בתשובה להאייל האלמוני, 04/02/19 10:30
מלכוד 22 703984
1. בג"צ ישראל שייב מתאים למקרה שלנו בצורה מאוד חלקית ומעוותת. אקוניס לא מנע את עבודתה במוסד אקדמי ישראלי, הקביעה של העותרים כי מועצת הנגידים היא גוף אקדמי טהור שלא נוגע בהתוויית מדיניות היא היתממות קדושה ולצורך העניין לאור קריאתה לסירוב גיוס הייתי מצפה מהמדינה להרחיק אותה מגופים מתווי מדיניות (במיוחד בחו"ל). אני מאוד לא רוצה לראות את שלי יחימוביץ בממשלה הבאה ממנה לתפקיד הזה אקדמאי, פעיל חוות גלעד שקורא לפעול נגד המדינה ועבר על החוק.
לצורך העניין, אני מסכים שלא מדובר במשרת אמון קלאסית אבל לאור התפקיד ולאור הפעילות של הטוענת, ההתערבות הזו היא בסופו שלדבר פוגעת יותר ממתקנת. הלוואי שהכל היה פשוט שחור ולבן כמו בג"צ שייב.

2. למה לא? כי ככה זה במציאות. מותר לדחות כניסה ודוחים כניסה כמעט כל יום מסיבות שונות, יש אנשי עסקים שחוזרים אחורה כי יש להם חותמת איראנית בדרכון וזה לא נראה טוב לאחראי המשמרת. לא מדובר כאן על דעות פוליטיות אלא על פעילות אקטיבית נגד המדינה אליה היא רוצה להכנס, בניגוד לשורה ארוכה של סירוב כניסה לאנשי ימין באירופה, לדוגמא לורן סאות'רן.
מלכוד 22 703997
(2. משה פייגלין)
מלכוד 22 704025
נכון, תודה. גם מכחישי שואה למיניהם, אימאמים מוסלמים ואנשי ימין. אם אני לא טועה, הלייבור הבריטי ביקש לא מזמן לאסור כניסה על טראמפ.
מלכוד 22 704022
אני לגמרי חולק עליך בקשר למה שהייתי רוצה ולא רוצה לראות (אני מפחד משלטון שלא דופק חשבון אם שמו של השליט הוא יחימוביץ או אקוניס), אבל זה לא דיון שנוכל לשכנע בו זה את זה. השאלות שלי לא התייחסו למה שראוי בעינך, אלא למה שקיים במציאות.

1. האם יש לך דוגמה למדינה דמוקרטית עם משטר פרלמנטרי בו שממשלה מבטלת מינויים לתפקידים שאינם משרות אמון? אני לא מכיר מקרים כאלה ולא מצאתי כאלה בחיפוש בגוגל או בברווז. לדעתי, זה בגלל שברוב המדינות המתוקנות דבר כזה לא יעלה על דעת החברים בממשלה, ואם כן, נראה לי מובן מעליו שהממשלה שתעשה את זה תפסיד בבית המשפט. אם זה באמת משהו נפוץ, אז בוודאי קל לך למצוא חמש דוגמאות כאלה. בגלל שהרבה יותר קל למצוא משהו נפוץ מאשר להוכיח שמשהו לא מתרחש, חובת ההוכחה חלה עליך.

2. האם יש לך דוגמאות למדינה דמוקרטית שביטלה את הויזה לאדם בגלל דעותיו הפוליטיות? אני לא מכיר כאלה, לא מצאתי בחיפוש בגוגל או בברווז, וכמו בסעיף הקודם, מאותן סיבות, חובת ההוכחה חלה עליך.

"מותר לדחות כניסה ודוחים כניסה כמעט כל יום מסיבות שונות, יש אנשי עסקים שחוזרים אחורה כי יש להם חותמת איראנית בדרכון וזה לא נראה טוב לאחראי המשמרת." - כן, אבל לא בגלל החלטה שרירותית של השר הממונה, כל החלטה של כל גורם בעל שררה חייבת, בכל מדינה מתוקנת (מתוך ההגדרה של המושג: "מדינה מתוקנת") להיות החלטה מנומקת. זה נכון מאז שחתמו על המאגנה כרטה, המלך כבר לא יכול לעשות מה שבא לו.

"לא מדובר כאן על דעות פוליטיות אלא על פעילות אקטיבית נגד המדינה אליה היא רוצה להכנס" כמו האיסורים על כניסה לאיחוד האירופי של כל מי שהביע התנגדות לקיומו של האיחוד? האיסורים לכניסה לבריטניה של כל מי שהביע תמיכה בעצמאות לסקוטלנד ו/או אירלנד? אם ככה, יהיה לך קל למצוא עשרות דוגמאות כאלה.

"בניגוד לשורה ארוכה של סירוב כניסה לאנשי ימין באירופה, לדוגמא לורן סאות'רן" לא יודע על מה אתה מדבר, בויקיפדיה מסופר על מקרה אחד בו היא ניסתה להכנס לעבודה באוסטרליה עם ויזת תיירות, אחרי שהיא שינתה את סוג הויזה לסוג הנכון הויזה שלה אושרה.
מלכוד 22 704026
ככה זה כשמחפשים את המטבע מתחת לפנס. סאות'רן סורבה כניסה לבריטניה על סמך דעותיה הגזעניות. כמו שידידיה הזכיר שורה ארוכה של אנשים הם מסורבי כניסה במערב רק בגלל דעותיהם - מכחישי שואה, אימאמים (במקרה הזה מדובר בפרופר קריאה לאלימות אבל לא תמיד) ואפילו פייגלין. מה דעתך?

הבעיה היא כשאתה מדבר על המציאות - בג"צ רואה את קאסם כמישהי שפעם היו לה דעות שליליות על ישראל אבל מאז שינתה את דרכיה ועכשיו היא רוצה ללמוד בישראל ועצם רצונה מעיד על רצונה לאהוב אותנו. אם זו מציאות אז גם לכל תפקיד מתווה מדיניות אפשר לקרוא 'לא תפקיד אמון' ולכפות על השר לקבל (אפילו לא לפטר במקרה שלנו) מישהו שיפעל בניגוד למדיניות השר. אז אפשר ללהטט ולספר שהיועצת המשפטית זילבר היא אחלה ולצייר מציאות שמתאימה לאג'נדה אבל למה שאתה קורא פאשיזם קוראים בדמוקרטיות מתוקנות משילות.

וכמובן, לרגע לא דיברתי על החלטות שרירותיות, אני מבין שאנחנו חלוקים לגמרי על תפיסת המציאות ועל הדרך שממשלה אמורה לתפקד. אני חושב שאין מדינה מערבית שתכניס מישהו שהיה פעיל בארגון עליו נמנים טרוריסטים פרופר וקרא להשמדת אותה מדינה, בטח שבמדינות האלו מסרבים כניסה סתם לאנשים בעלי דעות פוליטיות שלא באות טוב לממשלה הנוכחית. כאן יש נימוק לא רע וההתעקשות של בג"צ להתערב עושה רע לדעתי לכל הצדדים.
מלכוד 22 704027
נו, באמת, אתה טוען שמשהו קיים, והרבה. אם זה נכון, אין שום סיבה שהוא לא יהיה גם מתחת לפנס. אבל נגיד שלא,מה הבעיה שלך, אם באמת מדובר בתופעה קיימת, להאיר את הפנס ולהצביע עליה? הרי זה כל מה שאני מבקש ממך...

" סאות'רן סורבה כניסה לבריטניה על סמך דעותיה הגזעניות", אני לא מכיר את העובדות. ממה שאני קורא אחרי שבביקור קודם היא עשתה בלאגנים, החליטה הממשלה הבריטית לסרב לתת לה אשרה בגלל שהיא עלולה להזיק לשלום הציבור (שים לב, לא "על סמך דעותיה הגזעניות" אלא על ההנחה, המגוחכת לדעתי, שהפעולות שלה יזיקו לשלום הציבור).

"...שורה ארוכה של אנשים הם מסורבי כניסה במערב רק בגלל דעותיהם - מכחישי שואה" למשל?

"אימאמים" למשל?

" ואפילו פייגלין" - שוב, לא בגלל דעותיו אלא בגלל החשש, המגוחך לדעתי, שמעשיו יזיקו לשלום הציבור.

".. לכל תפקיד מתווה מדיניות אפשר לקרוא 'לא תפקיד אמון' ולכפות על השר לקבל (אפילו לא לפטר במקרה שלנו) מישהו שיפעל בניגוד למדיניות השר" לא לכל תפקיד, מדובר במושג מוגדר היטב: "בלשכת נבחר מועסקים במשרות אמון בעלי התפקידים הבאים: עוזר, יועץ, יועץ בכיר/ראש מטה, מזכיר, מנהל לשכה ונהג (להלן: "עובדי לשכת נבחר")."

".. למה שאתה קורא פאשיזם קוראים בדמוקרטיות מתוקנות משילות." אני לא קורא לזה פאשיזם (ז"א זה מאפיין גם של פאשיזם, אבל גם של עשרות שיטות שלטון לא מתוקנות אחרות). אבל חובת ההוכחה שזה קורא בדמוקרטיות מתוקנות עדיין חלה עליך. אני מבין שלא נסכים על הסיבות, אבל אם העובדות הן כל כך מובהקות, אז למה כל המלל הזה במקום אוסף של קישורים? קישור אחד שווה עשרות מילים.

"...לא דיברתי על החלטות שרירותיות" החלטה שאיננה מנומקת היא, מטבע הדברים, החלטה שרירותית. שים לב שלמעט הדוגמאות שהבאתי מצאתי נימוקים בחמש דקות של חיפוש. אם אתה מסכים איתי שהחלטות הממשלה חייבות הנמקה, אז הן חייבות הנמקה לגוף מסוים, במקרה הישראלי, לבית המשפט הגבוה העלוין. אם אתה חולק עלי וטוען שהחלטות הממשלה לא חייבות הנמקה, אז לדעתי אפשר לקרוא להן שרירותיות.

"... אני חושב שאין מדינה מערבית שתכניס מישהו שהיה פעיל בארגון עליו נמנים טרוריסטים פרופר וקרא להשמדת אותה מדינה" נו, אז יהיה לך קל למצוא סירוב של מדינות האיחוד האירופי להכניס את כל מי שמתנגד לקיומו של האיחוד האירופי, נכון? אז, במקום כעל המלל הזה, תן לי איזה עשרה קישורים ותסתום לי את הפה.
מלכוד 22 704034
אין עלי שום חובה וגם לא עליך, כדאי שיהיה רצון לשוחח כדי ללמוד משהו, זה הרבה יותר פרודוקטיבי.

זה לא משנה אם ההנחה של ממשלת בריטניה מגוחכת בעיני או בעינך, בשורה התחתונה ממשלות מערביות מסרבות כניסה של מכחישי שואה, ראפרים ששרים שירים פוגעניים, אימאמים מטיפי שריעה ואפילו חבר כנסת ישראלי, כל זה מבלי שיש איזו ראיה שהם מתכוונים לעבור על החוק במדינת הכניסה. אף אחד לא רץ לבג"צ המקומי ואף בג"ץ לא היה מתערב בכך. שום זכות אדם בסיסית לא נמנעה מדייויד אירווינג, הוא יכול לחזור לביתו ולקנות אוכל בסופר בדיוק כמו קאסם - האזרחים המקומיים לא מסכימים עם המדיניות? הם מוזמנים ואפילו משודלים לבחור ממשלה אחרת כל כמה שנים.

לומר שהחלטות הממשלה אינן מנומקות ולכן הן שרירותיות זה לא רק עיוות המציאות אלא גם איש קש. אם ההנמקות לא מוצאות חן בעינך זה לא אומר שהן לא קימות. מה שכן קיים זו פעילות נגד קיום המדינה ובטחונה בארגון שעליו נמנים מחבלים ובמקרה השני עבירה על החוק פרופר בדמות הקריאה לסרבנות.
מלכוד 22 704035
המשפט האחרון שלך שגוי. הפעילות של אל קאסם (מעניין אם התוצאות היו שונות אם היו קוראים לה סמית') היתה בעבר. מאז היא שינתה את דרכיה, כפי שהוכח לשביעות רצון בית המשפט. אילו היתה פעילה בהווה לא היתה נוצרת שום בעיה. מתוך פסק הדין:
"...מאז חודש אפריל 2017 ,מזה כשנה וחצי, המבקשת אינה חברה עוד בארגון זה; ואין כל טענה כי במהלכו של פרק זמן זה היא פעלה באופן כלשהו להחרמת ישראל או נמנתה עם ארגון הקורא תיגר על ישראל בכל דרך שהיא. בהתחשב בגילה הצעיר של המבקשת, דומני כי מדובר בפרק זמן משמעותי."

לענין נימוקיו של שר הפנים אניח אותם כאן (שוב מתוך פסק הדין) :
"במסמך הנושא את הכותרת "החלטה בדבר סירוב כניסה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-‏1952" , נכתב כי סיבת הסירוב היא "שיקולי מניעת הגירה בלתי חוקית", וכן "שיקולי בטחון הציבור או שלום הציבור או הסדר הציבורי".

אם אתה טוען שלשר הפנים שמורה זכות לסרב כניסה לאדם בגלל דעותיו הפוליטיות, זה עניין אחד, ואז באמת עמדתך הפוכה לחלוטין מעמדת בית המשפט. אז אתה צריך לפעול לשינוי החוק, ולהזהר תוך כדי כך שלא יתנגש עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מלכוד 22 704038
רק להקדמה אני חייב לומר שאני מאוד מעריך את נקודת ההשקפה ההומנית שלך לאורך כל הדיונים שקראתי כאן.
אבל...אני אומר מעשים, אתה אומר דעות פוליטיות ואז מכניס את כבוד האדם וחירותו שכמו שאמרתי, אין לחוק הזה שום נגיעה למקרה הסטודנטית, שום זכות אדם או חירות לא נמנעה ממנה. אם מחר לא מכניסים אותי לבריטניה כי אני חושב שארץ ישראל השלמה היא משהו משהו (אני לא) אז אני חוזר לביתי, למשפחתי ולפרנסתי.

אלא אם כן, פירוש חוק האדם וחירותו הופך לכל כך מעורפל, כל כך כוללני וכל כך נזיל עד שפליט מזה רעב על רפסודה גר בכפיפה אחת עם סטודנטית שבעה, פעילת ארגון אלים הקורא להשמיד את המקום אליו על דלתו היא דופקת. ההחלטה של בג"צ בעניינה היא אחת ההזויות שקראתי מעולם, אני מאמין לך, מתוך הדמות המצטיירת מהתגובות שלך, שאתה באמת חושב שהיא עשתה טעות פעם, ועכשיו כבר ממש לא ועצם בקשתה ללמוד בישראל וכו' ואתה בסך הכל אופטימי ומאמין בהזדמנות שנייה. זכותה של הממשלה לא להאמין לאור הפעילות בעבר ולקבוע את מדיניותה - אם לא מדובר בסתירה של זכות אדם בסיסית, אל לבג"צ להתערב.
כל המדינות המערביות מונעות כניסה של מבקרים אם היו מעורבים בפעילות פלילית או פעילות בעייתית שנים רבות אחורה, למה פעילות נגד מדינת ישראל בארגון בו חברים פעילי טרור רשמיים לא נחשבת למעשה אלא לדעות פוליטיות לדעתך?

וזה מחזיר אותנו לטענה המקורית שלי בגין המהירות היתרה של בג"ץ להתערב במדיניות ממשלה. הרי כל פעולה ממשלתית, במשרד החינוך ומשרד הבטחון נוגעת לזכויות אדם, כשממסים אותי פוגעים לי בזכות הקניין וכשלא מפתחים את התחבורה הציבורית פוגעים בחירותי - בדיוק כמו שפגעו בגברת קאסם. אז אם הכל נוגע לכבוד האדם וחירותו, ואם הכל שפיט אז אפשר לבטל את הממשלה והבחירות, לקבוע מערכת פקידותית עם יועצים משפטיים ומלאכי השרת בבג"צ יובילו את הדרך.

כבר אמרתי שיש לנו את אחת מהמערכות המשפטיות הכי מתקדמות בכל הנוגע לזכויות אדם ואני גאה בכך אבל כשמתייחסים לסטודנטית מרופדת באותה צורה כמו לפליט מוכה גורל בסופו של דבר מי שיסבול מכך זה הפליט ולאחר מכן אבדן האמון במערכת.
מלכוד 22 704041
אני חוזר כאן על מה שכתבתי כבר בתגובה קודמת: לארה אל קאסם הגיעה לארץ עם ויזה. כשהיא נחתה כאן הוויזה הזו בוטלה. זוהי החלטה שבסמכות משרד הפנים, אבל החוק מאפשר לערער עליה (כי לא רצוי לסמוך על החלטה שרירותית של פקיד בשעה שלוש בלילה בשדה תעופה נידח). היא ערערה לבית הדין לעררים. בקשתה נדחתה שם. היא ערערה על ההחלטה לבית דין מחוזי. בקשתה נדחתה שוב. ואז היא הגישה בקשה לערער לבית המשפט העליון (לא בשבתו כבג"צ), בקשתה התקבלה, וערעורה שם התקבל.

אין כאן התערבות מוזרה של בג״צ בהחלטת שר הפנים (גם ההתערבות הישירה של שר הפנים כאן לא הייתה שגרתית. אם כי כלל לא חריגה מסמכות. לפי החוק הסמכות הזו מוענקת לשר הפנים שמאציל אותה לפי נהלי המשרד לפקידים שונים במשרדו או ברשויות ממשלתיות שונות).
מלכוד 22 704051
ואני אומר שויזה היא לא נגעתיבאדומסופכדורהארץ ואחזור על מה שכתבתי בתגובה קודמת שכל תהליך הערר הוא מקובל, מבורך וחיוני עד ההגעה לשערי בג''ץ - שם בג''ץ היה צריך להיות מספיק מאופק ואחראי ולדחות את העתירה מאחר ולא מדובר כאן על פגיעה בחוק כבוד האדם וחירותו ואין לו עילה להתערב במדיניות הממשלה.
מלכוד 22 704052
אבל מדובר היה על בית המשפט העליון: ולא בשבתו כבג"צ, אלא כערכאת ערעור מעל בית המשפט המחוזי.
מלכוד 22 704076
מתנצל על הטעות, ברור. כאמור, מערכת ערעורים זה טוב, זה לא אומר שכל ערעור חייב להתקבל. לא אחזור כאן על אותה נקודה עקרונית בפעם הרביעית.
מלכוד 22 704056
תודה!

נראה לי שהעמדות שלנו די קרובות ורציתי לברר מה בתגובה 703986 לא מתיישב עם עמדותיך. אני חושב ששר הפנים פעל במסגרת תפקידו ובית המשפט שפט כחוק. נכון שחופש הביטוי לא מופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל הוא ערך של המדינה כמדינה דמוקרטית עוד לפניו, מ- 1953.
כשמונעים כניסה ממישהו לארץ והוא מערער על כך השאלה היא למה פסלו את כניסתו? אם התשובה לא מספקת אין סיבה למנוע את כניסתו. דעות פוליטיות הן לא תשובה טובה. חברות בארגון חרם היא כן, יש על זה חוק. בית המשפט קבע שהתשובה לא מספקת. כנראה שהמדינה לא עשתה עבודה מספיק טובה לשכנע אותו.

אבל מקרה לארה קאסם הוא עוד דוגמה עבורי עד כמה כל השיח הציבורי בארץ עוסק בימין-שמאל המדיני בטחוני ומטאטא את הנושאים האזרחיים-חברתיים מתחת לשטיח. כמה כותרות על סטודנטית שלא הורשתה להכנס לארץ!
אף אחד לא חושב שהיא תתרוצץ עם חגורת נפץ עליה, ואף אחד לא חושב שהיא ציונית דגולה. שר הפנים מילא את תפקידו ובית המשפט מילא את תפקידו. שניהם לא עשו את זה על הצד הטוב ביותר לדעתי. אז מה?
שר התחבורה, לעומת זאת, הרג עשרות אנשים מדי שנה כשמנע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לתפקד, מספר ניידות התנועה צנח, וכמות ההרוגים בכבישים הבינעירוניים המריאה. וראה זה פלא- כשמספר הניידות חזר לעלות בשנה האחרונה גם כמות ההרוגים ירדה. כותרות ראשיות? הצחקת אותי.
מלכוד 22 704077
שוב, מסכים אתך על חשיבות הערך אבל לא מסכים על הפרשנות. כמו שאמרתי, אין מדיניות ממשלה שלא פוגעת בצורה זו או אחרת בזכויות הפרט - אין דבר כזה. בכל פעם תמצא מישהו שלא מסכים עם הנימוקים של מדיניות הממשלה אז האם אתה מציע שכל פעולה של הממשלה תיבחן בעליון מעצם פגיעתה באדם כלשהו? איפה אתה מותח את הגבול? ושוב, עכשיו גם אתה חוזר על המנטרה של 'דעות פוליטיות' - זה לא היה הנימוק.

לגבי החלק השני. אני רק אומר שאני מסכים עם עיקרי הדברים, אין מדינה דמוקרטית שגובה חובות כל כך גבוהים ממגזר ספציפי מהאוכלוסייה שלה ובתמורה מחזירה מעט מאוד זכויות אזרחיות או אפילו אכפתיות. מבלי לבטל את המציאות המדכאת הזו ישראל עדיין נמצאת תחת איום קיומי ומערכת גלובלית חזקה מאוד בעלת אינטרסים שונים דואגת שהאיום הזה אולי לא יתממש אבל גם לא יעלם, אי אפשר להתעלם מהאתגרים שהמצב הזה מעמיד את ישראל והישראלים, במיוחד בכל מה שקשור לשמירה על צלם אנוש במאבק.
מלכוד 22 704078
אני לא מותח את הגבול, בית המשפט מותח אותו. במקרים רבים (כולל בפס''ד המזרחי המפורסם) קבע בית המשפט שהפגיעה בזכויות האדם מוצדקת.
פסיקות בג''ץ מלאות בדברי הסבר של השופטים שאפשר להבין מתוכם היטב איפה עובר הגבול מבחינתם.
מלכוד 22 704101
נכון, ואני מתייחס מלכתחילה לבעייתיות של מיקום מתיחת הקו. זו הפעם השנייה שאנחנו משלימים את המעגל הזה, אם אנחנו לא מסכימים על הרעיון הבסיסי שלרשות השופטת אסור להתערב בעבודת המבצעת למעט מקרים של מתן סעד דחוף לאזרח או פגיעה קיצונית בזכויות האדם הבסיסיות של אדם באשר הוא אדם וכל עוד אנחנו לא יכולים להסכים על העובדות שלא מדובר כאן ברדיפה על סמך דעות אלא על סמך מעשים, אין לי רעיון איך לפרוץ אותו.
מלכוד 22 704106
אנחנו לא מסכימים על הרעיון הבסיסי. כמעט מסכימים, אבל לא. ראשית זה לא רק סעד לאזרח אלא לכל אדם. לדוגמה: המסתננים. הגבילו את חירותם ובית המשפט הורה לשחרר אותם. שנית, זו לא חייבת להיות פגיעה קיצונית. מספיק שהיא לא מידתית או לא לתכלית ראויה. עד כאן לעניין בג"ץ בכלל.
לעניין הספציפי של לארה אל קאסם: מישהו צריך להחליט האם הרשות המבצעת פעלה באופן סביר או לא. תפקיד הביקורת הזה הוטל על בית המשפט. אני חושב שלא יכול להיות שתתן לו את תפקיד המבקר ולא תתן לו אוטונומיה לבקר. אתה חושב שכן. כלומר- שתפקידו של בית המשפט לבקר את סבירות החלטות הרשות המבצעת, אבל שהוא לא יקבע מה סביר ומה לא. אתה תקבע.
למרות שגם דעתי לא כל כך נוחה מהתערבות בית המשפט בהחלטת שר הפנים במקרה הזה אני חושב שהם קובעים, ולא אני.

לעניין העובדות: אם הגברת אל קאסם היתה ממשיכה להיות פעילה בארגון תומך חרם לא היתה שום בעיה, אבל כמו שאמרתי קודם- בית המשפט קבע, ואני מסכים איתו, שהסעיף בחוק מנוסח בלשון הווה, ומטרת החוק אינה להעניש מי שהיה פעיל בחרם נגד ישראל בעבר.
אז אם אתה מדבר על מעשים בעבר- הם לא רלבנטיים כל עוד בית המשפט השתכנע שהעותרת שינתה את דרכיה. אם על מעשים בהווה- פרט והסבר, כי המדינה לא הצליחה להראות לבית המשפט בדל ראיה לכך. אם על מעשים בעתיד- את אלה צריך לנחש מתוך ההתנהגות הנוכחית.
מלכוד 22 704214
נעצור תגובה אחת לפני הגודווין?

גם אני יכול להתנשא. היום נלמד על מושג "חדש" שנקרא: "נטל ההוכחה" (Burden of proof). מושג שהמצאתי לצורך הדיון ואחר כך הלכתי ושתלתי אותו בעשרות אתרים ברשת על מנת שתוכל לחפש ולחשוב שהוא היה קיים מזמן ורק לא הכרת אותו. לצורך העניין, "נטל ההוכחה" הוא החובה של צד אחד בדיון להוכיח את הטענות שהוא טען. בדרך כלל, כשצד אחד טוען טענות עובדתיות לגבי קיום של משהו, והצד השני מפקק בקיום של אותו משהו, נטל ההוכחה חל על הצד שטוען לקיום, על אחת כמה וכמה ככל שאותו דבר נפוץ לטענת הטוען. למשל, הטענה שפילים קיימים, שחדי קרן קיימים, שצפרדעים קיימות, שביגפוטים קיימים או שמממשלות דמוקרטיות ברחבי העולם מסרבות כניסה של מי שלא תומך בעמדות הממשלה למדינה... כל אלא טענות קיום בהן חובת ההוכחה קיימת על הטוען.

העובדה שאחרי עשר תגובות אתה פשוט לא מצליח למצוא דוגמא אחת (אחת!) למשהו שאתה טוען שקיים ונפוץ, ויותר מזה, העובדה שבמקום להתדיין במישור העובדתי אתה רק הולך ומקצין את השפה ומדרדר את הסגנון, מעידה, לדעתי, על זה שאיפשהו בתת-מודע שלך גם אתה יודע שאתה טועה. אני עדיין מחכה לעובדות, זאת הדרך לשכנע אותי שאתה צודק, מצטער, אני לא מסוג האנשים שמשתכנעים מנאצות.
מלכוד 22 704242
סליחה, נאצות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים