בתשובה לגרושו, 07/05/02 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לא ממציאים "פצצה חכמה": כזאת ששמים אותה ביריחו, והיא "יודעת" להתפוצץ בדיוק כשיש פיגוע בתל אביב ? (אופס. נזכרתי בנשק יום הדין מהסרט ד"ר סטרינג'לאב") |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''ארור האומר נקם. נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן.'' ח.נ. ביאליק, ''בעיר ההריגה'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא דברתי על נקם. את זאת אני משאיר לבריטים ולגויים אחרים. רק על מנגנון הרתעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופגיעה באנשים חפים מפשע, כתוצאה מפגיעה באנשים חפים מפשע אחרים, היא לא נקם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב על "הפצצה החכמה" שלי. אתה מניח אותה ביריחו, ומצהיר בריש גלי שיש ביריחו פצצה כזאת, שמתפוצצת ברגע שיש פיגוע. האם עד רגע זה נקמת במישהו ? הרי עדיין לא היה על מה. ומרגע זה אתה לא עושה שום פעולה, וגם אין לך שליטה עליה. הפעולה האנושית היחידה היא פעולתו של המחבל. הוא, בעצם, מפוצץ לא רק את הפצצה שלגופו אלא גם את הפצצה ביריחו. והוא עושה זאת בכוונה תחילה, כי דאגת להסביר ולהבהיר באופן מפורש כיצד פועלת הפצצה. אז היכן כאן הנקמה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה שם בעייה שהרוסים לא הודיעו שיש להם נשק כזה ושהוא בעצם במצב הפעלה שאי אפשר לבטלו. ומישהו עורר את התהייה שאם לא מודיעים בפומבי כל הפטנט מאבד את אפקט ההרתעה, ולשם כך בעצם הומצא כל העניין הזה. בהצעות שאני הצעתי עניין ההזהרה מראש הוא חשוב מאד. ותוך כדי כתיבה אני שומע על פיגוע בראשון. אולי לו ידע המפגע (אם זה בכלל פיגוע. עוד לא ברור), שכמה רחובות ביריחו יתפוצצו על אנשיהם הוא לא היה מפעיל את הפצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אם אני זוכר נכון אז למעשה הגנראל (ג'ורג' סי. סקוט) אמר "למה לעזאזל גם לנו אין נשק-יום-הדין כמו של הרוסים?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מחלה המתבטאת בקיומם של פצעים כיביים כרוניים בעור.ראשיתה בפצעים על העור,כעבור חודשים אחדים,ולעיתים שנים,פולש טפיל הליישמניה אל הרקמות הריריות בעיקר באזור הפה והאף,מתרבה ברקמות איברים אלה וגורם להריסתן.בני אדם ללא הבדל גיל ומין נדבקים במחלה. שהייה באזור הבקעה בשעות החשיכה או במקומות אפלים,אפילו למספר שעות,תוביל להדבקות בטפיל.נמצא כי צורתה הכרונית יותר נדירה אצל עולי אירופה,וקיימת בעיקר בקרב עולים מארצות המזרח.מהלך המחלה: נפיחות קלה בעור באזור העקיצה של זבוב החול, נושא הטפיל, מתפתחת תוך שבועות לפצע כיבי שבדרך כלל אינו גורם כאבים.לאחר כשנתיים יעלם הפצע אך ישאיר צלקת מכוערת." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי באספקט הכרוני של שושנת יריחו, כשראיתי שאתה שב לנושא החביב עליך ללא קשר ממשי למשהו, ואחרי שהצהרת שבעקבות השגי חומת מגן אתה מחזיר את ה''דומסדי משין'' למגירה.אבל כנראה שיש דברים לא נשלטים שקופצים מעצמם גם אצל אנשים ''רציונליים'',כמו הזרוע הקופצת של ד''ר סטריינג'לאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אבל אז עוד לא ידעתי שבמקום להמשיך בעזה נוסעים לוושינגטון. וזה כרוני: חייבים להתחיל תיכף ומייד באיזה שהוא "אופק". ומעניין שהזיכרון הזה והעלאתו על הכתב צצו דקה או שתיים לפני ששמעתי על הפיגוע שהגיע הפעם איך לא ? מעזה הממוגנת בגדר והרחוקה יחסית (לתשומת לבם של בעלי ההפרדה החד צדדית שחושבים שגדר בין קלקליה וכפר סבא תשמור על כפר סבא) . . . ואגב, שושנת יריחו זו מחלה כרונית ? נדמה לי שיש אצלנו לפחות שני רופאים. זה נראה לי כמו וירוס או משהו כזה . . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |