בתשובה לדנידין, 19/03/02 16:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי בעיניך... נו טוב, לא בעיני. הצלחתי לדמיין את התסריט הנ"ל, יש לי דמיון מפותח. ראיתי אתמול גם סרט אימה טוב. מפחיד לא פחות. עכשיו הסבר לי למה התסריט *ודאי* (אני כבר צופה את התשובה, אבל לשם הסדר הטוב...). הסבר לי גם מה אתה מתכוון לעשות על מנת למנוע את התסריט הנ"ל ומה סיכויי הצלחתך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אם אתה מתיחס למה שאני כותב, כדאי שתדייק. כשאני אומר על משהו שהוא "כמעט ודאי" ואתה פעמיים משמיט את ה"כמעט", זה די מעצבן. אני לא מגלומן מספיק כדי לטעון שהעתיד ידוע לי בוודאות. בדיעבד אני מצטער שניסחתי את ההודעה כפי שניסחתי, "בעל הסתברות גבוהה" היה טוב יותר מ"כמעט ודאי". ומה שאני מתכוון לעשות, או ליתר דיוק מה אני מקוה שישראל תעשה, מוסבר בהרבה תגובות שלי באתר הזה. חיפוש קטן על השם שלי ייתן לך את התשובות שלי בלי להטריד את מנוחתם של השכנים שבטח כבר בא להם להקיא ממני. ובעניין לבנון: שם יש לנו סכסוך רק עם הפלג המוסלמי הקיצוני, מיעוט לא גדול במיוחד (כמה לוחמים יש לחיזבאלה? אלפים בודדים לפי מיטב ידיעתי), בעוד לרוב האוכלוסיה יש אינטרס ברור לשמור על שקט, והאג'נדה הלאומית שלהם לא כוללת שחרור אדמות קדושות, החזרת הפליטים לבתיהם ונקמה בישות הציונית שהשפילה אותם ועשקה אותם והרגה בהם. ואפילו שם אני חושש שהחגיגות על הצלחת הנסיגה מוקדמות. בינתיים הם השיגו מאזן אימה כזה שמאפשר להם לבצע פיגוע עם ששה הרוגים בלב ישראל בלי שאנחנו יכולים להגיב, ואם אתה חושב שהתסריט בו הם משגרים עשרות, או מאות, קטיושות אל הצפון כולל חיפה הוא תסריט דמיוני אני מקוה שאתה צודק. ההרגשה שלי היא שחבית חומר הנפץ הזאת שהם ממלאים אותה מיום ליום עוד לא אמרה את המילה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'ודאי' זה כמעט 'כמעט ודאי' ו'בעל הסתברות גבוהה' זה כמעט 'ודאי'. אתה זה שהתקטנן על ההבדלים, לא אני. אני התיחסתי אל הודעתך והשתמשתי במילה 'ודאי' כ'בעל הסתברות גבוהה'. אם אתה לא מרוצה מאיך שכתבת את ההודעה, אל תאשים אותי. אני דווקא הבנתי שכוונתך ל'בעל הסתברות גבוהה' והגבתי בהתאם. לא ענית על שאלה ישירה ואתה עסוק מדי בלהתעצבן במקום להרגע ולנהל דיון. אז אשאל שוב, לאט לאט, ברכות, כולל תיקוניך העקרוניים כל כך ובנימה כזאת שלא תתעצבן, תפגע ו/או תרגיש רגש לא מרנין אחר : עכשיו הסבר לי למה התסריט הוא *בעל הסתברות גבוהה*. הסבר לי גם מה אתה מתכוון לעשות על מנת למנוע את התסריט הנ"ל ומה סיכויי הצלחתך. ----------------------------------------------------- יותר קל לשלוט באוכלוסיה קטנה מאשר באוכלוסיה *ענקית* של מליוני בני אדם. אם בשטחים היו כ-1000 לוחמים כמו בדרום לבנון אפילו ססססססססמולני-מדליק-נרות-בכיכר שכמותי לא היה רואה שום סיבה לנסיגה משם. אם היה בשטחים מאחז קטן של פלסטינאים, חזון ארץ ישראל השלמה היה מתממש בקלות יתרה(הללויה), אבל זאת לא המציאות... הפיסקה השלישית שלך רק מסבירה את הסיבות לצאת ולא את הסיבות להשאר. אני לא רוצה 3.5 מליון פלסטינאים בתוך גבולות מדינתי ואני לא יכול להזיז אותם ממקומם. מכאן נובע שיש להזיז את הגבול. זה לא רעיון ססססססססמולני, זה פשוט רעיון מחויב המציאות (לדעתי כמובן). לגבי לבנון, אתה ואחרים תמיד יטענו שעדיין מוקדם מדי לשפוט. נניח לרגע שעוד X שנים הגבול הצפוני יתחמם. אנשים כמותך ישר יטענו "אמרנו לכם". אתה נוטה להשתמש באידאולוגיות וטענות לא אמפיריות. אפילו המציאות לא יכולה להוכיח לך שאתה טועה. הנסיגה מלבנון השאירה גבול בינלאומי ברור. הנסיגה מלבנון שיפרה את המצב הביטחוני ושיפרה את התנהלותו התקינה של צה"ל כמגן גבול ולא כמתחפר ומתבצר כאוסף של ברווזים בשטח אויב. גם במצב שהגבול הצפוני יתחמם, אנחנו במצב טוב יותר מבעבר. כח זה לא רק כח צבאי. כח צבאי יכול לנבוע מכח מדיני. לגבול בינלאומי מוכר יש יותר כח מהגבוהה שבחומות ומהטובה שבפלוגות. זאת הסיבה שנוצר המושג הזה 'גבול בינלאומי', זה לא קרה בגלל שלאנשים יש תחביב ילדותי לשרבט קוים על מפות. הסכסוך הישראלי-פלסטינאי הוא הדבר היחידי שלחיזבאלה נשאר להאחז בו בציפורניו המתפוררות. כבר אין לו את הלגיטימציה אשר אפשרה לו את פעילותו בעבר. זאת תוצאה *ישירה* של הנסיגה. טיפ : כל מה שנשאר *לך* זה לדבר על ההשפעות השליליות *העקיפות* של הנסיגה מלבנון, אבל אני אשאיר לך להעלות את הטיעון המוכר הזה. דברים יכולים להשתנות כמובן, אבל הם יכולים להשתנות לשני הכיוונים. גם לנו יש חלק בשינוי המציאות לכיוון זה או אחר. התחזיות הלא מנומקות שלך אפשריות אך הן מעידות על פחדיך ורגשותיך יותר מאשר על יכולת תפישת המציאות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאת רודולף קרנפ, אחד הפילוסופים החביבים עלי ביותר (למי שמכיר את הדרך האינטלקטואלית שעברתי עד הקאנטיאניזם, זו הייתה אחת התחנות האחרונות). פשוט מבריק: סליחה, פשוט הייתי חייב להכניס את זה *איפה שהוא*. לא לכעוס, זה שווה את זה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי (לא בעיון מעמיק אני מודה). אני מנסה להבין את ההבחנה בין המושגים הבאים : Classificatory האם סיווג וכימות לא מוכלים ב-COMPARATIVE ?The comparative The quantitative האם ניתן לכמת משהו ללא נקודת היחוס ההתחלתית (שהיא שרירותית לחלוטין) ? האם ניתן לסווג משהו ללא השוואתו לדבר אחר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואתה ממילא יודע מה אני הולך להגיד, ומאחר ואתה קורא בדייקנות כזאת את מצבי הנפשי ששולל ממני אפשרות לקרוא נכונה את המציאות, בשביל מה לבזבז את הזמן של שנינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צפיתי תשובה מסוימת ולא בלתי סביר שאתה היית מפתיע אותי עם תשובה אחרת. אני צופה != אני יודע. הייתי מעוניין בעמדתך שלך (ואני עדיין מעוניין) ולכן שאלתי את השאלה. מצבך הנפשי ממש לא מעניין אותי ובדיוק על כך העברתי ביקורת. שוב... "לא ענית על שאלה ישירה ואתה עסוק מדי בלהתעצבן במקום להרגע ולנהל דיון. אז אשאל שוב, לאט לאט, ברכות, כולל תיקוניך העקרוניים כל כך ובנימה כזאת שלא תתעצבן, תפגע ו/או תרגיש רגש לא מרנין אחר : עכשיו הסבר לי למה התסריט הוא *בעל הסתברות גבוהה*. הסבר לי גם מה אתה מתכוון לעשות על מנת למנוע את התסריט הנ"ל ומה סיכויי הצלחתך." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שדנידין רגוע אבל פשוט מנסה בנימוס לנתק מגע ממך. טון הדיבור ברוב התגובות שלך בלתי נעים ועומד ביחס הפוך למעט שיש לך להגיד (למרות שאתה כותב ארוך, וכבר העירו לך על זה). וכשאין לך מה להגיד אתה דורש הסברים, שוב בצורה בלתי נעימה, כאילו מישהו כאן חייב לך משהו. תרגע אתה בעצמך ותתחיל ללמוד להתכתב כאן בצורה תרבותית יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האורך לא מפריע לי, רק הטכניקה המחורבנת. אופס, יוצא שציטטתי בדיוק את מה שהגב' דנידין אומרת לי כבר שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להציע לעורך לצבוע הודעות בעלות טכניקות רטוריות מחורבנות, בצבע הולם. אפשר אף להוסיף את שמי לרשימה של אנשים שההודעות שלהם תופענה בצבע זה כברירת מחדל. עדיין לא הבנתי מה הפריע לך כל כך בהודעותי מלבד הרעיונות שהעלתי. מצטער על חוסר כישרון הכתיבה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא סגנון מעצבן. אתה באמת לא מבין למה כשאתה נותן לי "טיפים" איך לענות לך, מודיע שאתה צופה מה אני הולך להגיד או מיחס את דברי למצב נפשי מסוים זה לא ממש עושה חשק לענות? אני חושש שהתשובה היא כן, אתה באמת לא מבין את זה, ואתה באמת מאמין שנבהלתי מהתמודדות רעיונית איתך. שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בהודעותי קצת ציניות זה נכון. אני מתנצל אם פגעתי בך (לא הייתה לי כל כוונה לכך). אני לא חושב שרעיונתי טובים משלך ולכן אתה נמנע מהויכוח. אני באמת מאמין לך שהתעצבנת מסגנוני וזאת הסיבה שאתה לא מעוניין להמשיך בשיחה. אני אישית מסוגל להתמודד כאשר מפנים כלפי הודעות ציניות אשר מנסות לרמוס אותי עד עפר (חוויה די נפוצה באייל, אשר לא אני המצאתי). כנראה שהשלכתי את אדישותי לגבי דברים כאלו גם על אנשים אחרים. שוב, סליחה. אנסה להמנע מכך בעתיד או לפחות מלהיות הראשון הפותח בסגנון ציני זה. אך אני כן חושב שהתעצבנת גם מדברים אשר לא היתה לך כל סיבה להתעצבן מהם. לדוגמא: ההאשמה שאני מצטט לא באופן מדויק והפילפול לגבי ההבדל בין *ודאי* ל*בעל הסתברות גבוהה* (הסברתי כבר מה קרה שם בהודעה קודמת). סליחה והמשך דיון נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא חייב לי כלום ואף אחד לא חייב לענות לי על שאלותי. מעולם לא חרגתי מגבולות הנימוס. רק מי שלוקח את עצמו ברצינות יתרה יכול להעלב ממשהו שאני אומר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |