בתשובה לאביר הקרנפים, 28/06/16 12:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שזה נשמע גרוע. כל אגדות החורבן נשמעות גרוע. אני לא מצפה מהילדים הספציפיים האלה לכלום. אני לא כותב את הסיפור, רק קורא אותו. וכשאני קורא אותו הוא מאוד אפל. כן אני מצפה בסיפור לתקווה, ובהעדר תקווה הסיפור אפל. אפילו בשואה, ההשמדה המסודרת ביותר שידע העולם, היו ניצולים, והרבה. היו חסידי אומות העולם, היה מזל, היתה ערמומיות, היו צירופי מקרים שאפשרו לאנשים להנצל. והיו ניצולי שואה שראו את כל הזוועות ונשארו אופטימיים כלפי המין האנושי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצפה בסיפור לתקווה כאילו זו מעשיה עממית עם סוף שמח? ניצולי שואה שראו את כל הזוועות נשארו אופטימיים כלפי הנאצים? אגדות החורבן נועדו להמחיש לנו את האבל והחורבן שהתרחש. אין שם עניין לסוף שמח, כי זו לא מעשיה אלא אמת נוראה. ואם חיפשת תקווה ואופטימיות, תמצא אותן באגדה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |