בתשובה לארז ליבנה, 26/03/02 23:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זכרוני הקלוקל דורש ממני חיטוט מעמיק יותר במחברות כדי להתיחס לפתרון אותו מציעה תורת האינפורמציה כך שלעת עתה תאלץ להסתפק בכיוון לגגל בו אם תרצה. בענין האנטרופיה מה בין אינטואיציה לנוסחה מכמתת ועד כמה שזכור לי אין עסקינן בערך סטטיסטי אלא בדיספלינה המושתת על בחינה מקרוסקופית של תהליכים (הווה אומר כי תוצאותיה הן בגדר סטטיסטיות לבוחנים את הרמה המיקרוסקופית) אין לי כל כוונה להכניס את הווירוסים תחת קטגורית ה-''חיים'' וגם העקרים אינם בראש מעיני ומבחינתי לכשיסגרו הדברים הם יכולים להשאר בצידה השני של הדלת. אני לא מציע את המטבוליזם וההתרבות כמדדים אלא כנקודות ציון על סולם המורכבות שלך שהעובר אותן יוגדר כ-''חיים'' ושאינו מקיימן יהיה משהו אחר. דומני כי שתי נקודות אלו הן בעלות אינפורמטיביות גבוהה בהשוואה לפחמן כמרכיב עיקרי ורעיונות אחרים שאני מכיר. אשמח על תגובתך לבעית המחזוריות של החיים (בעקבות קביעתך כי הבוגר חי יותר או פחות מהצעיר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגגל? Google ? יפה, פועל חדש בישראל ! (מבית היוצר של: לקנפג, לקמפל, לפרלל, לפרמט, לטטר, ללפרג', ללנקג', לג'מפר, לסמפל, לדאם, לסקוונס, לטרגט, לאקטב ועוד) זה לא מה ששמעתי על אנתרופיה, אבל מצד שני, אולי לא שמעתי די. בין אינטואיציה לגודל מכמת יש בכל זאת זיקה. כל אחד יכול להמציא איזה מדד מכמת מוחו הקודח ולארגן את סדר הדברים ע"פי מדד זה (ויש שיטענו כי זה מה שאני עושה...), החוכמה היא שהסדר המתקבל יתאם בסופו של דבר את מה שהאינטואיציה שלנו מספרת לנו כבר שנים. אני יודע שבודאי זה נראה כאילו אני יורה בברכי רעיונותי כשאני חוזר לאינטואיציה, שכן "מה כ"כ אינטואיטיבי באבן חיה, או העדר המוות?" אך על זאת אשאל "מה כ"כ אינטואיטיבי בגבר עקר שאינו נמנה עם עולם החי?", נסיונות לענות לשאלתי מסתכמת בתפירת טלאי על טלאי, ופתאום גם יש צורך בפחמן,ב-DNA, במערכת סדורה ועוד מרעין בישין. כל אלו רק מסרבלים את ההגדרה, ומכניסים תחת הסוכה דברים שאיש לא רואה בהם "חיים". כפי שעניתי ל"אייל המתלמד", הוירוסים והעקרים אינם מטרידים את מנוחתך מפני שאתה בוחר להתיחס ל-99% המקרים שהינם שחור או לבן (חי או מת), ובכך בוחר בהסבת מבט לא להתייחס לתחום האפור. מה אם תגלה כי קרוב לקו גבול, כלל לא קיים גבול, וכי הכל ספקטרום אחיד? אתה מציע מטבוליזם ורבייה כנ.צ. על ציר מורכבות, "תחנות" אשר כל העובר בהם יקבל V ומדבקת כוכב מהמורה המציין כי הוא מאושר כחי. זוהי חשיבה בדידה, אתה מחלק את הספקטרום מראש לתחנות סטטיות ומכתיר את כל המעבר להם בכינויים שונים. אם כך, למה סתם "רבייה" ולא "רבייה-מינית"? למה סתם "מטבוליזם" ולא "מטבוליזם-אירובי-אובליגטורי" (=תלות מלאה בחמצן)? מה היתרון בנקודות אלו ומדוע לא נוכל לטבוע אחרות תחתיהן? גם אני חושב שיש מקום לקביעת נקודות מעין אלו על הספקטרום, אך להבדיל ממך, אני מכיר בשרירותיותם המלאה. אשמח להגיב על "בעיית המחזוריות של החיים" אחרי שתיטיב להסביר לי מהי הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שזכויות היוצרים על הפועל "לגגל" שייכות לירדן ניר: תגובה 53447 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גוגל (Google). משהו בתרגום שמו האנגלי של מנוע החיפוש לעברית, גורם לו לאבד מהחן שלו. אולי בגלל הדמיון המצמרר ל"גוגל מוגל", אחת ההמצאות השטניות ביותר של הסבתות באשר הן. אבל גם ההטיות של המילה (גיגול, לגגל, וכו') נשמעות פחות טוב בעברית. ע"ע פיירוול." 55" המילים הכי מעצבנות בעולם (הווירטואלי)" "אז האם Buffer הוא מאגר? חוצץ? מכלא? תלוי את מי אתה שואל. והאם Bus הוא ערוץ או אפיק? וכיצד קורה שהמילה "ערוץ" משמשת גם במחשב, גם בטלוויזיה, גם באינטרנט וגם בשפת המשווקים, ומה עושים כשכל התחומים הנ"ל נפגשים? ואיפה הנחנו את האופטלגין בשביל כאב הראש? האמת? כל זה כבר מתחיל לעצבן." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז השתכנעתי ששוקי גלילי אינו מהמאורות הגדולים של השפה העברית. מה שהוא עושה כאן הוא מה שמנסה לעשות כל מי שמחבר מבחן IQ: להניח שעולם האסוציאציות שלו הוא „נכון”, להבדיל מעולמם של אנשים פחות מחוננים ממנו בכל הנוגע לקבלת משכורת מ-ynet. מה לעשות שהמלה דוא"ל מעצבנת אותו (האמת היא שבמקרה המסויים הזה היא מעצבנת גם את האקדמיה ללשון העברית) והוא לא מאשר לנו להשתמש בקוקית או אפילו במונח „הייטק”. האמת היא שבעונת המלפפונים אולי אפשר לכתוב רק על זה. מילא. כנראה שצריך להתנסות בעבודת תרגום אמיתית כדי להתחיל להבין את הקשיים. אני אמשיך לגגל ולדבר עם אנשים בתעשיית ההייטק על אתרי הדוט-קום שלהם. ואמשיך להבין שיש אנשים כמו שוקי גלילי שחושבים ש-CPU הוא שם נרדף למעבד (ברצינות. הוא סבור שאנשים אומרים CPU במקום processor משום שזה קצר יותר). ובא לציון גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפועל לגגל אינו נזקף לזכותי כפי שהעיר נכונה יובל. מעצם הגדרתי נקודת מעבר ברורה הרי שאני מתייחס ל-100% מהמקרים. ניסיון לטפל בדברים כולם דרך ספקטרומים רציפים (גישה הוליסטית משהו) עלול להמצא כעקר בשל פיזור המאמץ. אם תרצה תוכל לקבוע נקודות חליפיות. הייתרון של הנקודות אותן אני מציע הוא בהכללתן את העומדים בהגדרה וחסרונן בכך שיש כאלה שיפלו במיון דומני כי היות ובקביעת מובן למושגים עסקינן הנזק לא יהיה כה חמור והתועלת המועטה תצא מהכוונת מאמץ ולא מהגדרה חותכת ל-"מותר" ו-"אסור" שיטת קביעת נקודות הציון על סרגל מורכבות דומה לחלוקת הענפים המדעיים והרי מה בין "ביולוגיה" ו-"כימיה" (כנראה הביוכימיה) ומה בין "כימיה" ו-"פיזיקה" (יכול להיות שהכימיה הפיזיקלית). הגדרות דינן להיות חותכות לכלול קבוצות מסוימות תחתן ולקבוע כי אחרות הן מחוץ לגדר. ההתמודדות עם הרציפות בטבע יכולה להמשיך ולהיות על ידי דיסקרטיזציה כפי שנוהג המדע ויכולה חהעשות גם בגישות הוליסטיות שהולכות ותופשות מקום בקרב רבים. לעניות דעתי השיטה המדעית המתמודדת על ידי דיסקרטיזציה מציגה תוצאות יפות מאוד בכל קנה מידה ומדד איני מוצא צורך או סיבה להסב את ההתמודדות "הסטנדרטית" להוליסטית. ("...אך להבדיל ממך..."?) אצטט דברי מטופשים מבוערה- "לגבי הקביעה כי הבוגר מורכב יותר מהצעיר לא הייתי ממהר לקפוץ לקביעות ממין זה והרי בצעיר היכולת להתבגר והבוגר יכול רק להצטער (וכמובן להעמיד צעירים נוספים על פניו אבל זה הורס את ניגון המשפט ומציג צדדים חלשים בטיעון שלי)" אני מוצא כי המחזוריות עלולה להציב את הקביעה כי אחד מורכב יותר מאחר באופן מעט בעייתי (והרי הם נוצרים זה מזה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |