 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בהחלט מסכים עם העלמה עפרונית, פשוט ניסיתי undrstatement לשם שינוי. דוקא התשובה לשאלתך אינה פשוטה, משום שנשאלת השאלה לאילו מילים הכוונה. נטען כי לשיר יש 15 גרסאות ושליאונרד כוהן כתב כ-80 בתים לשיר הזה. כל מבצע בחר מתוכם את אלו שדיברו אליו (והמבצעים רבים מאוד החל מבוב דילן, ג'ון קייל, ק. ד. לאנג וכלה בג'סטין טימברלייק ובחתול שרק). השיר עלה לכותרות בחג המולד 2008, כאשר גרסה של השיר זכתה בתחרות ה- X Factor הבריטית. הביצוע הזה זכה במקום הראשון באחת מרשימות מצעד המכירות של סינגלים. במקום השני היה הביצוע המלנכולי הידוע של ג'ף באקלי והרבה למטה הופיע גם הביצוע המקורי מ-1984. דוקא בעברית לא שפר מזלו של השיר. אני לא אוהב את התרגום של קובי מידן. וגם לא זכור לי ביצוע מרשים במיוחד בעברית. באופן אישי, אני זכור ביצוע שובר לב ושבור במיוחד של חווה פיליפ שהופיע בסרט דוקומנטרי של אחיה מני פיליפ. אפרופו הרשימה של ירדן, ראיתי שהשיר מתואר כשיר רוק למרות שליאונרד כהן הוא לא ממש מה שעולה לנו בראש כאשר מדברים על רוקנרול. תרמו לכך בודאי הביצועים הרבים של זמרי רוקנרול יותר מובהקים. לדעתי, כדי להבין על מה השיר, יש לעבור 2 מסלולים. ראשית יש לקרוא את הבתים השונים כפי שהופיעו אצל מבצעים שונים כדי לקבל את מלוא הקשת של המילים (למשל בהפנייה למעלה או ב-Hallelujah (Leonard Cohen song) [Wikipedia]. שנית צריך לקרוא את ביוגרפיה של כהן שהופיעה לאחרונה: החיים של ליאונרד כהן/סילבי סימונס המשרטטת את דמותו של כוהן כמאהב המתמיד של כל הנשים. רמז נוסף הוא המיעוט היחסי של מבצעות כאשר החשובה בהן היא דוקא ק. ד. לאנג. אני חושב שהשיר הזה עוסק דוקא בנושא השגרתי ביותר בקרב כל כותבי השירים: אהבת גבר לאישה. כדי להצליח בכל זאת לחדש משהו בנושא שכבר נחרש אינספור פעמים, ועל תימות שכבר הועלו באינספור יצירות והקשרים, מגייס כהן את עולם הדימויים התנ"כי המשותף לכל כך הרבה אנשים. הציר של השיר הוא התימה לפיו קיומה של האהבה (בפרט של גבר לאישה) היא ההצדקה היחידה שיש לאמונה באלוהים ובבתים השונים מנסה כהן שוב ושוב לתאר את האהבה הזאת מזויות שונות. שני הבתים הראשונים (למשל בביצוע המקורי (באלבום תנוחות שונות 1984) ובביצוע של ג'ף באקלי) הן ההצגה של הנושא. דוד המלך, היה בעל אמונה חזקה אך רק אהבתה של בת שבע שעלתה לו במחיר כה נורא סיפקה לו את ה"הוכחה" וחילצה משפתיו את ההללויה (praise the lord) לאותו אל שאינו מתעניין במוסיקה. הבתים השונים שהוסיף כהן חוזרים משרטטים קוים מאהבותיו הרבות לנשים רבות. בין יתר הדברים, ל. כהן מספר שהאהבה אינה מצעד ניצחון וכיבוש אלא שירה קרה ושבורה של הודיה. בבתים אחרים ל.כהן טוען שעל אף שכל האהבות (בפרט אלו שלו) מסתיימות בשברון לב ובכאב, הוא תמיד בא אליהן טהור בכוונותיו ומעולם לא התכוון להונות את אהובותיו. ואחד הסיומים הפופולאריים חוזר ומסכם: "ולמרות שהכול הלך והשתבש, אעמוד לפני אלוהי השירה, ועל שפתיי אין דבר מלבד הללויה". שיר על אמונה ואהבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש ביצועים לא מעטים של נשים. אחד שחיבבתי פעם היה זה של אליסון קרואו. יתכן שלא הרבה נשים שהן כוכבות מפורסמות בכל העולם ביצעו - זה כבר משהו אחר (אגב, אני תוהה כמה נשים באופן כללי יש במעמד כזה לעומת כמה גברים). משעשע שאתה שואל לאילו מלים הכוונה כאשר אנחנו כאן בדיון על רפלקסיה במוסיקה, כיוון שכהן כבר ענה לך בדיוק על השאלה הזו: There's a blaze of light
In every word, It doesn't matter which you heard, The holy or the broken Hallelujah. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אתה צודק. אגב, לא מעט מבצעות או שותפות לביצוע, בעצמן בעלות קשר רומנטי עם הכוהן. אולי זה עוד אחד ממאפייניו של ל. כוהן המכוון תמיד לתדר אזנן של הנשים. רבים משיריו, למרות האנגלית, הם באופן ברור שירי אהבה של גבר לאישה, אבל הם כתובים בגוף שלישי ובאופן סיפורי כך שגם נשים יכולות לבצע אותם באופן טבעי. דוגמה מובהקת עוד יותר היא השיר המפורסם ''סוזן'' שדוקא הוא זכה לביצועים נשיים רבים (בראשם ע''י ג'ודי קולינס השמיימית ואאל''ט גם ע''י ג'והני מיטשל). עברתי קצת על ביצועים ישראליים ל''הללויה'' של כהן והמצב באמת רע. ראשית, כאמור, התרגום שאיני אוהב (של קובי מידן) וגם בלעדיו יש כמה ''תאונות רכבת'' ממש קשות. נינט טייב ומארינה מקסימיליאן מבצעות באנגלית. נינט לוחצת יותר מדי והשגיאות באנגלית ממש מפריעות. מארינה השרה באנגלית בליווי שלומי שבן בעברית, עושה חיקוי דראג של מריאן פייתפול בליווי תנועות ידיים משונות. היחידה שיצאה בכבוד מן העניין היא מיי פיינגולד בביצוע מאופק ולא מוגזם. נראה כאילו ההללוייה עשה דרך רבה בארצות הים וכעת כבר מסרב לשוב אל המקור. וכאשר הוא כבר מופיע, הוא מופיע בגרסאות פלאסטיק פופ נוסח גלי עטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר מה שאתה כותב, הרי ידוע שבאנגלית דווקא גוף ראשון ושני הם נטולי מגדר (I love You) , בעוד גוף שלישי - לא (he loves her/she loves him) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם אתה צודק. העניין הוא שאצל ליאונרד כוהן גם כשהדברים הם בגוף ראשון או שני די ברור שהדובר הוא הגבר. השימוש בגוף שלישי קשור יותר לאפשרות גם של נשים לשיר את שיריו כיון שהכתוב אינו מדבר עליי או עלייך, אלא עליהם, על מישהו שלישי. עניין מעניין נוסף אצל ליאונרד כוהן הוא הדתות שלו. עושה רושם שהוא מצליח להיות יהודי גרוע ובודהיסט גרוע גם יחד. בכלל, האלוהים שלו די נוצרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילוי נאות: המרחק החברתי האינטימי שלי מליאונרד הוא 2 (בהתחשב באלף האהובות שלו זה אולי לא מאד מרשים, אבל בהתחשב בביוגרפיה שלי זה דווקא כן). הגב' המדוברת "בילתה איתו ערב נחמד שנמשך שלושה ימים" כדבריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עשורים מפרידים בין הגברת לכהן והאם מדובר בנערת רוק או במילים אחרות- עד כמה כוכבותו ופרסומו של מר כהן עמדו לעיני הגברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צעירה ממנו בערך בעשר שנים, וההיכרות שלהם אכן היתה קשורה להיותו זמר ולהיותה תושבת מונטריאול. אין בידי פרטים מדוייקים כי בניגוד למחזר המצחיק של איימי1 אני לא ראיתי לנכון להרחיב את הדיבור על הבחור בנסיבות העניין. ___________ 1- מה זאת אומרת "?who the fuck is Amy"? ההיא של שלדון. אגב, הידעתם שהשחקנית היא באמת חוקרת מוח? ושהיא נושאת שם משפחה מכובד למדי? Mayim_Bialik [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ברור שידענו, זה אלף בית של גיקיות באלפיים ועשרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני לא ידעתי עד היום למרות שיש המחשיבים אותי לגיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחיינים שלי מנסים לשכנע אותי לאהוב את הסדרה הזאת למרות שאני הכי לא גיק בעיניהם. ציפיתי לאריסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד שאני רוחש לך (ושאף נסק לאור מספר הכהן המרשים שלך), אני לא חושב שהגיקיות שלך התפתחה על ברכי האלפיים ומשהוז1. 1 גם שלי לא2. 2 ולכן, בעוד אני מחשיב את עצמי כחובב אדוק של מד"ב, גיקיות המד"ב של שלדון וחבריו, ששעונה רק על מד"ב פופולרי של סרטים, סדרות טלויזיה וקומיקס, נראית לי שטחית משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממד חדש למספרי ארדש-בייקון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. המעוניינות במספר ליאונרד נמוך מוזמנות לפנות אלי בדואל ולצרף תמונה1. _____________ 1- של הגיטרה שלהן כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של הגיטרה האיטלקית. אולי זה גם יסביר למה שמוליק קראוס אהב יותר מכל לנגן בגיטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לא נשכח את מילותיו של הרב זצ"ל מאיר אריאל: איך לפעמים אני משתרבבת שולחת משושים עושה טובות עם כל החצוצרה בחוץ וגם זה נחמד -בואי ונביא לך ת'פאנק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב - הביצוע של ג'ף באקלי משודר בגלגל"צ בכל מוצ"ש מיד לאחר מהדורת החדשות של 2 בלילה. בדיוק של שעון שווייצרי. כבר לפחות עשור. כשהייתי בצבא רווח הסבר שבתכנית "קולות החיילים" אחד החיילים ביקש לשמוע את השיר ובאותה שבת אותו חייל נהרג, ולכן משמיעים את השיר בכל שבוע לזכרו. אבל גלגל"צ טענו שאין סיבה ספיציפית מאחורי המסורת... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |