בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 26/01/17 21:30
689020
If you take a global view, of course you're bound to find some times and places where salt could act as a means of storing value and facilitating exchange.
689023
כן, אבל זה לא קשור למקור המיתוס על הליגיון הרומאי.
689046
לא יודע. הכותב לא מצא ביסוס למיתוס אבל זה לא שולל את מקורו והאפשרות סבירה בעיני יותר מהאפשרות שהמיתוס התפתח כך סתם מעצמו.
689048
על כל שאלה תשובה -רדיט.
689051
כן. לא מוצאים זכר...אבל מכאן ועד לשלול המרחק גדול.
מעניין שהביטוי "מלח הארץ" צץ באותה תקופה פחות או יותר וגם ממנו עולה משמעות שמייחסת למליחות ערך גבוה.

מדוע לא בחר היהודי הכריזמטי בביטוי סוכר הארץ או חריפות הארץ?
689055
מלח הארץ.
689071
הייתי לומד על ערכו של המלח מכאן :

רבא ‏1 :'מאה זוז בעסקים — כל יום בשר ויין .מאה זוז באדמה — מלח וירקות' - יבמות ס"ג ע"א

1 רבא חי בין השנים 280-355 לס'
689073
ורמינהו: "מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פיתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו". (ברכות א ע"א).

ללמדך שזה הסטנדרט הכי נמוך, של מי שאפילו פת בקטנית לא יכול לממן‏1.
אם כי מן הסתם, אין דין מי שגר לחוף ים ויכול להפיק לעצמו מלח (או שאחרים יכולים להפיק לו ועדיין יש מלא), או מי שגר מרחק 3 ימי הליכה מהחוף, כדין מי שגר מאות קילומטרים לפנים היבשת.

1 ותהרוג אותי איך זה השתמר בתור הסיפתח של הארוחה הכי חגיגית בשבוע.
689075
לא מצאתי ערכים כספים על שווי המלח בהיסטוריה , אם כי אני יכול לשאול את השאלה - מדוע היה בכלל מס מלח ? זה לא מרחיאונה הרי.

ובכן 'מס המלח' הוטל על היהודים עוד בימי שלטון פרס ‏1 .גם דמטריוס הראשון ציוה על מס המלח ‏2. אנטיוכוס השלישי אשר כבש את ירושלים בשנת 200 לפה'ס -דרש את מס המלח מכלל הנתושבים אם כי הוא נתן פטור בירושלים למיוחסים. ‏3

במחקר ישנו דיון בעניין זה ‏4 : האם הנתינים ביהודה הוכרחו לקנות כמות מסוימת של מלח מראש במשך שנה במחיר רשמי שנקבע על ידי המלך ‏5 או שהנתינים היו חייבים לשלם למלך סכום השווה לכמות מסוימת של מלח בשנה או שהמיסוי היה בצורה של מיסוי עקיף (מע"מ) ‏6 על תצרוכת מלח אשר הייתה בבעלות המלך. או גם וגם וגם.

מכל מקום גם אם נמשיך הלאה בזמן נראה שמס המלח היה נפוץ בכל רחבי העולם,כך למשל : בצרפת מס המלח אולץ כל משק בית מדי שנה לקנות מהמחסנים הממשלתיים כמות מינימלית קבועה של מלח במחירים שהבטיחו למלך רווחים אדירים,גם מהפכת 1848 בצרפת נכשלה בגלל מיסים שונים ובהם מס המלח שחשפה את פרצופו של נפוליאון השלישי.

בהודו מהטמה גנדי ליכד את ההודים נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי על ידי כך שהלך במשך חודש ימים אל חוף האוקיינוס והפר את החוקים הבריטיים כשהפיק בעצמו מלח ממי המלח המצויים לכול וזאת בניגוד לחוק וסירב לשלם את מס המלח הבריטי ‏7.

נוסע ערבי מראשית ימי הביניים שטייל בסין מספר לקוראיו - "למלך זכות יחיד על ההכנסות ממלח ומעשב שאותו ישתו רתוח במים חמים . בכל עיר ועיר יימכר בכסף מלא ושמו סך . עליו מרובים משל תלתן , ובושמו עז ממנו במקצת , ויש בו קורטוב של מרירות . מרתיחים מים ויוצקים אותם עליו ... כל הכנסות אוצר הציבור באות ממס גולגולת , ממלח ומן העשב הזה" ‏8 .

בשנת 1580 הגוף העליון של הארגון האוטונומי של היהודים בממלכת פולין המכונה 'ועד ארבע ארצות' מתקן תקנה שאוסרת על יהודים בודדים לחכור אחוזות גדולות ובתי מכס , לגבות מס על מלח או בלו על משקאות משכרים,על מנת שלא לעורר התנגדות בקרב האוכלוסייה המקומית ‏9 . וזה ממשיך גם ללבנון במאה האחרונה שם ב ‏1920 הוטל מס מלח ידי המנדט הצרפתי.

לסיכום העניין - נראה לי שלא שווי המלח הוא הקובע,אלא עצם צריכתו. ומכאן אני מבין את הפרכתו של המיתוס שבו נטען שמלח שימש כשכר לחיילים. המיסוי על מוצר חיוני (והשאלה: האם מלח חיוני לגוף האדם -מחזירה אותנו מן הסתם לתגובה 688975) הוא המייצר לשלטון את הכסף הנדרש.

יחד עם זאת - מיסים מוזרים יותר ראינו ברומא. כך למשל את 'המס על השתן' שחוקק גדול צוררי היהודים אספסיאנוס [ויקיפדיה]10 . כשהתלונן מישהו על המס, הוא לקח כמה מטבעות זהב ושאל את השואל האם הוא מריח משהו מהם. אולי מכאן הביטוי ש'אין לכסף ריח',או שבכל מקרה כסף אף פעם לא מסריח. אבל עד כמה שזה נשמע מוזר איך גובים מס על פיפי,אז כל פעם שמישהו נכנס לשירותים ציבוריים הוא משלם. כמדומני שגם היום גובים בשירותים הציבורים כסף על כך. על אותו משקל אפשר להטיל מס על גלי האתר (ואני יודע שהאתר מת) בדמות חוקים או מס על לדוג דגים ששייכים לאלוהים ולים. או להטיל קנס של 1000 ש"ח על מי שמעשן כמה עלים שמכונים בשם 'מריחואנה'

להערתך : זהו מנהג סמלי לזכר הימים שהיינו עושים חינגות וחפלות בבית המקדש והיינו חייבים לשים את המלח על הבשר . כמו שנאמר " וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח: (ויקרא פרק ב פסוק יג) . לדעתי המנהג הזה חל בכל השבוע ובכל פעם שאוכלים לחם ולאוו דווקא בשבת.

הערות/מקורות:
----------

1 דריווש הראשון [ויקיפדיה] העניק לבית המקדש בירושלים כמות מסוימת של מלח - ראה עזרא ו,ט- 'וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח, כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי-בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם--דִּי-לָא שָׁלוּ' ( תרגום: 'וּמַה שֶׁצָּרִיךְ, וּבְנֵי בָקָר וְאֵילִים וּכְבָשִׁים לְעוֹלוֹת לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, חִטִּים, מֶלַח, יַיִן וָשֶׁמֶן, כְּמַאֲמַר הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, יְהִי נִתָּן לָהֶם יוֹם בְּיוֹם בְּלֹא מִשְׁגֶּה'

2 חשמונאים א י , כט

3 'ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות. מועצת הזקנים , הכהנים , סופרי המקדש ומשוררי הקודש פטורים יהיו ממס הגולגולת וממס הבלילה וממס המלחים'- יוסף בן מתיתיהו- קדמניות יב' עמ'142

4 אברהם שליט: הורדוס המלך- האיש ופעלו עמ' 514-515

5 סוג של רכישות כפויות בצורת מס ראינו בחוק "חרסינת היהודים" אשר נחקק בשנת 1769 ע"י פרידריך השני, מלך פרוסיה [ויקיפדיה] אשר חייב את יהודי פרוסיה לרכוש במחיר מלא חרסינה מסוג ז' שלא היה ראוי למכירה מראש גם בלי שיהיו צריכים זאת. עמוס אילון מצטט את החוק הזה בספרו 'רקויאם גרמני' בהקשר ל'עידן מנדלסון'(עמ' 46) שבו אילצו את מנדלסון לרכוש 'חרסינה מלכותית' במחיר של מאות טלרים (10,000$ בערכים של היום ),ואם חשבת ש'טוב נו ,מילא, יהיה חרסינה בווטרינה שאין לי' אז חשבת לא נכון. חייבו את מנדלסון לרכוש כ 20 קופים מכוערים מחרסינה בצבעים מזעזעים. לימים ב 1978 החליט הסנאט של מערב ברלין לקיים תערוכה שכונתה ' פרוסיה -מאזן' ובו הציגו פריטים מתקופתו של פרידריך. בין המוצגים היו גם הקופים מחרסינה שהיהודים חויבו לרכוש, את הקופים של מנדלסון הם סירבו בלאוו מוחלט להניחם בתצוגה מרוב שהיו מכוערים.

6 מעיון באינצלקופדיה המקראית (חלק ד' עמ' 1055) ראיתי כי בתקופה התלמית היה המלח מונופולין של המלכות ו'מס המלח' הוטל על ידי תלמי פילדלפוס הוא תלמי השני [ויקיפדיה] ושם מצוין כי זהו מס עקיף אשר נגבה בשווקים והיה לעול כבד על האוכלוסיה שכולם היו צריכים למלח .נהגו לגבותו כמס שנתי קבוע לגולגולת וכל יהודי ארץ ישראל נתחייבו להעלותו למלכות.

7 ג'ארד דיימונד,העולם עד אתמול : מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות? עמ' 399

8 לואיס ברנרד -המזרח התיכון : אלפיים שנות היסטוריה מעליית הנצרות עד ימינו עמ' 139 [ Akhbar al-Sin wa'l-Hind ]

9 שמואל אטינגר : עיונים בתולדות היהודים בעת החדשה - בין פולין לרוסיה - עמ'146

10 הוא גם הטיל מס מיוחד על היהודים המכונה 'האוצר היהודי' שבו כל יהודי חויב לשלם 2 דינרים במקום הדינרים שנתרמו לבית המקדש שהוחרב אז. כלומר -אם עד היום שילמתם,למה שלא תמשיכו לשלם?
689078
המאמר מביא כמה מקורות טובים.

1. מה מחיר על המלח, ומי הטיל עליו מס (ב 204 לספירה)

(The censors) also imposed a new tax on the annual salt production. Salt cost a sixth of an as in Rome and throughout Italy; they set it to be offered at the same price in Rome, but more in town squares and marketplaces, and at other rates in other places. It was widely believed that just one of the two censors devised this tax ... As a result (the censor) Marcus Livius was given the nickname 'salt-dealer'.
Livy 29.37.3

2. מה המשכורת היומית של חייל רומאי (אתה כבר כתבת את זה).

חישוב פשוט מראה שהמשכורת יומית של חייל רומאי שווה ל 4 ק"ג מלח.. קצת מעבר לתצרוכת היומית המומלצת (6 גר')
689086
חישוב פשוט מראה שהמשכורת יומית של חייל רומאי שווה ל 4 ק"ג מלח.. קצת מעבר לתצרוכת היומית המומלצת (6 גר')
איך הגעת ל4 ק"ג?
689089
פיסקה רביעית ושלישית מהסוף בלינק שהבאתי.
אגב, טעיתי, זה יוצא 6.6 ק"ג, אבל בכל מקרה זה קירוב.
Man trap 689093
בכל מקרה של מישהו עם מלח מיותר, מסע בין כוכבים מצאו פתרון יעיל כבר מזמן.
689079
ממש לא התפתח "סתם", זה נועד להסביר דמיון בין מילים והמיתוס מופיע לראשונה במילון לטינית מ 1771.
זה משהו שקורה כל הזמן.. אנשים חושבים שעיפרון מכיל עופרת, ושאם אני רואה אותך 3 פעמים משום מה אני צריך לקנות לך דווקא גלידה.
מישהו אמר עיפרון? 742469
טרם החלטתי אם זאת הרמה להנחתה או גול עצמי. מה שברור זה שלא שיננת את החומר, ואינני יכול אלא להזכיר שהכל עשוי להופיע בבחינה, ואני לא אקבל שום תירוצים.
מישהו אמר עיפרון? 742470
המממ, עפ"י המשך הפתיל דווקא אני מועמד להיכשל בבחינה. מה עוד חדש?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים