בתשובה להפונז, 16/07/13 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה צודק בכך, שהמון עובדות שהתגלו לא עלו בקנה אחד עם הסיפור של "איפה אנחנו חיים". מצד שני היו בעיות אחרות עם הסיפור. למשל: - במקרה של זיגייר הועלו סימני שאלה, האם ההשתקה של המקרה היתה פלסטר על מחדל של המערכת בעצם גיוסו ובאופן שבו התמודדה עם כשלונו (כנראה) בתפקיד. - והמשך ההשתקה גם אחרי שהעציר התאבד, סייע לטשטש את ההתרשלות בשמירה מצד השב"ס (להבדיל ממקרה טופז). - כמו כן, היתה שופטת אחת בלבד שהובאה בסוד הנושא, ובאחד השלבים היא גם חקרה את הממצאים שלה עצמה, ביושבה בערכאה גבוהה יותר... כלומר בעיה בפיקוח המשפטי על השב"כ. ואמירה שלא קשורה למקרים אלה: לאור ההתנהגות של אנשי המשטרה בשנים האחרונות (והכסת"ח העצמי שלה לאחר מעשה, מה שניכר בתוצאות של חקירות שוטרים), לא הייתי ישנה *כל כך* בשקט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ברקת, לא חשבתי לרגע שאי אפשר למצוא סיבות רבות באזורנו לא לישון כל כך בשקט. רק שהאסירים x, y, או z אינם אמורים להוות סיבות לכך. או בניסוח אחר, דווקא מאחר שיש סיבות טובות לדאגה, כותרות מפוצצות של 'זאב זאב' שאינן במקומן יכולות רק להזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרות הללו מזכירות לי את עסקאות הטיעון של הפרקליטות. בלי כותרות מפוצצות על ההר לא יגלו בכלל את העכבר שכן מסתתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שחוסר פרופורציות מביאות לתוצאות חיוביות בדרך כלל. הן בעיקר מעקרות מתוכן את הדיון התקשורתי והציבורי, וגורמות לאזרח הקטן לחוסר אמון מוחלט במערכת וביכולתה לשקול שיקולים רציונליים על פי השכל הישר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונפל גם אי דיוק לשוני בתגובתי הקודמת, עם הקוראים הסליחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |