בתשובה לאח של אייל, 28/10/16 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשמעו בדיחה. שר האוצר נכנס למסעדה רומנית, אוכל צ'ורבה. פתאום נכנס שר הבטחון ואומר: אני צריך תוספת של מיליארד שקל לטובת הכנות למתקפה באיראן. אומר שר האוצר, לתקוף באיראן? למה זה טוב? אומר לו שר הבטחון: רבע מחברות הסטרטאפ בישראל הוקמו ע"י יוצאי יחידות טכנולוגיות של צה"ל. וחוץ מזה תראה איזה כיף לבקר בבסיסי צה"ל ביום העצמאות! אז הנקודה היא שכל מיני תוצרי לוואי חיוביים של תוכנית החלל (או של ההתעצמות הבטחונית במקרה של בדיחת הקרש) הם לא התשובה העיקרית. כמעט תמיד עדיף להשקיע את הכסף ישירות במיזמים כאלו ואחרים ולא עקיפות דרך תוכנית חלל. השאלה היא מה התועלת במעשה עצמו. אז מה התשובה? תשובה 1 - כדי למנוע השמדה של האנושות. למעשה זה היה הסעיף הראשון של מאסק בהרצאה שלו: "why go anywhere". הוא כתב שיש 2 אפשרויות: א. האנושות תשאר על כדור הארץ לנצח ב. האנושות תתישב מחוץ לכדור הארץ. הסכנה באפשרות א' היא שמתישהו יגיע אירוע הכחדה (מטאור או מגיפה או אלף ואחד דברים אחרים). סטטיסטית ככל שעובר זמן, הסיכוי לאירוע הכחדה גדל. תשובה 2 - to boldly go where no man has gone before . (גם "אריק" נתן את התשובה הזו ראשון בדיון הזה). בערך שבועיים אחרי הנאום של מאסק, אובמה כתב מאמר בעניין התוכנית האמריקאית להציב אדם על המאדים (עוד על כך בחלק ב). ועל השאלה "למה זה טוב?" הוא כותב: "אני עדיין חש את אותו חוש של פלא לגבי תוכנית החלל שלנו כשם שהייתי ילד. היא מייצגת חלק מהותי מהאופי שלנו – סקרנות ומחקר, חדשנות ותושיה, להרחיב את הגבול של מה שאפשרי ולעשות זאת לפני כל אחד אחר". הוא מזכיר אח"כ עוד נימוקים אבל הם פחות מעניינים כי הם בעיני שייכים לקטגוריה של "תוצרי לוואי". במילים פשוטות יותר - "to boldly go.." זה דבר ראוי בפני עצמו. המשפט הידוע של ניל אמסטרונג הוא באותה הרוח : "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". לא רק שזה דבר ראוי, אלא ראוי עד כדי כך שכל האנושות יכולה להיות גאה בזה. אני חושב שהמשפט של ניל אמסטורנג אכן יפה את ההרגשה של הרבה אנשים. תשובה 3 - הפרחת השממה. התשובה הזו היא ספציפית לגבי למה ליישב את החלל (ולא רק לבקר בו). יישוב החלל (הקמת יישוב קבע, ולא רק ביקור במקומות חדשים) זה דבר ראוי בפני עצמו, מעבר לכל תועלת שנשיג ממנו. עכשיו בואו לא נתבלבל - בטווח הארוך תהיה ליישוב החלל (ומאדים בפרט) תועלת חומרית עצומה. זה בגלל עובדה מאד פשוטה: במערכת השמש יש כמות עצומה של משאבים ואנרגיה שפשוט לא קיימת בכדור הארץ (או שזול בהרבה להשיג אותם מחוץ לכדור הארץ). מצד שני כנראה יהיה זול יותר להשיג את כל המשאבים האלו ע"י רובוטים (רובוטים מתקדמים בהרבה ממה שיש היום). קל יותר לתכנן רובוטים שישרדו בסביבה עויינת מאשר להגן על אנשים. פשוט, אני מעדיף את החזון שבו בני אדם מיישבים את החלל מאשר חזון שבו רק רובוטים חכמים מיישבים את החלל, או שאף אחד לא עושה את זה. אז מה אני עונה למי שאומר שכיבוש האוורסט והקטבים והירח לא הביא תועלת שמצדיקה את העלות הכלכלית ואת האבדות בנפש? שהוא צודק! התועלת לבדה היא לא נימוק מספיק ללכת לשם. אנשים עושים את זה כי המעשה עצמו הוא משהו ששווה להתאמץ ואפילו למות עבורו. הנה דימוי (ובבקשה לא לקחת אותו למחוזות פוליטיים): אפשר לטעון שהקמת מדינת ישראל לא מצדיקה את התועלת שהיא הביאה. אמנם היא הביאה תועלת מסויימת - למשל פיתוח ושגשוג לארץ ישראל, שלא לדבר על המצאת עגבניית השרי והטפטפות. אבל המחיר החומרי והמחיר בנפש היה גבוה. האם העם היהודי לא היה מייצר את אותה תועלת (ואולי אף יותר) אם הוא היה נשאר בגולה? כנראה שכן ובמחיר הרבה יותר נמוך. אבל עדיין, אם אתה ציוני, אז מדינת ישראל היא חזון ראוי. אז בעיני (ובעיני רבים אחרים), יישוב החלל הוא חזון ראוי. ומה אני עונה למי שאומר "מה בוער לנו? עוד לא עשינו שלום עולמי\מיגרנו את העוני\חיבקנו את כל מי שזקוק לחיבוק". זה נימוק גנרי שאפשר להשתמש בו כנגד כל דבר וכנראה לנצח נצחים. כמו השאלה "איך אתה מעז לא לאכול אם יש ילדים רעבים באפריקה" או "למה אתה כותב באייל הקורא במקום לחלק אוכל לחסרי בית". אריק ענה היטב: זה לגיטימי לחלק את התקציב ליותר ממטרה אחת. מעבר לכך, מי שמודאג שהתקציבים של נאסא באים על חשבון דברים יותר חשובים, צריך קודם כל להתעסק בדברים הרבה פחות חיוביים והרבה יותר יקרים מתוכנית החלל. למשל: - תקציב הבטחון האמריקאי (בערך פי 30 מהתקציב של נאסא. ברוב המדינות, היחס הזה הרבה יותר גרוע). - תעשיית הטבק (אמריקאים מוציאים על זה פי 4. אם כוללים את העלות של טיפול בנזקי הטבק, זה מכפיל את הסכום) אז למה דווקא מאדים? כי מאדים, עד כמה שהוא עוין, הוא המקום הכי מתאים במערכת השמש ליישוב אנושי (ואני מזניח לרגע דעת מיעוט לגבי נוגה. זה לא עקרוני). למעשה, הוא הרבה יותר ידידותי מתחנת החלל הבינלאומית (שבה צריך להתמודד עם חוסר גרביטציה ועם ואקום). מאדים יותר דומה לאנטרטיקה. בגלל התכונות האטרקטיביות שלו, מאדים הוא גם אחד הגופים הנחקרים ביותר במערכת השמש - סדר גודל של 50 רכבי חלל נשלחו לשם (חלקם למסלול וחלקם נחתו). הנה רשימת מלאי קצרה של התכונות שלו. יתרונות (כמובן בהשוואה לאלטרנטיבות): - הדבר המשמעותי ביותר - יש בו את המרכיבים החיוניים לבני אדם. באדמה יש מים, באטמוספירה יש פחמן דו חמצני (שהוא מזון לצמחים וגם ניתן להפיק ממנו חמצן), וגם חנקן. - אמנם קטן יותר מכדוה"א, אבל אין אוקינוס. שטח הפנים שלו שווה לכל השטח היבשתי של כדוה"א. זו חתיכת נדל"ן רצינית מאד. - קרוב יחסית לכדוה"א - הטמפרטורות בו קרובות יחסית לאילו בכדור הארץ בהשוואה לכל מקום אחר (בחורף קר כמו באנטרטיקה, אבל בקיץ זה יכול להגיע ל 27 מעלות צלזיוס. אה ופחות לח מתל אביב..). - כח סולארי עדיין רלוונטי שם (רוב המקומות במערכת השמש מרוחקים מהשמש עד כדי כך שכח סולארי כבר לא רלוונטי). - אורך היממה הוא בערך 24 שעות - הגרביטציה היא 38% מכדוה"א. חסרונות: - הגרביטציה הנמוכה יחסית (עשויה לגרום בעיות בריאות) - מחסור בשדה מגנטי (שאומר שתהיה בעיה של קרינה - שוב בעיות בריאות). - אטמוספירה דלילה מאד, ועם כמות גדולה מדי של פחמן דו חמצני (כלומר, צריך לעבד את האטמוספירה לפני שניתן לנשום אותה). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |