בתשובה ליוסי, 30/12/18 2:03
מסיפורי עמוס עוז: 703207
אני חושב שזה בסדר גמור. לא צריך לעשות מעוז קדוש חילוני. הייתה לו איזה טינה סמוייה לרביזיוניסטים. כנראה מורשת משפחתית ממשפחתו אוהדת הימין, משפחת קלאוזנר. סיפור מוצלח יותר יש בסיפור על אהבה וחושך, שם מספר עוז על מנחם בגין שנסחף בנאומו וקורא "לו אני הייתי ראש הממשלה כעת – כולם, כולם היו מזיינים אותנו! כולם!". למשל פה https://books.google.co.il/books?id=bn128v_3UGsC&...
תמיד היתה לי הרגשה שדבר כזה לא קרה מעולם, אלא היה יציר דמיונו המרושע של עוז או מישהו אחר.
עוז היה אדם מורכב שפחד מקנאות ובכך אולי יסוד דעותיו וספרותו. ספרו מיכאל שלי הוא יצירת ספרות קנונית של הספרות העברית בדור לאחר עגנון. עוז הוא אולי הגשר שעליו עברה הספרות העברית מעגנון וברנר אל הספרות הישראלית המקומית.
הסיפור של ארז מזכיר לנו כי על אף ההספדים של נתניהו ורגב, עוז היה אדם בעל עמדה פוליטית ברורה ולא מחמיאה לקונצנסוס הישראלי הנוכחי.
מסיפורי עמוס עוז: 703208
תזכורת: תגובה 647813.
מסיפורי עמוס עוז: 703210
נכון. תודה.
אני לא אערוב בראשי לכך שהסיפור אינו נכון, אבל אני מתקשה לראות את הקלאוזנרים הולכים לאסיפת בחירות של חירות. ההימור שלי הוא שעוז שמע את הסיפור מליצני ירושליים והכניס עצמו לסיפור. הוא לא היחיד שעשה כך. גם המינגווי עשה זאת יותר מפעם אחת.
מסיפורי עמוס עוז: 703235
דוש סיפר פעם שבאספה באילת של מנחם בגין, נפתחו לו הכתפיות והמכנסים צנחו למטה. דוש צייר קריקטורה בה נראה בגין מאחור (השיער המסורק לאחור) עם המכנסיים למטה. כל העיתונאים הבכירים במעריב אמרו לו שאסור לפרסם קריקטורה כזאת על המנהיג. כנראה שכל הרויזיוניסטים העריכו את בגין כמנהיג. כנראה לאתה מתקשה לראות את הקלאוזנרים רוויזיוניסטים. אל תתקשה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים