השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 679468
הנה התגובה הטרולית למחצה שהבטחתי. בעצם היא לא כזו חדשנית, אני חושב שזה בערך מה שג'ודית ריץ' האריס כתבה בספר שלא קראתי. קצת כמו עם הקשרים בין אוכל לבריאות, כולנו עסוקים באובססיביות בדרך הנאותה להתנהל עם ילדינו כדי שיצאו מוצלחים או מאושרים או טובים. ברור לכולנו שאין מדע טוב שנותן תשובות טובות (בתחום התזונה קשה למצוא מדע טוב, פה אין אפילו איך להתחיל). כתחליף, אנחנו בונים לעצמנו תיאוריות על סמך מעט מאוד והערכים שלנו. אז זה טוב ויפה, אולי זה אפילו טעם החיים שלנו, אבל לפעמים אני מזכיר לעצמי שאולי זה בכלל לא משנה, ויש בזה נחמה.
השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 682513
אם ככה, אז אפשר להפסיק לשגע את הילדים עם חינוך כזה או אחר ולתת להם להתמקד בילדות מאושרת וחסרת דאגות במידת האפשר?

זה בהחלט על סמך מעט מאוד‏1, ותואם לא רע את הערכים שלי...

--
1. "מעט מאוד" במובן של תגובה בודדה באייל. אנא אל תראה בזה זלזול.
השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 682543
זה החשד שלי לפעמים. על הילד שלי הפרטי אני כן מתקרצץ לעתים קרובות עם חינוך כזה או אחר.
השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 682547
זה מזכיר לי את אחד הטענות של פריקונומיקס הראשון.

בתרגום חפשי: זה לא משנה מה תעשה, בסוף הילד שלך יצא כמוך.

עוד ציטוט לא מדויק - נראה שאת רוב החינוך האפקטיבי של הילד ההורים מבצעים עוד לפני שהוא נולד.
כלומר, אם אתה רוצה שילדך יסיים תואר אקדמאי, עשה בעצמך תואר עוד לפני שהוא נולד‏1.

----
1. אחרי כל הפעמים שסטיב לויט הדגיש את ההבדל בין מתאם לסיבתיות, נראה לי שהטיעון הזה נאמר כהלצה. די ברור שבעלי הגן של "תואר אקדמי בקלי קלות" יורישו אותו לצאצאיהם - ומכאן המתאם הגבוה. אבל לא מי שיאלץ את עצמו להוציא תואר בשיניים חשוקות ועבודה קשה‏2.
2. מצד שני, אולי המהלך הזה יגדיל משמעותית את הסיכוי למצוא בן/בת זוג עם הגן הנ"ל. אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.
השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 684071
לא יודע אם זה בהכרח נכון - עצם העובדה שעשית תואר עשויה להיות נקודת ייחוס עבור הילד שלך ולגרום לו לרצות.
השערת האפס נקודה שתיים בחינוך 682523
מדויק ובריא.

להורימואידים יש נטיה לקחת את עצמם יותר מידי ברצינות וליחס לעצמם יותר כוח השפעה ממה שכנראה יש להם במציאות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים