בתשובה לשוקי שמאל, 27/03/14 11:39
פמיניזם ושו''ח 630095
ב. אף אחד לא קורא את התגובות שלי? :-(
כבר הראיתי למעלה שרק התוספת למשכורת של אחד הגברים המאוזכרים בכתבה גבוהה מסך המשכורת שננקבה בה. נראה לי שפשוט יש טעות בכתבה והמשכורות גבוהות בהרבה.
פמיניזם ושו''ח 630099
ב. אנחנו קוראים רק כשאתה כותב אותן בפסבדונים השני שלך, דוד.
פמיניזם ושו''ח 630148
לפחות עבורי נדרש לחידוד שלך הסבר. ידידיה ודוד זה אותו אדם? אם כן, יש כאן מקרה של סכיזופרניה קיצונית, ממש ד"ר ידידיה ומר דוד. (אם כי זה רעיון לא רע לשחרר ע"י פיצול אינטרנטי את האלטר אגו שלך)
פמיניזם ושו''ח 630155
דוד הוא הורקרקס. אל תשאל את מי הרגתי כדי לייצר אותו.
פמיניזם ושו''ח 630159
אני סתם צחקתי, כמובן.
פמיניזם ושו''ח 630151
צודק לגמרי.
קריאת פסה"ד, למי שמצליח להחזיק מעמד בסבך סוגי התוספות והפלפולים המשפטיים, מגלה שמרבית הבקשות של שתי התובעות בכלל נדחו.
דומה שפמיניזם יהיה רק עוד נדבך אחד שיצטרף לגורד השחקים המופלא של תוספות שונות ומשונות ("רכב קל") שהעיריות מעניקות לפקידים שלהן.
אני מצטרף לידידיה בתמיהה מנין נלקחו המשכורות המצויינות בידיעה שבראש דיון זה. כל העובדים שעליהם מדובר במשפט זה הם פקידים המטפלים בתלושי השכר של עובדי העיריה. עושה רושם שגם העובדות המקופחות בקיאות יפה בסולמות הדרגות והתוספות הנהוגים שם, כך שלא סביר שמשכורות הרעב המצויינות שם מאפיינות את שכרן האמיתי. (אם התוספות לשכרן, לפני התביעה היו 1400 ו-‏1050 ש"ח, מה היתה משכורתן הבסיסית? 2000 ש"ח?)
פסה"ד פוסק כי העובדות קופחו בקידומן בסולם הדרגות ביחס לפקידים הגברים ללא שום סיבה אובייקטיבית. אם הבנתי נכון, ביה"מ גילה זאת כך: מאחר והעיריה טענה שהקידום בדרגות הוא ע"פ פז"ם בלבד, היא נותרה ללא הסבר מדוע קידומן של הנשים מפגר אחר הגברים. לכן השופטת מורה לתקן זאת רטרואקטיבית.
פמיניזם ושו''ח 630152
המשכורות שצוינו בידיעה אצלנו נלקחו מתוך הכתבה ב"הארץ" המקושרת משמאל:

"על פי הנתונים שהציגה נציבות שוויון הזדמנויות, במאי 2009 קיבל ד' העובד עם התובעות באותה עבודה 4,021 שקלים, והעובד ע' השתכר 3,792 שקלים, לעומת ג' שקיבלה 3,197 שקלים וד' שקיבלה 3,080 שקלים."
פמיניזם ושו''ח 630153
אולי כדאי לסייג, אם כך, כי לפחות לגבי הגברים נראה בבירור שנפלה טעות בכתבה של ''הארץ''.
פמיניזם ושו''ח 630189
למען ההסר ספק, כוונתי לא היתה לערער על האמינות של המערכת, אלא על האמינות של הנתונים עצמם. רוצה לומר היה ברור לי שהמערכת לא בדתה את המספרים מן האויר. במקרה זה אפילו אפשר לשחזר את עבודת התקשורת: אין חלילה לחשוד בכתבת הארץ, רויטל חובל, שטרחה לעיין בפסה"ד. יחצ"ן של הנציבות לשוויון הזדמנויות, פנה אליה עם נתוני השכר, עם מצגת הנתונים ועם הסיפור על פסה"ד וכך נולדה הכתבה. איכשהו העובדה שדוקא הפקידות המכובדות של עיריית ירושליים, הרואות את תלושי העובדים האחרים, מקבלות כשליש מן השכר הממוצע של עובדות השירות הציבורי, לא נראתה לכתבת חשודה במקצת.
לזכותה של השופטת במקרה זה, יש לומר שהיא הרבה פעמים מתיחסת בספקנות לטענות של כל הנציבויות והרפרנטים במשפט הזה ופוסקת שטענותיהם לא הוכחו. ההחלטות של השופטת מבוססות על מעט העובדות שככל הנראה אינן בספק.
ישנה תופעה רווחת בשביתות בישראל: העובדים ברצונם לזכות באהדת התקשורת מציגים את תלושי השכר שלהם. איכשהו נראה שהם תמיד בוחרים בדיוק את התלוש בו ניקו להם הלוואה שלקחו לצורך חופשת סקי באספן קולורדו. ואז כקונטרה בא נניח משרד האוצר ומציג את התלוש שקיבלו העובדים שבו היה כלול מענק היובל לתקומת מדינת ישראל. איכשהו בביה"מ לוקיפ פתע כל הצדדים בהתקף חשאיות ולפחות שורת הנטו בתלוש לא נהוג שתופיע בפסה"ד.
פמיניזם ושו''ח 630154
להבנתי, הגברים קודמו שלא כדין. בית המשפט הורה לקדם גם את הנשים באופן דומה, כדי שלא יטפלו לרעה.
פמיניזם ושו''ח 630157
גם אני הגעתי לאיזשהו משפט בפסה"ד שאמר זאת. אבל עיון בסעיף 28 מבהיר שזו לא התמונה (לפחות לא לגמרי):
"28.טוען הממונה על השכר כי קידום עובדים בדרגות שלא על פי הנהלים והכללים מהווה חריגת שכר מובהקת. לפיכך, אף אם ניתנו לעובדים הגברים דרגות שלא כדין, אין מקום להעניקן גם לתובעות. לא הובאו לפנינו ראיות בשאלה האם קידומם של ע"א וד"מ נעשה כדין, והממונה לא הוכיח טענה זו.יתר על כן, ד"מ וא"ע אינם צד להליך זה, ולא ניתןלדון בזכויותיהם מבלי לאפשר להם להשמיע את עמדתם (...). העירייה אף לא טענה זאת. לפיכך, אנו מניחים כי קידומם נעשה כדין[!]. זאת ועוד, העירייה אף לא טענה כי התובעות לא עמדו בקריטריונים הנדרשים לצורך קידומן, ולא ניתן כל הסבר לקידומם המהיר של העובדים. לפיכך אנו קובעים כי התובעות זכאיות לדרגה 8 מחודש 8/2003 , לדרגה 9 - משנת 2005, ולדרגה 10 משנת 2010 (בהתאם לתקופת עבודתן כאחראיות כוח אדם)."
במקום אחר, אם הבנתי נכון, מדברים על תוספות שהגברים ד"מ וע"א קבלו שלא כדין לפני 1999. מאחר והסכם עבודה שנחתם בשנת 99 ונועד להפסיק את החריגות מהשכר ע"י תוספות הכיר בכל או בחלק מהתוספות הבלתי חוקיות שנתנו לפני 99 (ומכאן "תוספת 99"), הגברים זכאים לתוספת זו. באו העובדות ד' וג' ותבעו אף הן את התוספת. אאז"ן, זו אחת התביעות שנידחו.
פמיניזם ושו''ח 630180
תחת הרושם של הרשעתם של אהוד אולמרט ושולה זקן, נראהלי לכתוב את הדברים הבאים:

א. ראינו בדיון זה את השחיתות של תחתית הסולם המלקטת תוספת קטנה מפה ועוד משהו קטן משם. חזינו היום בשחיתות של ראש הסולם החופנת מיליון קטן מפה ועוד חצי מיליון משם. ישעיהו פרק א: ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; ... כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים;

ב. ביום כזה תפקידם של זקני העדה הוא להזכיר את אותם ימים רחוקים ויפים לפני 38-39 שנים, כאשר שני חברי כנסת צעירים ויפים, אז שני כוכבים עולים בפוליטיקה, התייצבו מול התקשורת האוהדת ולחמו את מלחמתו של הציבור בפשע המאורגן. הם עמדו באומץ מול איומים של פושעים פליליים ולא נרתעו אף מול הציניות של שופטים, עו"ד ופוליטיקאים ותיקים שטענו שאין אצלנו דבר כזה ועוד הוסיפו וסנטו בהם כי אצלנו שום דבר לא מאורגן וכיצד זה שדוקא הפשע יהיה מאורגן? הם המשיכו במאבקם עד שהוקמה ועדת שמרון למלחמה בפשע המאורגן והתפרסמה רשימה של 11 ראשי משפחות הפשע, בהם קבלנים ואנשי עסקים מוכרים‏ ואף העיזו לבעוט בפרה הקדושה של אלופי צה"ל ופוליטיקאים שהתרועעו עם אותם עבריינים. שמם של חברי הכנסת האלו היה יוסי שריד ואהוד אולמרט.
פמיניזם ושו''ח 630214
אפשר לצטט אותך?
פמיניזם ושו''ח 630224
בודאי.
הלוחם בפשע ובשחיתות 630230
הלוחם בפשע ובשחיתות 631249
מה אתה חושב שקרה?
מה בין אולמרט מודל 77' שמזין את ועדת שמרון במידע ודוחף אותה למסקנות לאולמרט מודל 97' שלוקח שוחד כדי לאשר את מפלצת הולילנד?
הלוחם בפשע ובשחיתות 631532
אני יכול רק לשער שזה קשור לדברי ההיסטוריון הבריטי לורד אקטון שאמר: "כוח נוטה להשחית".
בדמוקרטיות הקדומות ניסו להלחם בכך ע"י דמוקרטיה ישירה וחילופי שלטון תדירים. אלא שכבר במאה ה-‏18 ידעו ההוגים הפוליטיים שהשלטון ובפרט בחברה מתקדמת ומודרנית הוא משרה כל כך קשה וכל כך כפויית טובה שמספר הקופצים עליה אינו רב כל כך כפי שנוטים לחשוב. כאשר חברה אנושית מוצאת מנהיג שנראה לה סביר דיו, היא לא נוטה לוותר עליו ולהחליפו, גם אם היא יכולה. לכן היה צורך, להוסיף לחופש הבחירה את עיקרון הפרדת הרשויות שנועד להלחם בשחיתות השלטון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים