בתשובה לג'וד, 24/04/14 11:53
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631340
אני רוצה להעיר רק הערה שקשורה לשולי הדברים: כאשר הראיות המדעיות כפי שאת קוראת אותן מתאימות מאד להשקפה המוסרית שלך, כדאי לך להיות ערה במיוחד לאפשרות של הטיה לא מודעת שלך. הבעיה הזאת משותפת לכולנו, כבני אדם (ע"ע סמיות כפולה) והיא חזקה במיוחד אצל אנשים שאוחזים באידיאולוגיה שמחוץ לקונצנסוס. ההיסטוריה של העם היהודי ע"פ מר לנדוור המוכר היטב לבאי האתר הזה (וכמובן שהדברים אמורים גם לגבי פרופ' זנד) היא דוגמא מצוינת.

זה לא אומר, כמובן, שאת טועה, אבל זה כן אומר שכדאי לך לבחון את עמדתך בדקדקנות גדולה (ברור שאם את משתמשת בנימוקים פסיאודו-מדעיים רק לצורכי שכנוע אחרים, ההערה שלי מיותרת).
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631346
אתה כמובן צודק.
אני רוצה לבקש ממך להסתכל מסביב ולראות כמה פסומות ותעמולה ושטיפת מוח על מזון מהחי אתה מקבל כל רגע. הפרסומות החזקות ביותר הן על ידי מומחים, רופאים, תזונאים. הנחיות של ועדות תזונה. אתה יודע למשל שחוברת התזונה של קופת חולים נכתבה על ידי תזונאיות מטעם מועצת החלב?
בקיצור מה שאני מבקשת ממך זה כל פעם שאתה שומע המלצות על החשיבות של מזון מהחי, לדרוש הוכחות.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631486
שכ"ג, נתקלתי עכשיו במאמר של רועי צזנה ואני רוצה לספר לך.

אמרת לי לבדוק את ההטיה שלי וזה נכון כי הטיה תמיד קיימת בלי קשר לכלום, פשוט כי אנחנו בני אדם. אני בודקת את ההטייה שלי טוב ככל האפשר, ורוב האנשים שכותבים וחוקרים בנושא הזה בודקים את עצמם היטב.
הטיה מנטלית חזקה קיימת דוקא בצד של מזון מהחי והרי ראית את זה כאן, אנשים מדלגים והולכים ישר לקרוא את הדיבנק. זאת ההטייה המוחלטת, אין הטיה יותר מושלמת מזאת.
ויש ממש מדע חלופי שמבוסס על מאמרי דיבנק.

הנה לדוגמה המאמר של צזנה שראיתי עכשיו. הוא פורסם לפני שנה או שנתיים כדיבנק לסרטון חלב ויראלי. מאמר מופרך אבל כתוב בלעג וידענות, מאיפה באו השגיאות שלו? הם באו מהאג'נדה הלוהטת שלו, ואני לא סתם כותבת לוהטת כי גם כאן באייל היא לוהטת.
אני מניחה שצזנה בעצמו לא קרא כלום חוץ ממאמרי דיבנק, כי אחרת קשה להבין את השגיאות שלו.

ככה הוא מסביר לבן שיחו התם על כך שהאסיאתים לא צורכים מוצרי חלב:
"הם לא אוכלים חלב בגלל שרוב האסיאתים שונים גנטית מאירופאים", הסברתי. "כל בני-האדם נולדים עם אנזימים שמפרקים את הסוכר שבחלב שנקרא לקטוז. אצל האסיאתים הפעילות של האנזימים יורדת כמה שנים אחרי הלידה, כשהם מפסיקים לינוק. לכן בערך שמונים אחוזים מהאסיאתים המבוגרים רגישים באמת לחלב. אצל האירופאים - וכתוצאה מכך גם אצל האמריקאים, שהגיעו במקור מאירופה - יש מוטציה שגורמת להם להמשיך לייצר את האנזימים מפרקי-החלב במשך כל החיים, ולכן רובם הגדול מסוגלים להמשיך לאכול מוצרי חלב גם בבגרות".

זה קשקוש בלבוש שהוא קרא באיזה מאמר דיבנק. לרוב האוכלוסיה בעולם אין אנזים לפירוק לקטוז, ל-‏90% מאזרחי ישראל אין אנזים לפירוק לקטוז אחרי גיל הגמילה. (מועצת החלב קוראת לאנשים "יוצאי הדופן" האלה "אנשים עם רגישות ללקטוז". ויש אפילו טיפול בפגם הזה, אנשים לוקחים תוספי אנזים לפירוק לקטוז.)

צזנה הוא תועמלן של תעשיית הבשר מטעם עצמו (אני מניחה), אבל תעשיית הבשר מייצרת המון דיבנק. למשל ההייפ העצום על ההורמונים כביכול בסויה. מאיפה זה הגיע? הרי זה לא שבעולם המערבי כולם אוכלים סויה במקום חלב, מי בכלל אוכל מוצרי סויה (חוץ מבעלי החיים, הרוב המוחלט המוחלט של הסויה בעולם הוא לבעלי חיים). אז איך מצרך מזון כזה קיבל פרסום עצום עד כדי כך שהמצב היום הוא שהדבר היחיד הוודאי כביכול שכל אחד יודע הוא ש"בסויה יש הורמונים". זה בא מתעשיית בעלי החיים.
זה לא נכון, מספיק להסתכל על האוכלוסיות באסיה כדי לדעת שזה לא נכון, אבל כולם יודעים את זה.
דווקא בחלב פרה יש הורמונים, הורמונים אמיתיים שמגיעים לדם. אצל ילדים בדקו רק בשתן כי לא יעשו להם עשרות בדיקות דם, אבל היו בשתן של ילדים הורמונים שלא אמורים להיות בגיל כזה.
ראיתי מחקר אחד על זה, אין הרבה מחקרים ולא בכדי, לא רוצים מחקרים כאלה. גם על הוירוסים המסרטנים בעוף אין כמעט מחקרים.
אף אחד לא שומע על זה חוץ מהטבעונים.

אחר כך צזנה הגדיל עשות ופרסם מאמר שנקרא "מודל ההמבורגר", מתוך האג'נדה שלו כדי להוכיח שתזונה צמחית הורגת יותר חיות בשדות החקלאיים (כי הטבעונים הם צבועים ורשעים). שוב בלי לבדוק כלום, אפילו בלי מחשבה טריוויאלית שגם חיות המשק צריכות לאכול, מתוך בטחון מוחלט ומרתיח. המאמר קועקע תוך חמש דקות.
הפעם צזנה פרסם אחרי זה מאמר והודה בטעות, אבל התלונן למה ענו לא בתוקפנות במקום להסביר לו יפה.

מישהו אחר בהידען, איזה אקולוג, פרסם מאמר וחזר שוב על אותה פירכה כאילו חיות המשק לא אוכלות. מזון מהחי בזבזני בשטחי גידולים בין פי 15 לפי 30 יותר ממזון מהחי. אנשים חוזרים על אותן שגיאות שוב ושוב, ולא חשוב כמה הם משכילים ורציונליים וידענים, כשזה מגיע למזון מהחי הלהט הוא רב והחשיבה משתבשת.

או אולי אנשים מניחים שהם יודעים, כי מה יש פה כבר לדעת, ברור שמזון מהחי זה הכי נכון כי זה הקונצנזוס, הקונצנזוס תמיד צודק ומי שלא חושב ככה הוא קונספירטור והכי חכם לדלג ישר לדיבנק.

האם הצלחת לסדוק במיקרון את שריון הידע שלך? שלא תהיה כמו רועי צזנה?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631491
דיבנק נשמע כמו שם מוצלח לבנק קהילתי.

כבר סיכמנו שהאג'נדה שלך אינה קשורה כלל לשיקולים בריאותיים, סביבתיים ו/או כל שיקול אחר מלבד השיקול שאת טוענת שהוא מוסרי.

לכן אין שום טעם לדון איתך בכל מישור אחר.

אם היית רוצה לדון באופן רציונלי היית חייבת לקבל את העובדה (כן, כן, עובדה) שאכילת דיאטה עשירה בדגים בריאה יותר מאכילת דיאטה טבעונית ושחקלאות ימית מספקת יותר רכיבים תזונתיים (בריאים) ליחידת נזק סביבתי מרוב סוגי חקלאות הירקות והפירות (שלא לדבר על זה שזו האחרונה גורמת לזיהום סביבתי חמור בחומרי הדברה)
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631494
המאמר הזה של רועי לא מטפל בצורה רצינית באותו סרטון אלא יורד לרמה שלו. אם את רוצה טיפול רציני: http://www.safeksavir.co.il/shows/bonus-1/ .

ובתגובות את יכולה לראות כמות גדולה מאוד של שטויות.

אבל כמובן שרועי (שבכלל עובד ביחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב) הוא תועמלן של תעשיית הבשר (טיעון אד הומינם).

לעניין סויה: יש אכן המלצה של משרד הבריאות לא לאכול יותר מדי סויה. תוצאה של מחקרים, את יודעת. משרד הבריאות בארץ יכול להיות קצת יותר מדי פניקני (לדוגמה: בעניין הקרינה הסלולרית. שם עמדתו שמרנית/פניקנית להפליא. בניגוד לעמדת התעשייה).
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631498
רועי צזנה הוא לא נושא הדיון, ואין לי ספק שכמו כולנו גם הוא נגוע בהטיות שונות. אם אכילת בשר עבורו קשורה באידיאולוגיה, ואם הוא היה כותב כאן, הייתי ממליץ לו אותה המלצה שהמלצתי לך.

ההודעה שלך מורכבת מכמה וכמה עניינים שונים, ולא ברור באיזו מידה הם עומדים בפני עצמם או משמשים רק כאמצעי להעברת המסר, כך שלא אתייחס אליהם (חוץ מזה שהופתעתי מאד לקרוא את המשפט "ל-‏90% מאזרחי ישראל אין אנזים לפירוק לקטוז אחרי גיל הגמילה", שכן הוא עומד בסתירה למה שידוע לי על צריכת החלב בישראל, שלא היתה אפשרית בלי לקטאז. סימוכין?).

"שריון הידע" שלי בנושאי התזונה מכיל כל-כך הרבה סדקים, לקונות, פירכות ובורות, שרבים מתבלבלים וחושבים בכלל שהוא רשת דייגים ולא שריון‏1, אבל יפה לראות ששריון הידע שלך נותר עמיד ויציב, ללא ספק זה חוסך לך דיסוננס מאד טורדני.
______________
1- ברור שאני חושד בעצמי שהעמדה המוסרית שלי בעניין אכילת בשר מושפעת מכך שמאד לא נוח לי לחשוב אחרת. אני מנסה לבחון את המידע בהתחשב בהטיה הזאת, אבל אני לא בטוח שאפשר באמת להתגבר עליה.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631499
הערך בוויקיפדיה רגישות ללקטוז [ויקיפדיה] הפנה בעבר באחת מגרסאותיו ל: http://www.maccabi4u.co.il/2307-he/Maccabi.aspx (זה נמחק בחשד לפרסומות, יחד עם הפניות נוספות של מכבי). גם הם לא מפרטים מה המקור למידע.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631503
90% נראה מצוץ מהאצבע, אבל, למיטב הבנתי, גם המספרים האמתיים גדולים מאד.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631504
אני אוהבת את הערת השוליים הכנה שכתבת. אני בטוחה ברמת ודאות גבוהה שאתה יכול להתגבר על ההטיה הזאת, כמו רוב האנשים, זאת הרי לא אמונה דתית.
רועי זצנה הוא דוגמה לנושא הדיון, אי אפשר לדבר בלי לתת דוגמאות, נכון?

לגבי הלקטוז התפרסם מחקר ישראלי ממש חדש שבדק את השכיחות.

לקטוז הוא רק חומר אחד שמרכיב חלב אם, זהו סוכר החלב שהוא כמובן מאד חשוב לתינוק, אבל בחלב יש גם חלבונים ושומנים שאנחנו כן מעכלים גם בבגרות. את הלקטוז איננו מעכלים, הוא עובר איזה המרה בגוף שאני לא זוכרת כרגע, ובסופו של דבר יוצא כמו שנכנס. רובנו לא מרגישים משהו מיוחד בגלל זה, או שאנחנו לא מייחסים את זה לחלב. אבל חלק סובלים משלשול, "מעי רגיז", דברים כאלה.

האנזים לקטאז שמפרק את סוכר חלב האם קיים אצל כל היונקים עד גיל הגמילה (בסביבות שנתיים אצלנו), ואחרי זה הכמות שלו צונחת, וממשיכה להתמעט במשך השנים שאחר כך.
בבני אדם יש מוטציה חדש בת כמה אלפי שנים, והיא קיימת בשכיחות גבוהה יותר בכמה איזורים על פני הגלובוס, בסקנדינביה, בקנדה, הם יכולים לינוק חלב אם גם בגיל 50. נפלא ממש.
איזה השלכות אחרות יש למוטציה עצמה בלי קשר לצריכת החלב? עדיין לא ידוע, יש כל מיני כיוונים.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631505
אולי לא כתבתי ברור:
בבני אדם יש מוטציה חדשה בת כמה אלפי שנים שגורמת למה שנקרא "לקטאז מתמיד", הם ממשיכים לייצר את האנזים לקטאז במשך כל חייהם.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631506
לרבים מאיתנו יש מוטציות דומות שעוזרות לנו לעכל ירקות שונים.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631510
נכון, אבל...

מסתבר שגם ללא המוטציה הזו, קל לרוב האנשים לפתח סביבה חיידקית שמאפשרת להם לאכול כמויות גדולות של חלב ומוצריו ללא בעיה.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631525
אני באמת לא מוצא שום הגיון בשתית חלב פרה בסביבה חקלאית (דגנים ירקות פרות)גם אני לא רואה שום הגיון בזלילת בשר בכמויות כאשר לא חסר מה לאכול ועוד שידוע שהתעשייה הזאת מאכילה את בעלי החיים באוכל חרא פשוטו כמשמעו ואנטיביוטיקה

החברה פה הם הוכחה שהם מושפעי "תרבות" ולא אנשים שמפעילים שיקול דעת. אם הם היו נולדים בדרום הודו הם היו מדברים אחרת

קשה להאשים אותם יותר מ 90 אחוז מהאוכלוסיה הם מושפעי תרבות והם יחשבו כמו רוב האנשים שגרים בסביבתם

בתור אנשים שגרים בסביבה זוללת בשר וחיה על מיתוס הביצה והחלב אין זה מפתיע לגלות את מחשבתם בנושא

רוב בני האדם הם יצורים לא רציונאלים. אם הם היו העולם לא היה נראה כפי שהוא היום

במקום לעודד מזון מהחי יש לעודד צמצום מזון מהחי. מקבלי ההחלטות הם שוטים תורנים

הדרך לצמצם את המזון מהחי זה להתקין חוקים חמורים ביותר בכל מה שקשור למזון ובעיקר פיקוח על מה שבעלי החיים אוכלים והתנאים שבהם הם מוחזקים

חוקים אלה יגרמו לייקור מזון מהחי שיגרום לצמצום מזון מהחי אבל ופה ההבדל הגדול יהיה לנו מזון בריא ולא הזבל שאנשים אוכלים היום
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631529
האם אתה באמת מאמין, שאם נצמצם מזון מהחי, ונתחיל לצרוך כמויות הרבה יותר גדולות של מזון מהצומח - אנחנו לא נתקל בתופעות שבהן "התעשייה" תמצא דרכים בשביל לייצר יותר מזון בפחות זמן/עלות/מאמץ?
ואם קיצור הזמן הזה יגרום לצמחים סבל, או יגרום לערך התזונתי שלהם להעלם - אז זה עדיין בסדר?
לדוגמא עגבנייה שמרעיבים אותה למים, ואז מציפים אותה במים - תגדל מהר יותר, ולגודל גדול יותר מאשר עגבנייה "רגילה".
האם עדיין יותר בריא לאכול עגבנייה כזאת במקום בשר?

אני מסכים שצריך לפקח על מזון, אם זה מהחי או מהצומח (או הדומם).
אני לא מסכים לקביעה שהפחתה של מזון מהחי היא פתרון הקסם והדרך לבריאות.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631536
אם אתה לא מסכים אז זה מוכיח רק דבר אחד - ש"יחסי ציבור" של התעשייה אכן עובדת!
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631546
הבעיה היחידה בטיעון שלך היא שגם מזון מן הצומח נעשה יקר להפליא כשמגדלים ומפיצים אותו באותם תנאים.

אמנם קילו סטייק בסופר השכונתי עולה כ 500 דולר, אבל יש גם מלונים בין 50 ל 120 דולר וגם ראיתי היום ראש שומר, יפה ומושלם, עם כותרת סימטרית, ב 18 דולר.

כל בני האדם הם יצורים "לא רציונליים", אבל הלא רציונליים ביותר הם אלו שלא מסוגלים לערוך אבחנות פשוטות לגבי סבירותו של טיעון שמוצג בפניהם. במיוחד לא רציונליים מי שרוצים לחיות בדרום הודו :)

נ.ב. מה שלום אבא, שומע יותר טוב?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631562
הסופר השכונתי שלך נמצא בהונג קונג?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631578
טוקיו
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631654
מה. אז הדולרים אמריקאים?!
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631674
כן.

כמובן שיש להשיג גם בשר אוסטרלי ומלונים צ'ילאניים. הנקודה היא שאם היו מגדלים את כל הפרות ואת כל המלונים בתנאים ''ראויים'' (גם לחיות, גם לחקלאים, גם לסביבה וגם לבלוטות הטעם), כולם היו יקרים בצורה בלתי נסבלת.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631572
מה המקור לטענה? איפה בדיוק נמצאים אותם חיידקים?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631582
המקורות לטענה:

סיכום:

מ 23 ואני:

An adult's ability to produce the lactase enzyme is determined almost entirely by his or her genes. Because of this, simply knowing your genotype is almost enough to know whether you continue to produce the lactase enzyme. However, whether you are actually lactose tolerant or intolerant can depend on non-genetic factors, such as the composition of your gut bacteria. And as with many traits, how lactose intolerant you are depends on your individual circumstances—you might have different outcomes from someone else with the same genotype.

שיטה לטיפול באי סבילות לקטוז מויקי:

For healthy individuals with secondary lactose intolerance, it may be possible in some cases for the bacteria in the large intestine to adapt to an altered diet and break down small quantities of lactose more effectively‏51 by habitually consuming small amounts of dairy products several times a day over a period of time. This is not suitable for people who have an underlying or chronic illness which may have damaged the intestinal tract in a way which prevents the lactase enzyme from being expressed.
Some studies indicate that environmental factors—more specifically, the consumption of lactose—may "play a more important role than genetic factors in the etio-pathogenesis of milk intolerance",.‏52

הפניה לדוגמא למחקר שמראה שבאוכלוסיה שהיא רובה ככולה לא סבילה, התפתחה סבילות באחוזים גבוהים כתוצאה מצריכה תכופה של מוצרי חלב (ואכן, יש קצת חלב בהרבה מאד מוצרים מסחריים כאן):

שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631585
יפנית שואלת ידיד של שם(חובה)המקורי " אתה מכיר אותו?" ידיד "כן, למה" יפנית "הוא יהודי?" ידיד "כן למה את שואלת?" יפנית "חשבתי שיהודים חכמים".
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631602
מי אמר לך שאני יהודי?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631604
אני יודע שהיית ילד כאפות
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631607
קראת על זה באנציקלופדיה?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631616
דוד,

לידיעתך - המערכת מעיפה פתילים עם עלבונות אישיים מהסוג הזה.

וגרוע יותר, תגובות מכוערות שכאלה יגרמו להרבה משתתפים באתר הזה להתעלם ממך לחלוטין. האם זה באמת מה שאתה רוצה?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631594
מה שמעלה אצלי תהייה נוספת בקשר לאי-סבילות ללקטוז:
אם אני מבין נכון, המרכיבים שאמורים להיות בריאים בחלב, הם לא הלקטוז שלו (שהוא סתם עוד סוג של סוכר), אלא החלבונים, השומנים, הויטמינים - סידן כדוגמה עיקרית - שבו.
אז אם נתעלם רגע מהסבל הפיזי שקיים או לא קיים אצל אלה שלא מפרקים לקטוז - ייתכן ושאר המרכיבים נספגים כהלכה ומועילים לגוף.
רוצה לומר, שזה שמישהו לא מעכל היטב רכיב מסוים במוצר מסוים‏1, לא אומר שהמוצר כולו מזיק לו, אולי הוא מקבל תועלת מרכיבים אחרים שכן מתעכלים.

1 אישית, אני מדבר להיפך מהפוזיציה שלי, כי נראה לי שטיעון כזה לא ישכנע אותי כל כך מהר לצרוך חלב (סבל פיזי וכאלה), אבל זה עדיין נראה לי טיעון לגיטימי ובר-תוקף.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631596
(סידן הוא מינרל)
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631597
(צודק), הויטמינים והמינרלים וגו'.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631601
אכן.

לא חושב שיש סיבה בריאותית להתחיל לצרוך חלב, אבל יש בהחלט סיבות גסטרונומיות/חברתיות לתחזק את הסביבה שמאפשרת לך לעשות זאת בלי הפגזות יתרות.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631605
גם אני לא חושב כך.

יש לי אגב השערה לגבי מנגנון אפשרי שעלול לגרום למרכיב אחד בעייתי להפוך להשפעה גורפת מזיקה:
מרכיבים שגורמים לבעיות מעיים מסוימות (שלשולים תכופים לדוגמא), ייתכן ובלי קשר לסיבה שגרמה לזה, הסימפטום עצמו גורם נזק מתמשך ונצבר לדפנות המעי, ולאוכלוסית החיידקים שגרים שם.
לאחרונה מתגלה יותר ויותר שאוכלוסית החיידקים הנ"ל אחראית על אספקטים בריאותיים רחבי היקף אצלנו, ונזק מתמשך עבורה יכול להשפיע לרעה במגוון צורות.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631542
שכ"ג נעלמת לי או נאלמת לי?
אז אומר את מילות הסיכום שלי (כן שוב) ואחזור בפסח הבא אינשאללה.

דיברת על ההטייה המחקרית. זה נכון, ועם זאת ההטייה האמיתית והענקית היא בעד כל תזונה מהחי. זאת הטייה כל כך מושרשת שהיא ממוסדת וקיימת בכל שדרות החברה, ברפואה, חינוך, ממשלה, תקשורת כי היא מרוויחה מהתעשייה הזאת, וכמובן בתעשייה עצמה. בארה"ב זה אפילו לא פטריוטי לדבר נגד תעשיית בעלי החיים, עד כדי כך זה נטוע עמוק בחברה. תוך כדי שאני כותבת אני נזכרת בכל כך הרבה דברים שבא לי לספר לך, אין לזה סוף.

הטייה כל כך מושרשת שאדם כמו רועי צזנה מרשה לעצמו לכתוב על הגנטיקה של הסינים ועל הרג מכרסים בחקלאות, בלי לפתוח מחקר אמיתי אחד, אפילו לא שנתון סטטיסטי אמיתי אחד, רק מאמרי דיבנק.

ואיך זה יכול להיות שאנחנו לא יודעים על חוסר הלקטאז, שתזונאים לא מדברים על זה, אני כבר לא מדברת על רופאים כי הם באמת לא יודעים כי הם ניזונים מהתעשיה שמסתירה את זה.
אגב, חלב דל לקטוז זה חלב רגיל שהוסיפו לו את האנזים לקטאז.

הלוואי שהסדק התרחב לך בעוד מיקרון.
ביי
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631550
הערה קטנה לטובת הקוראים הבלתי-סבילים ללקטוז, יהיו אחוזיהם אשר יהיו:

בתור מי שזכה בתכונה הנ"ל, ניסיתי כמה שנים את החלב הזה, וזה לא שיפר את התמונה‏1. למי שאכן לא-סביל (ואגב המאמר הבדיל בין מי שסתם לא מעכל לבין מי שלא סביל - שהוא דווקא מי שסובל יותר, למרבה השעשוע המילולי), הייתי ממליץ‏2 על וויתור גורף, עם תחליפים כלשהם כמו 'חלב' שקדים, סויה או אורז לפי הטעם, למי שזה באמת באמת חסר לו בקפה.

1 והתזונה, והתלונה, אחר כך יותר קל הלחץ על...
2 כמובן לאחר שיעיין במחקרים רציניים ולא יסיק מסקנות מהניסיון האנקדוטלי של פונז אחד :)
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631551
בכל מקרה, אתה לא שמח שג'וד כל כך חרדה לבריאותנו?

הידעת שיש מי שקצת פול יכול להרוג אותו? ובוטנים, ודבש ולחם וקיווי ואפרסקים וסויה? האם אלו לא סיבות טובות להפסיק לצרוך את המזונות המסוכנים הללו?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631556
עד כה הצלחתי להימנע מסרקזם בדיון הזה בצורה לא רעה לדעתי‏1, אז אני לא אתן לך להסיט אותי מדרך הישר.

1 ואני בטוח שיש על גלי האתר הזה מספיק הוכחות שזה לא בא לי בקלות.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631519
אני לא מבין למה איך הטענה הזאת תורמת לדיון.
הרי אם מחר טרה ותנובה יתחילו לשווק חלב ללא לקטוז (חלב פרה שהוציאו ממנו את הלקטוז בתהליך כימי) - זה לא ישנה את דעתך/עמדתך שלא צריך לצרוך חלב בגלל חוסר המוסריות של זה.

אז למה אנחנו מדברים על מנגנוני עיכול, תרומה/נזק לבריאות, ושאר ירקות?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631539
תנובה מוכרת חלב דל לקטוז ואף נהגתי לרכשו כאשר גרתי בארץ. גם כאן בקליפורניה יש חלב דל לקטוז (והמבחר גדול בהרבה) אבל הטעם שלו שונה מאשר בארץ וגם רשימת הרכיבים שונה. בארץ לחלב דל הלקטוז יש טעם מתוק מאוד, הרבה יותר מחלב רגיל, ורשימת המרכיבים היא ״חלב דל לקטוז״ (כאילו, דה). כאן הטעם הרבה יותר דומה לחלב רגיל ורשימת המרכיבים מכילה חלב ולקטאז. המתיקות אולי מגיעה מפירוק של הלקטוז לסוכרים יותר פשוטים, אבל מעניין מה ההבדל בתהליך ולמה ההבדל בטעם.

עוד נקודה מעניינת: על הרבה ממוצרי החלב כתוב בגדול שהם אינם מכילים הורמוני גדילה*. הכוכבית מפנה להערה שלא הוכח שיש הבדל בחלב עם ובלי שימוש בהורמוני גדילה. הנה, תראו בעצמכם.
אירוניה דלת לקטוז 631540
ועם ניק שכזה אתה משתתף בדיון על אריכות ימים?
אירוניה דלת לקטוז 631541
לפעמים זה לא משנה אם אתה אוכל מזון מהונדס ושותה מי פלואור...
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631543
מה אכפת לישראלים העיקר יש עוד כסף בבנק העיקר הכניסו למישהו תביעה רק אל תבלבל להם את השכל עם הניו אייג והטבעונים

תגיד להם שזה מזיק יגידו לך שטויות,משוגע,הזוי או תביא הוכחות
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 632299
הישראלים המשוגעים האלו. הוכחות הם רוצים. הוכחות!
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631547
תיקון טעות: כתוב שהחלב הופק מפרות שלא טופלו בהורמוני גדילה (והכוכבית שלא הוכח שיש הבדל בחלב בין שני המקרים).
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631559
You keep using that article. I do not think it means what you think it means.
https://www.youtube.com/watch?v=YIP6EwqMEoE
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631558
את כותבת שטויות. למשל, העניין עם הלקטוז הוא ידוע, והוא התפתח בתרבויות שצרכו מוצרי חלב וחלב. רוצה הוכחה ?
"Lactase persistence (LP) is a genetically determined trait whereby the enzyme lactase is expressed throughout adult life. Lactase is necessary for the digestion of lactose-the main carbohydrate in milk-and its production is downregulated after the weaning period in most humans and all other mammals studied. Several sources of evidence indicate that LP has evolved independently, in different parts of the world over the last 10,000 years, and has been subject to strong natural selection in dairying populations. In Europeans, LP is strongly associated with, and probably caused by, a single C to T mutation 13,910 bp upstream of the lactase (LCT) gene (-13,910*T)." זו ההקדמה למאמר, גנים אחרים שתרמו לעיכול לקטוז באיבריה.
עוד ? "During the most recent ice age, milk was essentially a toxin to adults because — unlike children — they could not produce the lactase enzyme required to break down lactose, the main sugar in milk. But as farming started to replace hunting and gathering in the Middle East around 11,000 years ago, cattle herders learned how to reduce lactose in dairy products to tolerable levels by fermenting milk to make cheese or yogurt. Several thousand years later, a genetic mutation spread through Europe that gave people the ability to produce lactase — and drink milk — throughout their lives. That adaptation opened up a rich new source of nutrition that could have sustained communities when harvests failed."
http://www.nature.com/news/archaeology-the-milk-revo...
"Young children almost universally produce lactase and can digest the lactose in their mother's milk. But as they mature, most switch off the lactase gene. Only 35% of the human population can digest lactose beyond the age of about seven or eight (ref. 2)."
וכן, חלק גדול מהישראלים (כנראה שרוב, אם כי בטח שלא כולם) נופלים לתוך אותם 35% (ולא 10%, כפי שטענת) שיכולים לעכל לקטוז, היות והן למוצא אירופאי (שכולל כמובן בנוסף לספרד ואשכנז גם את צפון ודרום אמריקה) והן למוצא מזרח תיכוני יש סבירות גבוהה לעיכול חלב כבוגר. לא מאמינה לי ? כנסי ללינק, יש שם מפה של התפלגות הרגישות ללקטוז בעולם

ככה מוכיחים טענה, קודם כותבים שהאחר טועה, אחרכך מביאים הוכחות ממקורות מהימנים (המאמר האחרון הוא מנייצ'ר, אחד העיתונים המדעיים החשובים בעולם).
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631567
תבדוק את עצמך, בישראל בין 4% ל-‏18%. הם ממליצים - We suggest adjusting nutritional recommendations accordingly
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631576
בדקתי את עצמי ומצאתי שאתה טועה. דרך אגב, לא מפריע לך לצטט מאמר שלא קראת (קל וחומר הבנת) ?
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631586
המזוהה אתה טועה, לא קראת את המחקר הישראלי שג'וד קישרה.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631726
אם לא הייתי קורא, לא הייתי מעז לכתוב לה את מה שכתבתי.
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631736
רק לשם הדיוק יהדות אשכנז היא קבוצה גנטית נפרדת מאוכלוסיות אירופה וכ 80 אחוז מהחברים בה אינם נושאים מוטציות LP

אבל כאמור זה לא משנה הרבה ואשכנזים מתמודדים בלי בעיה מיוחדת עם הקוטג' שלהם.

Besides examining the genes responsible for previously identified diseases, Bray and colleagues went on to look for other regions of the Ashkenazi Jewish genome that display signs of selection, in comparison to European genomes. The two strongest differences between the Ashkenazi and European populations were on chromosome 2 and 12. A region including the lactase gene, which confers lactose tolerance, on chromosome 2 showed signs of strong selection in Europeans but not the Ashkenazi.

“A variant of the lactase gene swept through Europe at around the same time as the domestication of cattle several thousand years ago,” Bray says. “This result suggests the selection preceded the European establishment of the Ashkenazi Jewish population, which is consistent with the historical record.”

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים