בתשובה לטהרן שפה, 20/04/14 13:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מזמן פורסם מאמר שבו נטען שהשמוש ב'' ברת'' קיים במקורות העבריים-ארמיים ולכן הוא לגיטימי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תראה פה: " בעברית בת ימינו, משתמשים בצורת הנסמך "בר־" גם כקידומת, כדי ליצור צירופים המתארים יכולת או תכונה (בדומה לסיומת האנגלית -able). למשל: בר-קיימא (sustainable), בר-הגנה (defensible) ובר-ביצוע (doable). כאשר מדובר בשימוש זה כקידומת, יש הגוזרים על פי הצורה "בר" גם צורות נקבה ורבים: ברת- בנקבה, ברי- וברות- ברבים. אולם צורות אלה נחשבות לסלנג ואינן תקניות. בעברית יפה יש לומר "התכנית בת ביצוע" (ולא ברת ביצוע") או ברבות: "בנות ביצוע", וכך גם ברבים: "גבולות בני הגנה" (לא "ברי") וכו'. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... רבים נוהגים להטות בפשטות: 'בַּר מזל', 'בָּרַת מזל', 'בָּרֵי מזל', 'בָּרוֹת מזל'. אלא שצורות אלו בָּרת־, בָּרי־, בָּרות־ בעייתיות: ברוב ניבי הארמית צורת הנקבה וצורת הנסמך־רבים של בַּר הן כבעברית: בַּת־,בְּנֵי־. אמנם בארמית הגלילית מצויה הצורה ברת־ ואולם על פי הדקדוק הארמי ניקודה בשווא: בְּרַת־. הצורה ברי־ אינה מתועדת כלל." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו צריך לחכות שמישהו יקצר את זה ל''תוכנית ברה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מסתמכים על כך שחז"ל השתמשו בצורה הארמית "בר" לסמיכות זכר, ובצורה העברית "בת" לסמיכות נקבה. מה האסון הגדול בשימוש בצורה הארמית "ברת" גם לנקבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ראיתי למעלה שהצורה ''ברת'' היא נדירה גם בארמית. טענה סבירה, אם כי נדמה לי שביידוע ''ברתא'' הוא התרגום הסטנדרטי ל''הבת'' (את בת בתה - ית בת ברתה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, אפשר לדייק בדברים גם כשמתשמשים בסלנג (עגה?). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |