בתשובה לאסתי, 13/05/02 21:26
השטחים- נטל, לא נכס. 69593
פעם הרוב חשב שאין מקום למדינה פלשתינית.
אחר כך הרוב חשב שיש מקום למדינה פלשתינית.
פעם הרוב חשב שהסכמי אוסלו יצעידונו ישירות לגן עדן.
היום הרוב חושב שנגיע בעזרת רעיונות אוסלו לגן העדן רק כשיבוא המשיח.
והיום הרוב חושב שהשטחים הם נטל ולא נכס.
אפשר לחשוב גם אם רוצים שכל מדינת ישראל היא נטל.
אני בטוח שגם יש כאלה שחושבים כך.
אני לא חייב לחשוב כמו שהרוב חושב.
כך או אחרת אם מה שמסתתר מאחורי דברייך הוא רעיון ההפרדה, ותכלית ההפרדה היא לשפר את בעיית הביטחון האישי, הרי מדובר ברעיון שהוא אחד מהענפים החולניים שעדיין נותרו מרעיונות אוסלו המאכזבים.
הערכתי היא שהפרדה ללא הסכם תדרדר את מצב הביטחון האישי לשפל שעוד לא היינו בו.
פשוט איני יודע בשביל מה זה טוב.
אשר לרעיון של אסא כשר שנודע לי לראשונה מדברייך כאן, זה כמובן רעיון נואל. הוא מזכיר קצת את דבריו של יוסי שריד תוך כדי תקופת האימים של ערב ''חומת מגן'' שקרא לאמריקאים לבוא לשמור עלינו.
האמריקאים לא יוכלו לשמור עלינו. הם כבר ניסו את כוחם השומר בלבנון וברחו משם כנשוכי נחש כשטעמו את טעמם של המתאבדים דאז של החיזבאלה. אני גם לא לגמרי בטוח שיצליחו לשמור על עצמם מפני הטרור.
איש לא יעשה את העבודה בשבילנו, ובחיים אין פתרונות פלא. כדי להצליח צריך להתאמץ ולא לסמוך על אחרים. וכשהבעיה רצינית גם המאמץ צריך להיות רציני.
ומהו אותו מאמץ רציני? 69605
מה מטרותיו?
מה הדרך להגיע למטרות אלו?
מה הסיכוי להגיע למטרות אלו?
ומהו אותו מאמץ רציני? 69686
כשמותקפים המאמץ הרציני הוא להדוף את ההתקפה, והדרך הטובה ביותר היא לתקוף.
כללי מדי 69688
מדוע הדרך הטובה ביותר להדוף התקפה היא לתקוף? האם תמיד זה כך, בלי קשר לנסיבות? לפעמים (קרב קאנה למשל) דרך מוצלחת להדוף מתקפה היא לסגת ולאגף את המתקיף מצדדיו, כך שהוא נקלע למלכודת... גם הרוסים נסוגו מפני המתקפה של נפוליאון, תוך שהם משאירים אחריהם אדמה חרוכה. וכו'

(והלקח? לא לענות בסיסמאות, כי כמעט תמיד ימצא הנודניק התורן שיראה שהסיסמאות הן דבר נחמד, אבל כמעט תמיד אפשר למצוא דוגמאות נגדיות)
כללי מדי 69692
אם נשתמש באסטרטגית הנסיגה, כמו הרוסים ברוסיה, נידרש לאוניות רבות וטובות, ובהן נמתין עד שירד שלג . . .
כללי מדי 69756
טל כהן כבר הזכיר לך פעם מתי בפעם האחרונה ירד של"ג.
8^)
כללי מדי 69870
אנשלוביץ
זמן רב מאוד לא נהניתי לקרוא
מה שאחרים כתבו®
חייב להודות שאני נהנה
מאוד¬ מהתשובות שלך
וחוש ההומור השזור בהן
תודה רבה
מיקי
קד קידת תודה 69930
ומהו אותו מאמץ רציני? 69697
א. מי תוקף אותנו בדיוק?
ב. את מי לתקוף בדיוק, לאיזו מטרה ומתי תסתים ההתקפה(מה יחשב כהצלחת ההתקפה אשר יביא אל סיומה)?
ומהו אותו מאמץ רציני? 69738
המתקפה היא ''המאבק הפלשתיני'' שמתבטא בטבח אזרחים ונתמך ע''י הציבור הערבי כולו באופן שמתבטא בהצהרות מנהיגיו (כמו למשל עזמי בישארה שאמר שהרציחות האלה הן חלק מ''המאבק''), ובסקרי דעת קהל בקרב הציבור הזה.
כבר דברתי והסברתי לא אחת את מי לתקוף וכיצד, והצלחה תחשב כאשר הלחימה שלהם תיפסק, ואנשנו יפסיקו להרצח. כשזה יקרה אי אפשר יהיה לטעות בכך.
ומהו אותו מאמץ רציני? 69807
מה הערכה שלך? כמה זמן וכמה דם יקח לנו ולהם(אם נפעל על פי שיטתך) להגיע אל אותה הצלחה (הפסקת לחימתם וסיום "המאבק הפלשטיני")?

האם להערכתך אותו ניצחון יגרום להפסקה במאבקם או לסיום מאבקם?

מה אתה מתכוון לעשות יום לאחר הניצחון?
מה תעשה באותה אוכלוסיה (אשר שרדה את מתקפותיך ההגנתיות) ?

מה תשובתך לבעיה הדמוגרפית?
השטחים- נטל, לא נכס. 69626
לגבי חמש השורות הראשונות שלך, שבהן אתה יוצא נגד "הרוב"-
שים לב שכל חיפושי הדרך האלה של "הרוב" התחילו אחרי 67.
כלומר, עד 67 לא היתה כנראה בעיה.
אם אחרי 67 הרוב התחיל לחפש פתרונות כאלה ואחרים סימן שיש בעיה. ואי אפשר להתעלם ממנה ולהגיד "בואו נחזור להלך הרוח של פעם, כי הוא היה יותר טוב למדינה". אי אפשר לחזור להלך הרוח של פעם כשהמצב הפיזי שהיה בבסיסו השתנה. ואי אפשר לארגן הלך רוח באופן מלאכותי רק מפני שהוא (לדעתך) טוב למדינה.

אבל עזוב את הרוב, דוב- עוד לא שמעתי ממך למה אתה כ"כ רוצה להשאיר את השטחים ברשותך. מה טוב בהם? (כי הרע די ברור.)

ובאשר לרעיון של כשר- אף אחד לא מצפה שהאמריקנים ישמרו עלינו. צה"ל ישמור על ישראל. כוחות זרים יפקחו עין על הרש"פ, וידאגו שלא תהיה שם הסתה והפעולות הנובעות ממנה.
ואם הם גם יצליחו לחנך שם לדמוקרטיה ויושר ציבורי אז כולנו נרוויח. ואם הם לא יצליחו, אז כאמור- בענייני בטחון צה"ל ימשיך להגן על ישראל, תוך תקיפות לפי הצורך, וכל זאת מאחורי גדר טובה וגבוהה.

יובל רבינוביץ הציע פעם לכבוש מחדש את השטחים ולחנך את האוכלוסיה שם לדמוקרטיה, בד בבד עם שקום בסגנון תוכנית מרשל.
כוחות בינ"ל יעשו בדיוק את זה, במקומנו.
השטחים- נטל, לא נכס. 69691
במאמר לא ניסיתי כלל להגן על איזו עמדה שלי. כל מה שאמרתי הוא שטיעון "האופק המדיני" ללא תמיכה נוספת, אינו רלוונטי, והבאתי דוגמה לכך שלפעמים הצודק הוא דווקא זה שאין לו אופק מדיני. אבל לא קראתי לחזור לתקופה ההיא בשום צורה (במיוחד לא לשטח של אז).
מצאתי לנכון להתמקד רק בנקודה הזאת כי האמירה הזאת: "אין לך אופק מדיני" עוברת לי ביעף ליד האזניים ללא הרף, וכפי שאמרתי, כשלעצמה, ללא תמיכה נוספת היא לא רלוונטית.

אני באמת רוצה להשאיר את השטחים (אבל, כאמור, זה לא היה נושא המאמר).
הסיבות הן אלה:
א. סיבה אידיאולוגית: אין ציונות ללא ציון וגב ההר הוא לב ציון. הסיבה הזאת יש לה גם השלכה מעשית: איני מאמין שנוכל להחזיק מעמד כאן ללא חינוך לקשר הזה של העם לארצו. עובדה שתכנית אוגנדה לא הצליחה ולא הייתה יכולה להצליח. הציונות היא אירוע שכמוה לא קרה בשום מקום.
ב. סיבות בטחוניות - ביטחון אישי: השטחים האלה אם אין אנו שולטים בהם הם חממה לטרור. כולנו חווים בכך בהווה.
השטחים האלה יש להם חשיבות בטחונית כללית למקרה של מתקפה חיצונית בערך שלא יסולא בפז. לא אפרט אך לדוגמה במלחמת יום הכיפורים לא היה שום כוח שלנו שהוקצב לגזרת המרכז למקרה של מתקפה ממזרח, משום שביהודה ושומרון יש מספר מעברים מועט ביותר שבהם יכולים לעבור כוחות שריון, וכח קטן של חיל אוויר יכול לטפל בהם במידת הצורך.
החשיבות הזאת היא משתנה בלתי תלוי ואינה קשורה בהתפתחות טכנולוגית שמגיעה לשני הצדדים היריבים.
אשר לחינוך לדמוקרטיה, אני איני רואה את הבעיה בפן הזה. ככל שמדובר בסכסוך הישראלי ערבי מדובר במריבה על טריטוריה. זה התחיל לפני יותר ממאה שנה ויימשך אולי עוד יותר מהתקופה הזאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים