בתשובה לeasy, 23/02/19 22:20
הישג חלקי 704380
אני יכול להבין את נעימת הביקורת שבדבריך. דברי הרהב וההבטחות המופרזות המאפיינות את תעשיות הטכנולוגיה מקבלות גוון מזרח תיכוני מיוחד כשמדובר בישראלים.
יחד עם זאת כדאי להזהר שלא לשפוך את התינוק ביחד עם המים.
למעשה הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. את שארית המסלול תעשה החללית בעזרת מסלול מסובך במיוחד. החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים עד שתגיע למסלול שיאפשר לירח לחטוף אותה. זה הולך להיות מסובך מאד וצריך להחזיק אצבעות להצלחת המבצע.
כמוכן צריך לזכור שלא מדובר במבצע של מדינת ישראל. מדינת ישראל, כלומר אני ואתה לא נקפנו אצבע למען המבצע הזה. מדובר ביזמה של שלושה מהנדסים שראו ביזמת המיני-חללית הישראלית עניין חינוכי והשראתי לא פחות מעניין טכנולוגי. הם התחילו מהתחרות כלשהי של גוגל ובדרך מצאו להם תורם פרטי נדיב והצליחו לרתום את התעשיה האוירית ליזמתם. באורח שנראה לי מפתיע במיוחד הם הגיעו למצב שחלומם עשוי להתגשם בעוד כמה חודשים.
כפי שנכתב במאמר הנושא למעלה התחרות על תעשיית החלל נפתחה. גם אם ''בראשית'' לא הופכת את ישראל למעצמה טכנולוגית כמו ארה''ב, רוסיה, סין והאיחוד, ואולי אפילו לא ברמה של יפאן והודו, עדיין יזמות כאלו יכולות לתת לישראל עמדת פתיחה טובה יותר לתחרות בשוק המתפתח הזה. צריך לזכור כי כם רקטות הענק המובילות את מטענן אל מעבר למסלולים הגאוסטאציונריים, התחילו כרקטות צעצוע שבנו הנער הנאצי-גרמני פון בראון והרוסי קורולב במסגרת קלובים לנוער חובב מדע ותעופה.
הישג חלקי 704381
למיטב הבנתי, טרם הומצאה הרקטה שתציב חללית מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. וגם אי אפשר להשתמש בגרוויטציה של גוף כלשהו כדי להאיץ ממנו והלאה.
ובאופן כללי, כאוהד גדול של המהנדסים שהרימו את המבצע, הייתי מרגיש יותר נוח אם העיתונים היו מחכים עם השמפניה עד לאחר הנחיתה המוצלחת (ואולי גם לאחר השיטוט שלאחריה, נגד עין הרע). עוד הרבה דברים יכולים להשתבש.
הישג חלקי 704394
שיטוט שלאחריה?
הישג חלקי 704399
לפי תנאי התחרות המקורית החללית אמורה לנחות בהצלחה ולשדר צילם, ואז ליסוע/לשלוח רכב למרחק של לפחות חמש מאות מטרים ולשדר צילום שוב. המארגנים החליטו שקל יותר להמריא מהירח ולנחות במרחק מה מלפתח ולסחוב רכב ירח. אני מניח, אבל לא בטוח, שהתכנית בעינה למרות שתנאי התחרות של גוגל כבר לא רלוונטים.
הישג חלקי 704400
קראתי באיזה שהוא מקום, שכיוון שהתחרות בוטלה ורק אנו המשכנו במשימה, והוחלט לוותר על החלק הזה של תנאי התחרות.
הישג חלקי 704726
השיטוט עדיין מופיע בדף המשימה באתר שלהם. אני לא יודע אם זה עוד רלוונטי.
הישג חלקי 704396
כדי לקטוע באיבה את התחרות למי הרקטה היותר גדולה, אני מציע לעצמנו לעיין שנית ב-מהירות מילוט [ויקיפדיה].
הישג חלקי 704398
כתבת: "מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה"א", וזה לא נכון. ישנה גם מהירות מילוט, שבה הגוף "הנמלט" לא שב ומתקרב, אבל הוא גם ממשיך "לחוש" בגרביטציה בהתאם לחוק השלישי של ניוטון, ובהעדר השפעה של גורמי שמים אחרים מהירות ההמלטות שלו תלך ותפחת בגלל הגרביטציה, אך לעולם לא תגיע לאפס. יש דברים כאלה במתמטיקה.
במקרה של "בראשית", המשגר לא מביא את החללית אפילו למהירות המילוט, שכן החללית נכנסת לתנועה במסלול אליפטי סביב כדור הארץ ולא מתרחקת ללא שוב.
הישג חלקי 704402
ליתר דיוק: היא מגיעה למקום שבו כוח המשיכה של כדור הארץ חלש יותר מזה של הירח. היא לא צריכה להמלט מכדור הארץ אלא להגיע לירח (שגם הוא לווין של כדור הארץ).

וכזכור, על פני כדור הארץ, כוח המשיכה של הירח חזק מזה של השמש.
הישג חלקי 704403
''מהירות מילוט'' מוסברת בהנחה שאין גרמי שמים אחרים וזה כולל גם את הירח. הרי אפשר לשגר את הגוף לכיוון שונה לגמרי מהירח, והיא עדיין קיימת.
הישג חלקי 704404
כזכור?

כמחושב: יחס המסות הוא 3.5x10^8 (שמש 1.989 × 10^30, ירח 7.34x10^22) לטובת השמש.
יחס המרחקים הוא כ-‏430 לטובת הירח (150 מיליון מול 0.348 מיליון), ובריבוע זה בערך 2x10^5.

נראה לי שהשמש מנצחת, לא? פספסתי משהו?
הישג חלקי 704405
מעניין. כוחות הגאות של הירח גדולים יותר מאלו שמפעילה השמש, כי כוחות הגאות יורדים ביחס למרחק בשלישית.

גאות ושפל [ויקיפדיה]: גודלם של כוחות הגאות פרופורציוני למסת הגוף שמפעיל אותם, ויורד לפי המרחק בשלישית - בניגוד לכוח המשיכה עצמו, שיורד לפי המרחק בריבוע (מפני שכוחות הגאות הם שקלול עם כוחות נוספים). לכן כוחות הגאות של הירח (שמסתו קטנה מזו של השמש פי 107 × 2.7 אך גם מרחקו הממוצע מכדור הארץ קטן פי 390 ממרחקה של השמש) גדולים פי 2.2 מאלה של השמש. זאת למרות שכוח המשיכה של השמש על כדור הארץ עצמו גדול פי 180 מזה של הירח.
הישג חלקי 704406
לזה אני מסכים, אלא שצפריר כתב שכח המשיכה של הירח גדול משל השמש, ולא השפעת הגאות.
לגבי הגורם - זה מן הסתם לא בגלל שקלול עם כוחות נוספים, אלא בגלל ההפרש בכח המשיכה בין שתי נקודות על אותו גוף. למשל, לגבי גאות האוקיינוסים - בין הכח בנקודה שפונה אל הגוף המושך לנקודה שפונה הרחק ממנו, שהמרחק ביניהן הוא כ-‏12,800 ק"מ, קוטרו של כדור הארץ.
בקרוב ראשון זה כנראה יהיה פרופורציונלי לנגזרת של כח המשיכה - ואכן הנגזרת של r^-2 היא r^-3 (בהזנחת הקבועים).
הישג חלקי 704383
גם אני שמעתי ש''החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים'', אך אני חושב שמדובר בתיאור לא נכון. לפי איך שאני התרשמתי ניתן לתאר את העניין כמו האצת נדנדה והבאתה לתנועה עד גובה רב כשבכל מחזור של התנועה שלה מוסיפים עוד קצת מהירות. ברור שלולא הייתה גרביטציה היינו יכולים להגיע לגובה רב יותר ללא השקעת אנרגיה בכלל, כך שהגרביטציה מפריעה לנו ולא עוזרת לנו. גם טענתך ש''הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדור הארץ'', לא נכונה כפי שהקדים להסביר יוסי.
הישג חלקי 704385
למיטב הבנתי, על מנת לחסוך בדלק, החללית משתמשת באופן אינטנסיבי ב"אפקט אוברת" Oberth effect [Wikipedia] ומפעילה את המנועים בכל פעם שהמסלול שלה עובר בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מנת להשיג יעילות מקסימלית. השיטה הזאת חסכונית בדלק, אבל מאריכה את זמן המסע. לדעתי הניסוח "החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים" אולי לא מדויק, אבל הוא לא שגוי. החללית משתמשת גרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ וכאשר מהירותה מקסימלית, היא מפעילה את המנועים כדי להשיג יעילות גבוהה יותר.
הישג חלקי 704388
הוא אשר אמרתי. כמו נדנדה תלויה. לטעמי הניסוח שגוי, אבל אולי זה עניין של טעם.
הישג חלקי 704386
אין לי שום טענה ל-Space-IL, להיפך, רק תשבחות. הבעיה שלי היא (כרגיל) עם התקשורת שעושה חגיגה גדולה מהישג צנוע (שעדיין לא הושג). אני מודה שאני לא נקפתי אצבע למען ההישג, אבל אבי ואחי, כמו רבים אחרים מאזרחי המדינה, השתתפו במימון ההמונים של הפרויקט.
הישג חלקי 704391
אם כן, אני מסכים אתך לחלוטין.
שכחתי את עניין מימון ההמונים ואכן גם אני לא השתתפתי בו. מעניין יהיה לדעת כמה כסף נאסף במימון המונים ביחס לכסף שנתרם ע''י מוריס קאהן והתעשייה האוירית. הערה זו, לא באה כדי לפתוח עוד סיבוב של הדיון, אלא כדי להסכים עם הנזק שגורמת תופעת הפרסום העצמי וה''אני ואפסי עוד'' של התקשורת והרשת.
אני גם מודה לך על ''הגנתך'' במישור הטכני של אפקט הוברת. בהתחשב באופי הדיון, זה ראוי להערכה ולציון. תודה.
לא התעמקתי, אך אני מניח שהאפקט קשור לתאוצה הצנטריפוגלית הישנה והטובה מימי התיכון. העניין הוא פחות האנרגיה ויותר הזוית. החללית ''נופלת'' אל כדוה''א אבל מעט האמרגיה שיש למנועים יוצרת כיוון (זוית) נפילה כזה שהיא אינה ''פוגעת'' בו, מה שמאפשר לה לתפוס מסלולים יותר ויותר גבוהים מעל כדוה''א.
נראה שתופעת ה''אני ואפסי עוד'' לא נעצרת רק בדרגים המקצועיים של התקשורת אלא מתפשטת גם לדרגים חובבניים וצנועים יותר ברשת ההמונים.
אם להאמין לסדרת הטלביזיה (הבריטית אאז''ן) המצויינת על המירוץ לחלל, אחד האתגרים הטכנולוגיים העיקריים בתעשיית טילי הענק המאפשרים למטענם ל''גבור'' על מהירות הנפילה, היא סנכרון הפעילות של כמה מנועי ענק הצריכים לספק את מהירות הבריחה מבלי לערער את יציבות מסלול הטיל.
הישג חלקי 704392
אני לא ידעתי כלל שיש כאן גיוס המונים למען המטרה הזאת, ואולי לו ידעתי וגם הייתי מבין במה בדיוק מדובר הייתי גם אני משתתף. האמת היא שראיתי כל הזמן ידיעות בתקשורת, ולא חשתי שמדובר במשהו שהולך להתממש, והייתי די אדיש לכל העניין. המפנה אצלי חל כשראיתי את סרטון האנימציה שהצגתי בתגובתי הראשונה והתחלתי בכלל להבין במה מדובר, כי קודם הערכתי שגורם חיצוני הוא שמביא את החללית למסלול סביב הירח ואחראי לכל החלק הזה, בדומה קצת לתכנית אפולו. הסרטון הזה, כאמור, גרם לי למפנה בהתייחסותי לפרוייקט ואני חושב שמדובר בהישג יותר מצנוע ושניתן לו בתקשורת לא יותר ממקום הראוי לו. אם זה גם יצליח התלהבותי תגדל יותר.
הישג חלקי 704393
אגב, בליל השיגור קמתי בערך ב 03:15 לעשות פיפי ואז נזכרתי שעוד חצי שעה יש שיגור והדלקתי את הטלוויזיה ונשארתי ער כדי לצפות בשיגור. תמיד כשיש אירועים ליליים כמו ליקוי ירח מיוחד או דברים דומים, אני ממשיך לישון כתינוק, והפעם קרה משהו ממש חריג.
הישג חלקי 704395
גם אני בדרך כלל לא קם בלילה במיוחד כדי לצפות בארוע אסטרונומי, אבל לפני כ-‏7 שנים קמתי לפני 4 בבוקר כדי לצלם את התמונה הזאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים