628228
לפני ימים אחדים ראיתי ידיעה על חברה מארה"ב שעומדת לייצר ולהפיץ גירסה של " אייג'נט אורנג"' Agent Orange, אותו חומר הדברה רעיל שהיה בשימוש ע"י הצבא בוויאטנם. מטרתו הראשונית של החומר היתה להשמיד צמחיה, אלא שברבות השנים התבררה השפעתו ההרסנית לא רק על צומח אלא גם על חיות ועל בני אדם.
החברה עומדת להפיץ זרעי תירס ש"הונדסו" כדי שניתן יהיה להמשיך ולגדל תירס בשטחים שנפגעו ע"י "עשבים שוטים" "superweeds". זרעים אלה הונדסו כדי לעמוד בפני אותו רעל ( אייג'נט אורנג') כך שניתן יהיה להשתמש ברעל בשדות תירס ללא פגיעה בתירס. החברה היצרנית תרוויח פעמיים: פעם ממכירת זרעי התירס המהונדסים ופעם ממכירת קוטל העשבים " אייג'נט אורנג"' לשימוש בשדות.
הקוראים מוזמנים לקרוא את הידיעה הר"מ ולהחליט עד כמה השימוש בזרעים המהונדסים שיאפשרו שימוש בחומר ההדברה הוא בטוח.

לי גרמה הידיעה הבזק זכרון ("דז'ה וו") של המצב שגרם לרחל קרסון לכתוב את "האביב הדומם". הספר ששינה את גישתנו לסביבה הטבעית פורסם לראשונה בארה"ב לפני חמישים שנים. הסופרת – רחל קרסון הפכה ל"ידוענית" אהודה ושנואה כאחד, אהודה ע"י אלה שלימים הפכו ל"ירוקים", ושנואה על יצרני כימיקלים ורעלים.

ראוי לציין כי תעשית קוטלי המזיקים יחודית בהיותה היחידה שמייצרת רעלים במטרה לפזרם בסביבה הטבעית על מנת להשמיד חיות וצמחים. הקוטלים אמורים "לטפל" במזיקים אלא שרק כמות קטנה מהחומרים המפוזרים מגיעים למטרתם, רוב כמות הרעלים המפוזרים משתחררים לקרקע, למים ולאוויר וחלקם נשארים פעילים שנים רבות, לפעמים לעד.

הסופרת הציגה סביבה מתה בגלל שימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים, נהרות ללא דגים, חורשים ללא פרפרים וציפורים, קרקעות רעילות ומעל לכל פגיעה באנשים. ללא משוא פנים וללא חשש הבהירה קרסון לציבור האמריקאי ולעולם כולו את הנזקים הסביבתיים שגורמים חומרי ההדברה הרעילים שברבות הימים חדרו לכל מערכות החיים ופגעו בכולם כולל באנשים.

הספר שהפך מיד לרב-מכר גרם להלם בקרב ציבור הקוראים. חברות שעסקו בייצור חומרי הדברה רעילים ניסו להציגו כהבל ולהתעלם מהמסקנות המתבקשות. פוליטיקאים שניסו להיות אהודים על קהל בוחריהם הביאו ל"סקר נשיאותי" של הרעלים, סקר שכתוצאה מידית ממנו תוקנו כארבעים תקנות שמווסתות את הייצור והשימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים.

אולי ההשפעה החשובה ביותר של הספר היתה ההכרה כי תעשית ההדברה מוכנה להתעלם מהפגיעה בסביבה ובבריאות כדי להשיג את מירב הרווחים, קרסון הראתה איך התעשייה וחוקריה נמנעו מלגלות לציבור המשתמשים את הסכנה שבחומרי ההדברה כדי לא לפגוע בהכנסות. 'האביב הדומם' הראה איך הפעילות האנושית משפיעה לרעה בקנה מידה עולמי.

תגובת התעשייה לספר היתה צפויה: איומים בתביעות משפטיות, אלא שהבסיס המדעי לכתיבת הספר היה כה מוצק שלא ניתן היה למצוא פגם בקביעותיה של קרסון. יצרניות הרעלים הוציאו סכומי ענק במסע יחסי ציבור שברובו היה התקפה מרושעת על הסופרת, אלא שהמציאות בה להקות ציפורים נעלמות ומי נהרות הופכים רעילים טפחה על פני היצרנים והביאה להידוק ושיפור הפיקוח על ייצרני קוטלי החרקים וקוטלי העשבים.

נשאלת השאלה מה הם אותם "קוטלים"? קוטלים הם כמיקלים שמיוצרים ומיועדים להשמיד חרקים, פטריות, בקטריות, וירוסים, מכרסמים, עופות, ועשבים שוטים, כל מי ומה שנחשב למזיק. כאשר פורסם "האביב הדומם" ב-‏1962, היו חומרי ההדברה היותר נפוצים: תרכובות אורגניות של כלור וזרחן ובעיקר די.די.טי.
כתוצאה מהתנועה שיצר הספר נאסרו רובם של הרעלים (באמנת שטוקהולם), בחלקם הותר שימוש מוגבל, למשל מותר השימוש ב-די.די.טי באזורים מוכי מלריה. הרשאה זו נתונה לוויכוח שכן ידוע כי ל-די.די.טי. השפעה על מערכת העצבים (של יונקים) והשפעה הרסנית וקשה על כל מערכות החיים בסביבה הטבעית.

הבעיה המרכזית בשימוש בחומרי הדברה הר"מ היא "הישרדותם" והעובדה שככל שעולים בשרשרת המזון ריכוזם הרעיל עולה, לדוגמה: פלנקטון מרכז בגופו די.די.טי. פי אלף מריכוזו במים. דגים שאוכלים פלנקטון מעלים את הריכוז, דולפינים ואנשים שאוכלים דגים מגיעים לריכוזים גבוהים בהרבה, כלומר טורפי-העל מרכזים בגופם רעלים בריכוז ובכמויות הולכות וגבוהות. מאחר שהיצור האנושי הוא טורף-על הרי ברור שבגופו יהיה ריכוז הרעלים היותר גבוה. גם אחרי שחומרי ההדברה מילאו את תפקידם והשמידו את המזיקים הם נשארים וממשיכים להרעיל את כל המערכות הטבעיות לזמן ארוך.

כמו הדי.די.טי. כך גם חומרי הדברה רבים אחרים מתרכזים בשומן, כלומר פרות שאכלו עשב שרוסס בחומר הדברה ירכזו אותו בתאי השומן וכך יגיע הרעל לחלב ולמוצריו ודרך אמהות ששתו חלב יגיע הרעל לעוללים יונקים.

לקוטלי מזיקים השפעה שלילית על אנשים וסביבה: הם מהווים רעלי עצבים, הם מעקבים פעילות הורמונלית שגורמים לעקרות. הם משפיעים על כושר הלימוד, גורמים למיני סרטן ובשילוב כמיקלים אחרים השפעתם השלילית מתעצמת ומתגברת עשרות מונים.
הקישורים הנדרשים 628230
הסיפור נשמע מאוד מעניין. יש לך מקור למידע אמין נוסף?
628231
התפיסה של התרבות המערבית את שמירת הסביבה ובריאות האדם השתנתה הרבה מאוד במהלך 50 השנים האחרונות. מה שהיה מותר לשימוש לפני חצי מאה קרוב לוודאי שלא היה עובר היום. וכאן יש מקום להודות לאבות אבותיך הפעילים הסביבתיים הערניים והמודעים. אבל הרכבת כבר נסעה וצריך להתקדם. חומרי ההדברה של היום נדרשים לעמוד בקריטריונים מאוד קפדניים של פרוק ספונטני והעלמות האפקט הרעיל. שוב פעם, תודות לאנשים כמוך שפעלו לפני 50 שנה ולמדענים כמונו שפעלו מאז.

נכון, יש חקלאים שמשתמשים בחומרי הדברה לא חוקיים, או שמתשמשים בהם שלא לפי ההוראות, ואז הם גורמים נזק לאנשים או לסביבה (או לשניהם). לדוגמה, חקלאים המרססים סמוך מדי למועד הקטיף. האבל האשמה היא לא של יצרן חומרי ההדברה אלא של מערכת אכיפת החוק שמאפשרת לחקלאי לעבור על החוק ולהישאר בחיים. אם חקלאי היה מאבד את כל הגידול של אותה שנה כשהוא היה נתפס, או אפילו יושב בכלא, הוא היח חושב פעמיים לפני שהוא היה עובר על החוק. לצערי הרב, כמו בהרבה דברים אחרים, מערכת אכיפת החוק והמשפט בארץ קשוחה ומטילת אימה על עבריינים בערך כמו שפו הדוב מפחיד את בתי בת ה(כמעט) שלוש.

אני מציע לפעילים סביבתיים, שהבריאות שלהם ושל הסביבה יקרה להם להתעדכן ולכוון את חיציהם למקום הנכון - אכיפת התקנות שהם השיגו בעמל רב. המשך המאבק בחקלאות קונבנציונאלית וחומרי הדברה מתקדמים הוא בזבוז אנרגיה במקום הלא נכון.

דרך אגב, עם כל הכבוד לחקלאות אורגנית, אין ראיות מוצקות שהיא בריאה יותר. חלק דווקא טוענים ההפך בגלל רעלים הנוצרים על ידיי פטריות שגדלות על הפרות הלא מרוססים (mycotoxin). אני משתדל לא להכניס כאן יותר מדי ציטוטים מדעיים, אם אפשר להסתדר בלעדיהם, לכן אסתפק בקישור הזה.
אני מניח שאתה 628232
מנסה להביא ראיות נגד עמדתך - בכל המאה ה 20 הצלחת למצוא 2 דוגמאות לחומרים שלשימוש בהם היו השלכות מעבר לצפוי ואחד מהם הציל בינתיים מאות מיליוני אנשים ממלאריה.

אתה גם מבקש מאיתנו לערוך אנלוגיה בין חומר שזמן מחצית החיים שלו הוא יותר מ 20 שנה לכזה שמתפרק בקרקע בתוך זמן קצר ובין המתריעים בשער לדורותיהם.

כלומר עמדתך היא בעצם "כל מה שהמדענים המטורפים האלה עושים הוא מסוכן ומזיק מאד" וגם "אם מישהו אמר פעם ש X מסוכן וצדק, הרי שגם כשאני אומר ש Y מסוכן אני צודק"

לא משכנע.

לגבי הבזקי הזיכרון הייתי ממליץ על ביקור אצל נוירולוג (רק למקרה שה DDT גרם לנזק מוחי)
אני מניח שאתה 628233
למי שאוטם את אוזניו גם אלפי מדענים ומחקרים לא יספיקו. הוא פשוט ינפנף במחקרים מטעם ומרשויות ממשלתיות מושחתות שמגינות על התעשייה ולא על הצרכנים, שאהיה לך לבריאות עם חומרי ההדברה ועם מזונות "מהונדסים" (מזוהמים) גנטית. שאני הולך למכולת אני יודע מה לקנות ומה לא לקנות.

הנה עוד כתבה בנושא

ועוד כתבה

אני מניח שאתה 628234
אתה באמת יודע מה אתה קונה כשאתה קונה ירקות אורגניים? לדעתי אתה יודע הרבה פחות כי הניטור של מה שגדל עליהם כשלא מרססים כמעט ולא קיים. בפעם הבאה כשאתה קונה פרות וירקות אורגניים נסה לברר כמה מיקוטוסקינים יש עליהם.
אני מניח שאתה 628235
נדמה לי שגם בדיקות ההשוואה בין אורגני ללא אורגני, אינן מראות דברים ברורים.
אני מניח שאתה 629878
אנקדוטה קטנה לגבי ירקות אורגנים: לפני כמה שנים היתה "מגיפה" של הרעלות בניו זילנד, בדיקה קצרה העלתה שכל הנפגעים אכלו קישואים אורגניים.
בדיקות מעבדה הראו כי בקישואים הנ"ל היו רמות חריגות של אלקלואדים - רעלנים שהקישוא מפריש כשהוא נמצא תחת התקפת מזיקים. במקרה הספציפי ההוא, עקב העובדה שהקישואים לא רוססו, הם היו תחת התקפת מזיקים אינטנסיבית בעקבות מזג אויר חם מהרגיל, ולכן הפרישו יותר אלקלואידים מהרגיל.
אני מניח שאתה 629907
אני מקווה שהניו זילנדים למדו את הלקח והפסיקו לאכול קישואים.
אני מניח שאתה 629912
רצית לומר שאתה מקווה שהם הקישו(א) את המסקנות הנכונות מהמקרה הנ''ל.
אני מניח שאתה 628236
בינתיים הבאת לנו מחקר של רמאי מדופלם והרבה רעש וצלצולים. אני מבין שלעמדתך הרשויות הממשלתיות הן מושחתות כולן, שהתעשייה רק רוצה להרעיל לך את הבמבה ושרק "מדען" אחד יודע את האמת, אבל אני מקווה שאתה מבין שזו נראית כמו עמדה שולית למדי.

לצערך ה "מחקר" המצוטט ב "עוד כתבה" הוא מזוייף:

והתפרסם בכתב עת ללא ביקורת, לא בנושאים ביולוגיים ושבאופן כללי משתמשים בו לפרסום מיני הבלים. הוא אינו מבוסס על מחקר עצמאי כלשהו ומצטט את המחקר המפוברק הקודם שכבר הבאת.

בשלב זה אולי כדאי לך לעשות חושבים.

עלה והצלח!
אני מניח שאתה 628237
למה מונסנטו אינם תובעים את המחברים?
אני מניח שאתה 628238
בשביל הכותרת "מונסנטו מנסה לפגוע בחופש הביטוי!" בירחוני ההזויים?

נראה שהקהילה המדעית עושה את העבודה בשבילם:

http://pipeline.corante.com/archives/2013/04/30/is_g...

Now, that presumably sounds extremely detailed and impressive if you don't know any toxicology. What you wouldn't know from reading through all of it is that their reference 121 actually tested glyphosate against human CYP enzymes. In fact, you wouldn't know that anyone has ever actually done such an experiment, because all the evidence adduced in the paper is indirect - this species does that, so humans might do this, and this might be that, because this other thing over here has been shown that it could be something else. But the direct evidence is available, and is not cited - in fact, it's explicitly ignored. Reference 121 showed that glyphosate was inactive against all human CYP isoforms except 2C9, where it had in IC50 of 3.7 micromolar. You would also not know from this new paper that there is no way that ingested glyphosate could possibly reach levels in humans to inhibit CYP2C9 at that potency.

אבל יש שני דברים מעניינים - האחד הוא שהמאמר המדובר נראה כמו אותו מרק של האשמות, רמיזות, קישורים בין חולדה לאדם ובין אדם לפופקורן ואותה קריאה להניח הנחות שמשתקפת בהודעות של דוד - כלומר אם היינו משערים שיש הפרעה נפשית שגורמת לסגנן כתיבה שכזה, אפשר לשער שהמחברים ודוד לוקים בה כולם. השני הוא שלא רק שהמאמר צוטט בכל המדיה ההזויה, אלא שבחלק מהמקרים הוא זכה לפרשנות מפורטת ופיסקאות מתוכו צוטטו כהוכחות חד משמעיות לדברים כאלו ואחרים.
אני מניח שאתה 628239
אני חש שלא בנוח להגן על מונסנטו ש"כבודם" במקומו מונח. קראתי רק את התקציר והטיעונים בדבר ההשפעות של הראונדאפ נראים על פניהם בעייתיים, ולו רק בגלל שלא ראיתי שם ניסיונות מדעיים עם קבוצות ביקורת, בידוד משתנים וכד'. אבל אולי בגוף הכתבה מופיעים כל אלה. מהזמן שעבדתי בגידולי שדה, אני זוכר שההרביציד היחיד שהיה רעיל, היה דוקטלון. חבל שיש ירוקים שמחלישים את המגמה הירוקה בדברים השטחיים שלהם. היו דברים שנכתבו על פרתיון שבבירור היו מופרכים לחלוטין; פרתיון מאד רעיל אך מתפרק מאד מהר. בעמק בית שאן שם גרתי, הוא היה מתחיל להתפרק כבר בדרכו מהמטוס לאדמה כשהיה חם מאד. חלק מהפיריטרואידים שהופיעו אז היו בעלי LD50 פחות ממלח בישול. היו כמובן גם רעלים מסוכנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים