בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/05/02 23:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מחלה המתבטאת בקיומם של פצעים כיביים כרוניים בעור.ראשיתה בפצעים על העור,כעבור חודשים אחדים,ולעיתים שנים,פולש טפיל הליישמניה אל הרקמות הריריות בעיקר באזור הפה והאף,מתרבה ברקמות איברים אלה וגורם להריסתן.בני אדם ללא הבדל גיל ומין נדבקים במחלה. שהייה באזור הבקעה בשעות החשיכה או במקומות אפלים,אפילו למספר שעות,תוביל להדבקות בטפיל.נמצא כי צורתה הכרונית יותר נדירה אצל עולי אירופה,וקיימת בעיקר בקרב עולים מארצות המזרח.מהלך המחלה: נפיחות קלה בעור באזור העקיצה של זבוב החול, נושא הטפיל, מתפתחת תוך שבועות לפצע כיבי שבדרך כלל אינו גורם כאבים.לאחר כשנתיים יעלם הפצע אך ישאיר צלקת מכוערת." |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי באספקט הכרוני של שושנת יריחו, כשראיתי שאתה שב לנושא החביב עליך ללא קשר ממשי למשהו, ואחרי שהצהרת שבעקבות השגי חומת מגן אתה מחזיר את ה''דומסדי משין'' למגירה.אבל כנראה שיש דברים לא נשלטים שקופצים מעצמם גם אצל אנשים ''רציונליים'',כמו הזרוע הקופצת של ד''ר סטריינג'לאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אבל אז עוד לא ידעתי שבמקום להמשיך בעזה נוסעים לוושינגטון. וזה כרוני: חייבים להתחיל תיכף ומייד באיזה שהוא "אופק". ומעניין שהזיכרון הזה והעלאתו על הכתב צצו דקה או שתיים לפני ששמעתי על הפיגוע שהגיע הפעם איך לא ? מעזה הממוגנת בגדר והרחוקה יחסית (לתשומת לבם של בעלי ההפרדה החד צדדית שחושבים שגדר בין קלקליה וכפר סבא תשמור על כפר סבא) . . . ואגב, שושנת יריחו זו מחלה כרונית ? נדמה לי שיש אצלנו לפחות שני רופאים. זה נראה לי כמו וירוס או משהו כזה . . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |