1 10% מהחולים מאושפזים כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, משימוש לא נכון ונטילת תרופות סותרות
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610971
עובד טוב במשפחה שלך? אתה משליך ממה שנלמד על בן משפחה אחד לבן משפחה אחר?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610972
הוא מסביר שלא על כל דבר אפשר לעשות מבחן מדעי עם סמיון כפול שלוקח הרבה שנים ועולה הרבה כסף ולא תמיד התוצאות בסוף מובהקות. אז לפעמים פשוט צריך להסתמך על שכל ישר, כמו במקרה שלו.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610973
כן. אנחנו שותפים להמון גנים, אנחנו אוכלים אותו מזון ונמצאים באותו אקלים. זמני הערות והפעילות שלנו אמנם שונים ולכל אחד גיל,אופי ומבנה גוף משלו. עדיין אני חושב שהסיכויים של מה שעובד אצל ילד א' יעבוד טוב יותר אצל ילד ב' מאשר מה שהצליח לעבוד על 22 מתוך 35 ילדים אמריקאיים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610990
נראה לי שהסקת מסקנה שגויה במקצת מהכתבה. הכתבה הזו מראה שבי"ח רמב"ם הבין בשנים האחרונות שיש כסף בייעוץ אישי, ומכאן הכתבה והשירות שמפורסם בה. "תרופות במינון אישי" אינן משהו חדש. התאמת המינון המדויק לחולה דרשה מאז ומתמיד (או ליתר דיוק: ככל שאני זוכר, כלומר: במשך כמה עשרות השנים האחרונות) משחקים של הרופאים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610994
אתה צודק, הקישור לא היה מתאים, נמשכתי לכותרת המשנה - כ-‏10% מהחולים מאושפזים כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, משימוש לא נכון ונטילת תרופות סותרות.
10% מהמאושפזים זה המון!
הנה קישור יותר רלבנטי לרפואה מותאמת יותר ויותר לרצף הגנטי האישי.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611003
לעניין אותו נתון: חיפוש זריז לא העלה את הפרסומים המקוריים. אבל משהו שיכול להמחיש על מה הם מדברים: כתבה שמזהירה מפני תופעות לוואי של תרופות.

הריצוף הגנטי האישי שהזכרת מתייחס "רק" לסרטן (מסוג אחד) וזה פחות הרצף הגנטי האישי ויותר אוסף המוטציות הייחודי של הגידול. באופן כללי, "כל מקרה הוא ייחודי" הוא במקרים רבים ססמתו של מי שלא יודע או לא רוצה להכליל.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 610998
מקווה שלא תיעלב, אבל "למשפחה שלי זה עובד מצוין" אומרים גם מיטב המאמינים בתרופות מדוללות כדי מים מזוקקים ובריפוי על-ידי מגע ללא מגע.

רפואה היא דוגמה בעייתית לקייס שלך, כי היא לא מדע טהור. היא שואפת לפעול לפי המדע, ומתקדמת ללא הרף בכיוון הזה, אבל בינתיים המלצות רפואיות לאין ספור עדיין אינן מבוססות על מחקר מדעי [מוצק דיו]. אכן בנוגע להמלצות להורדת חום, אני תוהה הרבה זמן האם העניין באמת נחקר (זה מאוד מתבקש, ולא נראה כמחקר מסובך; אבל אם הוא נעשה, מדוע הממצאים אינם ידועים להדיוטות "מן המפורסמות"?). לעתים מאוד קרובות כשרופא אומר לי לעשות כך ולא לעשות אחרת, אני בספק אם זה מבוסס היטב מדעית. אבל בהיעדר יכולת (מכל מיני בחינות) ללמוד את העניין בעצמי, אני מעדיף לקבל את דעתו, מהסיבות שבתגובה הקודמת.

בתחומים מדעיים יותר רגועים מרפואה, שיכולים להרשות לעצמם לומר "אנחנו לא יודעים עדיין", על אחת כמה וכמה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611004
אם מים מדוללים ירפאו את הילד פעם אחר פעם אני אמליץ עליהם בשמחה.

דווקא במקרה שהבאתי הרפואה התנהגה כמו שמדע צריך להתנהג בכך ששינתה את ההתוויה בעקבות מחקרים.
הרפואה לפעמים לא מבינה בדיוק עם מה היא מתעסקת ואז תוקפת את הסימפטומים במקום את המחלה. ככל שההבנה משתפרת כך מתמקדים במיגור המחלה עצמה.
הרפואה סבלה בעידן התעשייתי מעודף סטנדרטיזציה והעדר תשומת לב לחולה כפרט. בתקופה הפוסט תעשייתית כבר ניתן היה לפתח את הפסיכונוירואימונולוגיה ואת הרפואה המותאמת אישית.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611005
אם מים מדוללים ירפאו את הילד פעם אחר פעם אתה תמליץ עליהם בשמחה - הרי זו כבר דרכו של מדע.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611011
כיצד זו דרכו של המדע? repeatability היא בדיוק הדרך שבה נוצרות אמונות טפלות.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611012
אם אתה רוצה לדייק: אם הבדיקה נעשתה בצורה מסודרת זהירה וחזירית, אז כן, זוהי דרכו של המדע, שכן אנחנו לא יכולים לקבוע ישירות שמה שריפא את הילד היה המים המזוקקים. אנחנו רק יכולים לקבוע שהילד נרפא לאחר שקיבל מים מזוקקים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611014
בדיוק בגלל שמתאם לא זהה לסיבתיות (או להסבר), זאת לא מתודה מדעית. גם אם תחזור על ניסוי מיליון פעם, בצורה הזהירה ביותר האפשרית, זה לא יהיה מדע.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611020
המתודה המדעית היא בדרך הסקת המסקנות הזהירה. לכן אנחנו משתדלים להגיע לניסויים (או סקרים - "ניסויים בדיעבד") שבהם העדויות יאפשרו הסקת מסקנות ברמת אמינות גבוהה יותר, ולנסות לשחזר את אותן המסקנות בתנאים שונים כדי להפחית את הסיכויים להשפעה של הטיות שונות. לדוגמה: נרצה לראות לא רק שתרופות הומאופתיות מקושרות בצורה עקבית עם השפעה (לחיוב או לשלילה) על בריאותם של הנבדקים, אלא גם שרמת מיהול שונה קשורה בצורה עקבית עם אותה ההשפעה. זה גם יאפשר לנו לדעת מהם המינונים הרצויים.

יש אכן הסתברות שפירוש הניסויים שגוי. דרך עריכת הניסויים נותנת לנו גם יכולת להעריך את רמת הביטחון שלנו בנתונים הללו (ההסתברות שהנתונים שגויים). במקרים רבים המחקר הביולוגי מספק גם הסברים לדרך פעולת שיטות רפואיות שונות, וזה מגביר את רמת הביטחון בהן.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611027
למתודה המדעית אין דבר עם "הסקת מסקנות זהירה" זאת, שוב, מורשת בייקוניאנית: בייקון העמיד את המדע כניגוד של הקהילה והמסורת. אנחנו חייבים, הוא אמר, לרוקן את הראש שלנו מכל האמונות הקודמות שהוחדרו בנו ע"י הקהילה, ולהסיק את מסקנותינו רק על-ידי שימוש במה שהעולם יביא אלינו באמצעות החושים. אבל בזהירות! שלא תיכנס לנו איזו דעה קדומה בדרך ותגרום להטייה של המסקנות. עברו איזה ארבע מאות שנה, ואנחנו לא שם. "זהירות" היא לא מאפיין של המדע, אלא תכונה של מדענים מסוימים. יש מדענים שמפרסמים רעיונות פרועים, ויש כאלה שבודקים רעיונות בצורה שיטתית. הטיות נמנעות (כשהן נמנעות) על-ידי ביקורת של הקהילה המדעית, ולא על-ידי תכונותיו של המדען הבודד.

זה בהחלט נכון ששינוי תנאי הניסוי היא דרך להעלות את העניין שלנו בטענות אוניברסאליות, ושגם מציאת הסבר שקושר אותן לתיאוריות קיימות מעלה את העניין שלנו בהן.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611022
נראה לי שמדע הרפואה היום מקשיב לא מעט גם לקורלציות, ולא ממתין (לעיתים עשרות שנים) עד שנמצא המנגנון המדויק לכל תרופה. גם אני מרגיש בקושי באשר להבדל בין קורלציה לסיבה, ועדיין יש היום הסתמכות כלשהיא עליהם, ולדעתי בצדק. יש דוגמאות רבות, אז אני אביא את הראשונה המובהקת שעולה לי:
אף אחד לא יודע למה תינוקות מתים מוות בעריסה. עם זאת, מחקרים הראו שהשכבת התינוק על הגב במקום על הבטן‏1 מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, וזוהי אכן ההמלצה הרשמית של הממסד הרפואי בנידון. כמובן שאתה יכול לומר שמבחינתך 'זה לא מדע', שבזאת לסגור את העניין, אבל נראה לי שאז תפספס את הנקודה. ואני בכלל לא בטוח שזו לא מתודה מדעית. יש מרחב נאה בין מתודה מדעית לבין הבנה מושלמת של מנגנון מסוים.

1 כמדומני. גם אם זה ההיפך הטיעון תקף כשהיה, רק לפני שאתה נוקט לפיו אנא בדוק מקור נוסף.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611028
מקובל להפריד בין ''מדע'' לבין ''טכנולוגיה''. מדע עוסק בניסיונות להבין את העולם דרך יצירת מודלים שלו. טכנולוגיה עוסקת ב''מה שעובד'' (ולכן אינדוקציה תקפה בטכנולוגיה). טכנולוגיה יכולה להיות מדעית, עממית, מאגיה וקסם וכדומה. אבל היא לא מדע.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611029
גם מודל סטטיסטי הוא מודל מדעי (וגם זה סוג של קורלציה), וטכנולוגיה בדרך כלל מפותחת על פי המתודה המדעית לדעתי. אבל נראה לי שאין לאן לקחת את הדיון הזה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 612258
באופן מעשי, כדי להכניס תרופה ''מדעית'' לשוק לא מסתפקים בשמועות על נסיונה של שכנתו של המתפתח אלא ע''י הצגת מובהקות סטטיסטית ברמה מקובלת מסדרות של ניסויים שונים ומרובים. (קצת באיחור, כי נראה שכבר העלתם את הנקודות הללו).
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611056
איך תדע שהמים המדוללים ריפאו את הילד פעם אחר פעם? (אני מקווה שלא תסתפק בלומר "שלוש פעמים נתתי לו מים מדוללים, ושלוש פעמים הוא נרפא".)
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611074
אני כן. מה שמעניין אותי הוא לא מחקר מדעי הדיר אלא שהילד יהיה בריא. אתה חושב שאכפת לי אם הוא בריא בגלל אפקט פלסבו או בגלל השפעה אמיתית של הצל של ההגמון על מי הברז השכונתיים? הפלסבו אפילו עדיף!
עומדת לי הפריבילגיה לטעות. כשמדובר בבריאות של הילדים שלי אני כמובן ממשיך במעקב צמוד ואם המים המדוללים לפתע לא עובדים כמצופה אז צריך למצוא פתרון אחר.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611091
___
ניטפוק קל:
מהיכרותי (העמוקה מדי לטעמי) עם המאמינים ברפואה אלטרנטיבית נראה שרובם ממשיכים עם המים המדוללים גם כשזה בכלל לא עובד (בציפיה לעתיד טוב יותר).
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611096
____
טוב, לפחות זה כנראה לא מזיק :)
נהפוך הוא, שתייה מרובה טובה לגוף‏1.

1 ולנפש כמובן.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611101
שתיה מרובה טובה לגוף? ספר את זה לכבד שלי.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611104
מדובר פה על מים, ועוד מדוללים עד כלות!
אז הכבד שלך יכול להירגע, אלה אפילו לא מים כבדים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611103
כשמדובר בבני אדם, הרבה מהתוצאה תלויה בסיבות שאיתם הם באו ובתכליות שאותם הם מבקשים.
אני רק רוצה שהילדים יהיו בריאים, ואילו למאמינים ברפואה אלטרנטיבית כנראה חשוב יותר שהמים המדוללים יעבדו.

הנה עוד סיפור אישי על ריפוי טבעוני:
אני סובל מרגישות באזניים שממהרות לכאוב משילוב של מים ורוח, והורשתי את הרגישות הזו לבני הבכור. חברה המליצה לנו על טיפות אזניים מתמציות צמחים טבעיות, ניסיתי והתוצאות היו מצוינות. במשך שנים השתמשתי בטיפות עלי ועל בני והן עבדו להפליא, עד שיום אחד קראתי בעיון את ההרכב וראיתי שהכמויות של תמציות הצמחים הן D5 D6 ו D9. מצמצתי פעם-פעמיים וההבנה נחתה עלי שכל הזמן הזה התרופה המופלאה היתה מים מדוללים. אמנם איזוטונים וסטריליים, יבוא משוויץ, אבל מים. להוותי יעילות התרופה פגה מיד (נו מה) גם עלי וגם על בני ונאלצתי לסגת לאמצעים יותר קונוונציונלים.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611105
נראה לי שרק עכשיו הפנמתי את תקפות הטענה שלך ש"אם הפלסיבו עובד, למה להפריע?".
אני מוריד את הכובע.

__
ואם יורשה לי לחלוק את תרופת הסבתא שלי – פשוט לייבש את האזניים עם מייבש שיער אחרי השחייה בבריכה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611122
לא רק אפקט פלסבו יכול לעבוד כאן - גם האפשרות שאין קשר בין ההתרפאות לבין הטיפול (רוב המחלות חולפות בעצמן, ויותר מהר אצל ילדים). אבל בוא נישאר עם אפקט פלסבו. הבאת בהתחלה את הסיפור על הטיפול האלטרנטיבי כדוגמה לדוגמטיות של המדע - אבל אם מדובר על פלסבו אז זו לא דוגמה טובה. כל ה''דוגמטיות'' של הרפואה נגד האלטרנטיביים היא כדי להגיע לאמת מדעית למרות ההטעיה שגורם אפקט פלסבו.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611373
דוגמה (אנקדוטית, יש לציין) למקרה שהתפרסם לא מזמן שבו היה שיפור מדומה בעקבות פלסבו:
בעקבות פרסום המקרה בתקשורת פנו חולים רבים אחרים לקנות את ה"תרופה" האמורה (במחיר של אלפי שקלים). בהמשך התברר שה"תרופה" האמורה לא עומדת באף אחד משני הכללים: לא רק שהיא לא מועילה, היא גם כוללת רכיבים מזיקים ומשרד הבריאות הורה להפסיק את הפצתה (גם בתור תוסף מזון).
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 611019
נדמה לי שגם אני תהיתי פעם תהיה דומה לגבי עליית הטמפרטורה בזמן מחלה. מצאתי ברשת כמה אתרים שאומרים באופן כללי ש''נעשו מחקרים שמראים...'' אבל הדעת נותנת שהנושא היה ראוי ליותר יחסי ציבור ממה שהוא מקבל. נראה שהיום הכל מסכימים שחום גבוה הוא אמצעי הגנה של הגוף, לפחות במחלות זיהומיות, אבל לא מצאתי מחקרים ספציפיים שמתייחסים לזה. אני בטוח שיש, אולי אני לא משתמש במילות מפתח נכונות לחיפוש.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626816
במאמר המצורף מדובר על כך שהורדת חום מגבירה את התפשטות השפעת כתוצאה משני גורמים: האחד הוא שאנשים עם חום נמוך הולכים למקומות ציבוריים כמו בתי"ס ומקומות עבודה במקום לרבוץ במיטה, והשניה היא שהורדת החום מגדילה את מספר הוירוסים בגוף ("...fever can actually help lower the amount of virus in a sick person's body..." - לא ברור לי אם זה נבדק בניסוי או שזה נלקח כעובדה ידועה, ולא הצלחתי למצוא את המאמר המקורי).

משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626825
הגורם הראשון שלך נשמע לי סופר סביר, ואפילו יותר במוסד הציבורי שלא הזכרת והידידותי ביותר לנגיפים - גני ילדים ופעוטות.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626826
כמובן, זה ברור מאליו, אבל דווקא החלק השני מעניין אותי יותר.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626828
טוב, אילו משכה ועוצמתה של מחלת השפעת שלך לא היו תלויים כלל בטמפרטורת הגוף שלך, זה היה מאד מתמיה למה לעזאזל התפתח‏1 המנגנון הזה מלכתחילה.

1 במשמעות של התפתח בצורה אבולוציונית.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626830
זאת בדיוק השאלה שעל הפרק.

תיאוריה אחת: זה מנגנון הגנה של הגוף. הפולשים מתקשים לתפקד בטמפרטורה גבוהה.
תיאוריה שניה: זה תוצר לוואי של פעילות נחוצה אחרת (דוגמא: יצירת נוגדנים היא תהליך אקזותרמי).
תיאוריה שלישית: זה נגרם בכוונה ע"י התוקפים שדווקא אוהבים טמפרטורה גבוהה.

במקרה הראשון נטילת תרופות מורידות חום פוגעת בהחלמה, בשני היא לא משפיעה ובשלישי היא מועילה.

אני רואה קשיים בכל אחת משלוש האפשרויות האלה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626831
מה רע בראשונה?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626832
תאוריה נפלאה, ברוב המקרים לא עומדת בצורה משכנעת במבחן המציאות. התועלת המרכזית של טמפ' גבוהה היא עזרה למערכת החיסון, טמפ' לא אופטימלית לפתוגן היא משנית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2590120/ (קצת ישן)
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626834
איך היא עוזרת למערכת החיסון?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626839
אם זה מקובל, ההמלצה הגורפת של הרופאים צריכה להיות לא להשתמש בתרופות להורדת חום אלא במקרים קיצוניים (או לפחות הם צריכים להסביר לחולה את המאזן: פחות אי-נוחות במחיר הארכת המחלה). למה זה לא קורה?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626854
זה לקח זמן, אבל כמו שסיפרתי אי אז באנקדוטה, זה קרה-
חוזר מנכ"ל מ 2007 עמוד 9 סעיף 1.
"ילד במצב כללי טוב עם חום עד 38.5 מעלות צלסיוס‏1 אינו דורש טיפול אנטיפירטי."
זו תפנית חדה ממה שהיה נהוג עד אז.

_____
1 הם משתמשים במדידה רקטלית. ש"ע במדידה אורלית בערך חצי מעלה יותר.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626855
יפה, אבל ''אינו דורש טיפול'' לא לגמרי הולם את הרציונל ''רוב העובדות מצביעות על כך שחום הינו תגובת הסתגלות של הגוף''. מכל מקום, אני מניח שמה שנכון לילדים נכון גם לילדים לשעבר.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626856
ההנחה שלך אינה בהכרח מחוייבת המציאות.
ילדים, מהיותם בעלי מסה קטנה מזאת של ילדים לשעבר, הם פחות אינרטיים. נדרשת פחות אנרגיה כדי להעלות את הטמפרטורה שלהם.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 688578
כשהמדידה הרקטלית מראה 38.5, המדידה האורלית תראה 38. וצריך בנוסף גם מצב כללי טוב.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626838
משונה שוירוסים שעוברים אלינו למשל מעופות (שפעת העופות המפורסמת) מתקשים לפעול בטמפרטורה שהיתה נוחה להם בסביבה בה הם חיו לפני שחצו את מחסום המין - טמפרטורת הגוף של תרנגולת היא 41-45. גם חזירים הם בעלי טמפ. גוף גבוהה משלנו: 38.7 - 40 מעלות.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626840
נפלתי במלכודת...
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626841
אכן משונה... אז מסתבר שאנחנו לא באמת מבינים למה החום עולה כשחולים, אולי יהוא איזה אייל ביולוגי ויאיר את עינינו בנושא.

והערה לא ביולוגית על תועלתו של החום בחברה והתרבות שבה אנחנו חיים - הוא גורם לך להרגיש מספיק רע, בכדי לשכנע אותך שכדאי להישאר בבית ולתת לגוף לנוח עד חלוף המחלה. אילולא זה מן הסתם היית ממשיך לצאת ולעבוד, ולהוציא יותר אנרגיה, שמן הסתם היתה מקשה על גופך להפנות את מלוא מאמציו למלחמה בפולשים. בנוסף, אם אתה אכן נוקט בפרקטיקה הזאת, אתה מצמצם את תפוצתם של הווירוסים והחיידקים בקרב עמיתיך וחבריך לעבודה/לימודים/אחר, מאחר ואתה ספון בביתך עד יעבור זעם.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626843
ההערה ה''לא ביולוגית'' היא הערה ביולוגית לגמרי לדעתי. גם בסוואנה אם במקום לרוץ אחרי אנטילופות היית רובץ מתחת לאיזה שיח הגוף שלך היה יכול להקדיש יותר משאבים להלחם בפולש. העניין הוא שטמפ. גוף גבוהה לא הכרחית עבור הרגשת תשישות ונמנום (מידע אישי), אבל אולי היא באמת אמצעי נוח להשיג את זה (קצת בדומה לכאב).
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626845
בפעם השלישית שתאמר לבוס שלך שאתה לא בא לעבודה כי אתה מנומנם, תמצא שיתפנו לך מאות שעות בחודש בכדי להקדיש יותר משאבים להלחם בפולשים, לקרוא ספרים, לאכול בראנצ'ים מאוחרים על שפת הים, לישון שנת צהרים, ולכתוב באייל על חשבון זמנך החופשי.

במחשבה שנייה, זה לא נראה לי רעיון כזה גרוע כמו שחשבתי מלכתחילה...
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626847
אני ער לנימה המבודחת, אבל לטובת קוראים תמימים אני אציין מה שאתה בטח מבין: אם המחלות שהיום מתבטאות בחום גבוה היו מתבטאות בנמנום ותשישות, הבוס שלך היה מקבל את הדיווח על התופעות האלה כמו שהיום הוא מקבל את המשפט "יש לי חום...".
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626848
אכן, אבל הבעייה היא שנמנום ותשישות הן תופעות הרבה יותר נפוצות גם כשאתה בריא - או לפחות כשיש לך ילדים קטנים (אני לא בטוח שזה לא חופף). לכן זה סימפטום הרבה יותר חלש ופחות משכנע.

מי שפגש פעם בחולים בעייפות כרונית ובתגובת הסביבה לזה, יבין עד כמה זה קשה, השכנוע הזה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626858
אני לא יודע אם זה עלה פה אבל ויקי באנגלית טוענת שחום מועיל כי:

Increased mobility of leukocytes
Enhanced leukocyte phagocytosis
Endotoxin effects decreased
Increased proliferation of T cells

(אין לי מושג מה זה אומר, והאם זה מבוסס על מחקרים אמינים)

לעניין ההתנהגות, אם אתה חולה, נראה חולה, ומגיב כמו חולה, הסיכויים שלך להיטרף בסוואנה עולים באופן משמעותי, והסיכויים שלך לזכות בתזונה ובשתייה כנדרש יורדים, ונדמה לי שעבור חיות שהן לא בני אדם (שנהנים מסביבה תומכת), אלו גורמי סיכון גדולים יותר מרוב המחלות.

זאת אומרת אם נניח שמחלת הזברת יכולה לעבור עם תסמינים מועטים תוך 4 ימים עם סיכון של 20% להידרדר לתסמינים מוגברים ומוות, ואילו אותה מחלה עם חום, תרתק את הזברה למתחת לעץ (ליד להקת הלביאות), תעבור תוך יומיים בלבד עם סיכון של 5 אחוז להדרדרות למוות. לצופה מהצד קשה יהיה להגיד מה עדיף לזברה.
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626868
נכון, אבל להקות קופי אדם זה לא זברות, לא מבחינת התמיכה ההדדית ולא מבחינת לחצי הטורפים. ואם כך, נשאלות השאלות:
1. האם בקרב קופים יש תמיכה בחולים? (ניחוש: בגורים, בוודאי. בכלל, אצל גורים כמעט אין ספק שכדאי אבולוציונית שיפסיקו קצת להשתולל אם הם חולים.)
2. אצל אילו חיות עולה החום כשחולים ואצל אילו לא?
משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי 626873
1) אין לי מושג.

2) חיפוש קצר באינטרנט מעלה שלפחות סוסים, כלבים וחתולים סובלים מחום לפעמים.
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • כ
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • כ
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • כ
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • כ
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אפופידס
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אייל סתם
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • האלמוני המזוהה
  זה היום, זה היום! • דורון הגלילי
  זה היום, זה היום! • האלמוני המזוהה
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אפופידס
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • האלמוני המזוהה
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אפופידס
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שם טוב
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  בלילות הסתיו נופל ביערים אלל לא נראה • ירדן ניר-בוכבינדר
  בלילות הסתיו נופל ביערים אלל לא נראה • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • נועה ו
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ג'וד
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ג'וד
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ג'וד
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן בר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יוסי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • רון בן-יעקב
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • רון בן-יעקב
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  פלסבו, פלצבו, פלאסבו או הפלא שבו? • שוטה הכפר הגלובלי
  הקלות הבלתי נסבלת של הפלסבו • שוטה הכפר הגלובלי
  הקלות הבלתי נסבלת של הפלסבו • הפונז
  הקלות הבלתי נסבלת של הפלסבו • שוטה הכפר הגלובלי
  הקלות הבלתי נסבלת של הפלסבו • הפונז
  הקלות הבלתי נסבלת של הפלסבו • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  מחקרי סבתא • ירדן ניר-בוכבינדר
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • צפריר כהן
  מחקרי סבתא • ירדן ניר-בוכבינדר
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • צפריר כהן
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • ירדן ניר-בוכבינדר
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • צפריר כהן
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • אריק
  מחקרי סבתא • ירדן ניר-בוכבינדר
  מחקרי סבתא • הפונז
  מחקרי סבתא • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • צפריר כהן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • נועה ו
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • הפונז
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • אריק
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן אורן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן אורן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן אורן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן אורן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • שוטה הכפר הגלובלי
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • יהונתן אורן
  משהו על אומץ ויושר אינטקלטואלי • ירדן ניר-בוכבינדר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים