בתשובה לאריק, 26/10/15 12:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה להביא את ציפר כהוכחה לפלורליזם. ציפר שייך לסוג העיתונאים1 שהארץ מעסיק על מנת להגחיך את הדעות בהם הם תומכים (לכאורה). 1 מלבד ציפר יש שם כותבים כמו צפי סער, רחל טלשיר וגדעון לוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פלורליזם כזה? http://www.haaretz.co.il/opinions/caricatures/1.2761... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך התגובה שלך קשורה לשלי. לא הבנתי איך הקישור בסוף התגובה שלך קשור לשאלה שבתחילתה. לא דיברנו כבר פעם על לעצור ולקרוא לפני שלוחצים על אשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הצצת בקישור וודאי שהבחנת בפלורליזם שמספק לאנשים חושבים הזדמנות לחזות בקריקטורה אנטישמית ולתת "בקטנה" קריצה או הומאז' למורשת הבעלים. זה באמת פלורליזם ואני לא ציני, שלא תטעה בי. גם לצחוק על השואה זה פלורליזם ולצחוק על ביבי ולצחוק על דתיים אבל בדיחה אחת על "מורשת" רבין לא תמצא במחנה. לאוריינטציה כללית, אתה נמצא בדיון שהחל כאן: תגובה 666206 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: שום קשר בין התגובה שלך לשלי. יוסי, לתשומת ליבך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חול, כמה יוסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל הימין יש שיטה: קודם להסית ולהתלהם ואחר כך כשמגיבים להם להתבכיין על אנטישמיות וסתימת פיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, דרכם של המאמינים לפרש את המציאות תמיד העידה על מקוריות. לדוגמא, אני די בטוח שהצלחת לזהות מי מתבכיין מי מסיט בפסטיבל "מורשת" רבין -ולמי סותמים פיות. לא זיהית? התקבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-אגב פסטיבל ההסתה נגד הימין ואורגיית התוכחה וההתלהמות. מי שבין היתר הביא את המונח אפרטהייד לככב על במות המחנה השמאלני ידע שלאנטישמיות הבוטה והגלויה יהיו השלכות. ברמה המסחרית הצפי ברור- גידול בהכנסות מהפצת אנטישמיות בחו"ל לעומת צמצום הכנסות מקהל ציוני. שום כיוון או נתיב אינם מקריים בעסק בגודל שכזה. אני קצת מבין בזה. האנשים החושבים החליטו ממזמן מהו הנתיב המשתלם. לדוגמא הכותרת "חזון האפרטהייד של נתניהו", מהיום: http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles... לא מדובר בעמירס או גידון שאפשר להסתתר מאחוריהם כפרובוקטורים שנועדו להביא טראפיק כמו ציפר. מערכת הארץ היא שחתומה על ההשוואה בין המשטר האפל של דרום אפריקה למדינה היהודית. הארץ ביודעין מנסה להפיץ את ההשוואה השקרית ולא מדובר בזרזיף. גוגל מצביע על 124,000 תוצאות למילה אפרטהייד באתר העיתון בעברית. 6,000 תוצאות באתר באנגלית. מקריות, אנקדוטה, נפלטלי? - כ מ ו ב ן. אפשר להשמיע הסברים מלומדים ונאורים (האוייב הוא מי שינק חלב אם) אבל מהממצאים על השביל שמותירים עורכי הארץ מאחוריהם עולה צחנה עם ריח ברור. הארץ מפיץ אנטישמיות בעברית בתוך מדינת ישראל וכימני קוצוני סותם פיות אני לא רוצה לסגור אותו בצו משפטי. זה לא העניין. אני מקווה -וזאת המילה המדוייקת, שהמחנה ירים לרגע את ראשו יפסיק ללחך את המנות המבחילות שהארץ מגיש ינקה את פניו המזוהמות ויתחיל להפנים את מימדי הנזק. את הטראומה שנגרמה למערכת העיכול המנטלית ממינון השנאה והאשמה. כי מעבר להתחכמות, המפות היפות והסגנון מה שמגישים בצלחות המבהיקות של הארץ הוא אשמת היהודי. אשמה ברוטב תרבותי, אשמה צרובה בפלנאצ'ה אומנותית, אשמה מגולגלת באצת חדשות, מרק אשמה בווארי, דג ברוטב ייסורי מצפון, סלט אשמה ספורטיבי, קרפצ'יו אשמה מרענן וקינוחים כו קציפת אשמה בנטיפי תפילין, מוס אשמה שנחבץ בציצית. בגזרת האלכוהול יש יינות אשמה מהמרתף (רק אדומים), בירות מקציפות מאשמה ובוז'ולה בוזגלו. בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על השימוש במילה אפרטהייד תוך כדי התעלמות מהעובדות בשטח, ישנה אנקדוטה ידועה על פיקאסו. ראה תגובה 492369 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרטטת נפוצה. מה החוקים והמציאות שדרכם את יוצר הקבלה בין השליטה הישראלית לשלטון האפרטהייד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למשטר שתיאר ראש הממשלה בחזונו יש שם: אפרטהייד. אין ביטוי אחר לקיומן של שתי אוכלוסיות שכנות באותו השטח, שאחת מהן בעלת זכויות פוליטיות והאחרת תחת כיבוש נצחי". אנטישמיות צרופה, אין מה לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין את המונח occupation בדרך שתסדר לך את המציאות ואת המונח אפרטהייד בדרך שתסדר לך את העבר. מה שנוח לך להבין. העיקר שתמיד תדע באיזה צד מרוחה האשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו, חזק. חבל שהוא לא הוסיף שדיים למוטי יוגב כמו באמנות המקורית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתמונה המקורית אין קשר לנושא. לכל אחד יש פרשנות אישית לסמלים, ואני מפרש את סמל מגן דוד שעל הכובע של הסכינאי/ת כסמלו של פיתגורס חובב המשולשים, שנראה בתמונה מחזיק משולש שווה שוקיים, אם כי צר במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפר כבר לא שם. הוא סוף סוף עבר את הגבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ממש פעמי משיח. שאפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך שפטרנו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין חושד שזה איזה תרגיל של הפוך על הפוך על הפוך מתוצרת ציפר. משהו בכיוון של "גילוי הדעת" של חנוך לוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שציפר הסתחבק עם שרה לא זכורה לי אף אמירה או כתבה שעוררה תגובות זועמות ובטח שלא חרמות -גם כשרמז על מפגשים מיניים עם נערים בארצות ערב הדבר עבר בשקט תעשייתי, בדיוק כפי שטען. כי לאמנים מותר. תמיד סלדתי מציפר ושכמותו וגם אחרי שהפנה את גבו למחנה לא זכה שאקרא אותו. והעדר נו, כמו כל עדר. החיבה שהעז להרעיף על ביבי ושרה הפכה אותו לאוייב. שום דבר אחר. בטח שלא רמת המוסר שהפגין לאורך הקריירה בהארץ. הבעיה שציפר הפסיק להניף את דגל שנאת הביבי כנדרש. פשע בלתי יסולח. -האמנם? ציפר יכול לזכות בהערצת העדר תוך ימים אם ישוב לכוון את חיציו לבית המלוכה. כל כך פשוט ומצחיק שזה עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא זכה שתקרא אותו, איך אתה יודע? אני קראתי אותו בעקביות, והתרגזתי שוב ושוב. לא מביבי-שרה אלא מהשחצנות ותקיעת האצבע בעין. מהפרובוקציה לשם פרובוקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוסף לא קראתי אותו כבר שנים אבל לפעמים אני נכנס כדי להתרשם מהלך הרוח והטוקבקים. הפרובוקציה, נו. מיצוב העיתון למעשה די תלוי בה. אלת השלילה, זוכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השלב הבא בשובו למוטב של הציפר זה שהוא יפסיק לתת במה מעל דפי מוסף הספרות של הארץ להגיגיו הבכייניים של פסאודו-משורר-הקיפוח רועי חסן? כי אז באמת נוכל לברך על המוגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, מוסף הספרות עובר במשק כנפיים חרישי הרבה מעל הראש שלי. הכי טוב שאני מסוגל זה לבהות באיור שבעמוד הראשון שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, כל עוד אתה חומק ממה שהוא משחרר תוך אותו משק כנפיים, אשריך וטוב לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. חייבים להשתיק אותו. כל הערסים יבואו אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה סוֹצְיָאלִיסְטִים שֶׁשּׂוֹנְאִים קָפִּיטָלִיזְם בְּצוּרָה מֻחְצֶנֶת, נוֹעֲלִים סַנְדְּלֵי שֹׁרֶשׁ וְלוֹבְשִׁים חֻלְצָה קְרוּעָה, עוֹטִים עַל עַצְמָם מַרְאֶה שֶׁל הוֹמְלֶסִים, בְּלִי לְסַפֵּר לְאַף אֶחָד עַל הַיְּרֻשָּׁה שֶׁל הַסַּבְתָּא וְהַנְּכָסִים שֶׁל הָאַבָּא (שֶׁגַּם נִרְאִים כְּמוֹ הוֹמְלֶסִים) וּמְבַקְּרִים בְּבוֹטוּת אֶת תַּרְבּוּת הַשֶּׁפַע כְּאִלּוּ הָיוּ נְבִיאֵי תּוֹכֵחָה עִם בֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת. אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה הַמְּאַחֲלִים לַאֲחֵיהֶם הָעֲרָבִים רַמַדָאן כַּרִים וְחוֹתְמִים עַל עֲצוּמָה לִמְכִירַת חָמֵץ בְּפֶסַח. אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה שֶׁמִּתְעַנְּגִים עַל קְרִיאַת הַמּוּאַזִּין וְרוֹאִים אֶת הַטְּרַנְזִיט שֶׁל הַבְּרַסְלָבִים אוֹ הַחַבַּדְנִיקִים בַּשְּׁכוּנוֹת כְּמוֹ שְׁלִיחֵי הַשָּׂטָן עַל גַּלְגַּלִּים. אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה שֶׁקּוֹרְאִים לַמִּתְנַחֲלִים מְשִׁיחִיִּים הֲזוּיִים עַל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת מִתֹּקֶף צַו אֱלֹהִי וְזוֹעֲקִים אֶת הַכְּאֵב הַפָלַסְטִינִי עַל שֶׁנֻּשְּׁלוּ מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁהֵם מַאֲמִינִים שֶׁהִיא שֶׁלָּהֶם מִתֹּקֶף צַו אֱלֹהִי (אַגַּב, בְּדִיּוּק אוֹתוֹ צַו שֶׁל אוֹתוֹ אֱלֹהִים). אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה דּוֹר שְׁלִישִׁי לְשׁוֹדְדֵי הָאֲדָמוֹת בַּקִּבּוּצִים שֶׁמַּחְרִימִים אֶת הַהִתְנַחֲלֻיּוֹת כִּי שֹׁד אֲדָמוֹת וְכִבּוּשׁ (אֲנִי חוֹלֵם יוֹם אֶחָד שֶׁתִּהְיֶה לִי הַפְּרִיבִילֶגְיָה לְהַחְרִים אֵרוּעֵי תַּרְבּוּת בְּקִבּוּצִים כְּאַקְט פּוֹלִיטִי, בֵּינְתַיִם מִסְתַּפֵּק בְּלִגְבּוֹת מֵהֶם תַּעֲרִיף שַׁבָּת פְּלוּס חַג בִּימֵי חֹל). אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה יְהוּדִים רְגִישִׁים שֶׁמַּפְגִּינִים נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ וְחוֹזְרִים לַבַּיִת הָעֲרָבִי שֶׁלָּהֶם בְּיָפוֹ שֶׁהֵם קוֹרְאִים לָהּ יָאפַא בְּעֵינַיִם נוּגוֹת שֶׁל שֻׁתָּפוּת גּוֹרָל, עַל צַלַּחַת חוּמוּס אֵצֶל אַבּוּ מַשֶּׁהוּ מְלַקְּקִים שְׂפָתַיִם עִם כָּל נִגּוּב מְמַלְמְלִים דַּי לַכִּבּוּשׁ וְחוֹלְמִים שְׁתֵּי מְדִינוֹת לִשְׁנֵי עַמִּים כִּי וַאלְלָה (הֵם מְלַהַטְטִים בַּעֲרָבִית) כִּבּוּשׁ כִּבּוּשׁ (אוֹ נַכְּבָּה נַכְּבָּה) לְצִדָּם אֲבָל לֹא אִתָּם, בְּכָל זֹאת, עֲרָבִים. חָבֵר עֲרָבִי אָמַר לִי עֲלֵיהֶם פַּעַם — אֵלֶּה בַּחַיִּים לֹא יַעֲשׂוּ שָׁלוֹם, כִּי אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המטרה שלך היתה לשכנע אותנו שהפונז צודק - הצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטגדיש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנת שאני אוהב את יצירותיו כאומנות כדאי שתבטל את הסטגדיש לפני החיוב. המסר בשיר הספציפי והמאוד בינוני שקנה את תהילתו ועוינות המחנה מוצלח מאוד מפני שהוא מדוייק, בועט, שוחט עדר של פרות קדושות ולא שם קצוץ בדיוק כמו החמישיה או ניקוי ראש. אותי זה הצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הוא לא. ואם לפרט: הוא לא מדוייק. הוא לא בועט. הוא לא שוחט שום פרה קדושה. הוא שם קצוץ על עדר הפסאודו-אינטלקטואלים הבכיינים להבדיל מהחמשיה וניקוי ראש. והכי חשוב - הוא פשוט לא שיר. סתם טוקבק עם שורות חתוכות בלי שום הגיון (כמו התגובה הזאת) וניקוד (שהתעצלתי להוסיף). בטמקא מפרסמים שלושים טובים יותר כל יום. גם אותי זה מצחיק - קצת מצחיק וקצת עצוב - אבל מסיבות אחרות לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחיטת פרות שנשחטו כבר לפני ארבעים שנה היא לא יותר מהתעללות בגופה. מה לזה ולמקוריות והנועזות של שתי הדוגמאות שהזכרת. על השאר ענה היטב האייל הלירי. הסטגדיש על כנו נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל השתנה כך שהפרות האלה אפילו לא נולדו לפני 40 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חיבבתי את דעתו של מורן שריר על הערס-פואטיקן הנ"ל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |