בתשובה לתשע נשמות, 13/04/16 15:20
דין מוּסָר 676261
אני מסכים איתך ומקווה שהעליון ישנה את ההחלטה.

המשפט "נקודת המוצא ממנה יוצאת החברה כי אין מקום בעולם הביטוח לעוסק אחר (סוכן הביטוח) הינה בעייתית בעיני, בהיותה לא מוסרית בעליל" מספיק, לדעתי, כדי לפסול את כל שאר הגיגיו של כבוד השופט בעניין זה, ואולי אפילו כדי לפסול אותו מלעסוק בשפיטה בכלל. מה לא מוסרי בטענה שמתווך מסויים הוא מיותר (טענה שיכולה להיות, כמובן, תקפה או בלתי תקפה)?
דין מוּסָר 676270
ואפילו נניח שאינה מוסרית (ואני מסכים אתך שזה מגוחך) - וכי מפני כך היא לא זוכה לחופש בטוי? "החטא ועונשו" מביא עמדה לא מוסרית, וכי ייאסר לפרסם אותו?
דין מוּסָר 676272
הציטוט הזה הוא באמת אומלל, אבל בעיקר לא רלוונטי.. קצת חבל שהמערכת הביאה דווקא אותו.

חוק לשון הרע אוסר על פרסום שעלול להשפיל אדם או לפגוע במשלח ידו. על פניו, החוק רלוונטי במקרה זה. יש בחוק הגנות על חופש הביטוי - למשל פרסום ב״תום לב״ או פרסום שיש בו ״עניין לציבור״ אבל כנראה ההגנות לא מספיקות כאן (לכל הפחות זה נתון לפרשנות.. אני לא עו״ד אז זה בערבון מוגבל..)

נראה שזה אחד מהמקרים שהחוק לא מספיק ברור והשופט עשה בעצמו הכרעה ערכית אד הוק (מה מנצח כאן: חופש הביטוי או הזכות לשם טוב). אז השורה התחתונה היא אכן קיצונית אבל לא מופרכת.
דין מוּסָר 676277
אם כבר אז "פגיעה במשלח ידו" רלבנטית יותר לדיון הסמוך אודות חנן גולדבלט. כאן נראה לי שההגנה נמתחת לאין שעור מעבר למה שהתכוון החוק. לא מדובר כאן על פגיעה באדם ספציפי אלא על ציור (הומוריסטי ולעגני אמנם) של עיסוק כמיותר - הצגה שאינה נטולת בסיס במציאות. אם הייתי כותב מאמר דעה או תגובה באייל שמסביר שסוכני ביטוח אינם נחוצים עוד הייתי חשוף לתביעת דיבה? אם הפרסומת הישנה לבלוקים של איטונג הציגה סוחר מכוניות משומשות כרמאי ונוכל אז גם אותה היה צריך לאסור? ומחר יאסרו עלינו לספר בדיחות על עורכי דין?
דין מוּסָר 676285
אני לוקח את רוב שכתבתי בחזרה - מסתבר שהשופט דחה את הטענה לגבי לשון הרע, והתבסס על בסיס חוקי אחר: עוולה מסחרית.
לדעתי אף אחד מהדוגמאות שלך לא רלוונטית לחוק הזה - אפילו לא הפרסומת לאיטונג. אגב, גם אני לא אוהב את הפסיקה.
הנה ציטוט מגלובס:

השופט עשה משהו מאוד מעניין. הוא אמר 'אני לא יכול לקבל את התביעה על בסיס חוק לשון הרע, אבל יש בחוק עוולות מסחריות, עוולה של תיאור כוזב שאוסר על פרסום מידע אשר אינו נכון לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות של המפרסם או של עוסק אחר'. השופט נקט פרשנות לא פשוטה בעיניי, כי הוא אומר שפרסומת 'שוקה' פוגעת בכל אחד ואחד מסוכני הביטוח. לדבריו, הפגיעה הזו היא מיותרת ובבחינת מכה קשה מתחת לחגורה, ויש בה היבט של תחרות לא הוגנת, להבדיל מלשון הרע".
...
דין מוּסָר 676425
זהו מדרון חלקלק. מה מונע מפוליטקאים לתבוע את "ארץ נהדרת" (למשל) באותה עילה? גם זו פוגעת במשלח ידם. כל סאטירה - מטבעה - מדגישה ומגזימה את חסרונותיהם של מושאיה ובכך - בהכרח - נותנת תיאור כוזב.
דין מוּסָר 676433
אולי זה היה מדרון חלקלק אילו השופט קיבל את טענת לשון הרע. אבל הוא דחה אותה (קשה להבין את זה מהמאמר, ממליץ לקרוא את הכתבה בגלובס).
אני חוזר: השופט אמר שאין פה לשון הרע. הוא פסק על בסיס חוק אחר (עוולה מסחרית). הדוגמא שלך לא רלוונטית.. אלא אם הפוליטקאים יטענו שערוץ הכנסת הוא ערוץ סאטירי וארץ נהדרת היא מתחרה.
דין מוּסָר 676437
התיחסתי לענין העוולה המסחרית (כפי ששני כהן מציגה את סוכני הביטוח כחבורת דינוזאורים בלתי מעודכנים, כך היא מציגה את הפוליטיקאים כחבורת מושחתים ואידיוטים) , לא לעניין לשון הרע. לפי ההגיון שלך, איגוד סוכני הביטוח צריך היה לטעון שערוץ 2 הוא מתחרה של ערוץ 1, ולא כך היא.
דין מוּסָר 676440
יש לי תחושה שיש כאן בלבול.
העובדות הן כאלה:
1. התביעה היתה בגין חוק לשון הרע
2. השופט דחה את הטענה של לשון הרע אבל פסק שיש כאן עוולה מסחרית.

טענת שיש כאן מדרון חלקלק אבל אני לא רואה איך. לדעתי חוסר ההבנה שלי נובע מכך שאני לא מבין לעומק את ההבדל בין עוולה מסחרית ללשון הרע. ייתכן שאתה מבין זאת יותר לעומק. אז יש לי כמה שאלות אליך:
1. האם אתה מכיר את הפסיקה ואת החוק הרלוונטי?
2. האם המשמעות של הפסיקה היא שעוולה מסחרית היא כמו לשון הרע לעניים, גרסא של אותה עוולה רק שיותר קל להוכיח אותה? אם כן, על סמך מה?
3. האם אתה טוען שכעת ניתן לתבוע את ארץ נהדרת על בסיס עוולה מסחרית (אבל לא על בסיס לשון הרע)? למה? מה הפסיקה שינתה? למה לפני הפסיקה זה לא היה סביר (הרי חוק העוולה המסחרית כבר היה קיים) ואחרי הפסיקה זה סביר?
דין מוּסָר 676445
לשון הרע זו עבירה פלילית ועוולה אזרחית (שגוררת פיצוי עונשי). העוולה המסחרית "חלשה" יותר בכך שהיא אינה עבירה פלילית, שעל התובע להוכיח נזק כספי ממשי כדי לקבל פיצוי, ושעליו להוכיח שמדובר בתיאור כוזב (לשון הרע יכולה להיות גם בפרסום שיש בו אמת, אך אין בו עניין לציבור).
חוק לשון הרע, תשכ"ה-‏1965, פרק ב': אחריות ותרופות:
6. המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת.
7. פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית...
חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-‏1999, פרק א': הלכות מסחר לא הוגנות, תיאור כוזב:
2.(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר...
דין מוּסָר 676461
תודה על המידע. שים לב ששני הצדדים בחוק עוולות מסחריות חייבים להיות "עוסקים"‏1. אז אני חוזר על השאלה.. מה הפסיקה שינתה? מדוע עד הפסיקה לא היה סביר להשתמש ב"הלכות מסחר לא הוגנות, תאור כוזב" כדי לתבוע את ארץ נהדרת, ועכשיו כן? נראה לי שאפילו בתביעה של סוכני הביטוח נגד ביטוח ישיר, השימוש ב"הלכות מסחר לא הוגנות, תאור כוזב" הוא שנוי במחלוקת. להשתמש בתקדים הזה כדי לתבוע את ארץ נהדרת? זה פשוט יותר מדי קלוש.

אני כן מקבל חלקית את מה שאיגוד השיווק הישראלי אמר: החלטת בית המשפט "עלולה ליצור תקדים משמעותי ומסוכן לפיו כל גוף שיראה עצמו נפגע מפרסומת סאטירית או הומוריסטית - יוכל לפעול להסרתה" (כל גוף זה הסחפות, אבל מתחרה עסקי בהחלט).
אגב בעיני "בית המשפט" של דעת הקהל הרבה יותר מסוכן לחופש הביטוי. הוא מסוגל להסיר פרסומות וקטעים סאטיריים מהטלויזיה הרבה יותר מהר מכל בית משפט. ואין שום צורך שמישהו מהצדדים יהיה "עוסק" :-)

----
1 ואני מכיר את המונח בעיקר מהשיר של משינה.
דין מוּסָר 676476
לא כתוב בשום מקום שבעלי העסקים צריכים להיות מתחרים ישירים, מספיק ששניהם ''עוסקים'' וש''עסקיו'' של האחד פוגעים ב''עסקיו'' של השני. מולי שגב ''עוסק'' בבימוי ארץ נהדרת, ואילו ביבי ובוז'י ''עוסקים'' בפוליטיקה.
דין מוּסָר 676482
מאולץ מאד.
אני לא חושב ששופט יקבל את הטענה שחוק ''הלכות מסחר לא הוגנות'' חל במקרה הזה.
ואפילו אם העורך הדין המפולפל יטען שיש את תקדים ''ביטוח ישיר'', התקדים הזה פשוט לא מספיק דומה.
דין מוּסָר 676486
התקדים בפסיקה הוא שכאשר מדובר בסאטירה לשם עשיית רווח, חופש הביטוי מוגבל יותר מאשר מדובר בסאטירה "נקייה". מכאן, שעורך הדין הממולח יטען שעל הערוצים המסחריים (ערוץ 2,10) להיזהר יותר מאשר רשות השידור או אתרי אינטרנט (למשל)
דין מוּסָר 676513
להגיד שארץ נהדרת והקמפיין של ביטוח ישיר הם "סאטירה לשם עשיית עשיית רווח" - זה אפילו קלוש עוד יותר מלקרוא לארץ נהדרת ולפולטיקאים עוסקים.

יש כאן בעיה על גבי בעיה:

א. פרשנות יצירתית מאד למונחים שמופיעים בחוק ("עוסק") או למונחים שלא מופיעים לא בחוק ולא בפסיקה ("סאטירה לשם עשיית רווח").
(זה מזכיר לי טענה במשחק ארץ עיר שחתול זה דומם כי הוא ממש ממש שקט)

ב. לגזור גזירה שווה בין ארץ נהדרת לביטוח ישיר בגלל ששניהם הם "עוסקים" (או "סאטירה לשם עשיית רווח"). אז מה? יש עדיין הרבה הבדלים עקרוניים בין המקרים.
(זה מזכיר לי את הטיעון במונטי פייטון על זה שמכשפות עשויות מעץ כי גם מכשפות וגם עץ זה דברים שנשרפים)

ואני רק אזכיר שהחוק נקרא "הלכות מסחר לא הוגנות". איפה זה ואיפה ארץ נהדרת.

לא משכנע.
דין מוּסָר 676514
אולי לא משכנע אותך (ולמען האמת גם לא אותי), אבל אני (וכרנאה גם אתה) גם לא הייתי פוסל את הקמפיין של ביטוח ישיר.
עובדתית - עורך דין ממולח הצליח לשכנע את השופט בכך שהפרסומת הסאטירית הנ''ל היא פרסום כוזב ושצריך לפסול אותו, ושבמקרה הזה - מכיוון שמדובר בפרסומת מסחרית, הזכות לשם טוב גוברת על חירות הביטוי. זה תקדים מסוכן שעלול להיות מדרון תלול.
דין מוּסָר 676525
העובדה שלך שגויה - קרא את מה שהשופט כתב. הוא בכלל לא מדבר על הזכות לשם טוב (למעשה הוא פסל את הטענה על לשון הרע). הוא מדבר על התנהגות פסולה במסגרת תחרות עסקית.
בדיוק בגלל זה המדרון התלול אינו רלוונטי בנושאים הקשורים ללשון הרע. ובגלל זה אתה נדרשת למהלך (?) לוגי בסגנון "גם הפולטיקיאים הם עוסקים".
אני מתאגר אותך: מצא את הפסיקה של השופט והבא לי איזשהו מהלך לוגי לא סביר בעליל שהוא מקבל; משהו ברמה של "גם הפוליטקאים הם עוסקים".
דין מוּסָר 676530
מערכון של תוכנית בערוץ 10 שפוגע באחת השותפות בזכיינית של ערוץ 2 (או משהו דומה)?
דין מוּסָר 676680
מזכיר לי מערכון של החמישיה הקאמרית בימיהם בערוץ 2 ששם ללעג את ערוץ 1 המיושן, ועשה רושם של "מה זה, לא יפה, חכמים על חלשים", עד שכמה דקות אחר כך הם עשו מערכון מראה על ערוץ 2 החדשני, ושמו אותו עוד יותר ללעג. לא נראה זמין ביוטיוב.
דין מוּסָר 676547
אתה צודק בנקודה אחת - השופט דן בחופש העיסוק ולא בזכות לשם טוב, אבל אתה טועה בכל השאר. בשורה התחתונה: יש פה צעד מסוכן בכיוון של פסילת הסאטירה כסאטירה - באופן טבעי סאטירה מגזימה במתכוון בהצגת חסרונות ה"קורבן" - בין אם שני כהן מציגה את סוכן הביטוח כדינוזאור בלתי מעודכן, או שאראל סג"ל מציג את סתיו שפיר כאהבלה תל אביבית מנותקת, וככזו אפשר לטעון כלפי כל סאטירה שהיא פרסום כוזב.
גילוי נאות: הכותב משתמש קבוע בשרותיהם של "דינוזאורים" כמו סוכני ביטוח וסוכני נסיעות.
דין מוּסָר 676550
אני מסכים שחופש הביטוי של הסאטירה זכאי להגנה נרחבת, אבל אני לא יודע לאן להוליך את תחושת האי נוחות מרצח האופי ששני כהן (המופלאה!) עשתה לסוכני הביטוח.

כאשר הסאטירה ארץ נהדרת מציגה מפורסמים באור מגוחך, בין אם זו ציפי לוין או ביבי נתניהו, היא לא עושה זאת כדי לקחת מהם נתח שוק. היא עושה זאת מסיבות מסחריות (רייטינג) אבל לא מתוך תחרות בהם. יש גם מוסכמה שמי שהולך לישון עם כלבים אל לו להתפלא שהוא קם עם פרעושים. היינו- מי שמשתמש בתקשורת ההמונים שלא יתפלא שעושים עליו סאטירה.

אבל סוכני הביטוח מקבלים כאן מכה מתחת לחגורה ממתחרה עסקי, וההעללה על שוקה נראית לי לא הגונה.
אם יבואו גוגל בעוד עשר שנים עם האוטובוס האוטונומי ויעשו סדרת פרסומות שתלכלך על נהגי האוטובוס שהם חארות בכביש וכלפי ציבור הנוסעים, מחטטים באף ומקללים (אני מדמיין את אסי כהן בדמות), אני בטוח שתקום זעקה ציבורית.
דין מוּסָר 676555
המודל העסקי של ביטוח ישיר הוא הפחתת עלויות ע''י ''חסכון'' במידל מן (סוכן הביטוח) וזה מה שהם מנסים לשכנע את הציבור (גם אם ע''י הגחכה של הסוכנים והצגתם - בהגזמה - כמיושנים). אני אישית כאמור לא מסכים עם המודל הזה (ומשתמש בשירותיו הטובים של סוכן ביטוח) אבל אני מאמין שזכותם לנסות לשכנע את השוק אחרת, כמו שזכותו של מיכאל גולן לשכנע את הציבור שביבי טועה וצריך לאשר לו להתמזג עם סלקום, ושזכותו של יצחק תשובה לנסות לשכנע את הציבור שביבי צודק ומתווה הגז סביר. בשני המקרים מדובר על אינטרסים עסקיים ומסחריים מובהקים.
הבעיה העיקרית בעיניי היא תיוג הסאטירה - שמטבעה כוללת הגזמות - כפרסום כוזב.
דין מוּסָר 676561
אתה יכול לתת דוגמה של שימוש שייראה לך מוצדק באותו סעיף שלפיו הרשיע השופט?
דין מוּסָר 676569
ראשית, השופט לא הרשיע אלא חייב (לא מדובר בדין פלילי אלא אזרחי)
שנית, נניח ש"ביטוח ישיר" היו מפרסמים שהם זולים ב50% מאשר ביטוח עם סוכן, ואיגוד סוכני הביטוח היה מצליח להוכיח שהם זולים רק ב10% - היה מקום לפסול את הפרסום מחמת היותו כוזב.
דין מוּסָר 676563
הוויכוח שלי הוא לא עם החלק שאמרת, אלא עם החלק שלא אמרת- שהם רמסו את דמותו של הסוכן כמי שאף פעם אינו במשרד, כלל לא מכיר את לקוחותיו הוותיקים, לא מתעניין בהם אלא רק בעמלות שהם משלמים, ומנצל אותם לחיים של נהנתנות. ושנציגתו חסרת יכולת למלא את תפקידה ויודעת רק להרוס (התפקעתי מצחוק כשהיא גררה את התיקיה וזרקה אותה לחלון שהיא פתחה)

איך היית מתייחס לקמפיין נהגי האוטובוס שדמיינתי?
דין מוּסָר 676683
אתה מתכוון לפרסומת של אגד משנת 2004 שהתייחסה לנהגי מוניו"ש כאל "חאפרים" גסי רוח וחסרי אחריות? למיטב זכרוני הם לא טרחו ללהק את אסי כהן או מישהו בקליבר דומה.
דין מוּסָר 676684
דין מוּסָר 676564
אנחנו חוזרים על עצמנו. אני אסכם.

אני מבין את העמדה שלך. לטעמך כל פגיעה בחופש הביטוי מכרסמת בו, ולכן כאשר השופט פסל את הסאטירה זהו מדרון חלקלק ופחות חשובות הנסיבות.
אני אומר: זוהי פסיקה של בית משפט בתיק ספציפי. אי אפשר לבודד חלק קטן מהפסיקה ולהתעלם מכל השאר ומהנסיבות של התיק (למעשה אתה פשוט מוציא דבר מהקשרו).
כאשר בית המשפט פוסק נגד אישה פלונית זה לא פוגע בהכרח במעמד האישה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו לטובת נשים.
כאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו מפורשות בזכות חופש הביטוי.

ונקודה קטנה לסיום. המדרון החלקלק הזה (שבעיני פשוט לא רלוונטי לסאטירה של ארץ נהדרת) בטל בשישים לעומת בית המשפט של דעת הקהל. הזכרת את אראל סג"ל. כאשר הוא חטף צעקות מכאן ועד שלי יחימוביץ' על הסאטירה שלו, בפעם הבאה הוא יצנזר את עצמו. ואם לא הוא, העורך שלו יעשה את זה. לא צריך שום בית משפט בשביל זה.
דין מוּסָר 676571
לחלוטין לא הבנת את העמדה שלי, ואני לא אוהב ששמים מלים בפי.
אני טוען שסאטירה - בהגדרתה - היא לקיחת גרעין של אמת לגבי אדם או ארגון מסויים, והגזמתו אד אבסורדום לשם הגחכתו. מבחינה זו - על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת. ההבדל העיקרי בין כוונת המחוקק (הגנה על הציבור מפני פרסום כוזב) לבין המקרה הנוכחי הוא שברור לחלוטין לכל מי שצופה בפרסומת שמדובר בסאטירה ולא בפרסום עובדות יבשות (למשל "עמלת סוכן מהווה 50% מהמחיר שאתם משלמים").
דין מוּסָר 676587
מזכיר לי פירסומות Mac vs Windows (זה הראשון שעלה בחיפוש) שאפל שידרה במשך שנים.
דין מוּסָר 676619
ראשית אני מצטער שעיוותתי את העמדה שלך. אבל אתה התעלמת ממה שאני כותב. אתה פשוט מוציא דברים מהקשרם.

כתבת "על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת".
אולי באייל הקורא אבל לא בבית משפט. דיברת על כוונת המחוקק. יפה מאוד. האם כוונת המחוקק בחוק " הלכות מסחר לא הוגנות" היא גם סאטירה פוליטית? ברור שלא. בוא נדבר על כוונת השופט. השופט התייחס בפסיקה מפורשות לסיבה של פסילת הפרסום - כי זו תחרות עסקית לא הוגנת. האם הוא התכוון שיש בעיה עקרונית בסאטירה? ברור שלא.
אתה אמרת שני דברים מפורשים.
1. זו פגיעה הסאטירה באשר היא סאטירה
2. ניתן יהיה להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית של ארץ נהדרת.
וזה פשוט לא נכון, זה עיוות של החוק ושל הפסיקה של השופט.
דין מוּסָר 676620
אחדד את הבעיה. אתה מוציא דברים מהקשרם כי אתה מתייחס לביטוי ''פרסום כוזב'' שאכן מופיע בפסיקה. אבל אתה מתעלם מכל יתר הדברים שנאמרו בפסיקה ושמופיעים בחוק. בהודעות קודמות כן התייחסת להקשר, אבל הדרך שהתמודדת איתו היא להגיד ''פוליטיקאים הם גם עוסקים'' (שהוא טיעון מגוחך ומנוגד לכוונת המחוקק והשופט). זו אמנם התייחסות אבל לחלוטין לא מספקת.
דין מוּסָר 676621
כוונת המחוקק לא היתה למנוע תחרות לא הוגנת (לזה יש רשות להגבלים עסקיים) אלא למנוע את הונאת הציבור בפרסום כוזב. יש בפסק הדין הזה משום דה-לגיטימציה של הסאטירה בכללותה, בעצם הגדרתה כפרסום כוזב. באותה מידה אפשר לטעון שהפרסומות הסאטיריות של אסי כהן (''איתן פרצלינה''), אודי כגן (''משיח שנגרילה''), ומריאנו אידלמן (''אפי לימוד נהיגה'') הן פרסום כוזב.
דין מוּסָר 676622
נכון, ייתכן שאפשר לפסול כם פרסומות אחרות. אבל לא על זה הוויכוח שלי. כתבת במפורש שאפשר להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו.

אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''דה לגיטימציה של הסאטירה בכללותה'' היא פשוט שגויה.
דין מוּסָר 676626
כתבת במפורש שכאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו.

אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא'' היא פשוט שגויה.
דין מוּסָר 676675
תודה וחג שמח.
דין מוּסָר 676678
אני שמח שאתה מודה בתבוסתך. חג שמח.
דין מוּסָר 676691
whatever floats your boat
דין מוּסָר 676720
whatever bloats you goat
דין מוּסָר 676723
שלום "אח של ראובן". האם אתה הוא המגיב שנהג לכתוב באייל תחת השם "אחד מהפריפריה"?
דין מוּסָר 677885
זה חשוב ?
דין מוּסָר 676483
אני אשקול להסכים לפסיקה הזו. אם ביבי ובוז'י יחויבו בחוק לא לשלוח אלי ספאם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים