בתשובה לאח של אייל, 28/10/16 13:36
הגיגים על מאדים - חלק ב' - איך? 685491
מישהו בכלל מתכנן ברצינות לשים אנשים על מאדים? שלא לדבר על מושבה? כן וכן - נאסא. לפני שארחיב, בואו נעשה תרגיל מחשבתי.

תארו לעצמכם שהקמתם את "המכון הישראלי לחקר אנטרטיקה" ואתם רוצים לשלוח לשם משלחת. אז אנחנו יודעים שאנטרטיקה מאד רחוקה מישראל, ולקח הרבה זמן להגיע. אז אם כבר שולחים לשם משלחת, אז היא צריכה להשאר שם לאיזשהו זמן סביר, נכון? ואם היא נשארת לאיזשהו זמן, אז אותם אנשים צריכים איזשהו מבנה שיגן עליהם מהקור, ומטבח ושירותים ומעבדות וכו וכו'. אז למעשה, אם חושבים לטווח ארוך, ורוצים יותר ממשלחת אחת, אז יותר משתלם להקים שם בסיס קבוע ומדי פעם להחליף שם אנשים ואספקה.
בעיה שניה היא שהתחבורה לאנטרנטיקה היא יקרה מאד. אז יש כמה דברים שאפשר לעשות.
1. כדאי כמה שיותר להשיג משאבים מהשטח, ולא לשלוח אותם מהארץ. למשל מים - אפשר ליצר מקרח. אנרגיה - במקום לשלוח לשם דלק, עדיף אנרגיה סולארית (לא יעבוד בחורף, אני יודע). ביוב - לקבור באדמה במקום לשלוח חזרה לארץ. אוקי, הרעיון ברור.
2. להשתמש כמה שיותר בתחבורה סטנדרטית ולא בתחבורה אד-הוק. אם עבור כל משלחת צריך לבנות אניה מיוחדת שיודעת לשבור את הקרח, ואז לשלוח אותה, וכאשר היא חוזרת לארץ זורקים אותה לפח ובשנה הבאה מתחילים מאפס - זה כנראה יהיה יקר מאד. אם אפשר לייצר "קו תחבורה" קבוע, עם אניה שמגיעה לאנטרנטיקה פעם בשנה, וגם לדאוג שזאת תהיה אניה שאפשר להשתמש בה מחדש להפלגה הבאה - אז זה מוזיל מאד וגם מפשט מאד.
עניין שלישי הוא שצריך לעשות הכנות. למשל:
- להשיג כלי תחבורה שיכול להגיע לאנטרטיקה - ולעשות הפלגות אימון.
- בחירת אתר מתאים למשלחת לבקר בו ולהקים בו בסיס
- לעשות "סימולציה של אנטרטיקה" בחרמון בחורף ולהקים שם בסיס ולראות מה עובד ומה לא עובד.

אז השתמשתי בדוגמא של אנטרטיקה כי באמת יש גופים שחוקרים את אנטרטיקה, ובאמת כל העקרונות שכתבתי באו לידי ביטוי. עוד משהו מעניין: העקרונות האלו הם רלוונטים גם בסדר גודל קטן וגם בסדר גודל גדול. אפילו אם אנחנו מסתפקים ב 3 משלחות, אז כדאי שהם יסתדרו עם חומרים בשטח, וכדאי שהמשלחת הראשונה תביא איתה ציוד עבור השניה והשלישית, וכדאי להשתמש באותו כלי תחבורה ולא לבנות אותו מחדש 3 פעמים. וגם אם אנחנו רוצים להביא מיליון אנשים לאנטרטיקה (וזה יקח עשרות שנים), אז בוודאי ובוודאי כדאי שהם ישתמשו בחומרים מהשטח, וכדאי שכלי התחבורה יהיה סטנדרטי. מה שכתבתי על אנטרטיקה רלוונטי גם למאדים. התחבורה לשם לוקחת חודשים והיא יקרה מאד.

אז מה התוכניות של נאסא?
רקע היסטורי: תוכניות רציניות למשימות למאדים וליישוב מאדים מתחילות עוד ב1947 (תוכניות של פון בראון). ואגב - לא רק תוכניות של ארה"ב. להלן רשימה ארוכה למדי בויקיפדיה: Humans_Missions_To_Mars [Wikipedia]. אפשר למצוא ברשימה הזו ספרים שנכתבו על איך יגיעו למאדים, איך המושבה שם תראה, איך יכולים לבצע הארצה של מאדים (שתדרש אם רוצים שתהיה שם אוכלוסיה גדולה באמת), איך האנשים שם יתפרנסו ואיך יממנו את כל התהליך הזה. בין כל הרעיונות מעניין לציין את הרעיון של ה Mars Recycler, שהגה באז אולדרין ב 1985 במסגרת נאסא - ולא מפסיק לקדם אותו מאז. הוא רלוונטי כי הוא מזכיר את הרעיון של מאסק לגבי "קו תחבורה" קבוע למאדים. זה חומר קריאה למי משעוניין להעמיק..

על כל פנים - ב 2010, אובמה הציב יעד לנאסא: להגיע למאדים עד שנות ה 30 (והוא חזר על היעד הזה במאמר מ 2016). ואכן נאסא פרסמה לפני כחצי שנה סוג של מפת דרכים שמתארת תוכנית להקים בסיס בשנות ה 30 ( הערה: הלינק הוא רק תקציר, יש קישור ל PDF של נאסא בפנים). המסמך הזה כולל:

- הכנות שעושים ויעשו בתחנת החלל הבינלאומית
- הכנות שמתבצעות ויתבצעו ע"י הרכבים הרובוטיים על גבי מאדים
- כלי רכב שנאסא מפתחת (עוד על כך בהמשך).
- ניסויים איך ליצר משאבים בשטח במאדים (הניסוי הראשון: ייצור חמצן ע"י בקטריות באדמת מאדים. זה ניסוי שבוצע בהצלחה מעבדה בכדוה"א, ומתכננים להטיס אותו למאדים ב 2020).
- לא מצאתי את זה במסמך הספציפי הזה.. אבל בתור מינימום ייצרו בשטח גם מים ודלק לחזרה. המים נמצאים באדמה. הדלק ייוצר בהתבסס על הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה - זה רעיון שפותח ע"י רוברט זורבין עוד ב 1990 . גם התוכנית של מאסק אימצה את אותו רעיון של ייצור דלק בשטח.
עוד כמה נקודות:
- במסמך נאסא מתארת מה המטרות שלה במאדים. כמובן יש שאלות מדעיות, אבל אחת מהמטרות היא: "לבדוק האם מאדים יכול להיות יום אחד בית בטוח לבני אדם". כלומר, זה אמנם רק בסיס מחקר, אבל היעד הרחוק יותר זהה לזה של מאסק.
- למרות ההצהרות של אובמה, המימון שהוא נתן לנאסא כנראה לא יספיק כדי לעמוד ביעד ובזמן. עוד על כך בחלק ג'.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים