בתשובה לאריק, 01/11/15 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התמה המרכזית של אבדן הסולידריות כפי שהיא נפרטת בסדרה מפוררת והופכת אותנו לקבוצות נפרדות הנאבקות ביניהן (שיש מי שמכנה אותן: "שבטים" אולי כרמז לתקופה בה טרם התגבשנו לעם) מזכירה לי את בן גוריון שלמרות חסרונותיו עשה מעשים שחברו אותנו כעם, אחד החשובים בהם, הפסקת קיומם של בתי הספר השייכים למפלגות, על כל המשתמע מכך. אין מנהיגים יותר שמאחדים, שדואגים לציבור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייסלח לי אם אומר שאני לא רואה את זליכה וגוטווין עושים יותר למען הסולידריות (אולי הם מודאגים לגביה, אבל פעולותיהם מביאות לאפקט הפוך). הם אולי טובים בנענוע הסירה, אבל איומים בהצעה לפתרונות קונסטרוקטיביים. כאלה שהאזרח יכול לתרגם לדרישה ספציפית מנבחריו. ובהתאם, התגובות שאני ראיתי לסדרה, ממי שהסכים עם עיקריה, היו תערובת של יאוש, זעם, חישובי דרכון זר ובמקרה הכי איכפתי קריאה להפגנה. למעשה נדמה לי שמתארגנת הפגנה במוצ"ש בת"א. זו כמובן הפגנה חשובה מאוד והיא מכוונת נגד... מי? המערכת? הכנסת? ביבי? שלטון מפא"י לדורותיו? יצחק תשובה? הבנקים? הממונה על ההגבלים? הצעדים הנדרשים למשק הישראלי הם כנראה שילוב של הפחתת רגולציה כאן, הגברת רגולציה שם, ביעור של שחיתות אישית והפסקת הגיבוי של מוסדות ההון הפיננסי לטייקונים בחובות, ובטח עוד 4-5 כיוונים שקצרה היריעה מלמנות. גם זה כשמתעלמים מדרישות סותרות כמו הצורך בהפחתת מיסוי מול הצורך בהגברת השקעה ממשלתית. אין פה כתובת אחת להפגין נגדה, ואם הכתובת היא "הסדר הקיים" אז מצטערת, הם איבדו את הרוב וזכו בחבורות אנרכיסטים אבל ממש משולהבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה לדעתך מותר להטיל אחריות ל"מצב הקיים" על ממשלה או המפלגה/האנשים שמובילים אותה שמכהנת כבר כהונה שלישית ברציפות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, מותר, גם אם חלקית (אפשר להתווכח איזה חלק, אם זה 30% או 85%). העניין הוא שממה שראיתי, אפילו הדוברים עצמם, זליכה ושות', לא טוענים שהאשם הוא רק בממשלה. או שאם נחליף את כל הממשלה המצב ישתנה. או שהמצב התחיל בעשור האחרון. כל מה שהם עושים זה ליצור בצופים סלידה בסיסית ממנגנונים של כוח פוליטי. במקום לעודד להשפיע דרך מנגנונים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכאן את טועה ובדברי הסכום של רולניק וזליכה הם בפירוש מעודדים לבחור מנהיגים אחרים המחוייבים לבער שחיתות ולעבוד עבור הציבור בניגוד לנוכחיים המעודדים חקיקה לטובת בעלי ההון ואינם נלחמים בשחיתות ההולכת ומעמיקה בשלושת העשורים האחרונים. מבלי לומר את השם "נתניהו" הם מראים מדוע יש לסלוד מהממשל הנוכחי האחראי להרבה מהליקויים ושניתן דרך כח פוליטי שונה ליצור הזדמנות להתנהלות שונה. אחד ההשגים של המחאה החברתית הוא הכנסתו של שיח כלכלי לשיח הציבורי ולשיח הפוליטי. הסדרה הזו דוחפת להמשך הכיוון הזה ובכך חשיבותה כשלב ראשון בשינוי מתבקש להטבת המצב. יש כאן נקודה של סלידה ממנגנוני הכח הפוליטי אבל יותר מכך יש כאן עידוד לשנות אותם כך שיקדמו אותנו תוך דרישה ולחץ ציבורי על הנבחרים. "אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן. ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה. רוב הוא עניין שמשתנה. פעם נתניהו היה "המלך", אח"כ אנשים הצביעו עבורו *למרות* הסלידה ממנו. אולי כאשר ההבנה שהמצב הכלכלי, המונופולים והשחיתות והפערים הכלכליים הם הסכנה האמיתית והנסיון לסמן איומים חיצוניים כעיקר הוא הסחת דעת שכן הממשל הנוכחי משרת את האינטרסים של המונופולים תחלחל ליותר שכבות, אולי השינוי יתבטא לא רק בשיח אלא גם בהיבטים מעשיים שישפרו את חיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי? מי זה ש"יעצור את הביזה"? הרבה אנשים הצביעו לכחלון או ליאיר לפיד בדיוק מפני שחשבו שהם יפעלו בכיוון הזה. דובר גם רבות על השיח שהשתנה ועל קהל הבוחרים בעידון שאחרי המחאה החברתית, המציב ציפיות ודרישות שלפוליטיקאים קשה יותר להתעלם מהן. אבל: א) רבים גם התאכזבו מהם. ב) אני מניחה שרולניק לא מתכוון לאף אחד מאלה. ולא ראיתי שהמציאו נייר לקמוס שמאפשר לבחון עד כמה פוליטיקאי יקיים את הבטחותיו. (האם באמת אנחנו אמורים להמתין לאישור מרולניק לגבי הפתק שנשים בבחירות?) מצד שני גם לא נראה לי שמישהו מהדוברים, למעט גוטווין, יטיף להצביע לדב חנין למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהגתי לקרוא מאמרים של רולניק. תוכן הביקורת שלו ינעם לכל תומך שוק חופשי, כלומר לימין הכלכלי. אבל האווירה היא אווירה של שמאל כלכלי, ובעצם שמאל בכלל. מה רולניק רוצה? הוא רוצה כמובן שנקרא במרקר ונהיה מודעים למה שקורה במדינה, ושהיה איכפת לנו, וכולי - אבל מה הוא מציע? הוא לא מציע לשנות את חוקי המשחק. הוא מציע שנהיה טובים יותר, ואז הכל יהיה טוב יותר. רולניק מעצבן אותי. ___ האם רולניק הצהיר על תמיכה במפלגה כלשהי לפני הבחירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היו בידי כל התשובות, הייתי מנהיגה פוליטית. בואי נתחיל בהסכמה שהמנהיגים הנוכחיים כושלים כבר עשרות שנים בכל המדדים שזליכה ורולניק מפרטים. אגב, קיימת סתירה לכאורה מפתיעה בין ההצהרות על רצון בשוק חפשי ותחרותי לבין המעשים בפועל המקדמים שוק רכוזי חף כמעט מתחרות. האבחנות שלך לגבי הנדרש בתגובה 667010 מקובלות עלי כולל כמה תוספות, אולי תקופת צינון לרגולטורים (שילכו ללמד במכללות) שהפיתוי למעול בתפקידם כנראה רב מדי. לכן אין ברירה וצריך לתת למישהו אחר הזדמנות ומוטב לא למפלגות אוירה שאכן חוזרות ומאכזבות בתוצאות זעומות-עד כלום גם אם כוונותיהן כנות. כדוגמא, שמעתי היום את אחד החברים בועדת לוקר (שכזכור בין חבריה שני אלופים ושהנתונים עליהם נסמכו הגיעו מהצבא עצמו) אומר שעיקר הוצאות הבטחון אינן על צרכי הבטחון אלא על פנסיות ותגמולים ולכן צה"ל מתלונן ובצדק על מחסור בכסף לאימונים. שינוי תודעה מתרחב שמפלגות המציעות סדר יום אזרחי וחברתי כמרכזי במצען (אם הן טורחות לנסח מצע) הן הדרושות לנו, חיובי. האם ניתן לפתח ציפיות ראליות אחרות מיוצרי הסדרה? ספק. אלא אם יפתחו בקרירה פוליטית ואז יהיה פה מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן. ===>ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה. לי שני הפרקים הראשונים - על העובדות המכעיסות שהם מציגים בבהירות - נשמעים כמו התחלה של תעמולת בחירות. יש מצב שזליכה ו/או רולניק מכינים לעצמם כניסה לפוליטיקה? הפרק השלישי - פרופגנדה שקרית שרק מי ששמו הפרטי הוא "פרופםסר" יכול להפיץ בלי לחשוש שיבדקו את דבריו ויפריכו אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי. יש להם מצביעה אחת בוודאות. אבל דעתי שונה, שני המשפטים הללו נאמרו בסוף ובסוג של צניעות. בסדרה הם רכזו את מעשיהם בשנים האחרונות בדה מרקר ובהרצאות ברחבי הארץ וכוונתם לעורר ולהרחיב מודעות תוך תקוה שהמעשים (שלנו) יבואו בהמשך. הפרק השלישי הוא דעה סובייקטיבית נחרצת אבל לאו דווקא פרופגנדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רואה כפעולה רק הפגנה? התרומה העיקרית של התכנית מגש הכסף, היא ליצור הבנה למה שקורה. שלושת האנשים הם בעלי השקפות עולם שונות; השווה אצלם שהם מציגים מצב בו הממשלה והממסדים שקשורים בה אינם עובדים בשבילנו. כמו שכתב מרקס בזמנו, הפעולה צריכה להתחיל בבניית ההכרה. אנחנו עדיין במצב שעובדים על רובנו בעיניים ואנחנו מקבלים את זה. עדיין הרבה מהחדשות נפתחות ב: "ראש הממשלה אמר" ורובנו מתייחסים לכך כאילו הוא כבר עשה. הצעדים אינם הפחתת רגולציה כאן והגברתה שם. צריך קודם כל להקים רגולציה. הרגולציה היום אינה עובדת בשבילנו. להקים רגולציה פירושו אנשים עצמאיים שלא באים ממרכזי הכוח וחוזרים לשם. צריך להציף את השקר; מירי רגב החברתית שמשמשת את מונופול הגז. רגולטורים כמו המפקחים על הבנקים לדורותיהם וכו'. עיתונות עצמאית ולא ישראל היום או וואלה. להציף את הקנויים. הרבה עבודה. הפגנות היום לא יקדמו שום דבר; פוליטיקאים מפולפלים ואנשי ההון ישתלטו עליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עיתונות לא משנה כבר כל כך הרבה - תלוי איזה עיתון ומה מידת המחויבות שלו לנושא. ובוא נגיד גם שכשהארץ מחויב למשהו, וישראל היום מחויב למשהו, מידת ההשפעה על רוב העם שונה. לעניין סוף תגובתך - זהו בדיוק, ששינוי יצטרך לבוא מן הפוליטיקה, הרחוב יכול לצעוק אבל בכנסת נגזרים הדברים. היו כבר כמה מועמדים שרצו על הטיקט הזה, מאלדד יניב ועד סתיו שפיר. גורלם בחיים הציבוריים קשור לא רק למספר מצביעיהם אלא למידת הכוח הפוליטי שהם יוכלו להפעיל, בשילוב נקיון כפיים. אם יקום מישהו כזה, אני ממש מאחלת לו שיעמוד היטב בפני לחצים ציניים מלמעלה, ומצד שני יינצל מביקורת טהרנית של מצביעיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערכה של הסדרה מתבטא ביצירת אפקט מצטבר של מודעות שלהערכתי ישפיע על המציאות. באוצר שלחו השבוע את ראש אגף התקציבים ואת סגניתו להתראיין ברדיו כמתקפה תקשורתית. הממונה על התקציבים אמר שעסקת גולן-טלקום וסלקום היא ''על גבול הלא מוסרי''. נתנו לגולן תדרים ונכסים של המדינה, נכסי ציבור, לא כדי שאחרי שלוש שנים הוא יעביר אותם לסלקום ויגזור קופון של מעל מיליארד שקלים ולכן הם לא יאשרו את העסקה וידרשו שגולן יחזיר את הרשיון והתדרים למשרד התקשורת שיקצה אותם לגורם נוסף. אפילו דיבר על ''סיבוב'' של גולן על חשבון הציבור. הרגולטורים מתחילים לדבר במונחים של ''מוסר'' - חידוש, ''עושים סיבוב'' ובעיקר, מתחילים לעשות את עבודתם. מדברים במונחי ריכוזיות ותחרותיות ומקשיחים את גישתם כלפי חברות. היום יהיה קשה יותר לעשות תספורות לטייקונים. הראיונות הללו נערכו לאחר שחברת הוט, בצעד מרשים, שחררה את הסדרה לפייסבוק. יתכן שזו נקודת מפנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת על עסקת גולן ראויה אבל לא קשורה לסדרה לדעתי, ונולדה הרבה לפניה (בזמן רפורמת כחלון). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |