בתשובה להאייל האלמוני, 16/08/14 12:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הביקורת היא לא פרופורציונלית, כי כאשר חברות באותה קהילה1 הורגות *יותר* (הרבה יותר) אזרחים, בפעולות ש*פחות* מאיימות עליהן ישירות, בעיראק, באפגניסטן, בבוסניה, בלוב, You name it 2, הן לא שופטות את עצמן בעשירית מהחומרה שהן שופטות את ישראל. כשישראל מפציצה בטעות בית ספר שמכיל או קרוב למאגר רקטות של החמאס, מייד מדובר בג'נוסייד, וכשארה"ב או בריטניה או צרפת מחסלות כפרים בעיראק או בווייטנאם, זה עובר לתקשורת מתחת לאף ונעלם אחרי הקפה של הבוקר, בלי לזכות בבונוס של משלחת ביקורת של ועידת האו"ם למען זכויות האדם3 . ב. ההפרדה בין 'מדינות מערביות' והדרישות מהן למדינות אחרות היא גזענות, חד וחלק, ומטרתה רק להקטין את האבסורד בביקורת על ישראל. מצרים, סוריה ועיראק חברות באו"ם ובמשפחת העמים וקולן בהצבעה באו"ם לא פחות משל ישראל (מה שכמובן הוא אחד הגורמים המרכזיים בגינויים האוטומטיים שישראל מקבלת בארגון הזה, ולא שום תמיכה כספית או טיעון אבסורדי שכזה), והן מקיימות קשרי סחר ודיפלומטיה עם ארה"ב וארצות אירופה במידה לא פחותה. ולכן, כשאתה משווה גינוי בינלאומי (וודאי אם אתה מנסה להבין את הגורמים לו), אתה לא פטור מלהשוות לתגובות על מה שקורה בארצות אלה, אלא אם העמדה שלך היא 'הם פרימיטיבים ואנחנו נאורים', שהיא אם הגזענות לדורותיה, ועמדה שהיא חד וחלק בלתי מוסרית. בקיצור, הביקורת הלא פרופורציונלית הזאת היא צביעות כל כך מובהקת וכל כך זועקת לשמיים, שאם אנחנו חלוקים על קיומה, אז כנראה שאנחנו חיים בעולם אחר ואין לנו שפה משותפת, והמשך הוויכוח עשוי להיות די תפל אם כך. 1 ארה"ב, בריטניה, ולצורך הענין כל החברות בנאט"ו תחת מטרית אחריות משותפת 2 ולעומת אחרים אני חושב שמותר גם להסתכל על מה הן עשו חמישים שנה אחורה, לא רק אתמול, ואז תכפיל את סדרי הגודל. 3 מתחרה מוביל לתואר הארגון הכי צבוע וציני בעולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א' שלך, אנו חיים בעולם ויזואלי. כשממסכי הטלוויזיה נשקפים ההרס העצום והקורבנות שלהם, בלוטות הרגש עובדות הרבה יותר חזק ממידע שמועבר בדרכים אחרות ולכן גם מניע לפעולה הרבה יותר. נראה לי שנתון זה מסביר במידה רבה את ההבדלים בסדרי הגודל של ההפגנות כמו גם הסיבות שהמאמר שהפנית אליו מציין. ישראל נתפסת כבעלת הברית המובהקת ביותר של ארצות הברית, פוליטית, מדינית וכלכלית, הרבה יותר ממצרים וודאי שסוריה ועיראק לא נתפשות ככאלו, ההתעלמות מההבנה הזו ומהמשמעות שלה, לא ברורה לי. לדעתי קיים יסוד אנטישמי בביקורת עלינו אבל אין הוא חזות הכל, זו הנחה כוללנית, מעט פשטנית ומקלה. לגבי ועידת האו''ם לזכויות אדם, אנחנו די מסכימים. (אין זה אומר בהכרח שכל מה שיוציאו מתחת ידם יהיה באופן גורף מסולף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל נתפסת כבעלת ברית של ארה"ב (תחת אובמה) יותר מסעודיה וממצרים (שלפני סיסי)?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה טוען שהסיבה (או אחת הסיבות) לביקורת על ישראל היא סיקור תקשורתי מוטה, וכמובן תגובה רגשית ולא רציונלית. לגבי התגוב הרגשית אני מסכים, למרות שהיא איננה סיבה מספיקה. לגבי 'התקשורת אשמה' - לי קצת קשה לקבל את הטיעון הזה (גם בתחומים שונים לחלוטין) כסיבה ראשונית לתופעות ציבוריות. התקשורת מהווה הרבה פעמים בבואה של ציבור הלקוחות שלה, דעותיהם, ציפיותיהם, ומה שהתקשורת חושבת שהציפיות שלהם. ז''א שהרבה פעמים מאחורי התקשורת חבויים גורמים בסיסיים יותר בדעת הקהל שרואה את התקשורת הזאת. למשל - אל-ג'זירה הוא ערוץ אנטי ישראלי, אבל מן הסתם זה נובע מקהל היעד שלו. ובאופן דומה פוקס הוא ערוץ שבדרך כלל מצדד בישראל, אבל שוב הוא כנראה מייצג פלחים מסוימים בציבור הצופים האמריקאי. רוצה לומר אם כן שהתקשורת היא יותר סימפטום מגורם, ולכן כדאי להסתכל עמוק יותר כדי להבין את הגורמים הבסיסיים המתחתיו. באשר ליסוד האנטישמי - אני מסכים עם מה שאמרת, הוא חשוב אבל הוא לא הכל. לדעתי הולכת ומתפתחת אנטי-ישראליות שורשית, שהיא שונה מהאנטישמיות הקלאסית. ישראל היא עצם בגרונם של עמי האזור. זאת עובדה, שהיא גם פוליטית וגם דתית. ולכן עמי האזור ותומכיהם - שמהווים רוב גדול בקהילות בינלאומיות שונות - מנצלים כל הזדמנות להכפיש אותה. ואחרי שבעים שנות קיום כמעט, כבר יש נאראטיבים סדורים וענפים למה למדינת ישראל אין שום זכות קיום, והיא מתרכזת בקולוניאליזם, טיהור אתני, וסתם ג'נוסייד קל השכם והערב מתי שבא לה. המשנה הזאת, עם זה שהיא יונקת גם מהאנטישמיות הקלאסית, לדעתי היא נפרדת ממנה מהרבה בחינות, גם אם היא חמורה ומרושעת לא פחות. ומאחר והסכסוך מכיל גם הרבה מרכיבים דתיים (לטעמי היום רובם דווקא מהצד המוסלמי), כמובן שמהולה בו גם אנטישמיות כלפי יהודים באשר הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם הויזואלי היה קיים וממסכי הטלוויזיה נשקף הרס וקורבנות גם מעירק מעשי ידי ברית ארה''ב-אירופה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו ישראל מוציאה סיכום נפגעים בצד הפלסטיני במבצע צוק איתן. סיכום קצר: 936, כ-44%, מעורבים בלחימה. 761, כ-36%, אזרחים בלתי מעורבים. 428, 20%, עדיין לא מזוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמי ששירת בצה״ל בסדיר ומילואים לא מעט שנים, אני מפקפק באשר לדיוק ההגדרה ״מעורבים בלחימה״. ב. אם הסיבה היחידה שמפריעה לך באשר להתנהלות צוק איתן, היא מה אומרים באירופה ובארה״ב, אז דבריך בעניין הצביעות אולי נכונים. לי מציקה ההתנהלות הזאת באופן ישיר. אלו המושמצים כעוכרי ישראל ובוגדים-שוברים שתיקה ובצלם, אינם פועלים נגד דרכי ההתנהלות של צה״ל בגלל ״מה יגידו״, אלא כי הדרך אינה מוסרית בעיני ובניגוד להשקפת העולם האנושית שלי. בהמשך לכך לדעתי הדרך מזיקה לעתידה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ובעלת אמות מידה אנושיות סבירות. גם אינני קונה את הסיסמאות שכל מה שאנחנו עושים היא הגנה עצמית. אין כאן קשר ישיר ל״מה יגידו״ וממילא אלמנט הצביעות אינו מטריד אותי. אנחנו לא פחות צבועים מהאירופאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |