בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 29/09/14 8:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"משירי אברהם חלפי" של אינשטיין יצא ב-1988, ולאחר מותו של אינשטיין יצאה גרסה מורחבת שבה נוספו כמה שירים שאינשטיין הקליט בשנה האחרונה לחייו. "רוצה ויהיה" של ארקדי דוכין משירי ולדימיר ויסוצקי (אמנם לא משורר עברי, אבל בכל זאת בהחלט משורר) יצא ב-1989. מ-1972 זה כבר יותר מעשור וחצי. ברי סחרוף הקליט שירי משוררים פה ושם לפני שפנה אל הפיוט. אני מאמין שאילו קוטנר היה כאן הוא היה מוצא לך עוד כמה. אגב, דעיכת שירי המשוררים מקבילה לדעיכת הזמרים הגדולים; לא קמו מחליפים לדור הזמרים של שנות השבעים - ארצי, חנוך, כספי, רביץ וכו'. אף זמר (או זמרת) שקם אחריהם לא זכה לאותה מדה של פופולריות ונוכחות צבורית, פרט לשניים שהם בעצם בני אותו דור אבל פרצו באיחור - פוליקר ואהוד בנאי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי קשור גם לשינוי הגדול ביחס לשפה העברית ומקורותיה, תנ''ך, שירה, ספרות. משוררים וסופרים היו פעם גם מורים בבי''ס, בישראל קטנה יותר עם נגישות בלתי אמצעית לספרות ושירה, כמעט כחלק מחיי היומיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הידרדרה. כפי שציינתי בתגובה אחרת, אם קוראים ספר שיצא לאור לפני עשרות שנים או ספר שיוצא לאור בימים אלה, הרי שיש הבדל ברור בין העושר לשוני ובעברית המשובחת שהקפידו עליהם באותם ימים, לבין שפת היומיום השטוחה והלועזת שנהוגה כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. אני סבור שזה גם קשור לכך שבערך מסוף שנות השבעים, להיות זמר הפך פתאום לדבר פחות-ערך; כבר לא די בזה, צריך להיות "יוצר" כלומר לכתוב בעצמך את המלים, והמהדרין כותבים גם את המנגינה. חנוך, כספי וארצי הראו את הדרך הזו - אבל כספי תמיד שר טקסטים של אחרים וגם ארצי המוקדם שר שירי משוררים, שבעיני הם הטובים בשיריו עד היום (מהן המלים שכתב בעצמו, אם לא שתיקה). אם הזמר כותב את מה שהוא שר, הוא לא מחפש טקסטים של אחרים (שהם בדרך כלל בכמה רמות מעל שלו) כדי לבצע אותם. יש עוד דברים שנעלמו. פעם תרגמו לעברית שירים, למשל - כמובן מרוסית, אח"כ בעיקר מצרפתית וספרדית, פה ושם מאנגלית. היום זה כמעט לא קיים - אולי פה ושם איזה תרגום של קלאסיקה של לאונרד כהן או בוב דילן, וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הן המלים שכתב בעצמו? קלישאות שמנוקדות פה ושם בביטוי מוצלח, ורוח יומרנית שמרחפת על פני מי האפסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פה ושם"? סחרוף הקליט שירי משוררים ברוב האלבומים שלו: שם יש (וולך, הכל או כלום); אינני אוהב אותה (טשרניחובסקי, הכל או כלום); הזמנה להצגה יומית (אבידן, הכל או כלום); עוד חוזר הניגון (אלתרמן, נגיעות); נכנע לך (אדף, האחר); רחוק ממך (מסמפל את דליה רביקוביץ', 11א); הלוחש למכוניות (פדיה, אתה נמצא כאן); הדרך לערד (סומק, אתה נמצא כאן).נוסף לאלה האלבום שמוקדש כולו לשירת אבן גבירול. למעשה, היחידים שבהם אין שירי משוררים הם שניים - "חם על הירח" ו"סימנים של חולשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בקי קטן מאד בדיסקוגרפיה של סחרוף, וכתבתי רק מהזכרון. בכל זאת אני יכול להוסיף לך את ''רבונו של עולם'' (''אנא , הגבר עוצמת אותותיך'') של בארי חזק (שנכתב במלחמת יום הכפורים, ימים מספר לפני שחזק נהרג) ב-''האחר''. נראה לי שעוד אחת הסיבות לצמצום ההקף של הלחנת שירה היא שמאז מתקפתו של נתן זך על אלתרמן, המשוררים הפסיקו לכתוב במשקל והמעיטו בחריזה. קל לאין ערוך להלחין שיר שכתוב במשקל ולמצוא לו קהל אוהדים. שיר ללא משקל דורש מלחינים מסוגם של כספי או גרוניך, נניח, וגם אז קשה לו להיות פופולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי את ''ריבונו של'' (המופתי), רק שזכרתי שהוא הופך לצורך ''עוד מעט נהפוך לשיר'' ולא הייתי בטוחה אם חזק נכלל במקרה כזה כ''משורר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ריבונו של" נכלל בספר "ואני תפילתי - שירת התפילה של משוררים בני זמננו" לצד שירים של ביאליק, זלדה, אמיר גלבּׂע ורבים אחרים כמה שנים לפני שסחרוף הלחין את השיר (לטעמי הוא היה גם אחד השירים החזקים באנתולוגיה). מבחינתי זו "תעודת משוררות" מספקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה בהחלט. לא הכרתי את ההיסטוריה הרלוונטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |