בתשובה להאייל האלמוני, 27/10/15 11:04
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675065
ציפר כבר לא שם. הוא סוף סוף עבר את הגבול.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675068
נו, ממש פעמי משיח. שאפו.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675073
ברוך שפטרנו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675076
אני עדיין חושד שזה איזה תרגיל של הפוך על הפוך על הפוך מתוצרת ציפר. משהו בכיוון של "גילוי הדעת" של חנוך לוין.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675083
לפני שציפר הסתחבק עם שרה לא זכורה לי אף אמירה או כתבה שעוררה תגובות זועמות ובטח שלא חרמות -גם כשרמז על מפגשים מיניים עם נערים בארצות ערב הדבר עבר בשקט תעשייתי, בדיוק כפי שטען. כי לאמנים מותר. תמיד סלדתי מציפר ושכמותו וגם אחרי שהפנה את גבו למחנה לא זכה שאקרא אותו. והעדר נו, כמו כל עדר.
החיבה שהעז להרעיף על ביבי ושרה הפכה אותו לאוייב. שום דבר אחר.
בטח שלא רמת המוסר שהפגין לאורך הקריירה בהארץ.
הבעיה שציפר הפסיק להניף את דגל שנאת הביבי כנדרש. פשע בלתי יסולח.
-האמנם?
ציפר יכול לזכות בהערצת העדר תוך ימים אם ישוב לכוון את חיציו לבית המלוכה. כל כך פשוט ומצחיק שזה עצוב.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675084
אם לא זכה שתקרא אותו, איך אתה יודע?

אני קראתי אותו בעקביות, והתרגזתי שוב ושוב. לא מביבי-שרה אלא מהשחצנות ותקיעת האצבע בעין. מהפרובוקציה לשם פרובוקציה.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675089
במוסף לא קראתי אותו כבר שנים אבל לפעמים אני נכנס כדי להתרשם מהלך הרוח והטוקבקים.
הפרובוקציה, נו. מיצוב העיתון למעשה די תלוי בה. אלת השלילה, זוכר?
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675094
האם השלב הבא בשובו למוטב של הציפר זה שהוא יפסיק לתת במה מעל דפי מוסף הספרות של הארץ להגיגיו הבכייניים של פסאודו-משורר-הקיפוח רועי חסן?
כי אז באמת נוכל לברך על המוגמר.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675095
מצטער, מוסף הספרות עובר במשק כנפיים חרישי הרבה מעל הראש שלי. הכי טוב שאני מסוגל זה לבהות באיור שבעמוד הראשון שלו.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675100
זה בסדר, כל עוד אתה חומק ממה שהוא משחרר תוך אותו משק כנפיים, אשריך וטוב לך.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675098
בטח. חייבים להשתיק אותו.

כל הערסים יבואו

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
סוֹצְיָאלִיסְטִים שֶׁשּׂוֹנְאִים קָפִּיטָלִיזְם
בְּצוּרָה מֻחְצֶנֶת, נוֹעֲלִים סַנְדְּלֵי שֹׁרֶשׁ
וְלוֹבְשִׁים חֻלְצָה קְרוּעָה, עוֹטִים עַל עַצְמָם
מַרְאֶה שֶׁל הוֹמְלֶסִים, בְּלִי לְסַפֵּר לְאַף אֶחָד
עַל הַיְּרֻשָּׁה שֶׁל הַסַּבְתָּא וְהַנְּכָסִים שֶׁל הָאַבָּא
(שֶׁגַּם נִרְאִים כְּמוֹ הוֹמְלֶסִים)
וּמְבַקְּרִים בְּבוֹטוּת אֶת תַּרְבּוּת הַשֶּׁפַע
כְּאִלּוּ הָיוּ נְבִיאֵי תּוֹכֵחָה עִם בֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת.

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
הַמְּאַחֲלִים לַאֲחֵיהֶם הָעֲרָבִים
רַמַדָאן כַּרִים
וְחוֹתְמִים עַל עֲצוּמָה לִמְכִירַת חָמֵץ
בְּפֶסַח.

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
שֶׁמִּתְעַנְּגִים עַל קְרִיאַת הַמּוּאַזִּין
וְרוֹאִים אֶת הַטְּרַנְזִיט שֶׁל הַבְּרַסְלָבִים
אוֹ הַחַבַּדְנִיקִים בַּשְּׁכוּנוֹת
כְּמוֹ שְׁלִיחֵי הַשָּׂטָן עַל גַּלְגַּלִּים.

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
שֶׁקּוֹרְאִים לַמִּתְנַחֲלִים מְשִׁיחִיִּים
הֲזוּיִים עַל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת
מִתֹּקֶף צַו אֱלֹהִי
וְזוֹעֲקִים אֶת הַכְּאֵב הַפָלַסְטִינִי
עַל שֶׁנֻּשְּׁלוּ מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת
שֶׁהֵם מַאֲמִינִים שֶׁהִיא שֶׁלָּהֶם
מִתֹּקֶף צַו אֱלֹהִי
(אַגַּב, בְּדִיּוּק אוֹתוֹ צַו שֶׁל אוֹתוֹ אֱלֹהִים).

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
דּוֹר שְׁלִישִׁי לְשׁוֹדְדֵי הָאֲדָמוֹת בַּקִּבּוּצִים
שֶׁמַּחְרִימִים אֶת הַהִתְנַחֲלֻיּוֹת
כִּי שֹׁד אֲדָמוֹת וְכִבּוּשׁ

(אֲנִי חוֹלֵם יוֹם אֶחָד
שֶׁתִּהְיֶה לִי הַפְּרִיבִילֶגְיָה
לְהַחְרִים אֵרוּעֵי תַּרְבּוּת בְּקִבּוּצִים
כְּאַקְט פּוֹלִיטִי, בֵּינְתַיִם
מִסְתַּפֵּק בְּלִגְבּוֹת מֵהֶם תַּעֲרִיף
שַׁבָּת פְּלוּס חַג בִּימֵי חֹל).

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה
יְהוּדִים רְגִישִׁים שֶׁמַּפְגִּינִים נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ
וְחוֹזְרִים לַבַּיִת
הָעֲרָבִי שֶׁלָּהֶם בְּיָפוֹ
שֶׁהֵם קוֹרְאִים לָהּ יָאפַא
בְּעֵינַיִם נוּגוֹת שֶׁל שֻׁתָּפוּת
גּוֹרָל, עַל צַלַּחַת חוּמוּס
אֵצֶל אַבּוּ מַשֶּׁהוּ
מְלַקְּקִים שְׂפָתַיִם עִם כָּל נִגּוּב
מְמַלְמְלִים דַּי לַכִּבּוּשׁ וְחוֹלְמִים
שְׁתֵּי מְדִינוֹת לִשְׁנֵי עַמִּים
כִּי וַאלְלָה
(הֵם מְלַהַטְטִים בַּעֲרָבִית)
כִּבּוּשׁ כִּבּוּשׁ
(אוֹ נַכְּבָּה נַכְּבָּה)
לְצִדָּם אֲבָל לֹא אִתָּם,
בְּכָל זֹאת, עֲרָבִים.

חָבֵר עֲרָבִי אָמַר לִי עֲלֵיהֶם פַּעַם — אֵלֶּה בַּחַיִּים
לֹא יַעֲשׂוּ שָׁלוֹם,
כִּי אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם
כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675099
אם המטרה שלך היתה לשכנע אותנו שהפונז צודק - הצלחת.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675101
סטגדיש!
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675138
אם הבנת שאני אוהב את יצירותיו כאומנות כדאי שתבטל את הסטגדיש לפני החיוב.
המסר בשיר הספציפי והמאוד בינוני שקנה את תהילתו ועוינות המחנה מוצלח מאוד מפני שהוא מדוייק, בועט, שוחט עדר של פרות קדושות ולא שם קצוץ בדיוק כמו החמישיה או ניקוי ראש. אותי זה הצחיק.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675143
לא הוא לא.
ואם לפרט:
הוא לא מדוייק.
הוא לא בועט.
הוא לא שוחט
שום פרה קדושה.
הוא שם קצוץ
על עדר הפסאודו-אינטלקטואלים
הבכיינים
להבדיל מהחמשיה
וניקוי ראש.

והכי חשוב -
הוא פשוט לא שיר.
סתם טוקבק
עם שורות חתוכות
בלי שום הגיון
(כמו התגובה הזאת)
וניקוד
(שהתעצלתי להוסיף).
בטמקא מפרסמים
שלושים טובים יותר כל יום.

גם אותי זה מצחיק -
קצת מצחיק וקצת עצוב -
אבל מסיבות אחרות
לגמרי.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675145
שחיטת פרות שנשחטו כבר לפני ארבעים שנה היא לא יותר מהתעללות בגופה. מה לזה ולמקוריות והנועזות של שתי הדוגמאות שהזכרת.
על השאר ענה היטב האייל הלירי.
הסטגדיש על כנו נשאר.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675157
השמאל השתנה כך שהפרות האלה אפילו לא נולדו לפני 40 שנה.
היהודי האשם, מהותו של עיתון 675102
אני חיבבתי את דעתו של מורן שריר על הערס-פואטיקן הנ"ל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים