בתשובה לאריק, 25/09/16 3:42
לשאלת "מהי אמנות?" מהו המשורר? מהי תרבות? 684203
נראה לי שכן.
>>>>אם אתה חושב שאתה מסוגל למתוח קו בין בידור לאומנות, תפדל. בינתיים אני רואה שעבור הציבור קיים רק בידור נכון כגון "ארץ נעדרת" "היהודים באים" ו"מצב עגומה".
אני גם לא מכיר סרט קולנוע אמנותי מעוטר שעוסק בהאשמת ערבים או מעלה דיון שעוסק בשאלות מוסריות בתרבותם.
---

מדוע בעיניך פסל של תומרקין וכרזה של טרטקובר נמצאים על אותו מפלס מראש?
>>> מצחיק אתה. נציגי המחנה טוענים שאייל גולן זה בידור ואופרה והצגות הם אומנות, לא אני.
מצידי שכולם
---

נראה לי שכרגיל אתה מצייר את המטרה מסביב לחץ הקבוע.
>>>> תודה אבל קיימים הבדלים.
א. ביטחון לפני הכל כי בלי ביטחון אין תרבות ובטח שלא תרבות ישראלית או יהודית.
ב.
ג. דיוני שיקולי וסכומי ביטחון אטומים לאור החיצון. וועדות הפרסים, מענקים ותארים עסוקים בלהלל את השקיפות אך נמנעים מלפרסם את תמלילי הישיבות. אם היה מדובר בכספם, לא הייתי פוצה פה.
---

ממי מורכב המחנה הזה?
>>> בקצה האחד תמצא קבוצה של מאמינים הדוקים ובקצה השני בוגדים בשכר.
הציבור הזה מחזק את אחיזתו בכל הנוגע לאמנות, חינוך, תקשורת משפט ועוד.
רובו מורכב מאידיוטים שימושיים שמדקלמים, שונאים ולא מסוגלים לבחון בכלים ובעקרונות שבהם הם מאמינים את מעשיהם ואמירותיהם.
זה הציבור שאומר שאסור לסתום פיות וקורא לפטר את רגב.
הציבור שהחליט שלאטמה לא תגיע לטלוויזיה.
שסופרים, ציירים, קולנועים, פסלים, מוזיקאים ואנשי תקשורת שמזוהים עם הימין ינודו. על אייל מגד כתבו בהארץ:
"...הוא העז בעבר ומעז גם עכשיו לעשות מה שלא רבים מעזים, לצאת נגד המילייה שלו, להסתכן, להיות לא תקין פוליטית. היתה לו אפיזודה ימנית שבה חבר לבנימין נתניהו, מאז חזר בו, אבל נשאר בידידות עם ביבי." באייל כותבים כך. זה המחנה. אין לי טושים ואף אחד מלבדך לא צריך אותם. כשתזהה את הצורחים "תהיו בשקט" תוכל לזהות את חברי המחנה בעצמך.

----
כיהודים, האושר הוא לא המטרה שלנו.
>>> ביקשת, קיבלת- שנה טובה.
המטרה היתה להדגים עד כמה הצורך, הטיעונים וההתנהלות אבסורדיים.
אם תרצה נדון בהגיון שבשר לענייני טוב, במומחים לטוב ובמיסוי ההולם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים