בתשובה לגיל לדרמן, 01/04/02 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכל זאת, ישנה לפחות אפשרות אחת קונקרטית למלחמה כזו, ולמעשים כאשר ננצחה, קרי, זו שנוסחה על ידי יובל רבינוביץ': השתלטות צבאית, דמוקרטיזציה, ויציאה כאשר השלטון שם יתייצב. השלב הראשון יהיה פשוט מאד, במיוחד לאחר סיום גיוס המילואים, השלב השני אמנם יהיה ארוך ומייגע, אבל אין ברירה אחרת, לטווח הארוך, בהעדר מנהיגות ומנגנונים דמוקרטיים תקינים אחרים בגדה המערבית ובעזה. השלב השלישי, דהיינו, הנסיגה, יהיה פשוט מאד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למי בישראל יש את האנרגיות למעין מסע כיבוש פדגוגי שכזה? למי בכלל יש את הרצון? מה שלא עשינו בשלושים שנה נעשה לפתע כך סתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהיינו צריכים לעשות מלכתחילה. בסוף, זה יהיה הפתרון היחיד. כי עם דיקטטורות תמיד נאלצים להלחם, בעוד עם דמוקרטיות אפשר לקיים שלום ארוך-טווח. גם אם ניסוג בזה הרגע לגבולות 67, נכיר במדינה פלסטינית, ויודע מה, גם נכה על חזנו ונצעק בקול גדול: "חטאנו, אנא סלחו לנו פלסטינים חפים מפשע," ניקח את כל המתנחלים ונעביר אותם לישראל בכוח, איזה עתיד יש לרשות הפלסטינית? המיליציות אותן מיליציות רצחניות, השלטון אותו שלטון מסואב ומושחת, הפאנאטים אותם פאנאטים מטורפים. אפילו אם צבאות ערב העויינים לא ישתמשו במצב בכדי להציב את צבאותיהם על גבולות ישראל עם השטחים, שהם, כידוע, פרוצים יחסית, עדיין ימשיך הטרור, כי החמאס והג'יהאד האיסלמי עדיין רואים כמטרתם את חיסול ישראל, ובסופו של דבר נאלץ לחזור לשם, רק שהפעם הכיבוש מחדש יהיה עם אבידות רבות יותר, ויהיה קשה יותר מבחינה בינ"ל. עדיף לעשות זאת עכשיו, ולגמור עם זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |