בתשובה להפונז, 27/02/18 11:51
ללא מלים (שלי) 697968
תחילה רציתי להימנע מלהשיב ולהשאיר את הדברים כך, אבל משום מה כשחשבתי על אופי דבריך בעניין זה נזכרתי בסיום הסיפור ''תמול שלשום'' של עגנון. כידוע גיבור הסיפור עשה מעשה ליצנות וכתב במכחול צבעים על הכלב את המלים ''כלב משוגע''. בסופו של דבר הכלב הזה נדבק כנראה בכלבת, נשך רבים בירושלים, וגרם למותם ובהם גם למותו של הגיבור בייסורים. על רגע מותו של הגיבור כותב עגנון שהוא (ציטוט ממהזיכרון) ''החזיר את נשמתו לאלוהים, שאצלו אין צחוק ואין קלות ראש''.
הסיבה שנזכרתי בכך היא שנראה שאתה משחק כאן תפקיד של איזה אלוהים רציני שלא מוכן לחייך לנוכח מעשה כל כך חמור, שלי הוא נראה משום מה משעשע.
אבל כיוון שזה כל כך חשוב לך, יהפוך גרגמל (אני מוכרח פעם אחרונה) בכתיבתי החל מרגע זה שוב ל''המפכ''ל''.
ללא מלים (שלי) 697971
חן חן.
ובבנין ציון ננוחם.
ללא מלים (שלי) 697972
כך הגיב דיין על מותו של נאצר.
ללא מלים (שלי) 697979
אז אתה טוען שזו קלישאה שנס ליחה?
ללא מלים (שלי) 697982
לא ניסיתי לטעון כאן משהו. אני חושב שכוונתו של דיין הייתה שעבורנו אירוע מותו של נאצר אינו אסון כל כך גדול.
ללא מלים (שלי) 697973
ולמען השלמות אצטט את המשפט המדויק מתוך "תמול שלשום":

ולבסוף פלט את נפשו הכואבת והשיב רוחו לאלקי הרוחות שאין לפניו לא צחוק ולא קלות ראש.
ללא מלים (שלי) 697980
יש לי השערה מושכלת שזה לא המשפט קמדויה.
ללא מלים (שלי) 697983
את המשפט בגרסתו האחרונה העתקתי מהספר, שנזכרתי שהוא נמצא בביתי. קשה לי להאמין שיש עוד גרסה כי עגנון כתב בעברית ולא מדובר בתרגום.
ללא מלים (שלי) 697985
המשפט הזה ככתבו וכלשונו אות באות מופיע במהדורה שברשותי, הוצאת שוקן משנת 1993.
ללא מלים (שלי) 697986
אצלי זה גם הוצאת שוקן אבל 1959 מהדורה שמינית.
ללא מלים (שלי) 697987
ייתכן והאינטרנט הטעה אותי, ושלח אותי לאתר הלא אמין הזה: <דיון 1897
ללא מלים (שלי) 697991
ספציפית שם פסקה שלישית במאמר, מתחת לתמונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים