בתשובה למאיה, 29/10/15 7:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה רבה על הסיכום. ראיתי אתמול והיום את הפרק הראשון והשני. הדברים לא חדשים, רולניק מניף את הדגלים שלו לא מאתמול וגם זליכה. החיבור שעושה הסדרה ביניהם (וגם ההצגה הגרפית הנאה) הוא שנותן לדברים נוכחות חדשה ומטלטלת. בסך הכל אני מסכים עם מרבית הדברים שנאמרו, ואם יש לי מחלוקת היא של מינון. מספר בעיות שמוצגות כבעלות השפעה רבה נראות לי פחות מאיימות. עם זאת אני שותף בכל לבי לתמה המרכזית שנקראת בסדרה הפרת האמנה החברתית ובמילותי אבדן הסולידריות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התמה המרכזית של אבדן הסולידריות כפי שהיא נפרטת בסדרה מפוררת והופכת אותנו לקבוצות נפרדות הנאבקות ביניהן (שיש מי שמכנה אותן: "שבטים" אולי כרמז לתקופה בה טרם התגבשנו לעם) מזכירה לי את בן גוריון שלמרות חסרונותיו עשה מעשים שחברו אותנו כעם, אחד החשובים בהם, הפסקת קיומם של בתי הספר השייכים למפלגות, על כל המשתמע מכך. אין מנהיגים יותר שמאחדים, שדואגים לציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייסלח לי אם אומר שאני לא רואה את זליכה וגוטווין עושים יותר למען הסולידריות (אולי הם מודאגים לגביה, אבל פעולותיהם מביאות לאפקט הפוך). הם אולי טובים בנענוע הסירה, אבל איומים בהצעה לפתרונות קונסטרוקטיביים. כאלה שהאזרח יכול לתרגם לדרישה ספציפית מנבחריו. ובהתאם, התגובות שאני ראיתי לסדרה, ממי שהסכים עם עיקריה, היו תערובת של יאוש, זעם, חישובי דרכון זר ובמקרה הכי איכפתי קריאה להפגנה. למעשה נדמה לי שמתארגנת הפגנה במוצ"ש בת"א. זו כמובן הפגנה חשובה מאוד והיא מכוונת נגד... מי? המערכת? הכנסת? ביבי? שלטון מפא"י לדורותיו? יצחק תשובה? הבנקים? הממונה על ההגבלים? הצעדים הנדרשים למשק הישראלי הם כנראה שילוב של הפחתת רגולציה כאן, הגברת רגולציה שם, ביעור של שחיתות אישית והפסקת הגיבוי של מוסדות ההון הפיננסי לטייקונים בחובות, ובטח עוד 4-5 כיוונים שקצרה היריעה מלמנות. גם זה כשמתעלמים מדרישות סותרות כמו הצורך בהפחתת מיסוי מול הצורך בהגברת השקעה ממשלתית. אין פה כתובת אחת להפגין נגדה, ואם הכתובת היא "הסדר הקיים" אז מצטערת, הם איבדו את הרוב וזכו בחבורות אנרכיסטים אבל ממש משולהבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה לדעתך מותר להטיל אחריות ל"מצב הקיים" על ממשלה או המפלגה/האנשים שמובילים אותה שמכהנת כבר כהונה שלישית ברציפות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, מותר, גם אם חלקית (אפשר להתווכח איזה חלק, אם זה 30% או 85%). העניין הוא שממה שראיתי, אפילו הדוברים עצמם, זליכה ושות', לא טוענים שהאשם הוא רק בממשלה. או שאם נחליף את כל הממשלה המצב ישתנה. או שהמצב התחיל בעשור האחרון. כל מה שהם עושים זה ליצור בצופים סלידה בסיסית ממנגנונים של כוח פוליטי. במקום לעודד להשפיע דרך מנגנונים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכאן את טועה ובדברי הסכום של רולניק וזליכה הם בפירוש מעודדים לבחור מנהיגים אחרים המחוייבים לבער שחיתות ולעבוד עבור הציבור בניגוד לנוכחיים המעודדים חקיקה לטובת בעלי ההון ואינם נלחמים בשחיתות ההולכת ומעמיקה בשלושת העשורים האחרונים. מבלי לומר את השם "נתניהו" הם מראים מדוע יש לסלוד מהממשל הנוכחי האחראי להרבה מהליקויים ושניתן דרך כח פוליטי שונה ליצור הזדמנות להתנהלות שונה. אחד ההשגים של המחאה החברתית הוא הכנסתו של שיח כלכלי לשיח הציבורי ולשיח הפוליטי. הסדרה הזו דוחפת להמשך הכיוון הזה ובכך חשיבותה כשלב ראשון בשינוי מתבקש להטבת המצב. יש כאן נקודה של סלידה ממנגנוני הכח הפוליטי אבל יותר מכך יש כאן עידוד לשנות אותם כך שיקדמו אותנו תוך דרישה ולחץ ציבורי על הנבחרים. "אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן. ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה. רוב הוא עניין שמשתנה. פעם נתניהו היה "המלך", אח"כ אנשים הצביעו עבורו *למרות* הסלידה ממנו. אולי כאשר ההבנה שהמצב הכלכלי, המונופולים והשחיתות והפערים הכלכליים הם הסכנה האמיתית והנסיון לסמן איומים חיצוניים כעיקר הוא הסחת דעת שכן הממשל הנוכחי משרת את האינטרסים של המונופולים תחלחל ליותר שכבות, אולי השינוי יתבטא לא רק בשיח אלא גם בהיבטים מעשיים שישפרו את חיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי? מי זה ש"יעצור את הביזה"? הרבה אנשים הצביעו לכחלון או ליאיר לפיד בדיוק מפני שחשבו שהם יפעלו בכיוון הזה. דובר גם רבות על השיח שהשתנה ועל קהל הבוחרים בעידון שאחרי המחאה החברתית, המציב ציפיות ודרישות שלפוליטיקאים קשה יותר להתעלם מהן. אבל: א) רבים גם התאכזבו מהם. ב) אני מניחה שרולניק לא מתכוון לאף אחד מאלה. ולא ראיתי שהמציאו נייר לקמוס שמאפשר לבחון עד כמה פוליטיקאי יקיים את הבטחותיו. (האם באמת אנחנו אמורים להמתין לאישור מרולניק לגבי הפתק שנשים בבחירות?) מצד שני גם לא נראה לי שמישהו מהדוברים, למעט גוטווין, יטיף להצביע לדב חנין למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהגתי לקרוא מאמרים של רולניק. תוכן הביקורת שלו ינעם לכל תומך שוק חופשי, כלומר לימין הכלכלי. אבל האווירה היא אווירה של שמאל כלכלי, ובעצם שמאל בכלל. מה רולניק רוצה? הוא רוצה כמובן שנקרא במרקר ונהיה מודעים למה שקורה במדינה, ושהיה איכפת לנו, וכולי - אבל מה הוא מציע? הוא לא מציע לשנות את חוקי המשחק. הוא מציע שנהיה טובים יותר, ואז הכל יהיה טוב יותר. רולניק מעצבן אותי. ___ האם רולניק הצהיר על תמיכה במפלגה כלשהי לפני הבחירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היו בידי כל התשובות, הייתי מנהיגה פוליטית. בואי נתחיל בהסכמה שהמנהיגים הנוכחיים כושלים כבר עשרות שנים בכל המדדים שזליכה ורולניק מפרטים. אגב, קיימת סתירה לכאורה מפתיעה בין ההצהרות על רצון בשוק חפשי ותחרותי לבין המעשים בפועל המקדמים שוק רכוזי חף כמעט מתחרות. האבחנות שלך לגבי הנדרש בתגובה 667010 מקובלות עלי כולל כמה תוספות, אולי תקופת צינון לרגולטורים (שילכו ללמד במכללות) שהפיתוי למעול בתפקידם כנראה רב מדי. לכן אין ברירה וצריך לתת למישהו אחר הזדמנות ומוטב לא למפלגות אוירה שאכן חוזרות ומאכזבות בתוצאות זעומות-עד כלום גם אם כוונותיהן כנות. כדוגמא, שמעתי היום את אחד החברים בועדת לוקר (שכזכור בין חבריה שני אלופים ושהנתונים עליהם נסמכו הגיעו מהצבא עצמו) אומר שעיקר הוצאות הבטחון אינן על צרכי הבטחון אלא על פנסיות ותגמולים ולכן צה"ל מתלונן ובצדק על מחסור בכסף לאימונים. שינוי תודעה מתרחב שמפלגות המציעות סדר יום אזרחי וחברתי כמרכזי במצען (אם הן טורחות לנסח מצע) הן הדרושות לנו, חיובי. האם ניתן לפתח ציפיות ראליות אחרות מיוצרי הסדרה? ספק. אלא אם יפתחו בקרירה פוליטית ואז יהיה פה מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן. ===>ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה. לי שני הפרקים הראשונים - על העובדות המכעיסות שהם מציגים בבהירות - נשמעים כמו התחלה של תעמולת בחירות. יש מצב שזליכה ו/או רולניק מכינים לעצמם כניסה לפוליטיקה? הפרק השלישי - פרופגנדה שקרית שרק מי ששמו הפרטי הוא "פרופםסר" יכול להפיץ בלי לחשוש שיבדקו את דבריו ויפריכו אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי. יש להם מצביעה אחת בוודאות. אבל דעתי שונה, שני המשפטים הללו נאמרו בסוף ובסוג של צניעות. בסדרה הם רכזו את מעשיהם בשנים האחרונות בדה מרקר ובהרצאות ברחבי הארץ וכוונתם לעורר ולהרחיב מודעות תוך תקוה שהמעשים (שלנו) יבואו בהמשך. הפרק השלישי הוא דעה סובייקטיבית נחרצת אבל לאו דווקא פרופגנדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רואה כפעולה רק הפגנה? התרומה העיקרית של התכנית מגש הכסף, היא ליצור הבנה למה שקורה. שלושת האנשים הם בעלי השקפות עולם שונות; השווה אצלם שהם מציגים מצב בו הממשלה והממסדים שקשורים בה אינם עובדים בשבילנו. כמו שכתב מרקס בזמנו, הפעולה צריכה להתחיל בבניית ההכרה. אנחנו עדיין במצב שעובדים על רובנו בעיניים ואנחנו מקבלים את זה. עדיין הרבה מהחדשות נפתחות ב: "ראש הממשלה אמר" ורובנו מתייחסים לכך כאילו הוא כבר עשה. הצעדים אינם הפחתת רגולציה כאן והגברתה שם. צריך קודם כל להקים רגולציה. הרגולציה היום אינה עובדת בשבילנו. להקים רגולציה פירושו אנשים עצמאיים שלא באים ממרכזי הכוח וחוזרים לשם. צריך להציף את השקר; מירי רגב החברתית שמשמשת את מונופול הגז. רגולטורים כמו המפקחים על הבנקים לדורותיהם וכו'. עיתונות עצמאית ולא ישראל היום או וואלה. להציף את הקנויים. הרבה עבודה. הפגנות היום לא יקדמו שום דבר; פוליטיקאים מפולפלים ואנשי ההון ישתלטו עליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עיתונות לא משנה כבר כל כך הרבה - תלוי איזה עיתון ומה מידת המחויבות שלו לנושא. ובוא נגיד גם שכשהארץ מחויב למשהו, וישראל היום מחויב למשהו, מידת ההשפעה על רוב העם שונה. לעניין סוף תגובתך - זהו בדיוק, ששינוי יצטרך לבוא מן הפוליטיקה, הרחוב יכול לצעוק אבל בכנסת נגזרים הדברים. היו כבר כמה מועמדים שרצו על הטיקט הזה, מאלדד יניב ועד סתיו שפיר. גורלם בחיים הציבוריים קשור לא רק למספר מצביעיהם אלא למידת הכוח הפוליטי שהם יוכלו להפעיל, בשילוב נקיון כפיים. אם יקום מישהו כזה, אני ממש מאחלת לו שיעמוד היטב בפני לחצים ציניים מלמעלה, ומצד שני יינצל מביקורת טהרנית של מצביעיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערכה של הסדרה מתבטא ביצירת אפקט מצטבר של מודעות שלהערכתי ישפיע על המציאות. באוצר שלחו השבוע את ראש אגף התקציבים ואת סגניתו להתראיין ברדיו כמתקפה תקשורתית. הממונה על התקציבים אמר שעסקת גולן-טלקום וסלקום היא ''על גבול הלא מוסרי''. נתנו לגולן תדרים ונכסים של המדינה, נכסי ציבור, לא כדי שאחרי שלוש שנים הוא יעביר אותם לסלקום ויגזור קופון של מעל מיליארד שקלים ולכן הם לא יאשרו את העסקה וידרשו שגולן יחזיר את הרשיון והתדרים למשרד התקשורת שיקצה אותם לגורם נוסף. אפילו דיבר על ''סיבוב'' של גולן על חשבון הציבור. הרגולטורים מתחילים לדבר במונחים של ''מוסר'' - חידוש, ''עושים סיבוב'' ובעיקר, מתחילים לעשות את עבודתם. מדברים במונחי ריכוזיות ותחרותיות ומקשיחים את גישתם כלפי חברות. היום יהיה קשה יותר לעשות תספורות לטייקונים. הראיונות הללו נערכו לאחר שחברת הוט, בצעד מרשים, שחררה את הסדרה לפייסבוק. יתכן שזו נקודת מפנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת על עסקת גולן ראויה אבל לא קשורה לסדרה לדעתי, ונולדה הרבה לפניה (בזמן רפורמת כחלון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה (ותודה על הטיקסטוט של תכניות הטלוויזיה) אבדן סולידריות מרמז על סחף של מנהיגים ואנשי ציבור בכח תהליך חברתי, והפרת אמנה מותיר יותר רושם של יצירה או קידום מכוון של התהליך. מנהיג יכול לתמוך ולקדם מדיניות שעלית העוני היא תוצר לוואי(?) ידוע וצפוי שלה ביודעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התודה נא להפנות למאיה. שאלה טובה באמת עד כמה זה ביודעין: מנחם בגין באמת ובתמים רצה להיטיב עם ה"שכונות". האם כך גם אריה דרעי? הרי שולמית אלוני דאגה לקהל מצביעי ש"ס פי עשרה ממה שדאגו להם הנבחרים "שלהם". קשה לדעת מי מוביל את הסחף ומי מובל, אבל אני חושב שהפוליטיקאים הם אלו שמובילים. מאז ש"ס הפוליטיקאים התחילו להשתין מהמקפצה. ראה הפרשנות שלי בתגובה 630297. אני חושב שהדג מסריח מהראש וזה שהנשיא עבריין מין סדרתי, ראש הממשלה נוטל שוחד ושר האוצר גנב מחלחל נורמות שליליות לציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי בפרק השלישי עם דני גוטווין. גם כאן אני מסכים עם הניתוח , הבעיה שלי היא עם המסקנות. ד"ר גוטווין טוען לכוונת מכוון מצידם של מנהיגי העבודה (פרס, רמון) ששיתפו פעולה עם תכנית על של הליכוד. הוא לא מביא לכך סימוכין. אני מסכים שהמדיניות הכלכלית בשלטון הליכוד 1977-1984 הרסה את הכלכלה, ובעיקר את חברת העובדים. אבל לטעון שהאינפלציה היתה אמצעי להרס מכוון זו טענה קיצונית שזקוקה לסימוכין שד"ר גוטווין לא מביא. אני מסכים שההפרטה לא היתה צורך או הכרח אלא תוצאה של אידאולוגיה. אני מסכים שרמון ביצע מה שבגין תכנן, אבל לדעתי לשניהם לא היתה מספיק הבנה בכלכלה לדעת מה הם עושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דני גוטוויין אינו יכול להביא בתכנית סימוכין. אם אתה רוצה לקבל הסברים תיאורטיים ומעשיים על האינפלציה- מי הרוויח ומי הפסיד, על פי כלל הברזל "לך בעקבות הכסף", קרא את הפרק על האינפלציה בספרם של ביכלר וניצן ובספרה של אסתר אלכסנדר. ביכלר וניצן מסכימים רק חלקית עם אלכסנדר. מה שכתבו מיכאל ברונו, אפרים קליימן ואחרים-אותי לא משכנע. אינפלציה היא תהליך יזום. כל אינפלציה. גם האינפלציה של 1924 בגרמניה הייתה יזומה: היו שהרוויחו והיו שהפסידו-רבים. לא באופן מקרי-מכת שמים. זהו תהליך של העברת עושר וריכוזה בקבוצה מסויימת. מה שאני לא מסכים עם גוטוויין זה תפיסתו לגבי חברת העובדים וההסתדרות. ההסתדרות שיתפה פעולה עם הממשלה במידה רבה. אסתר אלכסנדר טוענת שבגלל אי הבנה. אחרים טוענים שמאינטרס. בכל אופן, ההסתדרות נוסדה כארגון שליטה של מפא"י על העובדים במדינה שבדרך. בזמן תכנית הייצוב, אסור היה לה לוותר על תוספת היוקר. בשלב מסויים קודם, היא הגיעה להסכם עם הממשלה שתוספת היוקר לא תהיה פיצוי מלא לאינפלציה והממשלה הסכימה לכסות גרעונות אקטוארים של קופות הפנסיה. בהסתדרות לא הבינו שהממשלה אינה רוצה להבריא את קופות הפנסיה ההסתדרותיות אלא להרוס אותן כדי להפקיע אותן מידיה. דני גוטוויין טועה כשהוא טוען שניתוק קופת החולים הכללית מההסתדרות הרס אותה. מה שהרס את בסיס כוחה היו שני דברים: השחיתות בתוכה וחוסר הדמוקרטיה שנבעה מהיותה ארגון משרת שלטון במהותו, ואי הבנה שלה שקופות הפנסיה הן בסיס הכוח העיקרי של ארגון עובדים - כל ארגון עובדים. ראו בסקנדינביה. אינני מסכים שלרמון לא הייתה מספיק הבנה בכלכלה. הייתה לו תפיסת עולם ניאו ליבראלית. זה לא בצד של הכלכלה אלא בצד של האידאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסימוכין אני מתכוון ציטוט של מישהו או משהו- ציטוט שאפשר ללמוד ממנו על כוונת מכוון. בעימות מול יגאל כהן אורגד אומר כהן אורגד בדיוק מה שאני טוען- שזה מה שקרה דה פקטו, אבל זה לא היה מתוכנן. גוטווין לא מביא שום ציטוט נגדי. הוא אמנם מנסה לבנות תזה הגיונית, אבל לדעתי זו הפרחת מגדלים באוויר. האינפלציה אז היתה תוצאה של חוסר אחריות מוניטרית ופיסקלית, וערב תכנית הייצוב מדינת ישראל הגיעה לעברי פי פחת כלכליים, כפסע מקריסה דרום אמריקה סטייל. האם בגין תכנן מעין "תמות נפשי עם פלשתים?" האם הוא היה מוכן להקריב את כלכלת המדינה כולה כדי להרוס את חברת העובדים? זה לא עקבי עם אופיו והאידאולוגיה של בגין. אני חושב שמי שהשמיד סופית ובאופן מוחלט את ההסתדרות היה חיים (המשמיד) רמון. אמנם בסיסי הכח שלה התערערו בשנות השמונים אבל רמון הוא שהנחית עליה את מכת המוות. אני מסכים שהאידאולוגיה הכלכלית של לא מעט מנבחרי מפלגת העבודה מרמון עד ברק היתה הפוכה מזו של מפא"י, והעבודה, במקום להיות הלייבור הישראלי הפכה למיש מש של חננות. רמון ואחרים אמנם שיתפו פעולה עם האג'נדה הליברלית של הליכוד (ושר האוצר של פרס היה מודעי מהמפלגה הליברלית). לדעתי הם עשו את זה מחוסר הבנה כלכלי. אני יכול להעיד מכלי ראשון על חוסר ההבנה של רמון בכלכלה תגובה 438323 לדעתי בהסתכלות היסטורית חשובה העובדה שמ 1977 עד 1988 כיהנו במשרד האוצר ברציפות שרי אוצר בעלי השקפה ליברלית מובהקת, שקיצצו במודע בסובסידיות. בייגה שוחט היה שר אוצר מהמוצלחים שידעה המדינה, ובכלל ממשלת רבין השניה עשתה דברים גדולים בתחום האזרחי, אבל בשנות התשעים היתה השפעה כלכלית חזקה למדיניות הריבית הגבוהה במודע של נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל. מדיניות שתרמה לגידול באי שוויון הכלכלי. מאז בייגה שוחט ועד היום שר האוצר החזק היחיד היה נתניהו, ומה האידאולוגיה הכלכלית שלו אנחנו יודעים. מספר לא מבוטל של חדלי אישים מילאו את התפקיד בעשרים השנה האחרונות, כולל הירשזון הגנב, אולמרט המושחת ויאיר לפיד "אני לא מבין כלום בכלכלה". גם את פרות הבאושים האלה אנחנו אוכלים. יוצא שבארבעים השנה האחרונות היה רק פסק זמן קצר (ממשלת רבין השניה) שבה היתה בשלטון מדיניות ברורה של מדינת הרווחה המודרנית (תקציבי חינוך ותשתיות מוגדלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לדעתך ריבית גבוהה מגדילה אי שיוויון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שכשהרבית גבוהה מי שיש לו הון מרוויח יותר ומי שיש לו אוברדרפט משלם יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי ההון מגדילים את ההון מהר יותר ובעלי החוב מגדילים את החוב מהר יותר. זוכר את ארגון נפגעי המשכנתאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו היא מענה גם לך וגם לתשע נשמות. אני חשבתי שהדעה המקובלת1 היא הפוכה. "העשירים"2 הם בעלי הקרקע, העסקים הפרטיים והמניות, ו"העניים" מתפרנסים ממשכורות, ריבית על חסכונות וקצבאות. ה"עשירים" מגייסים מימון באמצעות הלוואות ואג"ח, ו"העניים" חוסכים באמצעות פקדונות בבנקים ורכישת איגרות חוב. רוב האשראי במשק מגוייס באמצעות אג"ח ע"י הממשלה וחברות ציבוריות, וחלקם של משקי הבית קטן יותר. יש לשער שרוב האשראי שמגייסים משקי הבית, מגוייס ע"י המבוססים יותר כדי לרכוש נכסים יקרים יותר. המצב הוא ש"העניים" מלווים כסף ל"עשירים", ולכן ריבית נמוכה מעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שכאן ה"עניים" הם למעשה המעמד הבינוני, והעשירים הם בעלי עסקים מהאלפיון העליון. תוסף לסיפור את התאוריה המקובלת1 שריבית נמוכה גורמת בסופו של דבר לאינפלציה שממנה נפגעים בעיקר בעלי הכנסות הנקובות בערכים של כסף - האופייניות ל"עניים". ה"עשירים" (בעלי הרכוש) מוגנים ממנה באופן יחסי. 1 זו דעתי, ואני כמובן מניח שזו הדעה המקובלת. 2 השתמשתי במרכאות כדי להסתייג מפשטנות החלוקה לעניים ועשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על "העשירים" ו"העניים". תוריד את המרכאות ונדבר באמת על החמישון העליון מול ארבעת החמישונים התחתונים. ה"עניים" מתפרנסים מריבית על חסכונות? כמה מרכאות צריכים "עניים" שיש להם נכסים פיננסיים מניבי ריבית? בארה"ב כמחצית ממשקי הבית אינם יכולים לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 400 דולר בלי למכור משהו בבעלותם (לא פק"מ) או לקחת הלוואה. איך זה בישראל? אין כזה סקר בדיוק, אבל משקי הבית לוקחים יותר ויותר אשראי מהבנקים. הנכסיפ הפיננסיים מרוכזים בחלק העליון. לשני החמישונים התחתונים אין כמעט בכלל הכנסה מפדיון של קרנות השתלמות, לדוגמה (כי אין להם). רוב נכסי קרנות ההשתלמות בישראל מוחזקים על ידי החמישון העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין נתונים על התפלגות ההון בישראל (רק על התפלגות ההכנסה של משקי בית שכירים) אבל הנה סרטון שמסביר יפה באופן גרפי את התפלגות ההון בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שגונב לכיסו מאחורי הגב שלנו או מול הפרצוף, יש מי שהוא חזיר, יש מי שיש לו נאמנויות והתחיבויות לגופים כאלו או אחרים ויש מי שנסחט בידי מישהו. יכול להיות שיש יותר כאלו מבעבר ויכול להיות שהנורמות השתנו. ההנחה שלי היא שיש גם מי שמאמין באידיאולוגיה על פיה חוסנה של מדינה עולה ככל שהעושר שלה מרוכז בידי קבוצה קטנה ואיכותית שיודעת להזיז דברים, כשחברי הקבוצה יכולים לכרות בריתות ולהתחרות בינם לבין עצמם במינימום הפרעות מלמטה. נראה לי סביר שחלק מהאנשים שדמותם מתעצבת בחוג הסילון הכספים והכוח ירגישו ככה, ושחלק מאלו אפילו יפתחו משנה סדורה כזו. (אפשר לתבל אולי משנה כזו בימינו גם בתחזיות למשבר כלכלי עמוק ובלתי נמנע, אחריו יהוו הברונים מנוע צמיחה יעיל יותר מעושר מפוזר ומבוזר.) והנה גרסה מרוככת - המדינה החסונה ביותר היא זו שיש בה מעמד מובחר רחב למדי (20%) עם כח ברמה של כמה מאות אחוזים יותר מהמעמד הבא אחריו. האמת, זה שישנם אנשים עם אידיאולוגיה כזו זו ודאות ולא הנחה, ע"ע דיקטטורות דרום אמריקאיות למשל, השאלה היא אם בעלי אידיאולוגיה כלכלית כזו יכולים למצוא את דרכם לפסגות השלטון במדינה דמוקרטית ולהשאר שם. בעצם זה כמעט בלתי נמנע, זה האינטרס של בעלי הכסף והכח, וכברירה אחרונה גם סתם שלטון אדיש או חלש יעשה את העבודה - אם כי לא מהר מספיק אולי. בעצם הדרך היחידה להאט או להפוך את התהליך היא לבחור בהנהגה שממש אפשר לסמוך עליה שהכוונות שלה הפוכות לריכוז העושר ושיש לה יכולת לבנות סכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפישת העולם שתיארת וודאי קיימת אבל יש בה חוסר יושר מובנה שכן בעלי בבון (טעות תמימה שהושארה, להחליף את הב' בה') אינם מקדמים תחרות בינם לבין עצמם אלא הסכמות המייצרות רמות מחירים שאינן לטובת האזרח. אין תחרות ותנועה אמיתיים. 19 משפחות האוחזות במיליארדי דולרים (אאז"נ 400 מיליארד) אינם 20% של כח מובחר אלא הרבה פחות. זו אינה הצדקה אפילו לשיטתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא חוסר יושר מובנה בתפיסת העולם עצמה, אפשר להאמין ביצירת אריסטוקרטיה-כלכלית - 20% מופרדים מההמון במדרגה גבוהה (אפשר לקרוא לזה חיזוק אנשי העסקים) ולקבל כפועל יוצא מהמדיניות את אותם הבודדים חזקים עוד יותר. והנה הדבקת תחזית מהאצבע: בקרוב נשמע שגיוס כסף תוך הגדלת החוב החיצוני זה מנוע צמיחה לפעמים. בסוף יתברר שהחוב גדול משצפו. צריך לפצות מישהו על הצמיחה שהובטחה ולא קויימה (גם אם המישהו ידע להמר או לגדר כנגדה, הבטחה זו הבטחה) וצריך לרפד את הדיסוננס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי הנתונים הכלכליים קרובים יותר לדיקטטורה כלכלית מאשר לאריסטוקרטיה ומכאן טענתי בדבר חוסר היושר. כתאוריה היא תקפה אולם כאשר היא מתורגמת בעולם הממשי ליצירת שכבה כה דקה האוחזת את מרב העושר, התאוריה הופכת לעלה תאנה המסתיר חמדנות המתורגמת להפעלת לחצים וקשרי הון-שלטון של חקיקה אינטרסנטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר שאין שום הוכחה שיש לבעלי ההון נטיה להרחבת הפעילות הכלכלית; לא פעם הם מאופיינים בסבוטז׳ כי הם מעדיפים את הטווח הקצר ומימוש הרווחים ולא השקעתם חזרה בתעשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לדבריך הם מעדיפים להקים מפעלים באזורים זולים יותר. תאוריית חלחול העושר למטה אינה עובדת לכן הרגולציה ותקופות צנון לרגולטורים כה חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה, תיאוריית החלחול. איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איש קש? במו אוזני שמעתי את ביבי נתניהו מדבר על זה, בזמנו. ועל כך שזה עובד, כביכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח. אני יכולה לחפש עוד. אני מוכנה לקבל את הטענה שתאוריית החלחול היא הנפצה של פוליטיקאים מהימין הכלכלי, ולא של כלכלנים. לא שזו המצאה של השמאל הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינבסטופדיה דווקא סבורה שיש, אם כי לא תחת השם הזה; "כלכלת צד-ההצע" של רייגן היתה בנויה על ההנחה הזו. ברור שאף כלכלן לא יקרא לתאוריה שהוא תומך בה בשם שמעורר עוינות עוד מאז נאום "צלב הזהב" של ויליאם ג'נינגס בריאן שהביא אותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-1896. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |