בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/07/15 18:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין איך הצליח נתניהו ואנשיו לתכנת את רוב תושבי-יהודי- מדינת ישראל ובלי להתעמק יותר מדי מכר להם סיסמא: ההסכם רע. גם ראשי האופוזיציה אינם מעזים לומר משהו אחר. אובמה נימק היטב את ההסכם: זהו ההסכם הטוב ביותר ודאי יחסית לאלטרנטיבות השונות. אובמה (גם אני) חלוק על נתניהו לגבי ניתוח האינטרסים האיראניים והמוטיבציות שלהם. האיראנים אינם רוצים גרעין כדי לפתח פצצת אטום על מנת להשליכה על ישראל. גם נתניהו יודע את זה, אך הוא לא יוותר על נושא שישמש אותו להפחדת אזרחי ישראל ויהודי העולם. זהו כלי שהוא אינו יכול בלעדיו. ניתוח ההתנהלות האיראנית אינו מעיד על מדינה שמנהלים אותה חבורת מפגרים אינפנטילים. כך עולה מהתעמולה הישראלית שנסמכת על רטוריקה איראנית חלקית. חבורת מפגרים שרוצים לשים יד על פצצה כדי לזרוק אותה על ישראל. חוץ מהאינטרס הישראלי להחזיק תמיד אמצעי להפחיד את העם כדי לשלוט עליו, יש כאן רצון לשמור על המונופול הגרעיני במזרח התיכון. הנשק הגרעיני פותח בישראל כשהיא הרגישה מאוימת ממדינות ערב-לפני מלחמת ששת הימים. היום המדינה אינה מאוימת -רק העם מאוים. האמריקאים היו יכולים לאלף את נתניהו ולהכריח אותו למצוא "איומים" אחרים לשימושו. הם היו צריכים לומר לו שיתחברו לאירופאים ויעבירו תכנית לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. תחת איום כזה של ארה"ב ואירופה היה נתניהו זז למקום אחר וטוען שניצח בזה שהשפיע על ההסכם שנחתם עם איראן. משום מה הם אינם עושים את זה. מדוע האופוזיציה מתיישרת עם טיעוני נתניהו? כי הם מ פ ח ד י ם. עם אופוזיציה כזאת לא צריך קואליציה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, "הוא ההסכם הטוב ביותר ודאי יחסית לאלטרנטיבות השונות" הוא לא נימוק כל כך חזק. ואני לא טוען נגדך, אלא נגד נציגי המעצמות שטענו כך. ליתר דיוק, הטענה שלהם שאני רוצה להתייחס אליה היא קצת שונה: "אי אפשר היה לקבל הסכם טוב יותר". אם זה נכון, זה עדיין לא משכנע, כי לא היו חייבים בכלל להגיע להסכם בזמן הקרוב, היתה אלטרנטיבה להסכם: להמשיך בסנקציות, עד שכן היינו מגיעים להסכם טוב יותר, או עד שהגיהנום יקפא; בינתיים הסנקציות יקשו על איראן להמשיך בתוכנית הגרעינית. בעצם הויכוח איתך הוא זה שפחות מעניין אותי, כי אתה לא חושש מנשק גרעיני בידי איראן. זה דיון מעניין, אבל כבר ניהלנו אותו באייל. אבל בטעות כבר כתבתי את הטיעון, אז אפרסם. מי שלא מעניין אותו, שידלג פסקה. אני מסכים איתך לחלוטין שקברניטי איראן הם שקולים, ולא ימהרו לנסות להפציץ את תל אביב בנשק גרעיני כדי להשמיד את היהודים. אבל (א) כמדינה מוסלמית, יש להם, אפעס, איזו פרה-דיספוזיציה נגדנו, וספציפית בימים אלו הרטוריקה שלהם נגדנו. במצב כזה תמיד יהיה לפוליטיקאי או איש ציבור איראני שאומר "בואו נפציץ את ישראל" קלף רטורי נחמד מול רעהו שאומר "בואו לא נפציץ". (ב) גם בלי להפציץ ישירות, יש להם דרכים אחרות למנף את הנשק הגרעיני כדי להטות את המצב האסטרטגי לרעתנו, באופן מוחשי מאוד. העניין כבר נידון באייל, ולא אכנס אליו כרגע. והנה הדיון שכן מעניין אותי, כנראה מול מגיבים אחרים: אם מסכימים שנשק גרעיני אצל איראן הוא רע מאוד לנו, מה עושה לנו ההסכם. כבסיס לדיון, ארי שביט מפחד מאוד ממנו. אכתוב במקומך את האד הומינם נגד ארי שביט: הוא הפכפך, שפוט של נתניהו בעבר או בהווה, וכל מה שהוא כתב בעבר הוכח כלא נכון. אני סקרן לויכוח עם הטיעונים שלו במאמר הזה, אם יש כאן מי שחולק עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה חוזר שוב ושוב, והתחלת בכך עוד בתגובות עבר שלך שעסקו בנושא, על המשפט "האיראנים אינם רוצים גרעין כדי לפתח פצצת אטום על מנת להשליכה על ישראל"1. באופן, כללי גם אם היית כותב "האיראנים רוצים בפיתוחה ובשגשוגה של מדינת ישראל", לא היה אפשר להתווכח אתך. הדבר היחיד שאפשר לטעון הוא שאם משהו נראה כברווז הולך כברווז ומגעגע כברווז, מן הסתם הוא ברווז. אבל הפעם אתה גם מנמק את הטיעון הזה, והנימוק שלך הוא שהם אינם "חבורת מפגרים אינפנטילים". הנימוק הזה דורש הסבר נוסף. כי חשובים כאן גם המאוויים שלהם. אם המשטר הפונדמינטליסי אינו משקר ובאמת רוצה בחורבנה של מדינת ישראל, ואין שום גורם הרתעה, הטלת פצצה עליה אינה מעשה "מפגר ואינפנטילי" כי כך בדיוק הוא יכול להשיג את מה שהוא רוצה. המשפט הזה גם לא כל כך בהיר, כי הכל תלוי גם בכל מיני מצבים ותנאים שמתפתחים בעתיד. ייתכן שנכון היה לומר בזמנו "הסוביטים לא רוצים לפתח נשק גרעיני כדי להטילו על ארצות הברית". השאלה היא איזה מסקנות צריך להסיק מהעובדה הזאת גם אם היא נכונה בתנאים מסוימים. האם די היה בכך שהמשפט הזה אולי נכון, כדי להתפרק מנשק גרעיני מרתיע שפיתוחו מהווה גם נטל ענק על כלכלת ארצות הברית? 2. אתה חושב שההסכם הוא הסכם טוב ואובאמה נימק זאת היטב. כאן אתה סותר את עצמך. כי מדבריך החוזרים ונשנים בדבר כוונות איראן משתמע שאינך חושש כלל מנשק גרעיני בידיה. אז לשם מה צריך בכלל להתאמץ ולהגיע להסכם שמטרתו שעליה מצהיר הממשל היא מניעתו ממנה, גם כשברור שתוצאה שלו היא התחזקות כלכלית של איראן שתאפשר לה לבצע את פעולות החתירה שלה וחימוש חמס חיזבאלה וגורמים טרוריסטיים אחרים ביתר שאת? דעתי, שאותה הבעתי גם בתגובתי הראשונה, היא שעדיף היה להמשיך במשטר הסנקנקציות גם אם איראן הייתה מתחמשת יותר מהר בנשק גרעיני בגלל סיבות שאינן קשורות בנשק גרעיני. חוץ מזה המו"מ עם איראן נוהל בצורה מחפירה, ולו היה מנוהל בצורה נכונה אפשר היה להשיג הסכם טוב עשרות מונים. כי הדיבורים הפומביים על "אין אלטרנטיבה" שהושמעו לא רק עכשיו אלא גם תוך כדי המו"מ הבהירו לאיראנים שהאמריקאים לא מוכנים לצאת מהמו"מ ללא הסכם, וברור שהדבר הקשיח את עמדתם, כי ידוע שמשטר הסנקציות מאד הקשה עליהם למרות שבחכמה הם לא הביעו את הדבר בפומבי. במלים אחרות, האמריקאים נהלו את המו"מ כנגד הכלל הראשון והברור מאליו של כל סוחר בשוק שרוצה להשיג כמה שיותר, ואי אפשר להשיג את המיטב במו"מ כאשר פועלים בנגוד לחוק מספר אחד במסחר. 1 אני מניח שכשאתה אומר "האיראנים" אתה מתכוון למשטר האיסלאמי הקיצוני שתפס שם את השלטון ושולט באיראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מה שמאד מעציב הוא שהאופן שבו ניהל הממשל את המו''מ עם איראן, כפי שהסברתי, מצביע על כך שהאמריקאים לא ראו במשטר האיראני (זה ששולח את ההמון לקרוא ברחובות ''מוות לאמריקה'') את האויב, אלא במבקרי ההסכם את האויב, והצהרותיהם באו למטרת פגיעה במבקרים ולא כדי להיטיב את מצבם במו''מ עם היריב האמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו מבחינתך הסכם טוב (אבל גם הסכם שהאירנים היו מוכנים לקבל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המקסימום שהאיראנים היו מוכנים לקבל היה אפשר לדעת לו ניהלו האמריקאים המו"מ בצורה נורמלית1. יתכן מאד שהדבר היה מתגלה גם לאיראנים בפעם הראשונה לקראת סוף המו"מ הזה, כי יש בתוך המשטר כל מיני גורמים וכל מיני ויכוחים. ואם הם אולי לא יודעים מראש, אני בוודאי לא יכול לדעת את הדבר הזה בטרם היה מו"מ כזה. אחרי שהדבר הזה היה מתגלה היה על האמריקאים להחליט אם לקבל את זה או לצאת מהמו"מ ללא הסכם דבר שחייב להיות בפרוש אחת האופציות. ואם אין אופציה כזאת, והאמריקאים אפילו טורחים לצעוק לאוזננו כל הזמן שאין אופציה כזאת, כל המו"מ הזה הוא פתטי וחסר כל תכלית, אלא אם כן התכלית היא לפגוע בצד שלישי. 1 אני לא אומר "חכמה" כי זה כל כך מובן מאליו שלא צריך להיות חכם כדי לנהוג כך במו"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של האמריקאים היא שהסינים והרוסים לא ירשו לסנקציות להמשך לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני זוכר שהשיחות האלה החלו בגלל איזה לחץ רוסי או סיני. מה שהניע את התהליך היו פניו המחייכות של רוחני שמשכו אליהם כבמטה קסם את הממשל של אונאמה וקרי שכנראה לא קראו את תגובה 603258 איני סבור שלו משטר הסנקציות היה נמשך והאיראנים היו ממשיכים בפעילות הטרוריסטית והתמיכה בטרוריסטים, היו הסינים או הרוסים לוחצים להפסיק את הסנקציות, כפי שלא עשו זאת קודם לכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלחץ על איראן הניב את בחירת רוחאני ונתן לו מנדט למשא ומתן על הסכם (מה שלא היה בימי קודמיו). לכן השיחות החלו רק עם "הפנים המחייכות שלו". המטרה של הסנקציות הייתה להפעיל לחץ על איראן. אבל מה מטרת הפעלת הלחץ? האם המטרה היא הפלת המשטר והחלפתו במשהו שונה לחלוטין? לא נראה לי שהמטרה הזו הייתה מקובלת על רוסיה וסין (ר' התנהגותן בסוריה). מכאן שהמטרה היא הגעה להסכם עם המשטר הקיים. מעבר לכך, ישראל הייתה מבין המדינות שתמכו בכך שהסכם עם איראן צריך להתמקד בתחום הגרעיני בלבד ולא העניינים אחרים (כגון תמיכתה בטרור), וזאת על מנת להוריד את האפשרות שהסכם כזה יסתבך ויגרור לחצים על ישראל בזירות אחרות. זה כמובן לא מנע מביבי להעלות את הדרישה הזו כאשר ההסכם היה כבר כמעט חתום (בניסיון להכשיל אותו, או אולי סתם להכניס עז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שישראל בחרה להתמקד מהתחלה בעניין הגרעיני בלבד ובתגובתי שפתחה את הפתיל הטלתי ספק, אם כך היה נכון לנהוג. אבל בחילופי הדברים עמך הגענו למצב שבו אנו מניחים שאכן זה העניין שבו צריך להתמקד, וטענתי שגם אם זאת ההנחה האמריקאים ניהלו את המו"מ תוך הצהרות פומביות שהם חייבים לצאת מהמו"מ עם הסכם כי כל "הוא האלטרנטיבה היחידה", ובכך פגעו קשות במטרה הזאת. העליתי השערה שמהתנהגותם זו אולי נובעת מכך שטיב ההסכם לא היה כל כך חשוב להם, ויותר היה חשוב להם להראות את צדקתם כלפי המבקרים. לא התייחסת כלל לנקודות אלה שהועלו בתגובותיי האחרונות. ומהפרטים שאתה שומע על ההסכם, שלפיהם אם יבקשו פקחים לבדוק איך מתקדם הפיתוח של מנגנוני הפצצה באתרים הצבאיים הם יצטרכו להציג את המודיעין שבגללו הם מבקשים את הבקשה ואחר כך, אחרי 24 ימים (לא שעות) ירשו להם לבקר במקום. אם ירצו הפקחים לבדוק קרקע, האיראנים הם אלה שיביא להם את הדגימות. אלה דוגמאות ל"צחוק מהעבודה", ומי יודע אילו שטויות נוספות מסתתרות בשורות הקטנות של ההסכם שאותו הממשל מסתיר מאתנו. וכפי שאמרתי, ברור שעם אסטרטגית משא ומתן של "חייב להיות הסכם כי כל אלטרנטיבה גרועה ממנו" אי אפשר להשיג הישגים של ממש, והדוגמאות האלה הן התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי עוד להעיר שתי הערות. נזכרתי שימים מעטים לפני שנחתם ההסכם אמר אובאמה שיש סיכוי שהמו"מ ייכשל ולא יהיה הסכם. כששמעתי את הדברים חשבתי לעצמי שזו הפעם הראשונה שיוצאת מפיו אמירה שיכולה להועיל לאמריקאים במו"מ. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. למעט האמירה הבודדת הזאת לא נאמר שום דבר כזה לאורך כל שנות המו"מ. ועיתוי האמירה הזאת היה כשכבר פורסם שההסכם בעצם הושג ועובדים על הליטושים האחרונים. כלומר, הסיכוי שהאמירה תעזור הייתה תיאורטי בלבד. איש לא האמין שאובאמה מתכוון באמת. עוד לעניין השאלה עד כמה האיראנים היו מוכנים לספוג, דבר נוסף שבו נזכרתי הוא שבסניף רמי לוי שסמוך למקום מגוריי מחיר העגבניות, שהם באופן קבוע ב"מבצע", ירד ביומיים מסויימים לפני מספר חודשים ל 4 (ארבע) אגורות ! לקילוגרם. אין לי ספק שרמי לוי שוקל שיקולים מסחריים כשהוא מוריד את מחיר העגבניות. אז לך דע עד להיכן יכולים הדברים להגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על מתווה הסכם הגרעין של לוב? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |