בתשובה לאביר הקרנפים, 24/07/14 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואתה כבר קובע מראש שההסדר לא יכובד בידי הצד השני? לחמאס יש אינטרס לשמר את שילטונו ולישראל אין ברירה אלא לקבל את נוכחותו בעזה מכיוון שהאלטרנטיבות הרבה יותר גרועות. הסדר שיהיה לחמאס אינטרס לשומרו גם יישמר. לשם כך ישראל צריכה להרפות מהחבל בהתאם לדרישות חמאס בתגובה לעיל. מה שהביא אותנו למצב העכשוי הוא חוסר הסדר ולא הסדר שלא כובד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה "מראש"? אני מצטטת את הודעתי שלי, תגובה 636445: "שהרי הסכמים רבים נחתמו והבנות רבות הושגו החל מאוסלו ועד היום. מעולם! מעולם לא קרה שהם כיבדו את ההסכמים כמו שצריך. גם אם הם כיבדו אותם למחצה, באופן חלקי ומאולץ, זה היה כדי שיהיה להם שקט תעשייתי, על מנת שיוכלו להכין את עצמם לרגע שבו יפרו את ההסכמים/הבנות." אם כן, לא מדובר בקביעה מראש של עתיד בלתי ידוע. מדובר באותם יחסי גומלין בין שני גופים שתמיד הניבו את אותה התוצאה באותו המקרה. אז אני שוב שואל אותך את השאלה: למה שכאן, באותו מקרה שכבר קרה בעבר, בין אותם הגופים הנ"ל, התוצאה תהיה אחרת? לעניין האינטרסים של חמאס וישראל. לחמאס יש אינטרס לשמור על שלטונו משתי סיבות: 1. גישה למשאבים. 2. מיעוט הפרעות לביצוע תוכניותיו. המשאבים מאפשרים לבכירי חמאס להתעשר ולבצע את תוכניותיהם שכוללות פגיעה ביהודים וגם פגיעה ביהודים. נראה שלחמאס לא אכפת מתושבי עזה. הוא לא טורח לפתח את הכלכלה, את החינוך והבריאות. הוא משתמש בתשתיות ובמערכות הקיימות כדי לפגוע ביהודים. לכן כששלטונו של חמאס מתערער במידה מסויימת אבל הוא מצליח לפגוע ביהודים, זה משתלם לו. הרי השלטון היה בשבילו אמצעי לפגוע ביהודים. הייתה דעה בשיח הציבורי הישראלי, שחייבים לקבל את שלטון חמאס בעזה בגלל שהאלטרנטיבות גרועות בהרבה. ומהי אלטרנטיבה גרועה בהרבה? מישהו שרוצה לפגוע ביהודים ולהשמיד את מדינת ישראל? חמאס כבר עומד בקריטריונים. אז לשיטתך ישראל צריכה להרפות מהחבל בהתאם לדרישות חמאס. אבל הדרישות של חמאס הן שניתן לו לרצוח את כולנו. אם לחמאס לא היה אינטרס לשמור על ההסדרים הקודמים, הוא לא היה צריך להסכים להם. אילו היה עומד בהם בכבוד ובהגינות, נקל לשער שהיה מצליח להגיע להסדרים נוספים, נוחים יותר מבחינתו. אבל לא החמאס ולא אש"פ ולא אף אחד מהם מסוגל לעמוד בדבריו, לכבד הסכמים והבנות או לכבד כל דבר שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה לעצמך חיים קלים כשאתה אומר שהפרות הסכם נעשו תמיד מהצד הפלסטיני. ישראל היא זו שבנתה התנחלויות וכבישים עוקפים בתקופת אוסלו. בלי להצדיק את התנהגות עראפת, ברק הוא זה שניסה להגיע להסכם בצורה לא נכונה - בחיפזון, ללא הכנות של ערוץ חשאי ובשותפות עם האמריקאים בלבד. המקרה של עזה הוא כמובן שונה. ישראל מכירה בשלטון חמאס דה-פאקטו. במקום לנקוט בשיטת המקל והגזר כדי להשיג מצב יציב יותר אבל הקיבעון הנובע מתפיסת הסטטוס קוו לא איפשר זאת. את דרישות החמאס לינקקתי בתגובה 636435 , דרישות הגיוניות בהחלט. כמו במלחמת יום הכיפורים, המצב הנוכחי היה יכול להימנע עם גישה מדינית נבונה יותר. היה ניתן להגיע להסדר שנגיע אליו בסוף המבצע הזה ללא כל ההרוגים משני הצדדים (כולל בדואים ועובד זר תאילנדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבתקופת אוסלו לא דיברו על חזרה לקווי 67. אם כן, בתקופת אוסלו היה מצופה מערפאת שיעמוד בסיכומי אוסלו, כדי לבצע פעימות נוספות ולדון במקביל על הסדר הקבע. במצב שבו לא ברור איזה שטח מחזירים ואיזה לא, למה שלא יבנו ישובים, להם אתה קורא "התנחלויות"? את הכורח בבניית כבישים עוקפים כפו עלינו אותם פורעים שלא יודעים לשמור על חיי אדם כשם שהם לא יודעים לכבד הסכם. בפועל, אתה מודה שאי אפשר היה להצדיק את התנהגותו של ערפאת. במילים ברורות יותר אכתוב: ערפאת לא הלך במסלול של עמידה בהסכמים וחתירה לפעימה/הסכם הבא בשלום וברגיעה, כדי להוכיח שאפשר לקיים שלום ולעמוד בהסכמים. ערפאת עודד ושלח לנו סדרות של פיגועים. אם זה בתקופת אוסלו ואם זה בתקופת הסכם וואי ואם זה בתקופת ברק, שאתה מאשים אותו שניסה להגיע להסכם בצורה לא נכונה, אבל הוא ישב עם ערפאת לדיון, היה מוכן לתת לו עוד ועוד ועוד, פי כמה מכל אחד אחר לפניו. אבל ברור שברק אשם. וכאן אני לא מבין. כשמנהיג ימני לא רוצה לתת להם ודורש שיכבדו ולו הסכם אחד לפני שהולכים איתם לעוד משא ומתן עקר, אתה מאשים אותם בשימור סטטוס קוו, קיפאון מדיני, גישה מדינית בלתי נבונה וכו'. כשמנהיג שמאלני מציע לתת להם כמעט כל מה שהם רוצים ובלי תנאים מוקדמים, אתה אומר שלא היה ערוץ חשאי ובשותפות עם האמריקאים בלבד. וכאן אנו חוזרים לעניין האמינות. אם ערפאת רצה ערוץ חשאי, הוא יכל לבקש (לא שאני מבין מה רע במשא ומתן גלוי ומכובד). אם ערפאת בכל אופן חתם על הסכמים וניהל הידברות, הוא אמור לכבד אותם. כל התירוצים שאתה מתרץ בשם ערפאת/אש"פ/חמאס, הם תירוצים מאוד מאוד דחוקים לאי קיום משא ומתן. התירוצים האלה לא מסבירים למה יש הפרות חוזרות ונשנות של הסכמים, הודנות, הפסקות אש, הבנות, מחוות למען וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה יקרה אם נגיע להסדר מדיני והוא לא יקוים. האם מצבנו יהיה טוב יותר או רע יותר משמעותית. אדם נבון כמוך מבין את גודל הסיכון, למה אתה מתנהג כאילו הוא לא קיים? אין ספק שנתניהו לא רוצה לכבוש את עזה שוב, אבל העובדה היא, שהמצור על עזה הוא כורח, בגלל שחמאס בחר במקום להשקיע את המיליונים הרבים שקיבל, לא בהשקעות שיטיבו את מצבם של תושבי עזה, אלא בהתחמשות ובחציבת מנהרות תקיפה. עצם קיומה של תנועת חמאס מבוסס על התנגדות לקיומה של ישראל, אתה טוען שיש להם אינטרס להגיע אתנו להסכם ולשמור עליו, אבל הם אלה שמחליטים מה האינטרס שלהם. האם זה אינטרס שלנו לאפשר להם להתחמש ולהצטייד כך שבמקרה שההסכמים איתם לא יקוימו הנשק שבידיהם יהיה מסוכן הרבה יותר משהוא עכשיו? (אתה טוען שאין בררה אלא להגיע עימם להסכם, להזכירך בשיא האינטיפדה השנייה נטען שרק הסדר מדיני יביא סוף להתקפות הטרור. בא מבצע חומת מגן והפריך את הטענה שאין פתרון צבאי. כל פעם שנסוגנו והעברנו שטחים לפלסטינאים וויתרנו על השליטה הביטחונית, התוצאה הייתה הפיכת האזורים בהם הפסקנו את הפיקוח הביטחוני לבסיס ממנו תקפו אותנו בכל גבולות המדינה). הטענה ששלטון על עם אחר הוא מפוקפק מוסרית. זוהי טענה אפשרית. (לא שלגמרי ברור מה מוסרי כל כך בלאפשר לחמאס לשלוט תוך שהוא מכתיב שלטון שמנוגד לזכויות האדם, ומשתמש באזרחים כמגנים חיים ). אבל אותי מעניין למה אתה מתנהג כאלו זה מוסרי לקחת סיכון עצום שמחירו עלול להביא למותם של רבים, ולהרע את מצבה של המדינה. או שאתה באמת לא רואה איך מצב כזה אפשרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסדר עם החמאס צריך לכלול מעקב של גורם שלישי בינלאומי שיפקח שאכן החמאס ממלא את התחיבויותיו. מבצע צבאי כמו חומת מגן יכול להביא לשקט ביטחוני לזמן מה אבל רק הסדר מדיני יכול לפתור את הבעיה. כבר עכשיו אנחנו רואים את ניצניה של האינתיפאדה השלישית בגדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו גורם שלישי בינלאומי שעמד בצד כשחטפו שלושה חיילים בלבנון וכשירו על חיילים שלנו בצפון וכשירו על הבתים שלנו בצפון? אותו גורם שלישי בינלאומי שלא עשה כלום כשהחלה זליגת ירי מסוריה לישראל, וכשהרגיש שהקרקע מתחממת, במקום לבצע את תפקידו פשוט... ברח? על זה אתה סומך? את זה הגדיר התנ"ך כמשענת קנה רצוץ. אתה אולי רואה רק עכשיו את ניצניה של האינתיפאדה השלישית. בלי לפגוע, באופן ענייני, אני חושב שזה נובע מקוצר ראיה. אני רואה ויודע על קיומה של האינתיפאדה השלישית כבר יותר משנה. הפגנות יומיומיות שכוללות ידוי אבנים, בקבוקי תבערה, נסיון להניח מטען (על ידי "ערבי ישראלי) באוטובוס בתל אביב, רצח חייל בדקירות באוטובוס, נסיונות ודקירות של חיילים בטרמפיאדות, ברכבת הקלה ובמקומות אחרים, השלכת בקבוקי תבערה וידוי אבנים על בתים, רכבים וסתם יהודים ברחובות ובדרכים... זה החל לפני זמן רב. אתה שם לב לזה רק עכשיו, כי עכשיו אתה שם לב לתירוץ היפה שיש להם - "מתנכלים להם בעזה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הסיכוי בפתיחת אינתיפאדה שלישית הזהרתי כאן לא פעם וזאת כתוצאה ממיסמוס תהליך השלום בידי ישראל. מה שנקרא ה״התפרעויות״ בקלנדיה הוא כנראה אות הפתיחה לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זו מדינת ישראל והציבור הישראלי שתמיד אשמים במיסמוס תהליך השלום? האם הפלסטינאים לא ״פרטנרים״ במיסמוס הזה? האם זו המציאות שאתה באמת מתאר לנו? ״מציאות״ בה הצד הפלסטינאי מנסה כל הזמן לקדם תהליך שלום והצד הישראלי ממסמס אותו שוב ושוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ישראל לא עמדה בהתחיבויותיה לשיחרור אסירים, ניצלה את הסכם הרשות-חמאס כדי להתנער מהתליך ולאורך כל התקופה לא הפגינה רצון טוב בכך שהגבירה את הבניה בהתנחלויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהזהרת מפתיחה של אינתיפאדה שלישית. בלעדיך לא היינו יודעים שתצמח אינתיפאדה כזו. אבל אתה מדבר על "התחייבות לשחרור אסירים"? שחרור האסירים היה "מחווה" של מדינת ישראל ללא שום קבלת תמורה מן הצד השני, לבד מנכונות נרגנת-מתבכיינת להסכים להסכמה שיהיו מגעים לקיום עתידי של מתן ומתן. בין הפעימות של שחרור האסירים, מהומות האינתיפאדה השלישית המשיכו להתקיים באין מפריע. מהומות שפרצו עוד לפני המחווה הרופסת הזו. לשיטתך, ישראל אשמה בכל פעם שיש בעיות ב"תהליך המדיני", בכך שלא נתנה למחבלים את כל מה שהם רוצים, כולל כל מה שהם רוצים, כולל את החופש לפרוע ביהודים כחפצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לדבר על חוסר המוסר שבשחרור מחבלים,זלזול בקורבנות וזילות מוסד המשפט והצדק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך בנושא. אבל אם זה היה עובד, היה שווה לנסות את זה. אני חושב שרובם המוחלט של אלה שמתנגדים למהלך של שחרור מחבלים, לא מתנגדים לו בגלל הסיבות המוצדקות מאוד שהעלית, כי אם בגלל שזה לא מציל חיים של אף אחד. זה לא מביא תועלת לאף אחד חוץ מלאורקים המשוחררים ולמנגנונים ששלחו אותם ועודדו אותם לפרוע ביהודים. אני באמת חושב שצריך להחיל על המחבלים האורקים את עונש המוות הקבוע בחוק. ועם כל זה, אילו הייתה דרך להבטיח ששחרורם של אותם מחבלים יביא לנו שלום אמיתי, הייתי חושב שצריך לשחרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מוסיף,הרוע הוא רוע והוא תמיד מתחבר לרוע אחר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחרור המחבלים היה מחווה (לא טובה. היה עדיף פינוי התנחלויות ושטחים כבושים) שישראל עשתה לרש״פ כדי לחזק את כוחו של אבו-מאזן להגיע להסכם עם ישראל. הממשלה הפרה את ההסכם בכך שבפעימה האחרונה סירבה לשחרר את האסירים שהוסכם עליהם. אני לא זוכר מהומות באותה תקופה. אבו-מאזן שיתף לכל אורכה פעולה עם ישראל בסיכול הטרור. שקר אינו הופך נכון אם חוזרים עליו שוב ושוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. תמיד צריך לפנות יהודים מהבית גם אם אנחנו לא מקבלים כלום בתמורה. לפי ויקיפדיה הממשלה לא הפרה את ההסכם, אלא עיכבה את הפעימה הרביעית (לאחר שקיימה את שלושת הפעימות הקודמות בניגוד לדעת רבים) בגלל שהמחבלים סירבו להאריך את המשא ומתן. שם גם כתוב שהמחבלים ממילא תכננו להפר את ההסכם ורק חיפשו תירוץ, והיו עושים את זה גם בלי תירוץ. המחבלים סירבו להאריך את המשא ומתן, אבל הממשלה הפראיירית שלנו צריכה לשחרר בשבילם מחבלים עם דם על הידיים, בחינם? זה מה שאתה אומר? אתה לא זוכר מהומות באותה תקופה. כמה נוח. למזלנו, הרשת זוכרת: כתבה בYNET על שחרור צפוי של מחבלים התפרעויות וידוי אבנים בשער שכם התפרעויות אלימות בקלנדיה ירי על בית בפסגת זאב יהודי נדקר בירושלים הכנות לפיצוץ מסעדה הומה בחגים רצח חייל בחברון אפילו לא חיפשתי באופן עקבי כתבות. סקרתי פרסומים של אתר ימני מסויים בחודש הראשון למתן ומתן בין ממשלת ישראל והמחבלים - אוגוסט ותחילת ספטמבר 2013. מכאן הבאתי לך אחד מכל אחד: 1. התפרעויות במזרח ירושלים. 2. התפרעויות בשטח יותר "פלסטיני", אם תאמר שמזרח ירושלים בשלטון ישראלי מלא. 3. ירי על בית בשכונה יהודית. 4. דקירה של יהודי. 5. ירי על יהודי שמסתיים במותו. אז תספר לנו שאבו מאזן שיתף פעולה עם ישראל בסיכול הטרור ותתעקש שהסדרים ומשא ומתן יפתרו את בעיית הטרור. כמו שאמרת: שקר אינו הופך נכון אם חוזרים עליו שוב ושוב. כי עכשיו הבאתי לך כתבות מתוארכות על משא ומתן ומחוות שישראל עשתה לטובת המחבלים, ובאותו זמן הטרור המשיך לו בכיף. ואם תאמר שלאבו מאזן אין שליטה על הטרור הזה והוא באמת שיתף פעולה עם ישראל ועדיין הטרור התרחש, אז השיתוף פעולה שלו שווה לפח, ולא שווה לתת לו כלום אם זה לא מחסל את הטרור. ואתה מעז לכתוב לי ששקר אינו הופך נכון אם חוזרים עליו? אז די לשקר לנו שמתן ומתן והסדרים יסיימו את הטרור ויביאו שלום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפלסטינאים עמדו בכל ההתחיבויות שלהם, לאחר כל הסכם שנחתם? האם הסכם הרשות-חמאס לא שימש את הפלסטינאים כדי להתנער מהתהליך והאם לאורך כל התקופה הם בעצם לא הפגינו רצון טוב בכך שהם המשיכו או הגבירו את פעילות הטירור כנגד ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק שימש ההסכם את הפלסטינים כדי להתנער מהתהליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסכם מאפשר שיתוף פעולה נוח והדוק יותר. הפלג הדיפלומטי עוזר לקדם את האינטרסים של הפלסטינאים בעולם ולהציג אותם (באופן שקרי) כתומכי פתרון שתי המדינות והפלג המבצעי יכול להמשיך לבצע את מדיניות הטירור. ההסכם מאפשר לפלסטינאים לשתף פעולה ולהפעיל טירור מצד אחד, תוך כדי גינויים והתנערות מאחריות - ״זה לא אנחנו זה ההם. לא שאנחנו תומכים בטירור של החמאס, אבל אנחנו עם אחד וזו המדיניות של היאהוד שמובילה ל...״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. איך ההסכם תורם למצב הזה לעומת מה שהיה לפניו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי גם לפני ההסכם יכול לטעון שיש חלוקת עבודה כזו. מה ההסכם שינה לגבי הטענה ההיא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיתוף הפעולה הוא לא רק בהצהרות או באסטרטגיה. אפשר לתאם מתי נוח להוציא פיגוע, מתי נוח להוריד פרופיל, אילו משאבים וכספים להקצות למה ומתי. איזה נאום לנאום ולמי, קשרי חוץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזקני ציון יכולים לשתף פעולה על בניסיונותיהם לשלוט בעולם (אחד מהם כבר הצליח להשתלט על מחוז באוקראינה בעזרת כספו. אפילו שהוא לא זקן). אם הם לחוד, אנחנו טוענים שאין עם מי לדבר כי אבו מאזן לא מייצג את מדינת עזה. אם הם ביחד, אנחנו טוענים שזו מזימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שלא מדברים איתם היא לא בגלל שיש או אין מזימה. הסכמים קודמים בוחנים בשיטת התוצאה (האם מקיימים אותם או לא), לפני שרצים לדבר על הסכמים נוספים. אם הם לחוד, אנחנו טוענים בצדק שאין עם מי לדבר כי אבו מאזן לא מיצג את מדינת עזה. אם הם ביחד, אבל חלק מהם ממשיך להפר הסכמים קודמים (שזה יופימיזם ללהמשיך לרצוח, להתחמש, לחפור מנהרות ולהפעיל טירור כנגד אזרחי ישראל) אז חלק אחר שלהם לא יכול לדבר איתנו כאילו הוא לא אחראי להפרות האלו. או שהם מיצגים ביחד את העם הפלסטינאי או שלא. אי אפשר בו זמנית לרקוד על שתי החתונות, לעשות קולולו ולירות יריות שימחה בראש של יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ההסכם הוא אינטרס פנים פלסטיני שישראל היתה יכולה לנצל אותו לתועלתה. מי שמחפש תירוצים להטלת האשמה על הפלסטינים תמיד ימצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה לא אוהב לענות באופן ברור על שאלות מאוד ספציפיות. התשובה ״לא״ מתיחסת לשאלה הראשונה או לשאלה השניה? מה התשובה שלך לשאלה הראשונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי על התשובה השניה. אוסיף שאנחנו מאוד נדיבים כאן כלפי המושג טרור. שביתה נקראת אצלנו טרור כלכלי. פניה לאו''ם - טרור מדיני. הפגנה לא אלימה - טרור תודעתי. ועוד כהנה וכהנה ביטויים והמצאות מבית מדרשם של ליברמן ושות'. לגבי השאלה הראשונה, התשובה היא לא בתקופתו של אבו-מאזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שהרשות תחת אבו מאזן מעולם לא הפרה אפילו סעיף קטן בהסכם כלשהו (הנחה לצורך הדיון, לא יותר). נחתם הסכם פיוס ושיתוף פעולה בין הרשות לחמאס. החמאס גם נבחר בבחירות, על ידי הפלסטינים עצמם, להיות מרכיב משמעותי בהנהגה הפלסטינית. באיזה מובן סביר, הפרות של החמאס של הסכמים עליהם חתמו הפלסטינים עם ישראל, אינן הפרות של ההסכם על ידי הצד הפלסטינאי? אני אשאל שוב, אחרי ההבהרה, כדי שתדייק יותר בתשובתך. האם ה*פלסטינאים* הפרו את ההסכמים עליהם הם חתמו? לענות שפלג מסוים, בזמן מסוים, תחת הנהגתו של אדם מסוים, לא הפר, זו אפולוגטיקה והסרת אחריות מצד שהפר הסכמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ממשלת ישראל בראשות נתניהו חתמה על הסכם ולאחר מכן עלה ליברמן לשלטון והפר אותו? אי אפשר להיות ערב לכל חילופי שלטון אבל האינטרס הישראלי הוא בחיזוק כוחו של פתח. מעשיה של ישראל גורמים להיפך הגמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובה בה אתה יורה לעצמך ברגל. אם ממשלה בישראל מתחלפת והממשלה שהחליפה אותה מחליטה לא לקיים הסכם מדיני עליו חתמה ממשלה קודמת *בוודאי* שהצד הישראלי יואשם בהפרת הסכם מדיני עליו הוא חתם. מהו האינטרסט הישראלי כשמקבלים כנתון את זה שיש הפרות של ההסכמים על ידי שני הצדדים, זה דיון אחר. אזכיר שוב את הקונטקסט ונסגור מעגל: ״למה זו מדינת ישראל והציבור הישראלי שתמיד אשמים במיסמוס תהליך השלום? האם הפלסטינאים לא ״פרטנרים״ במיסמוס הזה? האם זו המציאות שאתה באמת מתאר לנו? ״מציאות״ בה הצד הפלסטינאי מנסה כל הזמן לקדם תהליך שלום והצד הישראלי ממסמס אותו שוב ושוב?״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתהליך המדיני מלפני כמה חודשים ישראל היא זו שהפרה את ההסכם ולו רק משום שלפלסטינים לא היתה הזדמנות לעשות זאת. לשלול הסדר מראש מכיון שהפלסטינים יכולים לטרפד אותו מחסל כל ניסיון התפיסות באיבו. גישה כזו היא הגורמת להתגברות המתיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו לנהל דיון עם הדמות הראשית בסרט ממנטו. כל תגובה שניה אתה מאבד את ההקשר וחוזר לסיסמאות הרגילות שלך. כן, בסדר, הצד הישראלי גם אחראי לכישלונות תהליך השלום. בסדר. כן. חיובי. קיבלנו את זה כנתון מוסכם והנחה בלתי סמויה למעלה. להזכיר שוב את הקונטקסט של הדיון? האם הפלסטינאים תורמים לדעתך או לא תורמים לדעתך את חלקם בכישלון ההסכמים עליהם הם חותמים? האם לא נראה לך קצת מוזר להציג רק את ישראל כאשמה במצב הנוכחי של הסכסוך? האם לפלסטינאים אין שום אחריות על החלטות גרועות שהם עושים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי כאן - אבו-מאזן לא הפר הבטחות כפי שניסו לטפול עליו תועמלני הממשלה והhasbara. כמובן שגם הפלסטינים אחראים לגורלם ושהם הפרו הסכמים בימי עראפת אבל צריך לזכור שאין סימטריה בין ישראל והפלסטינים והפלסטינים יותר תלויים בישראל מאשר להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת ועניתי לך על מה שאמרת. שאלתי אותך שאלה פשוטה: אם החמאס והרשות הסכימו זה עם זה שהם שותפים להנהגת העם הפלסטינאי, באיזה מובן הפרות הסכמים ע״י החמאס אינן הפרות הסכמים של הצד הפלסטינאי? על כך ענית לי שאי אפשר להאשים את הצד הישראלי בהפרת הסכם, במקרה בו מתחלפת ממשלה בישראל והממשלה החדשה מפירה את ההסכם. על כך עניתי לך שאתה יורה לעצמך ברגל כי זו דוגמא מצוינת דווקא למצב בו אפשר להאשים בצדק את הצד הישראלי בהפרת הסכם מדיני. חילופי שלטון זה תירוץ גרוע שאפילו אתה היית קופץ בביקורות נזעמות אם וכאשר הוא היה מתרחש בצד הישראלי. על כך ענית לי לגמרי לא לעניין והבאת כדוגמא מקרה בו לדעתך הפרה ישראל את ההסכמים (בעברית מדוברת: מה זה קשור עכשיו?). בקיצור, אם אפשר לחלץ איזו תשובה עניינית מריבוי הדברים הלא רלבנטיים, אתה בעצם טוען שאין סימטריה בגלל שישראל חזקה והפלסטינים תלויים בישראל. הפרות הסכמים של הצד הישראלי הן באשמת הצד הישראלי והפרות של הסכמים של הצד הפלסטינאי הן או יתומות או באשמת הצד הישראלי. עם חוסר סימטריה שכזה, בו צד אחד יוצא זכאי מראש על כל הפרה פוטנציאלית שלו, ההסכמים לא יכולים להיות שווים את הנייר עליו הם חתומים. הפלסטינאים רוצים עצמאות? שיתחילו לקחת אחריות על ההחלטות והמעשים שהם עושים כקולקטיב. החמאס הוא לא ״עשבים שוטים״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על השיחות של ישראל עם הרשות. אתה שאלת על מה שמתברר עכשיו כהסדרים עם החמאס. הסכם פתח- חמאס הוא עדיין לא הנהגה משותפת ובין הגדה והרצועה אין קשר ישיר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |